תבנית כל הדפים

תבנית כל הדפים

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

אודות

מטרות-העל של מערכת החינוך

מערכת החינוך הישראלית פועלת להגשמתן של כמה מטרות-על. באמצעות חינוך אנו שואפים ליצור בסיס ערכי והשכלתי משותף בקרב הלומדים; מבקשים לקדם שוויון הזדמנויות באמצעות צמצום הקשר בין תנאי החיים שהילד נולד אליהם לבין אופק אפשרויותיו; מכינים את הלומדים לחייהם הבוגרים באופן שיאפשר להם לשגשג כפרטים; מסייעים ללומדים לממש את הפוטנציאל שלהם ולעצב את חייהם בצורה מיטבית ועצמאית באופן שיקדם את שלומות (well-being) הלומדים בהווה ובעתיד.

התאמת הלמידה למציאות המשתנה

מטרות-על אלו של מערכת החינוך עודן בעינן, אך העולם הסובב אותנו השתנה וממשיך להשתנות ללא הרף. העולם מאופיין כיום בגדילה מעריכית של מידע, התפתחויות טכנולוגיות מהירות ורב-תרבותיות. מגמות אלו הביאו לשינוי בכלים הנדרשים לבוגרי מערכת החינוך כדי להתמודד בהצלחה עם האתגרים העומדים בפניהם היום ובעתיד, עם יציאתם לחיים הבוגרים. כלים אלו הם המפתחות להשגת מטרות-העל, ובנייתם נעשית אצל הלומדת והלומד בתהליכי הלמידה. משום כך יש לעדכן ולהתאים את מטרות הלמידה ואת תהליכי הלמידה למציאות המשתנה, כדי שתבנה אצל הלומדים את הכלים להתמודדות מוצלחת עם האתגרים הצפויים להם. בעוד מטרות-העל של מערכת החינוך הן המצפן המכוון את כל המערכת, מטרות הלמידה הן תוצאות קונקרטיות שלאורן מערכת החינוך בוחנת את הצלחותיה והן מעוצבות יחד עם המציאות המשתנה.

משבר הקורונה

מדיניות דמות הבוגר מעדכנת ומגדירה את מטרות הלמידה במערכת החינוך לאור המציאות המשתנה בשנים האחרונות ובמשבר העולמי הנוכחי. משבר הקורונה ממחיש ומחזק את הצורך בעדכון מטרות הלמידה. קיום למידה מרחוק ממחיש את ההכרח בקידום ופיתוח מנעד רחב של מיומנויות בקרב צוותי החינוך והלומדים שנזקקו לחוסן נפשי ולכלים רגשיים להתמודדות עם משבר, אי-הוודאות והשינויים הדרמטיים בשגרות המוכרות בבית, בלימודים ובעבודה. משבר הקורונה הציף והבליט את העובדה שכדי להצליח לקיים שגרה, קשרים חברתיים ולמידה, הלומדים זקוקים למנעד של מיומנויות רגשיות חברתיות כמו גם לאוריינות דיגיטלית ולאוריינות מידע. מיומנויות אלו ומיומנויות קוגניטיביות נוספות הן אלו המרכיבות יכולות למידה עצמאית ושיתופית שאינה תלויה בנוכחות צמודה של המורה. היעדרם של מפגשים פנים אל פנים חשפו קשיים ופערים במצבן של מיומנויות רגשיות וחברתיות בקרב הלומדים וצוותי החינוך וקושי בהנחיית תהליכים לפיתוחן.

