הצורך בגיבוש מדיניות פדגוגית לאומית
המדיניות הפדגוגית שתפורט להלן מביאה לידי ביטוי שינוי כיוון תפיסתי שמטרתו יצירת שפה פדגוגית משותפת במערכת החינוך. כיוון השינוי שואב השראה מהמלצות פרויקט ה-OECD Education 2030 ומרפורמות פדגוגיות מקבילות שמקדמות מערכות חינוך מובילות ב-OECD, אך שומר על הצביון הייחודי של מערכת החינוך הישראלית. המשותף לרפורמות הללו הוא תנועה מתפיסה פדגוגית מסורתית (Instructionalist) לתפיסת למידה עדכנית.
המציאות המשתנה
קצב השינויים המהיר בעשורים האחרונים, עם כניסתנו ל'מהפכת המידע', דורש את התאמתן של המערכות השונות להשלכות של שינויים אלה.
אנו מורגלים בביטוי 'מגמות עתיד', אך המרב שנוכל ללמוד הוא מהמציאות המתהווה סביבנו, שינויים שניכרים בה וניצנים של שינויים עתידיים שאנו מזהים בה. מתוך למידה זו משינויים חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים, כלכליים, שינויים של הפרט ושל התעסוקה, אנו מנסים להסיק לגבי השינויים הנדרשים ממערכת החינוך. מסקנות אלה יסייעו בגיבוש כיווני פעולה ממוקדים ואפקטיביים לקידום החינוך בישראל והתאמתו לצורכי המאה ה-21.
תוכניות לימודים לאור תפיסת הלמידה
כפי שפורט לעיל, הפדגוגיה המסורתית ממוקדת במסגרת התוכן – למידת פרטי תוכן, מיקוד דיסציפלינרי, מורה שמלמד ותלמיד שקולט ומבחני בגרות מסכמי תוכן. תפיסת השינוי תתמקד במסגרת הלמידה – מיקוד בדרכי למידה, למידת תוכן באמצעות רעיונות גדולים, למידה בין-תחומית, ליווי תלמידים בלמידה עצמאית ושיתופית והערכה מסכמת ידע, מיומנויות וערכים (כולל תהליכי הערכה עצמית והערכת עמיתים).
הדיון מורכב משום שהוא נוגע בשאלה של מעמד הידע ועשוי לגרור ויתור על חלק מבסיסי הידע לטובת מטרות אחרות. התפיסה האסטרטגית שלנו גורסת כי יש לעמוד על בסיסי הידע ההכרחיים, אך לוודא שהדרך שבה הוא נרכש ומופעל מותאמת לאתגרי הזמן ולצורכיהם ויכולותיהם של התלמידים.
כיוון שכך, מהלך הארגון המחודש של תוכניות הלימודים יניע את המערכת לעבור מ'תוכניות לימודים' המתמקדות בתוכן הנלמד ל'תוכניות למידה' המתמקדות בלומד ובדרכי הלמידה. בכך ירחיבו תוכניות הלמידה בצורה ניכרת את אחריות המערכת ללמידה של התלמיד, מלמידה מסורתית של תחומי דעת נפרדים בהובלת המורה ללמידה הכוללת גם שילובים בין תחומי דעת והובלה עצמאית של התלמידים בלמידה. הרחבה זו הכרחית בתפיסתנו על מנת לאפשר למורה להתמקד במטרות הלמידה המוגדרות בדמות הבוגר.
מהלך העבודה
במסגרת תהליכי המחקר והלמידה קיימנו מהלך היוועצות נרחב, שכלל מאות שותפים מישראל ומהעולם; השווינו את מערכת החינוך במגוון מדדים למערכות חינוך מובילות בעולם; קיימנו ראיונות ומהלכי למידה עם שותפים מארגון ה-OECD וכמובן התייעצנו ולמדנו ממספר רב של אנשי חינוך ישראלים מכלל המגזרים ושלבי הגיל: מנהלות, מורים, גננות ואנשי חינוך מכלל המערכת.
בד בבד עם קיום מהלכי המחקר והלמידה הללו השתתפו צוותי המשרד במהלך Education-2030 של ה-OECD, ובמסגרת הדיונים השונים על אודותיו הוחלט על המסגרת הישראלית להצגת 'דמות הבוגרת והבוגר': מסגרת פשוטה יותר ומותאמת להקשר הישראלי. תהליך זה הוביל אותנו להבניית מהלך 'דמות הבוגרת והבוגר', לאפיונו באמצעות שלושת הרכיבים: ידע, מיומנויות וערכים, ולבניית המהלכים המשלימים בתחומי המדיניות המערכתית המוזכרים בעמוד 7.