פריט ידע אבני דרך לפיתוח אוריינות מדעית לגילי ג-ו

הסבר מדעי של תופעות

פעולות	אבני דרך התפתחותיות בטווח הגילים
להעריך הסבר וטיעון מדעי ולזהות בעיות או כשלים	להעריך הסברים בהתבסס על הראיות הנתונות להבחין בין ראיות שרלוונטיות לשאלה מדעית נתונה לבין ראיות שאינן רלוונטיות להבחין בין נימוקים המתבססים על עובדות לנימוקים המתבססים על ממצאים ותצפיות לנימוקים המתבססים על השערות לשאול שאלות על הצדקה של הסבר מוצע לזהות הסברים שנתמכים על ידי ראיות ולשאול שאלות על הראיות התומכות בהסברים מוצעים להבחין בין הסברים טובים יותר (מסבירים את כל הראיות) לבין הסברים טובים פחות (לא מסבירים את כל הראיות) להבחין בין ראיות רלוונטיות לשאלה מדעית נתונה לראיות שאינן רלוונטיות להבחין בין ראיות למסקנות
להשתמש בידע מדעי בהקשרים מגוונים (למשל בתכנון פרויקטים, בחיזוי תופעות, בקבלת החלטות)	להבין שהידע המדעי הוא תוצר של הקהילה המדעית ושהשימוש בשיטות ובידע מדעי הם נחלתה של החברה להבחין ברלוונטיות של ידע מדעי ושיטות מדעיות לסוגיות (תיאורטיות ומעשיות) שמעסיקות את החברה האנושית ואותנו כפרטים בחברה להשתמש בידע מדעי בדיון בסוגיות חברתיות, סביבתיות וכולי לקבל החלטות המתבססות על ידע מדעי וליזום פעולות לפתרון של סוגיות מורכבות המשלבות היבטים מדעיים
להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות, יחסי גומלין והתרחשויות ולנסח טיעון מדעי	לתאר תופעה בשים לב לקשרי גומלין איכותיים וכמותיים בין משתנים באמצעות מודלים או ייצוגים לנסח הסבר לתופעה נצפית בהתבסס על ממצאים (לדוגמה מדידות, דפוסים)  במודעות לכך שהסבר תכליתי (טלאולוגי) והאנשה אינם מתאימים להסבר מדעי לנסח טיעון מדעי פשוט (טענה ונימוק מסוג ראיה או הסבר) לזהות ממצאים התומכים בנקודות ספציפיות של ההסבר, ולהבחין בין דוגמאות אנקדוטליות לבין רעיונות שנתמכים בראיות
לזהות, להשתמש, להעריך ולבנות מודלים לתיאור, להסבר ולחיזוי תופעות (בהקשרים כמו מבנה החומר, מערכות אקולוגיות, הדבקה ויראלית, שינויי אקלים, שרשרת אירועים סיבתית)	להכיר סוגים שונים של מודלים, להשתמש בהם או לפתח אותם כדי להדגים תופעה ולהסביר כיצד היא מתרחשת באופן שמתיישב עם הראיות הנתונות וכאמצעי לתקשר את הבנת התופעה הנדונה להכיר מודלים מסוגים מגוונים (לדוגמה מבניים, התפתחותיים, תהליכיים, מיון וקנה מידה) ולבחור בין מודלים חלופיים לאור הראיות
לחשוב מערכתית לרבות זיהוי הרכיבים במערכת, זיהוי הקשרים ביניהם וחיזוי ההשפעה של שינוי של רכיב אחד או יותר בתוך המערכת, לצורך הסבר תופעות ופתרון בעיות מורכבות	לזהות את הרכיבים והתהליכים במערכת, את היחסים ביניהם ולתאר את המערכת באמצעותם להבחין בין הרכיבים במערכת לבין התהליכים שמקשרים ביניהם (מנגנוני זרימה של חומר, מידע ואנרגיה) לתאר את רכיבי המערכת ואת התהליכים שמקשרים ביניהם על ידי מודל ייצוגי פשוט של מארג היחסים (איור או גרפים) להשתמש במודל פשוט כדי לחזות כיצד שינוי באחד הרכיבים ו/או התהליכים ישפיעו על תפקוד המערכת להבין שמערכת היא אסופה של רכיבים הפועלים ביחד, ושיש לה יכולת תפקודית שאין לכל אחד מרכיביה בנפרד