השינויים המערכתיים והפדגוגיים הנדרשים

השגת מטרות הלמידה – ידע, מיומנויות וערכים – תתאפשר רק אם ייעשו במערכת שינויים מערכתיים ופדגוגיים שיתמכו במטרות אלה וייצרו את התנאים המיטביים להשגתן. עקרונות מקדמי הלמידה שנוסחו הם כלי עזר לעיצוב תהליך למידה שבונה ידע, מיומנויות וערכים המותאמים למאה ה-21. כלי העזר הפדגוגיים לקידום מטרות הלמידה הם, בין היתר, בניית כלים מותאמים ונגישים לצוותי חינוך (יחידות ההוראה למשל) והתאמה ועדכון של תוכניות הלימודים ושילוב שיטות לפיתוח המיומנויות בכלל מקצועות הלימוד. כלי העזר המערכתיים לקידום מטרות הלמידה הם, בין היתר, יצירת גמישות בארגון הלמידה; שינוי שיטות ההערכה והמדידה; התאמות במנגנוני תגמול ותמרוץ ומתן אפשרויות והרשאות לגיוון סביבות הלמידה. כלי עזר אלה הם השינויים הנדרשים לתמיכה בשינויים הפדגוגיים בתהליכי הלמידה עצמם, והם נכנסים תחת תחומים שונים בפעילות המשרד – מדיניות הלמידה (ארגון, הוראה), מדיניות הערכה ומדידה, מדיניות תקצוב, מדיניות פיקוח, מדיניות הפיתוח וכיו"ב.

הצלחתם של תהליכי השינוי האמורים, אלו הפדגוגיים ואלו המערכתיים, תהיה תוצר של שותפויות חזקות בין כלל הגורמים במערכת – צוותי החינוך, ההורים, התלמידים, מטה משרד החינוך, המחוזות, הרשויות המקומיות והמנהלים. זהו התנאי שיאפשר את הצלחת השינוי. שילוב מוצלח בין השינויים במדיניות לשינויים הפדגוגיים – גמישות ועצמאות לצוותי החינוך יחד עם התנסות ויוזמה של צוותי החינוך – יעניק ללומדים את הכלים להשגת מטרות הלמידה ומימוש מטרות-העל של החינוך.

אשכולות הידע


תחומי הידע בדמות הבוגר

הלימודים במערכת החינוך הישראלית יחולקו לארבעה אשכולות: לימודי יסוד מקובלים בין-לאומית, לימודי זהות ושייכות הנגזרים מחוק חינוך ממלכתי, לימודי אומנויות ותנועה ולימודי בחירה והעמקה. כל תחום דעת מעוגן בתוכנית לימודים המגדירה את המושגים והרעיונות הגדולים שעל התלמיד להבין ואת גופי הידע שעליו לדעת בשלב גיל מסוים. פיתוח המיומנויות נסמך על גופי הידע ופועל על גביהם.

האשכולות

  1. אשכול יסודמתמטיקה, מדע וטכנולוגיה, שפת אם, אנגלית
  2. אשכול זהות ושייכותהיסטוריה, ספרות, תנ״ך ומורשת, אזרחות, גאוגרפיה, מדעים, אומנויות, חינוך גופני
  3. אשכול אומנויות ותנועה אומנות חזותית, מוזיקה, תיאטרון, קולנוע ומדיה, מחול, חינוך גופני
  4. אשכול בחירה והעמקה תחומי המדעים, הומניסטיקה, אומנויות, מדעי החברה, שפות

דמות הבוגרת והבוגר

מערכת החינוך שואפת שלומדיה יחיו ויפעלו כבני אדם ערכיים המתפקדים היטב במשפחתם, בקהילתם ובחברה בישראל. מטרת החינוך בישראל היא לטפח לומד בעל ידע, מיומנויות וערכים, שיאפשרו לו להתפתח כאדם משכיל, למצות יכולותיו ולתרום לחברה. בתהליך הלמידה במערכת החינוך מפתח הבוגר את הכלים שאיתם ימשיך ללמוד לאורך כל חייו (Longlife learning). מדינת ישראל קיבעה הלכה למעשה את מטרות ותוכני החינוך לדורות בחוק החינוך הממלכתי ומטרותיו, ודמות הבוגר ותוכני הידע שעליו ללמוד במסגרת עיצוב דמותו נגזרים מחוק זה.

מטרות מערכת החינוך טמונות בשילוב בין שלושה רכיבים: ידע, מיומנויות וערכים.

