מערכת החינוך שואפת שלומדיה יחיו ויפעלו כבני אדם ערכיים המתפקדים היטב במשפחתם, בקהילתם ובחברה בישראל. מטרת החינוך בישראל היא לטפח לומד בעל ידע, מיומנויות וערכים, שיאפשרו לו להתפתח כאדם משכיל, למצות יכולותיו ולתרום לחברה. בתהליך הלמידה במערכת החינוך מפתח הבוגר את הכלים שאיתם ימשיך ללמוד לאורך כל חייו (Longlife learning). מדינת ישראל קיבעה הלכה למעשה את מטרות ותוכני החינוך לדורות בחוק החינוך הממלכתי ומטרותיו, ודמות הבוגר ותוכני הידע שעליו ללמוד במסגרת עיצוב דמותו נגזרים מחוק זה.
מטרות מערכת החינוך טמונות בשילוב בין שלושה רכיבים: ידע, מיומנויות וערכים.
- ידע - ידע הוא התשתית להבנה. הבוגר ירכוש ידע מבוסס בתחומי הדעת המאוגדים בשלושה אשכולות: לימודי יסוד מקובלים בין-לאומית (שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומדעים), לימודי חובה הנקבעים על ידי המדינה (היסטוריה, ספרות, גאוגרפיה, אזרחות, תנ"ך או מורשת, חינוך גופני ואומנויות) ומקצועות בחירה (המבוססים על בחירה אישית של תלמידים להעמקה). הידע מעוגן באמצעות הבנה של רעיונות גדולים הקושרים בין פריטי ידע בתוך תחומי דעת ובין תחומי דעת.
- מיומנויות - מיומנויות הן היכולת לפעול. הבוגר יהיה מסוגל לפעול, תוך שימוש בידע בהקשרים משתנים, בהתבסס על ארבעה סוגים של מיומנויות: קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וגופניות. בכל אחת מן הקטגוריות הללו נכללות כמה מיומנויות שונות.
- מיומנויות קוגניטיביות - בתי הספר יכוונו לכך שלומדיהם יהיו בעלי מיומנויות קוגניטיביות הכוללות יכולת להבין מידע חדש, להעריכו, לעבד ולנתח אותו, לצרפו לידע נוסף וליישם את הידע הנרכש בהקשרים רחבים. החינוך בבתי הספר יוכוון לכך שהבוגרים יהיו בעלי מחשבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית, יכולת גיבוש עמדה עצמאית והבעתה.
- מיומנויות רגשיות - החינוך בבתי הספר יוכוון לכך שהבוגרים ירכשו מיומנויות רגשיות הכוללות יכולת זיהוי רגשות ועיבוד שלהם ויפתחו תחושת מסוגלות וערך עצמי, סקרנות ואהבת למידה. הם ידעו לווסת את רגשותיהם, ליזום ולהציב מטרות אישיות ולהתמיד ולחתור לעמידה ביעדיהם, ועם זאת יהיו בעלי יכולת גמישות והסתגלות לשינויים.
- מיומנויות חברתיות - החינוך יוכוון לכך שהבוגרים יהיו בעלי מיומנויות חברתיות מפותחות שיבואו לידי ביטוי ביכולת לפתח מערכת יחסים המבוססת על קשר, הדדיות ושותפות, ביכולת לשתף פעולה, לעבוד בצוות, לבקש עזרה מן הזולת ולקבלה, לנהל שיח ענייני במצבי קונפליקט ולהתפשר בעת הצורך וכן לייצג את עצמם בציבור באופן אסרטיבי.
- מיומנויות גופניות - החינוך יוכוון לכך שהבוגרים יהיו בעלי מיומנויות גופניות ובריאותיות שיסייעו להם בשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן מבחינה פיזית ונפשית.
- ערכים - הבוגר יראה עצמו מחויב לסולם ערכים ברוח חוק החינוך הממלכתי. בתי הספר יכוונו לכך שהבוגרים יהיו בעלי השקפת עולם מוסרית שתנחה את חייהם ופעולותיהם ותשתקף במחויבות לחברה ולמדינה. הבוגרים יהיו מחויבים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, יכבדו את ערכי המורשת והתרבות של מדינת ישראל והקהילות החיות בה, ישמרו על כבוד האדם וזכויותיו, יחתרו לצדק חברתי ואזרחי ולשמירה על הסביבה ויהיו מעורבים במדינה, בחברה ובעזרה לזולת.