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

התמצאות מדעית

פעולות	אבני דרך התפתחותיות בטווח הגילים
להבחין בין שאלות מדעיות (שאפשר לבררן באמצעות חקירה מדעית, אמפירית) לבין שאלות שאינן מדעיות (למשל שאלות פילוסופיות ומוסריות)
להבין היבטים אתיים של ניסויים מדעיים	לזהות שאלות אתיות שעולות בתכנון חקר מדעי, לדוגמה, בניסויים בבעלי חיים לצורך פיתוח תרופות
להכיר מאפיינים מרכזיים של חקר מדעי (כדוגמת מידול, הכללה, היפותזה), להבין עקרונות וקריטריונים של חקר מדעי המובילים לביסוס ידע מהימן (כמו אובייקטיביות, מניעת הטיות, שקיפות) ולהעריך יתרונות וחסרונות של שיטות מחקר (ניסוי מבוקר, מחקר מתאמי, מחקר תצפיתי, מדגם אקראי, וכיו"ב)	להכיר סוגים שונים של שאלות מדעיות להבין שההחלטה על שיטות המחקר מתקבלת לפי השאלה שעליה רוצים לענות להבין שחקר מדעי מבוצע במגוון שיטות וכלים כדי לבצע תצפיות ומדידות מדויקות להבין שממצאים של חקר מדעי מבוססים על נתונים כמותיים ועל זיהוי דפוסים בנתונים ובתופעות
להכיר מאפיינים של הסברים ותיאוריות מדעיות (לדוגמה, תיאוריות שעוסקות בטבע בלבד ולא בעל-טבעי, שאפשר להפריכן ומתאפיינות בחסכנות תיאורטית ובכוח הסברי) ולדעת להבחין בין תיאוריות מדעיות לבין אלה שאינן מדעיות	להבין שהסברים מדעיים מסבירים את המנגנונים שעומדים מאחורי תופעות מפתיעות ובבד בבד מוכיחים מדוע התופעות צפויות בהינתן המנגנונים העומדים מאחוריהן להבין שתיאוריות מדעיות הן סינתזה של מאגר גדול של ידע מצטבר, מבוססות על ראיות ובדיקות מרובות ואף עשויות להתעדכן עם הופעת ראיות חדשות להבין שיכול להיות יותר מהסבר אחד לאותה תופעה להבחין בין הסברים טובים יותר ופחות לאותה תופעה, בהינתן הראיות הקיימות להבין שהשערה (היפותיזה) היא חיזוי של התנהגות תופעה נחקרת על בסיס ידע וראיות קודמות
להעריך דיווחים במדיה על אודות נושאים הקשורים למדע ונסמכים על נתונים אמפיריים (לדוגמה חיסונים, תזונה, התחממות), לקבל החלטות מושכלות לגביהם ולהגיב באופן ביקורתי על מידע קיים וחסר	לזהות שהדיווח במדיה עוסק בנושא מדעי, לזהות את המידע הרלוונטי לשאלה המדעית או לתמיכה בטענה המדעית ולהבחין בדיווחים בין מידע מבוסס מחקר למידע שאינו מבוסס מחקר לזהות את הרלוונטיות של התוכן המדעי בדיווחים במדיה לסוגיות מעשיות העוסקות לדוגמה בבריאות, חברה וסביבה ברמה האישית, המקומית והעולמית, ולהשתמש במידע זה באופן מושכל לקבלת החלטות בחיי היום-יום להעריך דיווחים ופרסומים במדיה על אודות נושאים הקשורים למדע: להעריך את סמכות הכותבים ואת הרלוונטיות של המומחיות שלהם לתחום המדעי הנדון, להעריך את המוסד שבו הם עובדים, להעריך את העדויות המוצגות כבסיס לטיעון, לזהות סיבות אפשריות נוספות לפרסום הדיווח במדיה ולזהות הטיות אפשריות וניגודי אינטרסים

