(מחקתי את הכותרת) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
גרסה מ־16:19, 4 במרץ 2021
מיומנות מוגדרת כיכולת כללית הנרכשת בלימוד ואימון, אשר תומכת בחשיבה, למידה והתפתחות, ללא תלות בסוג הידע הנדון, ומנחה אותן. מיומנות ניתנת להעברה בין תחומי דעת ומאפשרת לעשות שימוש יעיל והולם בידע, ניסיון וערכים, במגוון רחב של הקשרים. בהתאם להגדרה זו, 13 המיומנויות שהומשגו פותחו אומנם בזיקה לתחומי דעת שונים, אך אינן משויכות לתחום דעת אחד אלא הן בין-תחומיות במהותן, מוסיפות על המיומנויות המוכרות בתחומי הדעת ונועדו לסייע בהכוונת כלל הגורמים במערכת החינוך תוך שימוש בשפה אחידה ומשותפת.
המיומנויות מאורגנות בארבעה אשכולות, וכל אחת מהן מוגדרת בצורה אחידה סביב 3-6 יכולות ליבה. יכולות הליבה מתארות במספר היגדים את הפנים השונות של כל מיומנות והופכות אותה לקונקרטית עבור גורמי המטה, המנהלים, עובדי ההוראה, המדריכים והמפקחים. תחומי המדיניות ותוכניות ההתערבות הפדגוגיות העוסקים בפיתוח של מיומנויות ומתקיימים מעבר לתוכניות הלימודים של המזכירות הפדגוגית, יגדירו גם הם את מטרותיהם תוך שימוש בהגדרות המשותפות בדמות הבוגר.
יצוין שבד בבד עם פיתוח המיומנויות בדמות הבוגר, תוכניות הלימודים מגדירות גם מטרות בתחום המיומנויות הדיסציפלינריות (Skills) שהתלמיד מפתח לצד המיומנויות (למשל – חילוק ארוך במתמטיקה או חילוץ דימויים בספרות). המיומנויות הדיסציפלינריות ייחודיות לכל תחום דעת, בניגוד למיומנויות שתהליך הפיתוח שלהן חוצה תחומי דעת. כך למשל ניתן לפתח אוריינות שפתית באנגלית (מיומנות) דרך תחום הדעת של גאוגרפיה, אך לא יושם דגש על מיומנויות קריאת מפה טופוגרפית (מיומנות דיסציפלינרית) בתחום הדעת אנגלית.
עבור כל יכולת ליבה הוגדרו גם אבני דרך לחמישה שלבי גיל: מהקדם-יסודי ועד העל-יסודי. בתפיסתנו, השונות בקצב הצמיחה בין תלמידים שונים היא גבוהה מאוד, ולפיכך לא הוגדרו אבני דרך ברזולוציה של כיתה מסוימת, אלא של שלב גיל. חלוקה זו יכולה לסייע להגדרת המטרות הלימודיות בשלבי גיל שונים, והיא מסמנת כיצד יכולות הליבה השונות נראות בגילים השונים.