מיומנויות אוריינות לשונית הבדלים בין גרסאות בדף

מיומנויות אוריינות לשונית הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 1: שורה 1:
{{מיומנות
{{מיומנות
|category=מיומנויות קוגניטיביות
|category=מיומנויות קוגניטיביות
|field_514V9s='''אוריינות לשונית''' – היכולת להשתמש בשפה דבורה וכתובה למגוון מטרות חברתיות, לימודיות ואישיות. היא כוללת את היכולת להבין ולהעריך טקסטים דבורים וכתובים ולהתמצא בהם, לבטא מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות ולהגן עליהם, להציג מידע בצורה בהירה ולכידה ולנהל תקשורת איכותית עם אחרים, כל זאת בהתאמה לנסיבות ולקהל היעד ומתוך ידיעה של הלשון והיכרות עם אוצרותיה בזיקה למטען התרבותי והחברתי שהיא נושאת.
|section_66265={{sections/section 66265
|field_838Xfn={{{!}} class="wikitable"
|field_056twG=הבנה: איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד
{{!}}+'''הבנה: היכולת לאתר, להתמצא, לפרש ולמצות את המשמעויות של טקסטים דבורים וכתובים'''
}}{{sections/section 66265
{{!}}-
|field_056twG=הבנה: איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד
{{!}}'''יכולת ליבה'''
|field_560H9u=לקרוא ולהבין טקסטים לא מנוקדים ממגוון הסוגות הנלמדות בגילים הרלוונטיים בישראל ומארצות אחרות.  
{{!}}'''רכיבים'''
{{!}}-
{{!}}'''איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד'''
{{!}}
*להבין את מטרת השיח הנשמע ולבקש הסברים, הבהרות והרחבות בהתאם לצורך.
*לה<span dir="LTR"></span>בין את מטרת הטקסט הכתוב ואת רעיונותיו המרכזיים.<span dir="LTR"></span>
*לאתר<span dir="LTR"></span> ולאחזר מידע בטקסט בהתאם למטרות הקריאה.<span dir="LTR"></span>
{{!}}-
{{!}}'''איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים'''
{{!}}
*לאתר, לפרש ולהשוות מידע ממקורות טקסטואליים שונים, דבורים וכתובים.
{{!}}-
{{!}}<span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>'''הערכה'''
{{!}}
*לבחון באופן ביקורתי את הטקסט הדבור או הכתוב.<span dir="LTR"></span><span dir="LTR"></span>
{{!}}}


{{{!}} class="wikitable"
לשחזר את רכיבי העלילה ואת הסיבתיות בסיפור ולספק פרשנות לפעולות הגיבורים וגם למצבם המנטלי
{{!}}+'''הפקה: היכולת להשתמש במיומנויות לשוניות, קוגניטיביות ותקשורתיות כדי לבטא (בעל־פה ובכתב) מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות, להסביר עמדות ותפיסות ולהגן עליהן ולהציג מידע או תובנות בצורה ממוקדת, קוהרנטית, משכנעת ומותאמת לנסיבות, למטרות ולקהל היעד'''
 
{{!}}-
למסור את הרעיון המרכזי, את הרעיונות התומכים ואת ההקשרים ביניהם בטקסט מידע ובטקסט עיוני ולהבין כיצד הם מתכתבים עם מטרת הטקסט
{{!}}'''יכולת ליבה'''
 
{{!}}'''רכיבים'''
לפעול לפי הוראות בטקסט
{{!}}-
 
{{!}}'''הבעה בעל פה'''
להיעזר בסימני פיסוק עיקריים כסמנים לארגון הטקסט: נקודה, פסיק, נקודה-פסיק, סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות, מירכאות, קו מחבר וקו מפריד
{{!}}
 
