מיומנויות:אודות

החשיבות של פיתוח המיומנויות במערכת החינוך

מטרה מרכזית של מערכת החינוך היא להכין את תלמידיה לחייהם כבוגרים ולצייד אותם בידע, בכישורים ובמיומנויות אשר יאפשרו להם לשגשג כפרטים, לממש את הפוטנציאל שלהם ולהיות אזרחים מודעים ומועילים לחברה כמכלול. באופן מסורתי, הקפידה מערכת החינוך להקנות לבוגריה השכלה נרחבת בתחומי לימוד שונים, לצד יכולות ספציפיות הנדרשות הן להרחבת הדעת בתחומים אלו הן לתפקוד יעיל בהקשרים מגוונים כפרטים שעומדים ברשות עצמם. ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, השינויים במבנה שוק התעסוקה והגדילה האקספוננציאלית בכמויות המידע המאפיינים את העשורים האחרונים, הביאו מערכות חינוך ברחבי העולם לידי הבנה כי לצורך התמודדותם של תלמידיהן עם האתגרים החדשים הניצבים בפניהם ועל מנת שאלה יהפכו ללומדים עצמאיים אשר מסוגלים להתפתח באופן תמידי ולהסתגל במהירות לשינויים, יש להרחיב את סל הכלים שישמש אותם בבגרותם. לשם כך הוחלט כי מלבד הידע והיכולות הדיסציפלינריות הנלמדות והמתורגלות במקצועות הלימוד השונים, תילמד גם אסופה של מיומנויות כלליות ) Domain Independent Skills ) אשר תומכות ומנחות חשיבה, למידה והתפתחות ללא תלות בסוג הידע ואשר נחיצותן והרלוונטיות שלהן אינן מוגבלות לתחום ידע בודד. בשונה מהמיומנויות הדיסציפלינריות, מיומנויות דמות הבוגר חוצות תחומי דעת ואפשר ליישמן בהקשרים מגוונים.

חשיבותן של מיומנויות כלליות ותרומתן להצלחה של תלמידים במערכת החינוך וכבוגרים אוששו זה מכבר במחקרים רבים. שליטה במיומנויות קוגניטיביות, מיומנויות תוך-אישיות, בין-אישיות ובוגפניות-בריאותיות. נמצאה קשורה לתוצאות חיוביות כמו הצלחה בלימודים, שגשוג מקצועי, בריאות טובה וצמצום נשירה והתנהגויות מסוכנות ואנטי-סוציאליות. הנחת המוצא היא שכל 13 המיומנויות הנבחרות טעונות חיזוק והמשגה מערכתית כדי לטייב את הנחלתן. כמו כן, ידוע כיום כי המיומנויות הנדונות ניתנות ללימוד ולפיתוח אצל מרבית הילדים באמצעות אימון מסודר ושיטתי. למעשה, מחקרים אמפיריים אשר בחנו את ההשפעה של תוכניות לפיתוח מיומנויות כלליות, מצאו כי פרקטיקות שהוטמעו במערכת החינוך בהקשרים מגוונים, יעילות בשיפור המיומנויות בקרב התלמידים, וכי יש להן השלכות חיוביות על הצלחה במגוון תחומי חיים. הווה אומר, יישום התוכניות במערכת החינוך עשוי להיות ערוץ יעיל ומשמעותי להנחלת מיומנויות כלליות הנדרשות לבוגרים בחברת העתיד.

התפיסה שלפיה חשוב ואפשר לפתח מיומנויות כלליות במערכת החינוך רווחת מאוד, ואפשר למצוא לה עדויות במאמצים המושקעים בהמשגת מיומנויות ובפיתוחן בקרב גופים בין לאומיים מרכזיים כגון ה-OECD, ה-,World Economic Forum, ה-National Research Council, כמו גם במקום המרכזי שהן תופסות במערכות חינוך בעולם.

זאת ועוד, מיומנויות מהסוג הנדון במסמך זה משמשות מושא הערכה מרכזי של המבחנים הבין לאומיים. דוגמה בולטת היא מבחן PISA אשר חלק משמעותי ממנו מוקדש לבחינת רמת המיומנות של התלמידים במיומנויות כגון אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית, אוריינות מדעית, חשיבה ביקורתית ועוד.

חשיבותן של מיומנויות אלה להצלחה ולשגשוג של התלמידים בעתיד, הצורך לשפר את יכולת צוותי ההוראה להנחיל את המיומנויות בקרב תלמידיהם, כמו גם הצורך לבנות שפה ומטרות משותפות ולרתום את כלל השותפים למהלך, הם המנוע מאחורי ההליך המשרדי שבמסגרתו נבחרו והומשגו מיומנויות דמות הבוגר 2030 .

כיצד נבחרו 13 המיומנויות?

