|
|
| שורה 3: |
שורה 3: |
| <br /> | | <br /> |
| ===מטרות הבניית הידע במערכת החינוך=== | | ===מטרות הבניית הידע במערכת החינוך=== |
| לצורך הבניית תשתית ידע אצל הלומדים תוך התמודדות עם אתגרי העת הנוכחית, משרד החינוך מבקש לפתח בקרב תלמידיו ותלמידותיו 'ידע פעיל' במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. המדיניות במסמך זה מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת במסגרת דמות הבוגרת והבוגר. | | לצורך הבניית תשתית ידע אצל הלומדים תוך התמודדות עם אתגרי העת הנוכחית, משרד החינוך מבקש לפתח בקרב תלמידיו ותלמידותיו 'ידע פעיל' במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. מדיניות "דמות הבוגרת והבוגר" מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת במסגרת דמות הבוגרת והבוגר. |
|
| |
|
| ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים: | | ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים: |
| שורה 11: |
שורה 11: |
| '''קישוריות:''' ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה. | | '''קישוריות:''' ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה. |
|
| |
|
| '''הצדקה:''' ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי. | | '''הצדקה:''' ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי. |
| | |
| כדי לפתח ידע פעיל, נשאף שהתלמידים ירכשו שלושה סוגים של ידע בכל אחד מתחומי הדעת:
| |
| | |
| | |
| <nowiki>*</nowiki>ידע על אודות יצירת ידע (ראו בעמוד הבא)
| |
| | |
| סוגי הידע:
| |
| | |
| '''ידע תוכני''' הכולל היכרות מעמיקה עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחומי הדעת השונים.
| |
| | |
| תפניות גדולות בהיסטוריה, יצירות אומנות גדולות, שיטות שהן ציון דרך בפילוסופיה, תאוריות מרכזיות במדעי החברה והטבע וכיו"ב.
| |
| | |
| '''ידע מעשי''' - מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת, הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין הידע המעשי למיומנויות דמות הבוגרת והבוגר שהן בין-תחומיות, אינן מקושרות לתחום דעת מסוים ומיועדות לסייע בתהליך הלמידה בכל תחום דעת.
| |
| | |
| קריאת מפה טופוגרפית, שימוש במיקרוסקופ, קריאת תווים וכיו"ב.
| |
| | |
| '''ידע על אודות יצירת ידע''' (ידע אפיסטמי) מהם מושאי הידע של תחום הדעת הנדון? כיצד התפתח הידע בתחום הדעת הנדון? מהן דרכי ביסוס הידע בתחום הדעת הנדון? מה טיבה של מומחיות בתחום הדעת הנדון?
| |
| | |
| למשל הבנת הזיקה שבין תאוריה לניסוי בתחום המדעים המדויקים, בנייה נאותה של טיעון, הבנה ופרשנות של טקסטים.
| |
| | |
| תהליך למידה הכולל את שלושת סוגי הידע חיוני לפיתוחו של ידע פעיל אצל הלומד.
| |
| | |
| ====תכנון הלמידה – למידה סביב רעיונות גדולים====
| |
| על מנת לסייע לקידום יצירה של ידע פעיל יש ללמוד את סוגי הידע השונים סביב 'רעיונות גדולים'. הרעיון הגדול הוא בדרך כלל יעד למידה מרכזי של יחידת נושא בהוראה ולא של שיעור בודד. לא נדרש להגדיר רעיון גדול אחד מחייב ליחידת הוראה. כל תוכן נלמד יכול להיות מקושר בדרך אחרת לרעיונות שונים, ובלבד שיוכח הקשר בין פרטי המידע הנלמדים לרעיון הגדול, והרעיון הגדול יהיה בעל משמעות גם מעבר לפרטים המקושרים אליו. רעיון גדול הוא רלוונטי לעולמם של הלומדים, מעורר עניין וינוסח לרוב כמשפט טענה קצר המקושר לתוכן הנלמד, אך משמעותי גם מעבר לו.
| |
| | |
| למידה סביב רעיונות גדולים יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת בשתי דרכים:
| |
| | |
| הגדרת הרעיונות הגדולים שתלמידים צריכים ללמוד ובניית התכנים שבאמצעותם יילמדו הרעיונות הללו.
| |
| | |
| חילוץ רעיונות גדולים מתוך יחידות התוכן המופיעות בתוכניות הלימודים הקיימות ולימוד התוכן לאורם.
| |
| | |
| התפיסה הראשונה קיימת במערכות חינוך אחרות שבנו את תוכניות הלימודים על פי רעיונות גדולים. התפיסה השנייה היא התפיסה המרכזית שבאמצעותה מאורגנים מחדש תוכני הלמידה הנוכחיים במערכת החינוך הישראלית. תפיסה זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתהליכי למידה שנבנים בבתי ספר במסגרות למידה גמישה בבחירת המורים והתלמידים.
