הגדרת הלמידה
התפיסה הפדגוגית שאנו נעים לקראתה מכוונת את מערכת החינוך להשגת מטרות פדגוגיות שיאפשרו לה להיענות לצרכים והאתגרים של לומדים בכלכלת הידע ובחברה הישראלית של המאה ה-21. סקירות בארץ ובעולם קבעו כי לצד הרחבת הידע של תלמידים, מערכות חינוך צריכות לעודד תלמידים להגיע להבנה של רעיונות גדולים בתחומי הדעת ולסייע להם לפתח מיומנויות הפועלות בעזרת הידע הזה ומייצרות ידע חדש. מאפיין מרכזי של מארג הידע והמיומנויות הוא יכולת ההעברה, דהיינו יישומו של הידע בהקשר אחר מזה שבו הוא נלמד. דמות הבוגרת והבוגר מגדירה את מטרות המערכת באופן הזה. מחקרים קורלטיביים ראשוניים מצביעים על יכולת זו כמרכיב חיוני להצלחה בחיי הפרט, המשפחה, החברה והתעסוקה, שעברו תמורות יוצאות דופן במהפכת המידע של העשורים האחרונים.
מהי הבנה?
הבנה מאפשרת ללומד למקם מושג, עיקרון או רעיון בהקשר עשיר, וכן מפתחת את יכולתו של הבוגר להשתמש בידע גם בנסיבות משתנות. למידה המובילה להבנה היא כזו העוסקת ברעיונות גדולים המקשרים בין פריטי ידע בתוך תחום דעת וכן מקושרים לתחומי דעת אחרים. במילים אחרות, התוצר המתקבל מלמידה של רעיונות גדולים הוא הבנה, הבאה לידי ביטוי ביכולת להעביר ידע בין תחומי דעת והקשרים שונים בחיים.
הדגש על הבנה קשור לדרכי העברת המידע והתרבות בעולמנו כיום. בעולם שבו התרבות נאמרה ונהגתה בעיקרה בעל פה, הייתה חשיבות גדולה לשימור פרטי הידע. בימינו, התלמיד מצוי בעולם של כלכלת ידע שבו שמירת המידע נעשית על ידי טכנולוגיות שונות, ומכאן עולה חשיבותם של עקרונות כלליים שמטרתם לסייע לתלמיד בסידור וארגון הידע הבלתי נדלה המונח לפתחו.
הקשר בין פיתוח מיומנויות להבנה
יכולת הבוגר להגיע להבנה ולהעביר ידע בין הקשרים, תלויה במידה רבה בפיתוח מיומנויות דמות הבוגרת והבוגר. מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות אלה, מאפשרות לתלמיד לדעת איך, מדוע ומתי ליישם את הידע שיש לו במענה לשאלות ובעיות שונות שעימן הוא צריך להתמודד. לפיכך, פיתוח מיומנויות הוא למעשה שכלול יכולת הבוגר להעביר ידע בין הקשרים ולהשתמש בו באופן אפקטיבי בתחומי החיים השונים כתלמיד ולומד.