היכולת לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע הסברים או פתרונות חלופיים, לייצר הקשרים חדשים בין תחומי ידע שונים ולהפיק תוצרים מקוריים, רלוונטיים ובעלי ערך.
יכולת ליבה
פעולות
סקרנות ומקוריות
לגלות פתיחות לרעיונות חדשים.
לשאול שאלות ולחקור כיוונים חדשים ולא צפויים.
גמישות מחשבתית
לדמיין מצבים ורעיונות מופשטים.
לחשוב מחוץ לתבניות קבועות.
לבחון הסברים ותופעות ממגוון נקודות מבט.
לחפש תשובות ופתרונות במקומות לא שגרתיים ולהציע דרכים מרובות וחדשניות לתיאור בעיה ולפתרונה.
תעוזה והתמדה
להגן על רעיונות גם אל מול לחצים (לחץ חברתי, לחץ מצד מקורות סמכות) ומוסכמות.
להתמודד עם עמימות, אי-ודאות, אתגרים ותסכול לאורך זמן.
להעז לנסות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים ולא להירתע מכישלונות.
להשהות שיפוטיות כדי לאפשר זרימה חופשית של רעיונות.
יצירת הקשרים חדשים
לזהות יחסים וחיבורים חדשים (למשל בין רעיונות, בין פעולות לתוצאות, בין עולמות תוכן לתחומי ידע).
להשתמש בידע קיים בהקשרים חדשים.
למזג בין רעיונות לפרטי מידע (ממקורות, מתחומי ידע ומסוגים שונים) כדי ליצור ידע חדש.
יישום
לסלק עמימות, להפיק תובנות ולהסיק מסקנות מעשיות.
לתרגם מסקנות לפעולות קונקרטיות ולתוצרים.
יכולות ליבה:
סקרנות ופתיחותגמישות מחשבתיתתעוזה והתמדהיצירת הקשרים חדשיםיישום
לגלות סקרנות כלפי אירועים, אנשים ותופעות ולשאול שאלות כמו "למה" "מה" ו"איך" (בסיוע ובהדגמה)
להבחין בהבדלים בסוג המידע הניתן כתשובה לשאלות מסוגים שונים (כגון תיאור או הגדרה לשאלות "מה?", הסבר או הצדקה לשאלות "למה?") ולהשתמש בשיטת גזע השאלה כדרך לאיסוף מידע ורעיונות מסוגים שונים בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב
לזהות חוסר עקביות בין פרטי מידע ורעיונות (בשים לב להתנגשות בין ציפיותיהן המבוססות על הידע שלהן על האירוע) לבין הסבר לתופעה או לרעיון שהן נתקלות בו
לאפיין את סוגי המידע והרעיונות שאפשר לאתר באמצעות שאלות מסוגים שונים
לנסח שאלות פתוחות וסגורות מסוגים שונים כדרך למקד או להרחיב את מחשבותיהן בהקשרים לימודיים שונים או במטרה ליישב חוסר עקביות וחוסר הלימה בין אירועים/תופעות/רעיונות לבין ציפיות או במטרה להתמודד עם מחסור במידע או פערי מידע
להבחין בין מובנים שונים (כגון מובנים עובדתיים, טמפורליים, קונספטואליים) של שאלות בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים, לבחור ולהצדיק את בחירתם
לנסח שאלות היפותטיות (מה היה קורה אילו) לצורך בחינת רעיון/הסבר/פתרון מוצע ליישוב סתירה, לחוסר עקביות או לציפיות לא ממומשות
לבחון את המאפיינים של שאלות מוצלחות (הרלוונטיות למטרה מסוימת) בהקשרים שונים, להעריך שאלות (של עצמן ושל אחרים) ולמקד ולדייק את שאלותיהן בהתאם לצורך
לשאול שאלות על אודות ההנחות המוקדמות המייצרות חוסר עקביות או ציפיות לא ממומשות
פעולות:
לדמיין מצבים ורעיונות מופשטים
לחשוב מחוץ לתבניות קבועות
לבחון הסברים ותופעות ממגוון נקודות מבט
לחפש פתרונות במקומות לא שגרתיים ולהציע דרכים מרובות וחדשניות לתיאור בעיה ולפתרונה
להתנסות במגוון רחב של חומרים בפעילויות יצירה ולשלב בין אופני משחק שונים
לשלב בין מציאות לבין דמיון במשחק או בסיפור
לבצע שינויים לא מהותיים ברעיונות מוכרים ובפתרונות שגרתיים שיולידו יצירת אפשרויות/רעיונות/פתרונות חדשים או יוליכו אליהם
לנתח בעזרת תיווך (לאחר מעשה) את תגובותיהן למצבים או לבעיות ולהבין כיצד תגובותיהן השפיעו על שיקול דעתן או על תפיסתן את שהתרחש
להתנסות בארגון פרטי מידע בדרכים שונות ולהתעמק ברעיונות מוכרים כדי להגדיל את מרחב הפתרונות האפשריים לבעיה נתונה
לגלות סקרנות כלפי פתרונות/רעיונות/הסברים לא שגרתיים, קיצוניים או מופרכים ולבחון אותם
לשים לב מדי פעם לתגובות המיידיות שמצבים או בעיות מעוררים בהן ולגלות מודעות להשפעותיהן האפשריות של העדפות והנחות מוקדמות על פרשנותן למצבים או לבעיות ועל מרחב האפשרויות הזמין להן, ללא תיווך
להשתמש במגוון שיטות להתאמת רעיונות ופתרונות מוכרים למטרות חדשות ובהקשרים חדשים
להתנסות בהשהיית שיפוט זמנית בדבר ההנחות המוקדמות (או לערך שהן מעניקות למושאי העדפותיהן) ולהבין כיצד הן מגבילות את מרחב הפתרונות והפרשנויות הזמינים להן