*להשתתף בשיחה או בדיון בהתאם למוסכמות השיח, למשלב הלשוני ולמטרות התקשורת; לתאר מחשבות, רעיונות, רגשות ועמדות, לנסח הסברים לאירועים ולמצבים בצורה בהירה וקולחת.
להיעזר בדיון כיתתי מקדים ומלווה לצורך הבנה מעמיקה יותר של טקסטים העוסקים בנושאים מופשטים ומורכבים
*להצ<span dir="LTR"></span>יג מידע או עמדות מול קהל בצורה קולחת וברורה בשילוב אמצעים רטוריים בהתאם למטרה התקשורתית ולנמענים, בעזרת שימוש בידע תקשורתי ובעזרים הולמים.<span dir="LTR"></span>
 
{{!}}-
להיעזר בתיווך לצורך הבנה מעמיקה יותר של טקסטים בשפה ארכאית (תורה), שפה גבוהה (פרוזה, שירה), סוגות שפה ייחודיות (מתמטיקה) או שפה הדורשת ידע עולם ואוצר מילים ייחודי (היסטוריה, מדעים)
{{!}}'''הבעה בכתב'''
}}{{sections/section 66265
{{!}}
|field_056twG=הבנה: איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד
*להפיק טקסט רלוונטי, אינפורמטיבי ולכיד (קוהרנטי) בהתאם לסוגה, למטרות הכתיבה ולנמענים.
}}{{sections/section 66265
{{!}}}
|field_056twG=הבנה: איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים
}}{{sections/section 66265
|field_056twG=הבנה: הערכה
|field_911KQD=להשוות בין המצבים המנטליים (שמחה, צער, פחד) של הגיבורים בטקסט סיפורי עם רגשותיהן, לחוות את דעתן על המניעים הגלויים של הגיבורים ועל השתלשלות העלילה ולזהות מצבים הנגרמים בכוונה או בלי כוונה  ובאקראיות
 
לזהות כשלים לוגיים וכאלה הנוגדים את ידע העולם שלהם בטקסט מידעי
}}{{sections/section 66265
|field_056twG=הפקה: הבעה בעל-פה
|field_560H9u=לקחת חלק פעיל בשיחה ספונטנית ובדיונים עם בנות שיח מגילים שונים בסיטואציות תקשורתיות מגוונות בשים לב למשלב הלשוני וברגישות לתפקידי בנות השיח, לחילופי התורות ולכוונות התקשורתיות של בנות השיח, להגיב בצורה הולמת לבנות השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם יחד לאורך זמן במהלך השיחה,  לעבור בין שיח קונקרטי על הנעשה באירוע השיח לבין שיח מופשט המוקדש לאירועים ולמצבים מרוחקים והיפותטיים, להגיב לנקודות ראות שונות ולהביע עמדות לגביהן
 
להסביר עמדות בצורה מנומקת ובהירה
 
להבין היטב כשלים תקשורתיים בשיחה, לתקן אותם ולנהל את השיחה בצורה קולחת
|field_562hrW=לקחת חלק פעיל בקשת רחבה של מצבי שיח אינטראקטיבי דבור ברמות פורמליות שונות עם בנות שיח מגילים שונים בסיטואציות תקשורתיות מגוונות בשים לב למשלב הלשוני וברגישות לתפקידי בנות השיח, לחילופי התורות ולכוונות התקשורתיות של בנות השיח, להגיב בצורה הולמת לבני השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם יחד לאורך זמן במהלך השיחה, לגלות מודעות לזכותו של האחר ליזום נושאי שיחה ולנהל אותם, לעבור בקלות בין שיח קונקרטי על הנעשה באירוע השיח לבין שיח מופשט המוקדש לאירועים ולמצבים מרוחקים והיפותטיים, להגיב לנקודות ראות שונות הן בשיחה הן בנושאים הנדונים בשיחה ולהביע מחשבות, רעיונות ועמדות לגביהם
}}{{sections/section 66265
|field_056twG=הפקה: הבעה בעל-פה
|field_694XZ3=להציג מידע נגיש וחדש לפני בני גיל ומבוגרים מוכרים בהקשר בית ספרי אגב היוועצות בשניים שלושה מקורות מידע שונים (בני אדם, ספרי יעץ ומידע דיגיטלי); לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להיעזר באמצעי עזר הולמים להמחשת ההיצג – חפצים, תמונות, סרטונים, מצגת וכולי, לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים; לארגן את ההיצג הדבור בצורה מסודרת; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) על ההיצג הדבור – להשתתף באופן פעיל בשיח כיתתי לאחר ההיצג, לענות על שאלות הנוגעות להיצג, להסביר עמדות ולהצדיק אותן
 