שלושת הרכיבים הללו יחדיו - ידע, מיומנויות וערכים - יאפשרו לבוגר התמודדות מוצלחת עם אתגרי החיים בחברה הישראלית המשתנה של המאה ה-21, ברמה האישית, החברתית-אזרחית והתעסוקתית (ראה תרשים 2).
שלושת הרכיבים אינם יכולים לעמוד בפני עצמם אלא שזורים זה בזה. רכישת ידע והבנה מבוססת על מיומנויות המפעילות את הידע בתוך הקשרים שונים במציאות. כך למשל, מיומנויות מתפתחות בזיקה לידע שבנוגע אליו מופעלת המיומנות. מצד שני, הבנה של גופי ידע תלויה במיומנויות המסייעות בהעברת הידע ויישומו. פיתוח סולם ערכים מתרחש בתוך מרחב תרבותי המבוסס על ידע ומסורות שונות, ומצד שני רכישת הידע והמיומנויות כרוכה אף היא בערכים העומדים בבסיס המוטיבציה והמחויבות ללמידה.
תרשים 2: דמות הבוגרת והבוגר
ידע ותוכניות לימודים
מטרות הבניית הידע במערכת החינוך
לצורך הבניית תשתית ידע אצל הלומדים תוך התמודדות עם אתגרי העת הנוכחית, משרד החינוך מבקש לפתח בקרב תלמידיו ותלמידותיו 'ידע פעיל' במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. המדיניות במסמך זה מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת במסגרת דמות הבוגרת והבוגר.
ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים:
- התפתחות: ידע פעיל הוא דינמי, מתפתח ורגיש לגילויים חדשים ולקיומן של נקודות מבט שונות.
- קישוריות: ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה.
- הצדקה: ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי.
תרשים 3: סוגי הידע
כדי לפתח ידע פעיל, נשאף שהתלמידים ירכשו שלושה סוגים של ידע בכל אחד מתחומי הדעת:
*ידע על אודות יצירת ידע (ראו בעמוד הבא)
סוגי הידע:
- ידע תוכני הכולל היכרות מעמיקה עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחומי הדעת השונים.
- תפניות גדולות בהיסטוריה, יצירות אומנות גדולות, שיטות שהן ציון דרך בפילוסופיה, תאוריות מרכזיות במדעי החברה והטבע וכיו"ב.
- ידע מעשי - מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת, הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין הידע המעשי למיומנויות דמות הבוגרת והבוגר שהן בין-תחומיות, אינן מקושרות לתחום דעת מסוים ומיועדות לסייע בתהליך הלמידה בכל תחום דעת.
- קריאת מפה טופוגרפית, שימוש במיקרוסקופ, קריאת תווים וכיו"ב.
- ידע על אודות יצירת ידע (ידע אפיסטמי) מהם מושאי הידע של תחום הדעת הנדון? כיצד התפתח הידע בתחום הדעת הנדון? מהן דרכי ביסוס הידע בתחום הדעת הנדון? מה טיבה של מומחיות בתחום הדעת הנדון?
- למשל הבנת הזיקה שבין תאוריה לניסוי בתחום המדעים המדויקים, בנייה נאותה של טיעון, הבנה ופרשנות של טקסטים.
- תהליך למידה הכולל את שלושת סוגי הידע חיוני לפיתוחו של ידע פעיל אצל הלומד.
תכנון הלמידה – למידה סביב רעיונות גדולים
על מנת לסייע לקידום יצירה של ידע פעיל יש ללמוד את סוגי הידע השונים סביב 'רעיונות גדולים'. הרעיון הגדול הוא בדרך כלל יעד למידה מרכזי של יחידת נושא בהוראה ולא של שיעור בודד. לא נדרש להגדיר רעיון גדול אחד מחייב ליחידת הוראה. כל תוכן נלמד יכול להיות מקושר בדרך אחרת לרעיונות שונים, ובלבד שיוכח הקשר בין פרטי המידע הנלמדים לרעיון הגדול, והרעיון הגדול יהיה בעל משמעות גם מעבר לפרטים המקושרים אליו. רעיון גדול הוא רלוונטי לעולמם של הלומדים, מעורר עניין וינוסח לרוב כמשפט טענה קצר המקושר לתוכן הנלמד, אך משמעותי גם מעבר לו.
למידה סביב רעיונות גדולים יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת בשתי דרכים:
- הגדרת הרעיונות הגדולים שתלמידים צריכים ללמוד ובניית התכנים שבאמצעותם יילמדו הרעיונות הללו.
- חילוץ רעיונות גדולים מתוך יחידות התוכן המופיעות בתוכניות הלימודים הקיימות ולימוד התוכן לאורם.
התפיסה הראשונה קיימת במערכות חינוך אחרות שבנו את תוכניות הלימודים על פי רעיונות גדולים. התפיסה השנייה היא התפיסה המרכזית שבאמצעותה מאורגנים מחדש תוכני הלמידה הנוכחיים במערכת החינוך הישראלית. תפיסה זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתהליכי למידה שנבנים בבתי ספר במסגרות למידה גמישה בבחירת המורים והתלמידים.
רעיונות גדולים מציעים אריזה מארגנת שאליה יקשר הלומד את המידע הנלמד. הרעיון הגדול מאפשר ללומד להפוך את יחידות המידע לידע פעיל, רלוונטי ומשמעותי, המעמיק את ההבנה אצל הלומדים.
ממדי הלמידה
על מנת לקדם תהליכי רכישה והבניה של ידע פעיל בשילוב פיתוח מיומנויות, מוגדרים ממדי למידה שונים המארגנים את הידע הנלמד שאותם תציע המערכת למורים.
תרשים 4: ממדי הלמידה
על המערכת לאפשר שילוב וגמישות בין ממדי הלמידה השונים, ולצורך כך לבחון מחדש את תוכניות הלימודים בשלבי הגיל השונים, את תהליכי ההערכה ואת תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים והדרכתם.
החיבור בין התכנים, קשירתם לרעיונות גדולים ובחירה בממד הלמידה המתאים להם – יאפשרו את רכישת הידע וההבנה הנדרשים ללומד בהתנהלותו היום-יומית ולהמשך חייו הבוגרים.
על הלמידה להתבצע באופנים שונים המקדמים את היווצרותו של ידע פעיל, באמצעות למידה עצמאית, למידה שיתופית, למידה התנסותית ועוד.
תחומי הידע בדמות הבוגר
הלימודים במערכת החינוך הישראלית יחולקו לשלושה אשכולות: לימודי ליבה (יסוד) מקובלים בין-לאומית, לימודי חובה שנגזרו מחוק חינוך ממלכתי ומקצועות בחירה. כל תחום דעת מעוגן בתוכנית לימודים המגדירה את המושגים והרעיונות הגדולים שעל התלמיד להבין ואת גופי הידע שעליו לדעת בשלב גיל מסוים. פיתוח המיומנויות נסמך על גופי הידע ופועל על גביהם.
טבלה 1: תחומי הדעת בדמות הבוגר
אשכולות הידע בדמות הבוגר
פירוט תחומי הדעת
| 01 | אשכול יסוד | מתמטיקה
מדע וטכנולוגיה שפת אם אנגלית |
| 02 | אשכול חובה | היסטוריה
ספרות תנ"ך ומורשת אזרחות גאוגרפיה מדעים אומנויות חינוך גופני |
| 03 | אשכול בחירה והעמקה | תחומי המדעים
הומניסטיקה אומנויות מדעי החברה שפות |
מיומנויות: יכולות ליבה ואבני דרך
מיומנות מוגדרת כיכולת כללית הנרכשת בלימוד ואימון, אשר תומכת בחשיבה, למידה והתפתחות, ללא תלות בסוג הידע הנדון, ומנחה אותן. מיומנות ניתנת להעברה בין תחומי דעת ומאפשרת לעשות שימוש יעיל והולם בידע, ניסיון וערכים, במגוון רחב של הקשרים. בהתאם להגדרה זו, 13 המיומנויות שהומשגו פותחו אומנם בזיקה לתחומי דעת שונים, אך אינן משויכות לתחום דעת אחד אלא הן בין-תחומיות במהותן, מוסיפות על המיומנויות המוכרות בתחומי הדעת ונועדו לסייע בהכוונת כלל הגורמים במערכת החינוך תוך שימוש בשפה אחידה ומשותפת.
המיומנויות מאורגנות בארבעה אשכולות כמפורט בתרשים 3, וכל אחת מהן מוגדרת בצורה אחידה סביב 3-6 יכולות ליבה. יכולות הליבה מתארות במספר היגדים את הפנים השונות של כל מיומנות והופכות אותה לקונקרטית עבור גורמי המטה, המנהלים, עובדי ההוראה, המדריכים והמפקחים. תחומי המדיניות ותוכניות ההתערבות הפדגוגיות העוסקים בפיתוח של מיומנויות ומתקיימים מעבר לתוכניות הלימודים של המזכירות הפדגוגית, יגדירו גם הם את מטרותיהם תוך שימוש בהגדרות המשותפות בדמות הבוגר.
יצוין שבד בבד עם פיתוח המיומנויות בדמות הבוגר, תוכניות הלימודים מגדירות גם מטרות בתחום המיומנויות הדיסציפלינריות (Skills) שהתלמיד מפתח לצד המיומנויות (למשל – חילוק ארוך במתמטיקה או חילוץ דימויים בספרות). המיומנויות הדיסציפלינריות ייחודיות לכל תחום דעת, בניגוד למיומנויות שתהליך הפיתוח שלהן חוצה תחומי דעת. כך למשל ניתן לפתח אוריינות שפתית באנגלית (מיומנות) דרך תחום הדעת של גאוגרפיה, אך לא יושם דגש על מיומנויות קריאת מפה טופוגרפית (מיומנות דיסציפלינרית) בתחום הדעת אנגלית.
עבור כל יכולת ליבה הוגדרו גם אבני דרך לחמישה שלבי גיל: מהקדם-יסודי ועד העל-יסודי. בתפיסתנו, השונות בקצב הצמיחה בין תלמידים שונים היא גבוהה מאוד, ולפיכך לא הוגדרו אבני דרך ברזולוציה של כיתה מסוימת, אלא של שלב גיל. חלוקה זו יכולה לסייע להגדרת המטרות הלימודיות בשלבי גיל שונים, והיא מסמנת כיצד יכולות הליבה השונות נראות בגילים השונים.
תרשים 5: מיומנויות דמות הבוגר
טבלה 2: יכולות הליבה בתוך המיומנויות
| מס’ | שם המיומנות | יכולות הליבה |
| מיומנויות קוגניטיביות | ||
| 1 | אוריינות לשונית
היכולת להשתמש בשפה דבורה וכתובה למגוון מטרות חברתיות, לימודיות ואישיות. יכולת זו כוללת את היכולת להבין ולהעריך טקסטים דבורים וכתובים ולהתמצא בהם, לבטא מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות ולהגן עליהם, להציג מידע בצורה בהירה ולכידה (קוהרנטית) ולנהל תקשורת איכותית עם אחרים. כל זאת בהתאמה לנסיבות ולקהל היעד ומתוך ידיעה של הלשון והיכרות עם אוצרותיה בזיקה למטען התרבותי והחברתי שהיא נושאת. |
איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים הערכה הפקת טקסטים דבורים וכתובים הבעה בעל פה הבעה בכתב |
| 2 | אוריינות מתמטית
היכולת לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית וליישם ידע, מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה מתמטיים (על אודות נתונים, כמויות, גאומטריה, תבניות) למגוון צרכים בהקשרים לימודיים וחוץ-לימודיים. |
ייצוג מופשט חשיבה גאומטרית אוריינות נתונים |
| 3 | אוריינות מדעית
היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי. |
הסבר מדעי של תופעות תכנון, ביצוע והערכת מחקר פרשנות מדעית של נתונים וראיות |
| 4 | חשיבה ביקורתית
היכולת לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות. |
טיעון קבלת החלטות הטלת ספק |
| 5 | חשיבה יצירתית
היכולת לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע הסברים או פתרונות חלופיים, לייצר הקשרים חדשים בין תחומי ידע שונים ולהפיק תוצרים מקוריים, רלוונטיים ובעלי ערך. |