  • ידע - ידע הוא התשתית להבנה. הבוגר ירכוש ידע מבוסס בתחומי הדעת המאוגדים בשלושה אשכולות: לימודי יסוד מקובלים בין-לאומית (שפת אם, אנגלית, מתמטיקה ומדעים), לימודי חובה הנקבעים על ידי המדינה (היסטוריה, ספרות, גאוגרפיה, אזרחות, תנ"ך או מורשת, חינוך גופני ואומנויות) ומקצועות בחירה (המבוססים על בחירה אישית של תלמידים להעמקה). הידע מעוגן באמצעות הבנה של רעיונות גדולים הקושרים בין פריטי ידע בתוך תחומי דעת ובין תחומי דעת.
  • מיומנויות - מיומנויות הן היכולת לפעול. הבוגר יהיה מסוגל לפעול, תוך שימוש בידע בהקשרים משתנים, בהתבסס על ארבעה סוגים של מיומנויות: קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וגופניות. בכל אחת מן הקטגוריות הללו נכללות כמה מיומנויות שונות.
    • מיומנויות קוגניטיביות - בתי הספר יכוונו לכך שלומדיהם יהיו בעלי מיומנויות קוגניטיביות הכוללות יכולת להבין מידע חדש, להעריכו, לעבד ולנתח אותו, לצרפו לידע נוסף וליישם את הידע הנרכש בהקשרים רחבים. החינוך בבתי הספר יוכוון לכך שהבוגרים יהיו בעלי מחשבה עצמאית, ביקורתית ויצירתית, יכולת גיבוש עמדה עצמאית והבעתה.
    • מיומנויות רגשיות - החינוך בבתי הספר יוכוון לכך שהבוגרים ירכשו מיומנויות רגשיות הכוללות יכולת זיהוי רגשות ועיבוד שלהם ויפתחו תחושת מסוגלות וערך עצמי, סקרנות ואהבת למידה. הם ידעו לווסת את רגשותיהם, ליזום ולהציב מטרות אישיות ולהתמיד ולחתור לעמידה ביעדיהם, ועם זאת יהיו בעלי יכולת גמישות והסתגלות לשינויים.
    • מיומנויות חברתיות - החינוך יוכוון לכך שהבוגרים יהיו בעלי מיומנויות חברתיות מפותחות שיבואו לידי ביטוי ביכולת לפתח מערכת יחסים המבוססת על קשר, הדדיות ושותפות, ביכולת לשתף פעולה, לעבוד בצוות, לבקש עזרה מן הזולת ולקבלה, לנהל שיח ענייני במצבי קונפליקט ולהתפשר בעת הצורך וכן לייצג את עצמם בציבור באופן אסרטיבי.
    • מיומנויות גופניות - החינוך יוכוון לכך שהבוגרים יהיו בעלי מיומנויות גופניות ובריאותיות שיסייעו להם בשמירה על אורח חיים בריא ומאוזן מבחינה פיזית ונפשית.
  • ערכים - הבוגר יראה עצמו מחויב לסולם ערכים ברוח חוק החינוך הממלכתי. בתי הספר יכוונו לכך שהבוגרים יהיו בעלי השקפת עולם מוסרית שתנחה את חייהם ופעולותיהם ותשתקף במחויבות לחברה ולמדינה. הבוגרים יהיו מחויבים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית ברוח מגילת העצמאות, יכבדו את ערכי המורשת והתרבות של מדינת ישראל והקהילות החיות בה, ישמרו על כבוד האדם וזכויותיו, יחתרו לצדק חברתי ואזרחי ולשמירה על הסביבה ויהיו מעורבים במדינה, בחברה ובעזרה לזולת.


שלושת הרכיבים הללו יחדיו - ידע, מיומנויות וערכים - יאפשרו לבוגר התמודדות מוצלחת עם אתגרי החיים בחברה הישראלית המשתנה של המאה ה-21, ברמה האישית, החברתית-אזרחית והתעסוקתית (ראה תרשים 2).

