חשיבה ביקורתית – היכולת לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות.
יכולת ליבה
רכיבים
הערכת מידע ומקורות מידע
להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות ועדכניות מידע ומקורות מידע.
להבחין בין אמונות, לדעות, לעמדות לעובדות.
לזהות תעמולה, דמגוגיה ומניפולציות.
טיעון
(Argumentation)
לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים.
לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?).
לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון.
קבלת החלטות
לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט.
להשוות בין פתרונות אפשריים לשאלה תיאורטית או מעשית ולהעריך את ההשלכות התיאורטיות או המעשיות של בחירה בכל אחת מהן.
לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים זרים ודעות קדומות.
להבחין בין שאלות וסוגיות הדורשות מומחיות לבין שאלות וסוגיות הדורשות חשיבה עצמאית, לזהות תחומי מומחיות ומומחים (ולהבחין בינם לבין שרלטנים) ולהשתמש בעצות באופן מושכל.
הטלת ספק
לחשוב באופן עצמאי אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים .
לתהות על מקורות הצדקה של עמדות, החלטות וטענות ולשאול שאלות מערערות (כגון האם טוען הטענה הוא בר-סמכא? האם מדובר בהסבר הסביר ביותר בהינתן הראיות?).
להשהות שיפוט (להימנע מגיבוש עמדה) עד לבירור ההצדקות ועד למציאת נימוקים משכנעים.
יכולות ליבה:
פעולות:
להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות, ועדכניות מידע ומקורות מידע
להבין שלא כל מקורות המידע מועילים ואמינים באותה המידה
להבחין בין בדיה לבין אמת במקורות שהן קוראות
להבין (באמצעות הסבר והדגמה) שאפשר לשנות את אופן הצגת אובייקטים (כדוגמת דוממים, בעלי חיים או אנשים) וכך להשפיע על השקפותיה של המתבוננת
להכיר דוגמאות מרכזיות של מקורות מידע אמינים, מקורות מידע לא אמינים ומקורות מידע שאמינותם תנודתית
להכיר מאפיינים ביבליומטריים נפוצים (לדוגמה מספר ציטוטים, כתב העת) של מקורות מידע ולהעריך מידע ומקורות מידע על סמך תבחינים נתונים בהתאם למשימה לימודית מוגדרת היטב
להבחין בין מקורות המבוססים על עובדות לבין מקורות המבוססים על פרשנות ודעות
לזהות מקרים של מסרים מוסווים ומניפולציה באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים
לשים לב ללקונה במידע, להשלכות שלה ולמקרים של לקונה מכוונת
להגדיר תבחינים להערכת מידע ומקורות מידע בהתאם למשימה לימודית נתונה ולהעריך על פיהם מידע ומקורות מידע
להבחין בין סוגי מידע (לדוגמה מידע ראשוני לעומת משני, מדעי-אקדמי, דיווח עיתונאי, מאמרי דעה, מסמכי מדיניות)
להבין את ההקשרים החברתיים והתרבותיים בסיס המידע, לזהות מסרים מוסווים, דמגוגיה ומניפולציות באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים, לזהות את שיטות הייצוג המשפיעות על אמונות, דעות ותפיסות ולתארן
להגדיר תבחינים בהתאם למטרות ולצרכים המשתנים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים מגוונים, להעריך על פיהם מקורות מידע ולזהות בזריזות אינדיקציות צורניות ותוכניות של חוסר אמינות או רלוונטיות
לזהות מידע מוטה ואג'נדות עקביות של גופים, מוסדות ומקורות מידע שונים, להסביר את ההשפעה של נקודות מבט על המידע הנמסר; להבין ולדון בדרכי ארגון, בשיטות פעולה, באופני הצגת מידע, בהפצתו ובפרסומו ולשאול כיצד הם משפיעים על סוגיות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ואחרות
פעולות:
לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע או נתונים
לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?)
לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים, בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב
לזהות מילים וביטויים המאפיינים נימוקים (בגלל, על אף ועוד) ומילים וביטויים המאפיינים מסקנות (מכאן... מתברר ש... לפיכך... ועוד) ולהבחין בין נימוקים למסקנות
לזהות מבנים טיעוניים פשוטים (לדוגמה: אם א אז ב; א; לכן: ב) ולהשתמש בהם
להכיר סוגים שונים של היקשים (לדוגמה היקש דדוקטיבי, אינדוקטיבי, היקש להסבר הטוב ביותר)
לזהות סתירות וחוסר עקביות ולגלות מודעות להשפעת ההקשר (לדוגמה זהות הדובר, החלופות האפשריות) על המהלך הטיעוני
לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות או נוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים ולהגן עליה אל מול טענות מתחרות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים
להבחין בין טיעונים שבהם המסקנה נובעת מההנחות לבין טיעונים שבהם המסקנה נתמכת על ידי ההנחות ולהעריך את סבירות המסקנה לנוכח ההנחות בהתאם לסוג ההצדקה שהן מספקות, לרלוונטיות שלהן ולמידה שדי בהן
לזהות מבנים טיעוניים נפוצים שאינם תקפים (לדוגמה שלילת הרישא, אישור הסיפא) וכשלים טיעוניים נפוצים (כגון הכללה פזיזה, הסקת סיבתיות ממתאם, כשל ההרכבה, כשל נטורליסטי)
לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות ונוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים, להגן עליה אל מול טענות מתחרות ולהשיב להתנגדויות אפשריות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים
לזהות ולייצג באופן פורמלי/חצי פורמלי מבנים טיעוניים תקפים, לשים לב לשימוש במונחים עמומים ודו-משמעיים בטיעון ולהעריך את השפעתם על חוזק הטיעון
לזהות הנחות מובלעות, מגוון רחב של כשלים טיעוניים ואמצעים רטוריים (כדוגמת הנחת המבוקש, אד הומינם, ברירה כוזבת, איש קש, מדרון חלקלק, אקס סילנטיו)
כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?
לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.
בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.
האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).
חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).