גמישות מחשבתית תעוזה והתמדה יצירת הקשרים חדשים יישום |
| 6 | אוריינות דיגיטלית
היכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למגוון צרכים ומטרות לימודיות ובחיי היום-יום באופן אחראי, יעיל והולם; להסתגל במהירות לשינויים והתפתחויות; לצמצם סיכונים ולהימנע מפגיעות בסביבה המקוונת. |
צריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטלית שיתופיות אתיקה ומוגנות |
| 7 | אוריינות מידע
היכולת להגדיר את המידע הנדרש, לאתרו, לארגנו, להעריכו ולהציג אותו בצורה מושכלת. |
הערכת מידע ארגון מידע שימוש במידע ייצוג מידע |
| מיומנויות רגשיות | ||
| 8 | מודעות עצמית
הכרת הנטיות והמאפיינים ומודעות לתהליכים פנימיים. |
זיהוי רגשות תחושת מסוגלות |
| 9 | הכוונה עצמית
היכולת לניהול עצמי (self-regulation) הכוללת ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן, ומאפשרת התמודדות עם לחצים ומשברים. |
הנעה עצמית התמודדות עם לחץ ומשבר |
| מיומנויות חברתיות | ||
| 10 | מודעות חברתית
היכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר, זיהוי נורמות חברתיות והשפעתן ומתוך פתיחות ורגישות כלפי אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות אחרות. |
זיהוי מצבים חברתיים רגישות תרבותית |
| 11 | התנהלות חברתית
היכולת ליצור מערכות יחסים חיוביות ומתגמלות במגוון רחב של הקשרים ולשמר אותן וכן לפעול בשיתוף פעולה. |
עבודת צוות תקשורת וניהול יחסים בין-אישיים |
| 12 | אוריינות גלובלית
היכולת להתמצא בסוגיות גלובליות ולגלות אכפתיות כלפיהן; לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים מתרבויות וקבוצות אחרות; לעבוד בשיתוף פעולה עימם ולכבד נורמות חברתיות. |
אחראיות גלובלית התנהלות רב-תרבותית |
| מיומנויות גופניות | ||
| 13 | אוריינות גופנית-בריאותית
היכולת להבין, להעריך וליישם ידע ופעולות הנוגעות לבריאות גופנית ונפשית והקשרים ביניהן. |
אורח חיים בריא תנועה ופעילות גופנית שמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימם |
הערכים ורכיבי הליבה
תוכניות הלימודים, כמו גם תוכניות התערבות ותחומי מדיניות נוספים, יחתרו במשותף לערכי דמות הבוגר המפורטים בטבלה 3. הערכים השונים ישולבו בתוכניות הלימודים בדרכים שונות ויתבססו גם הם על גופי הידע בכלל תחומי הדעת.
טבלה 3: ערכי דמות הבוגר
| 5 הערכים | רכיבי הליבה |
|
וחדוות הלמידה |
גילוי סקרנות ועניין בלמידה
רוחב אופקים וחתירה לידע הסתמכות על ידע מבוסס נתונים שאיפה למצוינות ולמיצוי יכולות אישיות |
|
מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית |
היכרות ומחויבות לערכים יהודיים ודמוקרטיים ברוח מגילת העצמאות
כיבוד סמלי המדינה ושמירת החוק שירות משמעותי (צבאי, לאומי, אזרחי) השתתפות בתהליכים דמוקרטיים בחברה |
|
כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל |
מחויבות לערכי המורשת והזהות התרבותית של התלמיד
היכרות וכבוד למגוון תרבויות ומורשות במדינה |
|
|
כבוד לאדם ולזכויות היסוד
שמירה על קדושת החיים כיבוד ההורים והמעגל המשפחתי |
|
וערבות הדדית |
יושרה והגינות
סולידריות ועזרה לזולת מעורבות חברתית ואזרחית מחויבות לטבע וקידום צדק סביבתי |