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

פרשנות מדעית של נתונים וראיות

פעולות	אבני דרך התפתחותיות בטווח הגילים
להעריך ראיות ממקורות שונים (לדוגמה, תוצאות ניסוי מבוקר, ניתוח מסד נתונים, נתוני מחקר איכותני) לזהות את ההנחות וההטיות בראיות ובמסקנות המוצגות במחקרים להבחין בין טיעונים המבוססים על ראיות ותיאוריות מדעיות לבין כאלה שאינם	להבחין בין השערות לבין עובדות או ראיות להבחין ראיות למסקנות להבחין בין ראיות רלוונטיות ללא רלוונטיות למענה על שאלה מדעית ולהסביר מדוע להבחין בין ראיות המבוססות על מדגם מייצג לעומת דוגמאות אנקדוטליות מבחינת היכולת לעשות הכללות להעביר ולקבל ביקורת על הממצאים ולהציע תיקונים במערך המחקר ובפרשנות על הממצאים.
להשתמש בחשיבה הסתברותית לצורך הערכת מידת הוודאות של הסבר/תיאוריה/טענה ולהבין כי דרגת הביטחון במסקנות גדלה עם הצטברות ממצאים דומים	להעריך את מידת הוודאות של הסברים ושל מודלים שונים לפי מידת התאמתם לראיות להעריך אינטואיטיבית את הסיכויים להתרחשות תופעה (יש סיכוי, בלתי אפשרי, סיכוי קטן)
לזהות את ההשלכות האפשריות של ידע מדעי על סוגיות חברתיות, סביבתיות ומוסריות (כדוגמת ההשלכות האפשריות של מיפוי הגנום, שימוש באנרגיה)	לזהות את השימוש בידע מדעי לפתרון בעיות לפרש ולהסביר את השלכות של פתרונות (המבוססים על ידע מדעי) לבעיה ולנסח טיעונים על השלכות שלהם על היבטים חברתיים, סביבתיים ומוסריים באמצעות הצגת ממצאים רלוונטיים ודיונים על דילמות ולהשוות ביניהם
לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות מבוססות	לעבד את הנתונים ולנתח אותם באופן סטטיסטי תיאורי (לדוגמה חישוב ממוצע) לייצג נתונים בטבלאות או בייצוגים גרפיים מגוונים (גרף עמודה, פיקטוגרף, דיאגרמת עוגה) לגילוי דפוסים המעידים על יחסי גומלין לנתח ולפרש נתונים למשל בעזרת ייצוגים, כדי לאתר היגיון בתופעות (הכללות, מגמות ודפוסים), באמצעות הנמקות, ייצוגים וחישובים להבחין בין תיאור הנתונים לבין המסקנות שאפשר להסיק מהם להשוות בין נתונים שנאספו על ידי קבוצות שונות כדי לדון בדמיון ובהבדל בין ממצאיהן

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

תכנון, ביצוע והערכת מחקר

פעולות	אבני דרך התפתחותיות בטווח הגילים
לזהות ולהעריך שאלות מחקר, תצפיות וניסויים מדעיים לזהות מגבלות מחקריות (למשל היעדר קבוצת ביקורת, קושי בבידוד משתנים) ואת הדרכים להתמודד עימן להכיר ולהעריך שיטות להבטחת מהימנות נתונים ואובייקטיביות של הסברים להתנהל ביושרה ובשקיפות בעריכת ניסויים מדעיים ובדיווח על תוצאותיהם	להעריך את שיטות איסוף הנתונים של עצמן ושל עמיתיהן לזהות מקורות אפשריים לטעות ולהציע שיפורים לשיטות המחקר של עצמן ושל עמיתיהן לזהות הנחות הקיימות בדיווח על תוצאות ניסויים להבחין בין דעות, רגשות ואמונות לבין מה שנתפס באמצעות החושים למדידות באמצעות מכשירים בביצוע ובהערכה של חקר מדעי
לנסח שאלות מחקר, להעלות השערות, לתכנן מערך מחקר מתאים ולבצעו היטב באופן בטוח ובהתאם לתכנון	לשאול שאלות על תופעות ולמיין אותן לפי הצורך או המניע התיאורטי שעומד מאחוריהן (שאלות תיאוריות המסייעות להכיר תופעה/אובייקט לעומקו, שאלות סיבתיות המסייעות להבין תופעה או מנגנון וכולי) לזהות שאלת מחקר גלויה במקורות המתארים מחקר מדעי לנסח שאלות שאפשר לענות עליהן באמצעות מחקר כדי לבחון השערות ותחזיות (לדוגמה, מה היה קורה אילו?) לנסח השערות בעזרת מילים כמו "יתכן ש...", "אם... אז..." ולתת הסבר מדעי להשערה לבחון השערה על פי תבחינים כמו, נשענת על עובדה, ראיות ו/או מידע מבוסס וניתנת לבדיקה מדעית להבחין בין השערה לבין ניחוש על פי התבחינים לעיל. להציע ניסויים פשוטים או תצפיות פשוטות (לתכנן מדידות טמפרטורה או אורך למשל) כדי למצוא תשובות לשאלות, לתכנן את הניסויים בשים לב לגורמים שאת השפעתם בודקים, לגורמים קבועים, לבקרה, לחזרות ולשימוש בכלי מדידה ולהסביר את חשיבותם להעריך כלים ושיטות שונות המתאימים לאיסוף נתונים להחליט על סוג הבדיקות הנדרשות לצורך בחינת ההשערה לערוך תצפיות, ניסויים ומדידות ולתעד אותם בכלים מתאימים לרבות בטכנולוגיות דיגיטליות

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).