לחפש פתרונות חלופיים לרבות אלה אשר חורגים מכללים מקובלים וממוסכמות
לחשוב על רעיונות מוכרים מכיוונים ומנקודות מבט חדשים ולא נחקרים כדי לייצר רעיונות או פתרונות חדשים
להשהות שיפוט לגבי ההנחות המוקדמות (או הערך שהן מעניקות למושאי העדפותיהן) ולאמץ באופן זמני הנחות והעדפות שונות לצורך הרחבת מרחב הפרשנויות והפתרונות האפשריים וחקירת חלופות חדשות
פעולות:
להגן על רעיונות גם אל מול לחצים (לחץ חברתי, לחץ מצד מקורות סמכות) ומוסכמות
להתמודד עם עמימות, אי-ודאות, אתגרים ותסכול לאורך זמן
להעז לנסות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים ולא להירתע מכישלונות
להמציא דרכים חדשות ושימושים אחרים לכלים ולחומרים (להשתמש בצינור כמיקרופון למשל) למשחק
לזהות דמיון בין פריטים מסוגים/תחומי ידע/עולמות תוכן שונים
לזהות את הרלוונטיות של ידע מתחום אחד לשאלות ובעיות מתחום אחר
להשוות בין רעיונות אישיים לרעיונות של אחרים
לנסח את נקודות הדמיון בין פריטים מסוגים/תחומי ידע/עולמות תוכן שונים
להעביר או ליישם מידע בהקשר מסוים כדי להעשיר הקשר אחר
להתבסס על רעיונות מוכרים ולשלב ביניהם בדרכים חדשות
למפות פריטים מסוגים/תחומי ידע/עולמות תוכן שונים ולסווגם לקטגוריות משותפות
להשתמש בידע מתחום אחד כדי להעשיר ולהעמיק פרשנות או תובנה/לפתור בעיה/לענות על שאלה מתחום אחר
לשלב מידע, רעיונות ופתרונות במגוון דרכים וממגוון מקורות מידע כדי ליצור ידע/רעיון/פתרון חדש
לזהות צורה, מבנה משותף או עקרונות מארגנים לפריטים/רעיונות/ פתרונות/ הסברים מתחומי ידע ומעולמות תוכן שונים ולייצר דוגמאות חדשות על סמך הצורות והעקרונות המארגנים שזוהו
להשתמש בשיטות/מודלים/אסטרטגיות חשיבה מתחום אחד כדי לפתור בעיות מתחום אחר
להעריך את מידת שביעות הרצון האישית מתוצאות של מטלות ופעולות ולהסביר אותה
לסכם ולנסח את התוצאות ואת הממצאים של התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות
להשתמש בתוצאות ובממצאים של התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות כדי לשרטט תמונת מצב עדכנית
להבחין בין תכנון לבין ביצוע ולזהות תוצאות רצויות ולא רצויות
לגזור מסקנות ולהפיק תובנות חדשות מתוצרי התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות
להעריך את מידת העמידה ביעדים אישיים וקבוצתיים
לנסח המלצות לפעולה לאור המסקנות והתובנות של התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות, לזהות את ההשלכות של התוצרים ולנבא התרחשויות עתידיות
להעריך את היעילות של רעיונות, מוצרים, ביצועים, שיטות והליכי פעולה
מקורות נבחרים
Leksmono, A., Sunardi, Prihandoko, A.C., & Murtikusuma, R. (2019). Students’ creative thinking process in completing mathematical PISA test concerning space and shape. Journal of Physics: Conference Series 1211. https://doi.org/10.1088/1742-6596/1211/1/012073
OECD, 2019. Framework for the Assessment of Creative Thinking in PISA 2021: Third Draft. OECD Publishing, Paris.
Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.
The Massachusetts Department of Education. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social and emotional learning, and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education.
The University of the State of New York. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. University of the State of New York.
Virginia’s Early Childhood Development Alignment Project. (2013). Milestones of child development: A guide to young children’s learning and development from birth to kindergarten. Office of Early Childhood Development, Virginia Department of Social Services, Richmond.
אתרים נבחרים:
Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Learning Continuum of Critical and Creative Thinking
לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.
בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.
האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).
חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).
