באופן מסורתי, הדגישו בתי ספר את חשיבותם של הישגים אקדמיים, ותחום החינוך הגופני נדחק לשוליים. עם זאת, לחינוך גופני יש ערך רב בהתפתחות ההוליסטית של הילד, ובכלל זה גם בהתפתחות הקוגניטיבית, המנטלית והחברתית. חינוך גופני והשתתפות בפעילות גופנית מאפשרים לתלמידים, אשר מבלים שעות הולכות וגדלות מול המסכים, להיות פעילים יותר בתוך ומחוץ לבית הספר. הרגלים של פעילות גופנית המוטמעים בתקופת בית הספר עשויים להסגיל אותם ההרגלים מחוץ לשעות בית הספר וגם בחיי הבוגר בעתיד. לרמת פעילות זו השלכות קריטיות על בריאות ועל תחלואה עתידיים.
אוריינות גופנית משפיעה לחיוב גם על חיי החברה של התלמידים ותורמת לפיתוחם של קשרים חברתיים. הפעילות הגופנית מגבירה תחושת שייכות והיא אמצעי להעצמה של אוכלוסיות מוחלשות. פעילות גופנית קבוצתית תורמת לפיתוח מיומנויות חברתיות ומסייעת במניעה של בידוד חברתי לאורך זמן. במישור התוך-אישי, פעילות גופנית מקושרת לרמות גבוהות של שביעות רצון כללית מהחיים ולשיעורים נמוכים יותר של דיכאון וחרדה, משפרת הערכה עצמית ותחושת מסוגלות ועוזרת להתמודד עם קשיים פסיכולוגיים שונים.
פעילות גופנית היא פן אחד של אורח חיים בריא. ישנה חשיבות רבה לא רק בעצם הפעילות הגופנית, אלא בהבנת הגוף, בהכרת עקרונות של תזונה נכונה, בזהירות מפני מסיכונים בריאותיים ובשמירה על איזון בתחומים השונים של החיים. באופן כללי, שמירה על אורח חיים בריא לא זו בלבד משפרת את המצב הבריאותי, אלא מקושרת גם לתפקודים קוגניטיביים טובים יותר.
בעידן של מידע נגיש ולא תמיד אמין על נושאים בריאותיים, יש גם חשיבות ליכולת לסנן מידע כדי להשיג מידע בריאותי אמין. יכולת זו קשורה לתדירות אשפוזים נמוכה, לרמות נמוכות של דיכאון ולהתמודדות טובה יותר עם מחלות ולרמות נמוכות יותר של שימוש בחומרים מסוכנים, עישון ובעיות התנהגות.