כדי לפתח ידע פעיל, נשאף שהתלמידים ירכשו שלושה סוגים של ידע בכל אחד מתחומי הדעת:
ידע תוכני הכולל היכרות מעמיקה עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחומי הדעת השונים, כמו למשל: תפניות גדולות בהיסטוריה, יצירות אומנות גדולות, שיטות שהן ציון דרך בפילוסופיה, תאוריות מרכזיות במדעי החברה והטבע וכיו"ב.
ידע מעשי - מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת, הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין הידע המעשי למיומנויות דמות הבוגרת והבוגר שהן בין-תחומיות, אינן מקושרות לתחום דעת מסוים ומיועדות לסייע בתהליך הלמידה בכל תחום דעת. דוגמאות לכך הן קריאת מפה טופוגרפית, שימוש במיקרוסקופ, קריאת תווים וכיו"ב.
ידע על אודות יצירת ידע (ידע אפיסטמי) - מהם מושאי הידע של תחום הדעת הנדון? כיצד התפתח הידע בתחום הדעת הנדון? מהן דרכי ביסוס הידע בתחום הדעת הנדון? מה טיבה של מומחיות בתחום הדעת הנדון? למשל הבנת הזיקה שבין תאוריה לניסוי בתחום המדעים המדויקים, בנייה נאותה של טיעון, הבנה ופרשנות של טקסטים.
תהליך למידה הכולל את שלושת סוגי הידע חיוני לפיתוחו של ידע פעיל אצל הלומד.