מטרות-העל של מערכת החינוך
מערכת החינוך הישראלית פועלת להגשמתן של כמה מטרות-על. באמצעות חינוך אנו שואפים ליצור בסיס ערכי והשכלתי משותף בקרב הלומדים; מבקשים לקדם שוויון הזדמנויות באמצעות צמצום הקשר בין תנאי החיים שהילד נולד אליהם לבין אופק אפשרויותיו; מכינים את הלומדים לחייהם הבוגרים באופן שיאפשר להם לשגשג כפרטים; מסייעים ללומדים לממש את הפוטנציאל שלהם ולעצב את חייהם בצורה מיטבית ועצמאית באופן שיקדם את שלומות (well-being) הלומדים בהווה ובעתיד.
התאמת הלמידה למציאות המשתנה
מטרות-על אלו של מערכת החינוך עודן בעינן, אך העולם הסובב אותנו השתנה וממשיך להשתנות ללא הרף. העולם מאופיין כיום בגדילה מעריכית של מידע, התפתחויות טכנולוגיות מהירות ורב-תרבותיות. מגמות אלו הביאו לשינוי בכלים הנדרשים לבוגרי מערכת החינוך כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים העומדים בפניהם היום ובעתיד, עם יציאתם לחיים הבוגרים. כלים אלו הם המפתחות להשגת מטרות-העל, ובנייתם נעשית אצל הלומדת והלומד בתהליכי הלמידה. משום כך יש לעדכן ולהתאים את מטרות הלמידה ואת תהליכי הלמידה למציאות המשתנה, כדי שתבנה אצל הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם. בעוד מטרות-העל של מערכת החינוך הן המצפן המכוון את כל המערכת, מטרות הלמידה הן תוצאות קונקרטיות שלאורן מערכת החינוך בוחנת את הצלחותיה והן מעוצבות יחד עם המציאות המשתנה.
משבר הקורונה
מדיניות דמות הבוגר מעדכנת ומגדירה את מטרות הלמידה במערכת החינוך לאור המציאות המשתנה בשנים האחרונות ובמשבר העולמי הנוכחי. משבר הקורונה ממחיש ומחזק את הצורך בעדכון מטרות הלמידה. קיום למידה מרחוק ממחיש את ההכרח בקידום ופיתוח מנעד רחב של מיומנויות בקרב צוותי החינוך והלומדים שנזקקו לחוסן נפשי ולכלים רגשיים להתמודדות עם משבר, אי-הוודאות והשינויים הדרמטיים בשגרות המוכרות בבית, בלימודים ובעבודה. משבר הקורונה הציף והבליט את העובדה שכדי להצליח לקיים שגרה, קשרים חברתיים ולמידה, הלומדים זקוקים למנעד של מיומנויות רגשיות חברתיות כמו גם לאוריינות דיגיטלית ולאוריינות מידע. מיומנויות אלו ומיומנויות קוגניטיביות נוספות הן אלו המרכיבות יכולות למידה עצמאית ושיתופית שאינה תלויה בנוכחות צמודה של המורה. היעדרם של מפגשים פנים אל פנים חשפו קשיים ופערים במצבן של מיומנויות רגשיות וחברתיות בקרב הלומדים וצוותי החינוך וקושי בהנחיית תהליכים לפיתוחן.
השינויים המערכתיים והפדגוגיים הנדרשים
השגת מטרות הלמידה – ידע, מיומנויות וערכים – תתאפשר רק אם ייעשו במערכת שינויים מערכתיים ופדגוגיים שיתמכו במטרות אלה וייצרו את התנאים המיטביים להשגתן. עקרונות מקדמי הלמידה שנוסחו הם כלי עזר לעיצוב תהליך למידה שבונה ידע, מיומנויות וערכים המותאמים למאה ה-21. כלי העזר הפדגוגיים לקידום מטרות הלמידה הם, בין היתר, בניית כלים מותאמים ונגישים לצוותי חינוך (יחידות ההוראה למשל) והתאמה ועדכון של תוכניות הלימודים ושילוב שיטות לפיתוח המיומנויות בכלל מקצועות הלימוד. כלי העזר המערכתיים לקידום מטרות הלמידה הם, בין היתר, יצירת גמישות בארגון הלמידה; שינוי שיטות ההערכה והמדידה; התאמות במנגנוני תגמול ותמרוץ ומתן אפשרויות והרשאות לגיוון סביבות הלמידה. כלי עזר אלה הם השינויים הנדרשים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים בתהליכי הלמידה עצמם, והם נכנסים תחת תחומים שונים בפעילות המשרד – מדיניות הלמידה (ארגון, הוראה), מדיניות הערכה ומדידה, מדיניות תקצוב, מדיניות פיקוח, מדיניות הפיתוח וכיו"ב.
הצלחתם של תהליכי השינוי האמורים, אלו הפדגוגיים ואלו המערכתיים, תהיה תוצר של שותפויות חזקות בין כלל הגורמים במערכת – צוותי החינוך, ההורים, התלמידים, מטה משרד החינוך, המחוזות, הרשויות המקומיות והמנהלים. זהו התנאי שיאפשר את הצלחת השינוי. שילוב מוצלח בין השינויים במדיניות לשינויים הפדגוגיים – גמישות ועצמאות לצוותי החינוך יחד עם התנסות ויוזמה של צוותי החינוך – יעניק ללומדים את הכלים להשגת מטרות הלמידה ומימוש מטרות-העל של החינוך.