מטרות הבניית הידע במערכת החינוך
לצורך הבניית תשתית ידע אצל הלומדים תוך התמודדות עם אתגרי העת הנוכחית, משרד החינוך מבקש לפתח בקרב תלמידיו ותלמידותיו 'ידע פעיל' במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. מדיניות "דמות הבוגרת והבוגר" מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת במסגרת דמות הבוגרת והבוגר.
ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים:
התפתחות: ידע פעיל הוא דינמי, מתפתח ורגיש לגילויים חדשים ולקיומן של נקודות מבט שונות.
קישוריות: ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה.
הצדקה: ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי.