עקרונות מקדמי למידה
פרק דמות הבוגרת והבוגר פירט את מטרותיה הפדגוגיות של מערכת החינוך, פרק זה יעסוק בתהליך הלמידה שביסוד המדיניות הפדגוגית של המשרד.
לאחר הצגת הגדרת הלמידה נעסוק ב'עקרונות מקדמי למידה' לאור המטרות שהוגדרו בדמות הבוגרת והבוגר. תפיסת הלמידה מגדירה שבעה עקרונות הכרחיים על מנת לחולל למידה איכותית, שהם תשתית לעיצוב מדיניות פדגוגית.
הגדרת הלמידה בתפיסת הלמידה העדכנית
התפיסה הפדגוגית שאנו נעים לקראתה מכוונת את מערכת החינוך להשגת מטרות פדגוגיות שיאפשרו לה להיענות לצרכים והאתגרים של לומדים בכלכלת הידע ובחברה הישראלית של המאה ה-21. סקירות בארץ ובעולם קבעו כי לצד הרחבת הידע של תלמידים, מערכות חינוך צריכות לעודד תלמידים להגיע להבנה של רעיונות גדולים בתחומי הדעת ולסייע להם לפתח מיומנויות הפועלות בעזרת הידע הזה ומייצרות ידע חדש. מאפיין מרכזי של מארג הידע והמיומנויות הוא יכולת ההעברה, דהיינו יישומו של הידע בהקשר אחר מזה שבו הוא נלמד. דמות הבוגרת והבוגר מגדירה את מטרות המערכת באופן הזה. מחקרים קורלטיביים ראשוניים מצביעים על יכולת זו כמרכיב חיוני להצלחה בחיי הפרט, המשפחה, החברה והתעסוקה, שעברו תמורות יוצאות דופן במהפכת המידע של העשורים האחרונים.
הבנה מאפשרת ללומד למקם מושג, עיקרון או רעיון בהקשר עשיר, וכן מפתחת את יכולתו של הבוגר להשתמש בידע גם בנסיבות משתנות., למידה המובילה להבנה היא כזו העוסקת ברעיונות גדולים המקשרים בין פריטי ידע בתוך תחום דעת וכן מקושרים לתחומי דעת אחרים. במילים אחרות, התוצר המתקבל מלמידה של רעיונות גדולים הוא הבנה, הבאה לידי ביטוי ביכולת להעביר ידע בין תחומי דעת והקשרים שונים בחיים.
הדגש על הבנה קשור לדרכי העברת המידע והתרבות בעולמנו כיום. בעולם שבו התרבות נאמרה ונהגתה בעיקרה בעל פה, הייתה חשיבות גדולה לשימור פרטי הידע. בימינו, התלמיד מצוי בעולם של כלכלת ידע שבו שמירת המידע נעשית על ידי טכנולוגיות שונות, ומכאן עולה חשיבותם של עקרונות כלליים שמטרתם לסייע לתלמיד בסידור וארגון הידע הבלתי נדלה המונח לפתחו.
יכולת הבוגר להגיע להבנה ולהעביר ידע בין הקשרים, תלויה במידה רבה בפיתוח מיומנויות דמות הבוגרת והבוגר (ראה תרשים 2). מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות אלה, מאפשרות לתלמיד לדעת איך, מדוע ומתי ליישם את הידע שיש לו במענה לשאלות ובעיות שונות שעימן הוא צריך להתמודד. לפיכך, פיתוח מיומנויות הוא למעשה שכלול יכולת הבוגר להעביר ידע בין הקשרים ולהשתמש בו באופן אפקטיבי בתחומי החיים השונים כתלמיד ולומד.
עקרונות מקדמי למידה
בשונה מן התפיסה המסורתית, העקרונות הפדגוגיים בתפיסת הלמידה העדכנית מתבססים על הידע שנצבר בארבעת העשורים האחרונים במדעי הלמידה על אודות האופן שבו בני אדם לומדים ועל התנאים הדרושים להם בתהליך הלמידה. עקרונות אלה מנחים את תהליכי עיצוב המדיניות בשלבי הגיל, על מנת לשפר משמעותית את היכולת של אנשי חינוך לחולל תהליכי למידה בכיתות ובתוך כך למקסם את האפקטיביות של משאבי המערכת. להלן סקירה של שבעה עקרונות מרכזיים העולים משלוש מטה-אנליזות גדולות שנערכו על ידי האקדמיה הלאומית למדעים בארצות הברית וחוקרים נוספים במדעי הלמידה.
שבעה עקרונות מקדמי למידה
תפיסת הלמידה מגדירה מה נדרש ללמידה איכותית כבסיס לעיצוב כלי המדיניות הפדגוגיים שהמשרד מפעיל ומפרטת שבעה עקרונות מקדמי למידה לאור מטרות דמות הבוגרת והבוגר:
1. מוטיבציה
מצב מנטלי הקשור הן להנעה הראשונית ללמידה והן להתמדה בלמידה. ניתן להשפיע על המוטיבציה ולהעצימה בתהליכים פדגוגיים. מוטיבציה נוצרת כאשר ללומד ישנה תחושת שייכות, יכולת ומסוגלות ליצור ולהשפיע. כאשר התלמיד תופס את הלמידה כבעלת ערך לחייו וזהותו, רואה בתכנים כקשורים לתחומי העניין שלו ובוחר בתהליך הלמידה – המוטיבציה מועצמת.
2. מודעות והכוונה עצמית
לומד המווסת ומנהל בעצמו את תהליך הלמידה - מצליח יותר. ניהול הלמידה כרוך במודעות של הבוגר לתהליך הלמידה של עצמו ולהצבת יעדים, בקרה עצמית ותכנון הלמידה. המודעות וההכוונה העצמית ניתנות לשכלול בתהליך פדגוגי.
3. ידע והתנסות קודמים
למידה אינה העברה של ידע לכלי ריק, אלא תהליך שבו הלמידה תומכת בתהליך ההבניה המחודשת של ידע חדש בהתבסס על הידע וההתנסות הקודמים של הבוגרים (אשר קיימת ביניהם שונות בתחום זה). הבוגר לעולם יבחן ידע וחוויות חדשות לאור הידע והניסיון הקיימים אצלו כבר, ועל תהליך הלמידה להיות מותאם לכך.
4. ביצוע הבנה
ההבנה היא תהליך פנימי בתודעתם של הבוגרים המתבטא ביכולת למקם עובדה, רעיון, עיקרון או מושג ולהשתמש בהם בהקשר רחב ועשיר. כדי שנוכל להבחין בתהליך של הבנה, לחנך אליו ולהעריך אותו, יש לכלול בלמידה רכיב של ביצוע שמדגים אותה ומסייע להשגתה. המחקר האמפירי מצביע על ביצוע הבנה כרכיב הכרחי בתהליך הפדגוגי.
5. הקשר מציאותי (קונטקסט)
הידע, המיומנויות והערכים באים לידי ביטוי גם מחוץ להקשר הכיתתי. הבוגר חוקר באופן עצמאי או בלמידה שיתופית את המציאות שסביבו, מגלה ויוצר בה ידע, מזהה ומבין את השימוש בידע התאורטי במציאות. למידה בתוך ההקשר המציאותי שבו נוצר ומיושם הידע מעמיקה את הלמידה.
6. דיאלוג ומשוב
הכוונה לדיאלוג בין הבוגר לשאר השותפים ללמידה (המורה, הבוגרים האחרים, משפחתו ואנשים נוספים הנוכחים בתהליך הלמידה). דיאלוג ומשוב תומכים במוטיבציה דרך יצירת דפוס חשיבה מתפתח ובפיתוח מודעות והכוונה עצמית דרך המפגש עם עמדתו ומשובו של האחר. דיאלוג ומשוב מקדמים הבנה במהלך הלמידה והם ההזדמנות הטובה ביותר להערכתה (באמצעות ביצועי הבנה). דיאלוג ומשוב הכרחיים לפיתוח מיומנויות רגשיות (SEL) – תוך-אישיות ובין-אישיות.
7. סביבות תומכות למידה
סביבות למידה על מרחביהן השונים נדרשות להיות בטוחות ומוגנות עבור הבוגרים, מאפשרות קשר, חיבור טכני ותקשורת בין המשתתפים ומעודדות צמיחה והתפתחות של כלל המשתתפים בתהליך הלמידה. סביבת למידה יכולה להיות טכנולוגית, היברידית, בשטח טבעי או בנוי וכד'. סביבת למידה בטוחה היא הבסיס ליכולת של הבוגר להשתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה. סביבת למידה מאפשרת היא תנאי הכרחי לתקשורת רציפה. סביבת למידה מעודדת צמיחה היא תנאי להתקדמותו והתפתחותו של הבוגר בתהליך הלמידה.
המדיניות הפדגוגית בשלבי הגיל
דמות הבוגר והעקרונות בתפיסת הלמידה שנידונו לעיל מכוננים את המדיניות הפדגוגית בכל שלבי הגיל. עם זאת, בכל שלב גיל, המטרות והעקרונות מקבלים ביטויים שונים בהתאמה לאתגרים הפדגוגיים הייחודיים של אותו שלב. שאלות מרכזיות בעיצוב מדיניות המותאמת לשלבי גיל נוגעות למשל לאיזון בין למידה תחומית ובין-תחומית, לבחירה באופני למידה – תוך דגש חווייתי-רגשי או קוגניטיבי, לדומיננטיות של המורה כמוביל הלמידה ולהתפתחות בעצמאות הבוגר וביכולת ההכוונה העצמית של תהליך הלמידה. המדיניות הפדגוגית בשלבי הגיל היא חלק בלתי נפרד מכל תוכנית מדיניות בתחומי המדיניות המערכתית.