קודם לבחירת המיומנויות התבצע מחקר מקיף על בסיס ספרות אקדמית ויישומית כדי לזהות את המיומנויות אשר רכישתן המוצלחת תאפשר לבוגר מערכת החינוך לעשות שימוש נרחב וחוצה דיסציפלינות בידע ובניסיון שצבר, ללמוד באופן עצמאי ולרכוש בצורה יעילה יותר ידע, ניסיון וכישורים חדשים, להתמודד בהצלחה עם שינויים ומצבים לא מוכרים ולהסתגל אליהם.

בתהליך משותף אשר רואה לנגד עיניו את אחריותו הלאומית של החינוך הציבורי ומונחה על ידי מגוון הצרכים ההתפתחותיים והפדגוגיים של מערכת המלווה את הילד מכניסתו בשערי הגן עד לבגרותו בסוף התיכון – נבחרו והוגדרו 13 מיומנויות. כל 13המיומנויות על רכיביהן נידונות בספרות המחקרית ומיושמות במערכות חינוך מובילות בעולם, ולצד היותן תשתיות פדגוגיות במערכות חינוך רבות, הן אף מוזכרות במסמכים שונים כמיומנויות הכרחיות להשתלבות מיטבית בעולם התעסוקה הדינמי. המשותף לכל המיומנויות הוא היותן יכולות כלליות. לדוגמה, חשיבה ביקורתית הכוללת בין היתר את היכולת "לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון", היא יכולת כללית שכן היא מאפשרת למחזיק בה לדחות מידע לא מבוסס בתחומי דעת רבים ומגוונים; ואילו יכולות דיסציפלינריות כמו היכולת "להשתמש במיקרוסקופ" או "להתמצא בדף גמרא" הן יכולות ספציפיות הדורשות מומחיות ונחוצות להרחבת הדעת רק בתחומי דעת מסוימים.

המשגת המיומנויות הנבחרות ושילובן בתוכניות הלימוד המתארות את הידע הדיסציפלינרי (התיאורטי והמעשי) הנרכש באשכולות הידע (ליבה, חובה ובחירה), תשרת את החיבורים בין תחומי הדעת, כמו גם בין המטרות הלימודיות, החברתיות והרגשיות של החינוך הבית ספרי. מטרות העל יושגו בזכות התרגול החוזר והתדיר של מיומנויות משלימות בהקשרים מגוונים, תרגול הנשען על גישות הוראה אשר מטפחות ויסות עצמי בלמידה ויכולות חשיבה מטא-קוגניטיביות. לצורך כך, בחירת 13 המיומנויות האלה והגדרתן תאפשר לגורמים שונים במערכת לשלבן ביחידות ההוראה בתחומים מגוונים ולהתאימן להתפתחותו של הילד ולגילו.

בהקשר זה ראוי לחדד כי רכישת המיומנויות היא אינטרס משותף של צוותי ההוראה במקצועות הלימוד השונים והיא פרי מאמציהם הקולקטיביים. לא זו בלבד שעל רכישת המיומנויות להתבצע בהקשרים לימודיים מגוונים, אלא רכישתן משפיעה על יותר מתחום דעת בודד, ויתרונותיה צפויים לחלחל לתחומים רבים. לכן, כשם שנדרש מכלל צוותי ההוראה מאמץ משותף ברכישת המיומנויות, לכלל צוותי ההוראה גם אינטרס בקידום כל אחת מהמיומנויות – ביחד ובנפרד.

המשגת המיומנויות צפויה גם לייצר לכידות ורצף בין תהליכי הלמידה המלווים את הילד מכניסתו למערכת ועד לסיום התיכון, לבין תהליכי המדידה וההערכה המתבטאים הן במבחנים הארציים – שיותאמו גם הם להערכת שליטה במיומנויות, הן במבחנים הבין לאומיים שבהם ישראל משתתפת (כדוגמת מבחן PISA), הכוללים היבטים רבים של הערכת מיומנויות.

הקשר בין המיומנויות

על אף שהמיומנויות מובחנות היטב זו מזו, הן גם שזורות זו בזו, ורכישתן נסמכת זו על זו. כך למשל, מודעות חברתית אשר רכיביה כוללים בין היתר יכולות הקשורות להבנת האחר (זיהוי והבנה של מסרים מילוליים ולא מילוליים, הבנת ההשפעה של התנהגויות הפרט על רגשות, חוויות והתנהגויות של אחרים ועוד) דורשת בין השאר גם חשיבה ביקורתית. לעומתה, חשיבה יצירתית אשר רכיביה כוללים בין היתר יכולות הקשורות לתעוזה ולהתמדה (הגנה על רעיונות אל מול לחצים והתמודדות עם עמימות, אי-ודאות, אתגרים, תסכול וכיוצא בזה) דורשת בין היתר מסוגלות עצמית והלך חשיבה מתפתח. כמו כן, המיומנויות השונות קשורות זו לזו פדגוגית – הנחלתן המיטבית באמצעות תרגול בהקשרים מגוונים ושילובן המותאם בתוכניות הלימודים הספציפיות דורשים גישות הוראה המדגישות העלאת תוכני ותהליכי חשיבה למודעות וטיפוח ויסות עצמי בלמידה.