לקבל בצורה מושכלת הערות של המורה ושל קהל המאזינים ולהפנים אותן בהתנסויות הבאות בהיצג דבור
|field_560H9u=להציג מידע חדש ולא מוכר לבני גיל ולמבוגרים בהקשר בית ספרי בצורה בהירה ומאורגנת היטב במסגרת זמן קצרה, אגב היוועצות אחראית במקורות מידע אמינים שונים הממוזגים היטב; לשלב היטב עמדות ברורות לצד מידע ולנמק אותן; לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להציג מטרה ברורה להיצג ולהשיג את המטרה בחלקים השונים של ההיצג; להשתמש באמצעי עזר הולמים שיסייעו לקהל המאזינים להבין את ההיצג ולהפנים אותו; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) ולהפגין אחריות על ההיצג הדבור – לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים תוך כדי ההצגה, לתקן כשלים תקשורתיים, להשתמש בשפה הולמת ובאמצעים רטוריים מעניינים כדי לשבות את לב המאזינים, להשתתף באופן פעיל בשיח כיתתי לאחר ההיצג, לענות על שאלות, להסביר פרספקטיבות שונות לגבי ההיצג ולהצדיק אותן
 
להתבונן מבחוץ בהיצג של עצמה, לבחון את הכשלים שקרו, לקבל ביקורת מסוגים שונים ולהפנים אותה בהתנסויות הבאות
|field_562hrW=להציג מידע ועמדות מסוגים שונים לנמענים שונים בהקשרים תקשורתיים מגוונים בצורה בהירה ומאורגנת היטב אגב שימוש אחראי במקורות מידע אמינים שונים הממוזגים היטב; לעמוד כהלכה במסגרת זמן קבועה מראש; לשלב היטב בין עמדות ברורות למידע ולנמק אותן; לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להציג מטרה ברורה להיצג ולהשיג את המטרה בחלקים השונים של ההיצג; להשתמש באמצעי עזר הולמים שיסייעו לקהל המאזינים להבין את ההיצג ולהפנים אותו; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) ולהפגין אחריות על ההיצג הדבור – לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים תוך כדי ההצגה, לעקוב הן אחר ההיצג הן אחר תגובות הנמענים ולדעת לתקן כשלים תקשורתיים, להשתמש בשפה הולמת ובאמצעים רטוריים מעניינים כדי לשבות את  ליבם של המאזינים, להשתתף באופן פעיל בשיח תגובות לאחר ההיצג, לענות על שאלות, להסביר פרספקטיבות שונות לגבי ההיצג ולהצדיק אותן
}}{{sections/section 66265
|field_056twG=הפקה: הבעה בכתב
|field_911KQD=להבחין בין הסוגות העיקריות של טקסט סיפורי, מידעי וטקסט הוראות
 
לכתוב סיפור אישי קצר בעל מבנה תקין, כולל פתיח מקום, זמן, משתתפים, נסיבות ויחידות תיאוריות אחדות
 
לכתוב טקסט מידע קצרצר ללא מבנה סדור בהסתמך על טקסט קיים
 
לארגן מידע בטקסט אגב הישענות משמעותית על עזרה ועל תיווך בתחום ארגון המידע, מילות קישור ודרכי התבטאות
 
להשתמש כהלכה בסימני פיסוק יסודיים: פסיק, נקודה, סימן שאלה, סימן קריאה
 
לעבור בהדרגה מכתיב פונטי לכתיב אורתוגרפי (נשען על מורפולוגיה), בעיקר באותיות פונקציה
|field_694XZ3=לכתוב סיפור אישי קונקרטי בעל מבנה סיפור תקין, עם פתיח המתאר את המקום הזמן, המשתתפים והנסיבות של הסיפור, עם יחידות תיאור הולמות ופרשנות מועטה ולעיתים לסיים עם סגיר
 
