כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?
לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.
בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.
האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).
חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).
המיומנויות התוך-אישיות עוסקות ביכולת להבין את העצמי ולהפעיל אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם מצבים שונים, לפתור בעיות ולחתור לעבר השגת מטרות. מיומנויות תוך-אישיות גבוהות מקושרות חיובית לבריאות, להכנסה וליכולת למידה וסיפוק, ומקושרות שלילית להתנהגויות שליליות כגון אלימות, התמכרויות והתנהגות מסוכנת ומסכנת. מיומנויות תוך-אישיות כוללות בדרך כלל שני מרכיבים מרכזיים: מודעות עצמית – הרכיב התודעתי-תפיסתי; והכוונה עצמית (המכונה במקרים רבים גם ניהול עצמי, שליטה עצמית או הנעה עצמית) – הרכיב ההתנהגותי.
מודעות עצמית מאפשרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, לגבש את הזהות הייחודית שלנו ולזהות את נקודות החוזקה שלנו ואת התחומים שבהם עלינו להשקיע מאמץ על מנת להשתפר. המודעות העצמית משמשת כבסיס להכוונה עצמית. כך למשל, על מנת לווסת את רגשותינו עלינו תחילה לזהות מה אנחנו מרגישים ולהבין את השפעתם של רגשות אלה על ההתנהגות. לעומתה, הכוונה עצמית היא יכולת של הפרט לקדם התנהגויות רצויות ולהימנע מהתנהגויות לא רצויות בטווח הקצר ובטווח הארוך. בהקשר של מיומנויות דמות הבוגר, היא עומדת בבסיס יכולתם של תלמידים ליטול אחריות על בחירותיהם (הלימודיות והאחרות), לכוון את התנהגותם ולהשיג את מטרותיהם בלימודים, בתחביבים וביחסים אישיים, ובבגרותם – גם להשיג יעדים מקצועיים. הקשר החזק בין משתנים הקשורים להכוונה עצמית כמו ויסות עצמי, הנעה עצמית והתמודדות עם לחצים לבין היבטים שונים של הצלחה בחיים, אוששו במחקרים רבים הן בקרב ילדים הן בקרב מבוגרים.