ברור כי בעולם עתיר הגדרות ובמרחב שפה עשיר כמו בתחום המיומנויות, יש מגוון אופנים לתאר את המיומנויות ולהבחין ביניהן. לדוגמה, את יכולות הליבה של חשיבה ביקורתית המוגדרת כמיומנות נפרדת במסגרת המושגית של משרד החינוך, אפשר גם לפצל בין רכיבי המיומנויות השונים. באופן דומה, אפשר להמשיג את יכולות הליבה של אוריינות דיגיטלית כהיבטים ייחודיים של המיומנויות השונות במרחב המקוון. הבחירה להתמקד ב- 13 המיומנויות הספציפיות האלה ולהבחין ביניהן באופן המוצע הונחתה על ידי שיקולים מקצועיים ופרקטיים כאחד, ביניהם הצורך לשרטט גבולות ברורים בין המיומנויות וכן להימנע, ככל האפשר, מחפיפה וחזרתיות של רכיבי המיומנויות השונים ולהגדיר מושאים ממוקדים דיים אשר יהיו נוחים לתפיסה, להבנה ולפיתוח מקצועי.

הלומד העצמאי

השינויים המדעיים והטכנולוגיים המהירים אשר מאפיינים את העת הנוכחית, מציבים אתגרים חדשים להשתלבות מיטבית בשוק התעסוקה. הקצב המהיר של התפתחויות טכנולוגיות וגילויים מדעיים מייצר פער בין הידע והכישורים הנרכשים בבית הספר ובמסגרות ההמשך לבין הידע והכישורים הנדרשים על ידי מעסיקים. במקביל, התחרותיות הגבוהה במשק לצד הזמינות הגבוהה של ידע, חומרי לימוד וקורסים מקוונים מגדילות את ציפיות המעסיקים ולכן גם את דרישות הקדם הנחוצות למציאת תעסוקה איכותית ולשיפור כושר ההשתכרות. כדי לאפשר לבוגרי מערכת החינוך למצות את הפוטנציאל שלהם ולמקסם את הזדמנויותיהם בשוק התעסוקה, יש לפתח אצלם את היכולת להיות לומדים עצמאיים. בוגרים אשר יודעים ללמוד באופן עצמאי ואשר נוטלים אחריות על עיצוב זהותם, התפתחותם וסביבתם, ישכילו לנצל את המגוון הרחב של אפשרויות פיתוח הידע והכישורים והעמקתם ולהתאים את עצמם לדרישות המשתנות תדיר של שוק התעסוקה.

על מנת שבוגרי מערכת החינוך ידעו ללמוד באופן עצמאי ולהשיג את מטרותיהם הלימודיות בהצלחה, עליהם להיות מסוגלים, בין היתר, להניע עצמם לפעולה מאומצת, ללא ההנחיה, התמיכה, הדחיפה והעידוד של גורמים חיצוניים, למצוא מקורות מידע מגוונים, להבחין בין עיקר וטפל ולצרוך מידע באופן ביקורתי ויצירתי. לשם זאת עליהם להחזיק באסופת יכולות קוגניטיביות אישיות ובין-אישיות כלליות המורכבת מיכולות ליבה של 13 המיומנויות.

למידה עצמאית – היכולת לקבל החלטות מושכלות, לזהות פעולות נדרשות, להציב יעדי התפתחות ולמידה אישיים ולחתור להשגתם באופן עצמאי – אינה נסמכת רק על רכישת היכולות השונות, אלא גם מקדמת את הנחלתן. נטילת אחריות על תהליך ההתפתחות האישי הכוללת שותפות אקטיבית בתכנון התהליך הלימודי, גם מגבירה אפוא באופן משמעותי מחויבות ומוטיבציה, אשר בתורן מסייעות בהשגת היעדים החינוכיים. אם כן, בין למידה עצמאית לפיתוח מיומנויות דמות הבוגר יש יחסי גומלין.

תהליך ההמשגה וההגדרה

תהליך ההמשגה וההגדרה של 13 המיומנויות כלל שלושה שלבים מרכזיים:

1. יצירת מבנה: המטה המקצועי של המשרד יצר מבנה אחיד להמשגת המיומנויות המורכב מהגדרה ומיכולות ליבה – היכולות המרכיבות את המיומנות הנדונה.

2. בניית תשתית ידע: בניית תשתית ידע רחבה שהתבססה על קריאה נרחבת של מסמכים בין לאומיים, כולל תוצרים של מכוני מחקר בין לאומיים, מסמכים של ה- OECD ומסמכי מדיניות של מדינות נבחרות אשר עסקו בנושא. לתשתית הידע הבין לאומית צורפה תשתית הידע אשר פותחה במשרד החינוך והוגדרה במסמכים.

3. עבודה בצוותים מקצועיים: תשתית הידע שימשה מצע לעבודת שבעה צוותים רב-מקצועיים מקרב אנשי המקצוע הבכירים במשרד. צוותים אלו בסיוע מכון ERI אשר ליווה את תהליך העבודה כולו, עבדו על המשגה והגדרה של כל אחת מהמיומנויות.