לכתוב טקסט מידע קצר ללא פתיח הולם המכיל מעט מידע בהקשר לימודי מוגדר היטב (תשובה לשאלה המבוססת על תכנים בית ספריים)
 
לכתוב טקסט עיוני קצר הנושא רעיון מרכזי אחד או שניים (לא בהכרח מפותחים) לרוב עם פתיח המציג את התמה המרכזית וללא סגיר, אגב שימוש במילים מופשטות אחדות בהקשר לימודי מוגדר היטב (תשובה לשאלה המבוססת על תכנים בית ספריים)
 
להתנסות בכתיבה ובקריאה של טקסטים מסוגים שונים לצורך שיפור יכולת הכתיבה
 
לייצר תוכן לטקסט ולארגן מידע בצורה לוגית בהישענות על תיווך ועזרה המתמקדים בעיקר בשימוש במילות קישור ובהתאמת דרכי התבטאות לסוגות השונות
 
להשתמש כהלכה בסימני פיסוק המייצגים את היבטי ארגון הטקסט (פסיק, נקודה) ואת היבטי ההתבוננות האישית (מירכאות, סימן שאלה, סימן קריאה, שלוש נקודות)
 
להשתמש כהלכה בכתיב אורתוגרפי המייצג אותיות פונקציה ולרוב גם אותיות שורש
|field_560H9u=להבחין בין סוגות ולשלב בטקסט מסוגה אחת יסודות רלוונטיים מסוגה אחרת, כמו הבעת עמדה אישית בטקסט עיוני או הכללה עיונית בטקסט סיפורי
 
לכתוב טקסט סיפורי מעניין עם פתיח וסגיר הולמים ומפורטים הכולל פרשנות המסבירה את המצבים המנטליים והמניעים של הגיבורים
 
לכתוב טקסט מידע, המפגין לעיתים רעיונות עצמאיים, עם פתיח משוואה ולפתח את מושא המשוואה לאורך כל הטקסט; על רוב טקסט המידע להיות קונקרטי אך יהיו בו חלקים בעלי משמעות מופשטת יותר
 
לכתוב טקסט עיוני המפגין רעיונות אחדים ולעיתים תכנים עצמאיים, מקצתם מפותחים, עם פתיח ולרוב עם סגיר
 
להתנסות בכתיבה ובקריאה של טקסטים מסוגים שונים לצורך שיפור יכולת הכתיבה
 
לארגן מידע בטקסט באופן התואם את הסוגה הרלוונטית אגב היעזרות בהדרכה
 
להשתמש ברכיבים אחדים של שפה מופשטת, בעיקר בטקסט העיוני ובטקסט המידע: שמות מופשטים, ביטויים היפותטיים ומילים מנטליות; להשתמש ברכיבים אחדים של לשון ציורית – דימויים, מטפורות, פתגמים
|field_562hrW=להבחין היטב בין סוגות ולשלב אותן בצורות יצירתיות למטרות הולמות
 
לכתוב טקסט סיפורי מתוחכם, בעל תפיסה היפותטית ועשיר בשפה ציורית, בעל פתיח וסגיר הולמים ועשירים, המכיל כתיבה פרשנית ומופשטת על מצבים פנימיים של הגיבורים ועל הסברים אפשריים למעשיהם
 
לכתוב טקסט מידעי מאורגן היטב המשלב בין תוכן תיאורי לתוכן בעל השלכות חברתיות, עם פתיחים מגוונים ולרוב עם סגיר רלוונטי
 
לכתוב טקסט עיוני מאורגן ומופשט הפורש את התמה המרכזית בסדרת מהלכים של רעיונות חדשים ופיתוחם והמכיל שפה מופשטת, מנטלית וציורית, אגב הפגנת מודעות לחשיבות דרכי ההתבטאות
 
לכתוב טקסטים עצמאיים כמעט בכל תחום לימודי
 
להשתמש כהלכה בסימני פיסוק מכל הסוגים אשר משקפים את דרכי הארגון של הטקסט
 
לכתוב בכתיב תקין תוך התמודדות עם אתגר אותיות אהו"י
}}
}}
}}

גרסה מ־10:15, 1 במרץ 2021


יכולות ליבה:

פעולות:

לקרוא ולהבין טקסטים לא מנוקדים ממגוון הסוגות הנלמדות בגילים הרלוונטיים בישראל ומארצות אחרות.

