כיצד נבחרו 13 המיומנויות?
בתהליך משותף אשר רואה לנגד עיניו את אחריותו הלאומית של החינוך הציבורי ומונחה על ידי מגוון הצרכים ההתפתחותיים והפדגוגיים של מערכת המלווה את הילד מכניסתו בשערי הגן עד לבגרותו בסוף התיכון – נבחרו והוגדרו 13 מיומנויות. כל 13 המיומנויות על רכיביהן נידונות בספרות המחקרית ומיושמות במערכות חינוך מובילות בעולם, ולצד היותן תשתיות פדגוגיות במערכות חינוך רבות, הן אף מוזכרות במסמכים שונים כמיומנויות הכרחיות להשתלבות מיטבית בעולם התעסוקה הדינמי. המשותף לכולן הוא שהן יכולות כלליות, ואינן יכולות ספציפיות הדורשות מומחיות ונחוצות להרחבת הדעת רק בתחומי דעת מסוימים.
המשגת המיומנויות הנבחרות ושילובן בתוכניות הלימוד המתארות את הידע הדיסציפלינרי (התיאורטי והמעשי) הנרכש באשכולות הידע (יסוד, זהות ושייכות, אמנויות ותנועה ובחירה והעמקה), תשרת את החיבורים בין תחומי הדעת, כמו גם בין המטרות הלימודיות, החברתיות והרגשיות של החינוך הבית ספרי. 13 המיומנויות האלה תאפשרנה לגורמים שונים במערכת לשלבן ביחידות ההוראה בתחומים מגוונים ולהתאימן להתפתחותו של הילד ולגילו.
על רכישת המיומנויות להתבצע בהקשרים לימודיים מגוונים, משום שרכישתן משפיעה על יותר מתחום דעת בודד, ויתרונותיה צפויים לחלחל לתחומים רבים. לכן, כשם שנדרש מכלל צוותי ההוראה מאמץ משותף ברכישת המיומנויות, לכלל צוותי ההוראה גם אינטרס בקידום כל אחת מהמיומנויות – ביחד ובנפרד. זהו אינטרס משותף של כלל צוותי ההוראה במקצועות הלימוד השונים.
המשגת המיומנויות צפויה גם לייצר לכידות ורצף בין תהליכי הלמידה המלווים את הילד מכניסתו למערכת ועד לסיום התיכון, לבין תהליכי המדידה וההערכה המתבטאים הן במבחנים הארציים – שיותאמו גם הם להערכת שליטה במיומנויות, הן במבחנים הבין לאומיים שבהם ישראל משתתפת (כדוגמת מבחן PISA), הכוללים היבטים רבים של הערכת מיומנויות.
תהליך ההמשגה וההגדרה
תהליך ההמשגה וההגדרה של 13 המיומנויות כלל שלושה שלבים מרכזיים:
- יצירת מבנה: המטה המקצועי של המשרד יצר מבנה אחיד להמשגת המיומנויות המורכב מהגדרה ומיכולות ליבה – היכולות המרכיבות את המיומנות הנדונה.
- בניית תשתית ידע: בניית תשתית ידע רחבה שהתבססה על קריאה נרחבת של מסמכים בין לאומיים, כולל תוצרים של מכוני מחקר בין לאומיים, מסמכים של ה- OECD ומסמכי מדיניות של מדינות נבחרות אשר עסקו בנושא. לתשתית הידע הבין לאומית צורפה תשתית הידע אשר פותחה במשרד החינוך והוגדרה במסמכים.
- עבודה בצוותים מקצועיים: תשתית הידע שימשה מצע לעבודת שבעה צוותים רב-מקצועיים מקרב אנשי המקצוע הבכירים במשרד. צוותים אלו בסיוע מכון ERI אשר ליווה את תהליך העבודה כולו, עבדו על המשגה והגדרה של כל אחת מהמיומנויות.
כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?
לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.
בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.
האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).
חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).