| |
| | |
| רעיונות גדולים מציעים אריזה מארגנת שאליה יקשר הלומד את המידע הנלמד. הרעיון הגדול מאפשר ללומד להפוך את יחידות המידע לידע פעיל, רלוונטי ומשמעותי, המעמיק את ההבנה אצל הלומדים.
| |
| | |
| ממדי הלמידה
| |
| | |
| על מנת לקדם תהליכי רכישה והבניה של ידע פעיל בשילוב פיתוח מיומנויות, מוגדרים ממדי למידה שונים המארגנים את הידע הנלמד שאותם תציע המערכת למורים.<br />
| |
| | |
| =====למידה תחומית (דיסצפלינרית)=====
| |
| למידה המבקשת לחזק את תחום הדעת, עולם המושגים של התחום, התפיסות האפיסטמולוגיות שלו והמיומנויות המיוחדות לו. <br />
| |
| | |
| =====למידה רב-תחומית ובין-תחומית=====
| |
| למידה המבקשת לחבר בין תחומי דעת שונים, להבין רעיונות ואתגרים מנקודות מבט דיסציפלינריות שונות ולהבין את תרומתן של הדיסציפלינות השונות לכלל הבנה מורכבת.
| |
| | |
| =====למידה ׳על-תחומית׳=====
| |
| למידה המבקשת לאפשר לתלמידים לבחור ללמוד תוכן המעניין אותם וקרוב לליבם, מעבר לתוכנית הלימודים.
| |
| | |
| על המערכת לאפשר שילוב וגמישות בין ממדי הלמידה השונים, ולצורך כך לבחון מחדש את תוכניות הלימודים בשלבי הגיל השונים, את תהליכי ההערכה ואת תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים והדרכתם.
| |
| | |
| החיבור בין התכנים, קשירתם לרעיונות גדולים ובחירה בממד הלמידה המתאים להם – יאפשרו את רכישת הידע וההבנה הנדרשים ללומד בהתנהלותו היום-יומית ולהמשך חייו הבוגרים.
| |
| | |
| על הלמידה להתבצע באופנים שונים המקדמים את היווצרותו של ידע פעיל, באמצעות למידה עצמאית, למידה שיתופית, למידה התנסותית ועוד.
| |
| | |
| ====תחומי הידע בדמות הבוגר====
| |
| הלימודים במערכת החינוך הישראלית יחולקו לשלושה אשכולות: לימודי ליבה (יסוד) מקובלים בין-לאומית, לימודי חובה שנגזרו מחוק חינוך ממלכתי ומקצועות בחירה. כל תחום דעת מעוגן בתוכנית לימודים המגדירה את המושגים והרעיונות הגדולים שעל התלמיד להבין ואת גופי הידע שעליו לדעת בשלב גיל מסוים. פיתוח המיומנויות נסמך על גופי הידע ופועל על גביהם.
| |
| | |
| === אשכולות הידע בדמות הבוגר ===
| |
| {| class="wikitable"
| |
| |01
| |
| |
| |
| ==== אשכול יסוד ====
| |
| |מתמטיקה
| |
| | |
| מדע וטכנולוגיה
| |
| | |
| שפת אם
| |
| | |
| אנגלית
| |
| |-
| |
| |02
| |
| |
| |
| ==== אשכול חובה ====
| |
| |היסטוריה
| |
| | |
| ספרות
| |
| | |
| תנ"ך ומורשת
| |
| | |
| אזרחות
| |
| | |
| גאוגרפיה
| |
| | |
| מדעים
| |
| | |
| אומנויות
| |
| | |
| חינוך גופני
| |
| |-
| |
| |03
| |
| |
| |
| ==== אשכול בחירה והעמקה ====
| |
| |תחומי המדעים
| |
| | |
| הומניסטיקה
| |
| | |
| אומנויות
| |
| | |
| מדעי החברה
| |
| | |
| שפות
| |
| |}
| |
מטרות הבניית הידע במערכת החינוך
לצורך הבניית תשתית ידע אצל הלומדים תוך התמודדות עם אתגרי העת הנוכחית, משרד החינוך מבקש לפתח בקרב תלמידיו ותלמידותיו 'ידע פעיל' במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. מדיניות "דמות הבוגרת והבוגר" מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת במסגרת דמות הבוגרת והבוגר.
ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים:
התפתחות: ידע פעיל הוא דינמי, מתפתח ורגיש לגילויים חדשים ולקיומן של נקודות מבט שונות.
קישוריות: ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה.
הצדקה: ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי.