לשחזר את רכיבי העלילה ואת הסיבתיות בסיפור ולספק פרשנות לפעולות הגיבורים וגם למצבם המנטלי

למסור את הרעיון המרכזי, את הרעיונות התומכים ואת ההקשרים ביניהם בטקסט מידע ובטקסט עיוני ולהבין כיצד הם מתכתבים עם מטרת הטקסט

לפעול לפי הוראות בטקסט

להיעזר בסימני פיסוק עיקריים כסמנים לארגון הטקסט: נקודה, פסיק, נקודה-פסיק, סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות, מירכאות, קו מחבר וקו מפריד

להיעזר בדיון כיתתי מקדים ומלווה לצורך הבנה מעמיקה יותר של טקסטים העוסקים בנושאים מופשטים ומורכבים

להיעזר בתיווך לצורך הבנה מעמיקה יותר של טקסטים בשפה ארכאית (תורה), שפה גבוהה (פרוזה, שירה), סוגות שפה ייחודיות (מתמטיקה) או שפה הדורשת ידע עולם ואוצר מילים ייחודי (היסטוריה, מדעים)

פעולות:

להשוות בין המצבים המנטליים (שמחה, צער, פחד) של הגיבורים בטקסט סיפורי עם רגשותיהן, לחוות את דעתן על המניעים הגלויים של הגיבורים ועל השתלשלות העלילה ולזהות מצבים הנגרמים בכוונה או בלי כוונה  ובאקראיות

לזהות כשלים לוגיים וכאלה הנוגדים את ידע העולם שלהם בטקסט מידעי

פעולות:

לקחת חלק פעיל בשיחה ספונטנית ובדיונים עם בנות שיח מגילים שונים בסיטואציות תקשורתיות מגוונות בשים לב למשלב הלשוני וברגישות לתפקידי בנות השיח, לחילופי התורות ולכוונות התקשורתיות של בנות השיח, להגיב בצורה הולמת לבנות השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם יחד לאורך זמן במהלך השיחה,  לעבור בין שיח קונקרטי על הנעשה באירוע השיח לבין שיח מופשט המוקדש לאירועים ולמצבים מרוחקים והיפותטיים, להגיב לנקודות ראות שונות ולהביע עמדות לגביהן

להסביר עמדות בצורה מנומקת ובהירה

להבין היטב כשלים תקשורתיים בשיחה, לתקן אותם ולנהל את השיחה בצורה קולחת

לקחת חלק פעיל בקשת רחבה של מצבי שיח אינטראקטיבי דבור ברמות פורמליות שונות עם בנות שיח מגילים שונים בסיטואציות תקשורתיות מגוונות בשים לב למשלב הלשוני וברגישות לתפקידי בנות השיח, לחילופי התורות ולכוונות התקשורתיות של בנות השיח, להגיב בצורה הולמת לבני השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם יחד לאורך זמן במהלך השיחה, לגלות מודעות לזכותו של האחר ליזום נושאי שיחה ולנהל אותם, לעבור בקלות בין שיח קונקרטי על הנעשה באירוע השיח לבין שיח מופשט המוקדש לאירועים ולמצבים מרוחקים והיפותטיים, להגיב לנקודות ראות שונות הן בשיחה הן בנושאים הנדונים בשיחה ולהביע מחשבות, רעיונות ועמדות לגביהם

פעולות:

להציג מידע נגיש וחדש לפני בני גיל ומבוגרים מוכרים בהקשר בית ספרי אגב היוועצות בשניים שלושה מקורות מידע שונים (בני אדם, ספרי יעץ ומידע דיגיטלי); לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להיעזר באמצעי עזר הולמים להמחשת ההיצג – חפצים, תמונות, סרטונים, מצגת וכולי, לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים; לארגן את ההיצג הדבור בצורה מסודרת; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) על ההיצג הדבור – להשתתף באופן פעיל בשיח כיתתי לאחר ההיצג, לענות על שאלות הנוגעות להיצג, להסביר עמדות ולהצדיק אותן

לקבל בצורה מושכלת הערות של המורה ושל קהל המאזינים ולהפנים אותן בהתנסויות הבאות בהיצג דבור

להציג מידע חדש ולא מוכר לבני גיל ולמבוגרים בהקשר בית ספרי בצורה בהירה ומאורגנת היטב במסגרת זמן קצרה, אגב היוועצות אחראית במקורות מידע אמינים שונים הממוזגים היטב; לשלב היטב עמדות ברורות לצד מידע ולנמק אותן; לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להציג מטרה ברורה להיצג ולהשיג את המטרה בחלקים השונים של ההיצג; להשתמש באמצעי עזר הולמים שיסייעו לקהל המאזינים להבין את ההיצג ולהפנים אותו; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) ולהפגין אחריות על ההיצג הדבור – לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים תוך כדי ההצגה, לתקן כשלים תקשורתיים, להשתמש בשפה הולמת ובאמצעים רטוריים מעניינים כדי לשבות את לב המאזינים, להשתתף באופן פעיל בשיח כיתתי לאחר ההיצג, לענות על שאלות, להסביר פרספקטיבות שונות לגבי ההיצג ולהצדיק אותן

להתבונן מבחוץ בהיצג של עצמה, לבחון את הכשלים שקרו, לקבל ביקורת מסוגים שונים ולהפנים אותה בהתנסויות הבאות

להציג מידע ועמדות מסוגים שונים לנמענים שונים בהקשרים תקשורתיים מגוונים בצורה בהירה ומאורגנת היטב אגב שימוש אחראי במקורות מידע אמינים שונים הממוזגים היטב; לעמוד כהלכה במסגרת זמן קבועה מראש; לשלב היטב בין עמדות ברורות למידע ולנמק אותן; לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להציג מטרה ברורה להיצג ולהשיג את המטרה בחלקים השונים של ההיצג; להשתמש באמצעי עזר הולמים שיסייעו לקהל המאזינים להבין את ההיצג ולהפנים אותו; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) ולהפגין אחריות על ההיצג הדבור – לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים תוך כדי ההצגה, לעקוב הן אחר ההיצג הן אחר תגובות הנמענים ולדעת לתקן כשלים תקשורתיים, להשתמש בשפה הולמת ובאמצעים רטוריים מעניינים כדי לשבות את  ליבם של המאזינים, להשתתף באופן פעיל בשיח תגובות לאחר ההיצג, לענות על שאלות, להסביר פרספקטיבות שונות לגבי ההיצג ולהצדיק אותן

פעולות:

להבחין בין הסוגות העיקריות של טקסט סיפורי, מידעי וטקסט הוראות

לכתוב סיפור אישי קצר בעל מבנה תקין, כולל פתיח מקום, זמן, משתתפים, נסיבות ויחידות תיאוריות אחדות

לכתוב טקסט מידע קצרצר ללא מבנה סדור בהסתמך על טקסט קיים

לארגן מידע בטקסט אגב הישענות משמעותית על עזרה ועל תיווך בתחום ארגון המידע, מילות קישור ודרכי התבטאות

להשתמש כהלכה בסימני פיסוק יסודיים: פסיק, נקודה, סימן שאלה, סימן קריאה

לעבור בהדרגה מכתיב פונטי לכתיב אורתוגרפי (נשען על מורפולוגיה), בעיקר באותיות פונקציה

לכתוב סיפור אישי קונקרטי בעל מבנה סיפור תקין, עם פתיח המתאר את המקום הזמן, המשתתפים והנסיבות של הסיפור, עם יחידות תיאור הולמות ופרשנות מועטה ולעיתים לסיים עם סגיר

