הכרת הנטיות והמאפיינים של העצמי ומודעות לתהליכים פנימיים.
יכולת ליבה
פעולות
הכרת העצמי
(Self-Knowledge)
לזהות מאפיינים אישיים ותחומי עניין – היכולת של הפרט לזהות אילו תכונות מאפיינות אותה, מהם הדברים החשובים לה ומהם הערכים שבהם היא דוגלת.
לזהות חוזקות, נטיות והעדפות ולהבין כיצד אפשר לפתח אותן. לזהות חולשות ולהבין כיצד אפשר להתמודד איתן ולצמצם את השפעתן.
להבין כיצד כישורים, נטיות ומאפיינים אישיים מתבטאים במצבי חיים שונים ובתחומים שונים, באילו סיטואציות הם עוזרים ובאילו פוגעים.
זיהוי רגשות
(Emotion Identification)
לזהות רגשות של העצמי באופן מדויק ולהבחין בין סוגים שונים של רגשות (למשל בין כעס לעצב).
לקשר בין רגשות למחשבות להתנהגות ולהבין ולהכיר את יחסי הגומלין ביניהם.
להבין את ההשפעה של הסביבה על סוג הרגש, על עוצמתו ועל משכו.
מסוגלות עצמית
(Self-Efficacy)
להאמין ביכולת להתמודד עם מצבים שונים בחיים – להאמין ביכולת להתמודד בהצלחה עם משימות, להוציא לפועל תוכניות או רעיונות ולהתגבר על אתגרים
להתמודד עם כישלונות – לסגל אסטרטגיות אדפטיביות להתמודדות עם כישלון (קבלה, אישוש עצמי, פניה לעזרה) ולהפחית בשימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות (הימנעות, רומינציה).
להכיר ביכולת להתפתח ולהשתפר בהתמודדות עם משימות ועם אתגרים על ידי השקעה של זמן ומאמץ (Growth Mind Set) – האמונה כי יכולות ואינטליגנציה אינן קבועות, אלא בנות פיתוח וכי השקעה של זמן ומאמץ יניבו השתפרות והתפתחות
להכיר ביכולותיה של הפרט לנהל את חייה ולהשפיע על עצמה ועל סביבתה (Agency) – התחושה כי לפרט יש השפעה על פעולות ועל השלכותיהן.
יכולות ליבה:
הכרת העצמיזיהוי רגשותמסוגלות עצמית
פעולות:
לזהות מאפיינים אישיים ותחומי עניין
לזהות חוזקות, נטיות והעדפות ולהבין כיצד אפשר לפתח אותן. לזהות חולשות ולהבין כיצד אפשר להתמודד איתן ולצמצם את השפעתן
להבין כיצד כישורים, נטיות ומאפיינים אישיים מתבטאים במצבי חיים שונים ובתחומים שונים (למשל באינטראקציה חברתית, בלימודים, בעבודה או בהתנדבות); באילו סיטואציות הם עוזרים ובאילו פוגעים
להתחיל לגבש תחושת עצמי המבוססת על מאפיינים אישיים (מי אני? מאפיינים פיזיים, יכולות, שם פרטי ושם משפחה) ועל קבוצות שייכות קרובות
להפגין רגשות חיוביים כלפי קבוצות השייכות השונות
לתאר את הפעילויות המועדפות
להבין מהם מאפיינים אישיים ולהכיר את סוגיהם (למשל גופניים, אישיותיים, דמוגרפיים); לזהות תחומי עניין (למשל ספורט, היסטוריה, בעלי חיים)
לזהות תחומי חוזק לעומת תחומים הדורשים מאמץ על מנת להשתפר
להשוות בין מאפיינים אישיים ותחומי עניין של העצמי לעומת האחר ולזהות את הדומה והשונה
לזהות את המשאבים (עזרה חיצונית, סוג ומידת השקעה) הדרושים על מנת לפתח את החוזקות ולהתגבר על הקשיים ולצמצם את השפעתן של החולשות
לזהות בעצמי מאפיינים ייחודיים (למשל מאפיינים שאינם טיפוסיים למגדר)
לנתח את הגורמים המשפיעים על תחומי העניין ועל ההעדפות האישיות (גורמים חברתיים, תרבותיים, משפחתיים וגנטיים) ולזהות את השפעתם
להכיר דרכים לפיתוח חוזקות ולהתמודדות עם החולשות כדי לצמצם את השפעתן
לקבל מאפיינים אישיים ולהבחין בין אלו שאפשר לשנות לבין אלו שלא
לזהות היכן אפשר להרחיב את תחומי העניין ואת אפשרויות הבחירה (לימודים, תחביבים, תעסוקה, סביבה חברתית) ולהיפתח לדברים חדשים, בפרט לאלו שאינם מקובלים בסביבה הקרובה
לזהות כיצד החוזקות והחולשות הנוכחיות משפיעות על המטרות העתידיות וקשורות אליהן
לבחון את הצלחות העבר לנוכח החוזקות ולנוכח היכולת להתגבר על חולשות
פעולות:
לזהות רגשות של העצמי באופן מדויק ולהבחין בין סוגים שונים של רגשות (למשל בין כעס לעצב)
לפתח תחושת מסוגלות ביכולת להשלים משימות ולחוות סיפוק מרכישה של מיומנות והשלמת משימות
+ להביע מחשבות עצמאיות, לדעת לסנגר ולהגן על רעיונות ולפעול להגנה על זכויות אישיות
+ להפגין פתיחות לשינויים ולחידושים (לנסות אוכל חדש, להשתמש בחומרים לא מוכרים לצורך פעילות)
לזהות תחומי אחריות אישית בסביבה הקרובה (בבית ובבית הספר)
להבין את הקשר בין בחירה לאחריות וליטול אחריות על הבחירות האישיות
להכיר בהשפעה ישירה ועקיפה של העצמי על עצמה ועל סביבתה
לזהות סיבות ומצבים שמעכבים או עוזרים ליטול אחריות
לזהות את ההשפעות של נטילת אחריות ושל אי-נטילתה על העצמי ועל אחרות
מקורות נבחרים
Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.
Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.
Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.
MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.
Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.
New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.
Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education
Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.
Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.
The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.
אתרים נבחרים
Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability
לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.
בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.
האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).
חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).