לכתוב טקסט מידע קצר ללא פתיח הולם המכיל מעט מידע בהקשר לימודי מוגדר היטב (תשובה לשאלה המבוססת על תכנים בית ספריים)

לכתוב טקסט עיוני קצר הנושא רעיון מרכזי אחד או שניים (לא בהכרח מפותחים) לרוב עם פתיח המציג את התמה המרכזית וללא סגיר, אגב שימוש במילים מופשטות אחדות בהקשר לימודי מוגדר היטב (תשובה לשאלה המבוססת על תכנים בית ספריים)

להתנסות בכתיבה ובקריאה של טקסטים מסוגים שונים לצורך שיפור יכולת הכתיבה

לייצר תוכן לטקסט ולארגן מידע בצורה לוגית בהישענות על תיווך ועזרה המתמקדים בעיקר בשימוש במילות קישור ובהתאמת דרכי התבטאות לסוגות השונות

להשתמש כהלכה בסימני פיסוק המייצגים את היבטי ארגון הטקסט (פסיק, נקודה) ואת היבטי ההתבוננות האישית (מירכאות, סימן שאלה, סימן קריאה, שלוש נקודות)

להשתמש כהלכה בכתיב אורתוגרפי המייצג אותיות פונקציה ולרוב גם אותיות שורש

להבחין בין סוגות ולשלב בטקסט מסוגה אחת יסודות רלוונטיים מסוגה אחרת, כמו הבעת עמדה אישית בטקסט עיוני או הכללה עיונית בטקסט סיפורי

לכתוב טקסט סיפורי מעניין עם פתיח וסגיר הולמים ומפורטים הכולל פרשנות המסבירה את המצבים המנטליים והמניעים של הגיבורים

לכתוב טקסט מידע, המפגין לעיתים רעיונות עצמאיים, עם פתיח משוואה ולפתח את מושא המשוואה לאורך כל הטקסט; על רוב טקסט המידע להיות קונקרטי אך יהיו בו חלקים בעלי משמעות מופשטת יותר

לכתוב טקסט עיוני המפגין רעיונות אחדים ולעיתים תכנים עצמאיים, מקצתם מפותחים, עם פתיח ולרוב עם סגיר

להתנסות בכתיבה ובקריאה של טקסטים מסוגים שונים לצורך שיפור יכולת הכתיבה

לארגן מידע בטקסט באופן התואם את הסוגה הרלוונטית אגב היעזרות בהדרכה

להשתמש ברכיבים אחדים של שפה מופשטת, בעיקר בטקסט העיוני ובטקסט המידע: שמות מופשטים, ביטויים היפותטיים ומילים מנטליות; להשתמש ברכיבים אחדים של לשון ציורית – דימויים, מטפורות, פתגמים

להבחין היטב בין סוגות ולשלב אותן בצורות יצירתיות למטרות הולמות

לכתוב טקסט סיפורי מתוחכם, בעל תפיסה היפותטית ועשיר בשפה ציורית, בעל פתיח וסגיר הולמים ועשירים, המכיל כתיבה פרשנית ומופשטת על מצבים פנימיים של הגיבורים ועל הסברים אפשריים למעשיהם

לכתוב טקסט מידעי מאורגן היטב המשלב בין תוכן תיאורי לתוכן בעל השלכות חברתיות, עם פתיחים מגוונים ולרוב עם סגיר רלוונטי

לכתוב טקסט עיוני מאורגן ומופשט הפורש את התמה המרכזית בסדרת מהלכים של רעיונות חדשים ופיתוחם והמכיל שפה מופשטת, מנטלית וציורית, אגב הפגנת מודעות לחשיבות דרכי ההתבטאות

לכתוב טקסטים עצמאיים כמעט בכל תחום לימודי

להשתמש כהלכה בסימני פיסוק מכל הסוגים אשר משקפים את דרכי הארגון של הטקסט

לכתוב בכתיב תקין תוך התמודדות עם אתגר אותיות אהו"י

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).