שלושת הרכיבים אינם יכולים לעמוד בפני עצמם אלא שזורים זה בזה. רכישת ידע והבנה מבוססת על מיומנויות המפעילות את הידע בתוך הקשרים שונים במציאות. כך למשל, מיומנויות מתפתחות בזיקה לידע שבנוגע אליו מופעלת המיומנות. מצד שני, הבנה של גופי ידע תלויה במיומנויות המסייעות בהעברת הידע ויישומו. פיתוח סולם ערכים מתרחש בתוך מרחב תרבותי המבוסס על ידע ומסורות שונות, ומצד שני רכישת הידע והמיומנויות כרוכה אף היא בערכים העומדים בבסיס המוטיבציה והמחויבות ללמידה.

תרשים 2: דמות הבוגרת והבוגר


ידע ותוכניות לימודים

מטרות הבניית הידע במערכת החינוך

לצורך הבניית תשתית ידע אצל הלומדים תוך התמודדות עם אתגרי העת הנוכחית, משרד החינוך מבקש לפתח בקרב תלמידיו ותלמידותיו 'ידע פעיל' במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. המדיניות במסמך זה מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת במסגרת דמות הבוגרת והבוגר.

ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים:

  1. התפתחות: ידע פעיל הוא דינמי, מתפתח ורגיש לגילויים חדשים ולקיומן של נקודות מבט שונות.
  2. קישוריות: ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה.
  3. הצדקה: ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי.


תרשים 3: סוגי הידע

כדי לפתח ידע פעיל, נשאף שהתלמידים ירכשו שלושה סוגים של ידע בכל אחד מתחומי הדעת:


*ידע על אודות יצירת ידע (ראו בעמוד הבא)

סוגי הידע:
  1. ידע תוכני הכולל היכרות מעמיקה עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחומי הדעת השונים.
  2. תפניות גדולות בהיסטוריה, יצירות אומנות גדולות, שיטות שהן ציון דרך בפילוסופיה, תאוריות מרכזיות במדעי החברה והטבע וכיו"ב.
  3. ידע מעשי - מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת, הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין הידע המעשי למיומנויות דמות הבוגרת והבוגר שהן בין-תחומיות, אינן מקושרות לתחום דעת מסוים ומיועדות לסייע בתהליך הלמידה בכל תחום דעת.
  4. קריאת מפה טופוגרפית, שימוש במיקרוסקופ, קריאת תווים וכיו"ב.
  5. ידע על אודות יצירת ידע (ידע אפיסטמי) מהם מושאי הידע של תחום הדעת הנדון? כיצד התפתח הידע בתחום הדעת הנדון? מהן דרכי ביסוס הידע בתחום הדעת הנדון? מה טיבה של מומחיות בתחום הדעת הנדון?
  6. למשל הבנת הזיקה שבין תאוריה לניסוי בתחום המדעים המדויקים, בנייה נאותה של טיעון, הבנה ופרשנות של טקסטים.
  7. תהליך למידה הכולל את שלושת סוגי הידע חיוני לפיתוחו של ידע פעיל אצל הלומד.
תכנון הלמידה – למידה סביב רעיונות גדולים

על מנת לסייע לקידום יצירה של ידע פעיל יש ללמוד את סוגי הידע השונים סביב 'רעיונות גדולים'. הרעיון הגדול הוא בדרך כלל יעד למידה מרכזי של יחידת נושא בהוראה ולא של שיעור בודד. לא נדרש להגדיר רעיון גדול אחד מחייב ליחידת הוראה. כל תוכן נלמד יכול להיות מקושר בדרך אחרת לרעיונות שונים, ובלבד שיוכח הקשר בין פרטי המידע הנלמדים לרעיון הגדול, והרעיון הגדול יהיה בעל משמעות גם מעבר לפרטים המקושרים אליו. רעיון גדול הוא רלוונטי לעולמם של הלומדים, מעורר עניין וינוסח לרוב כמשפט טענה קצר המקושר לתוכן הנלמד, אך משמעותי גם מעבר לו.

למידה סביב רעיונות גדולים יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת בשתי דרכים:

  1. הגדרת הרעיונות הגדולים שתלמידים צריכים ללמוד ובניית התכנים שבאמצעותם יילמדו הרעיונות הללו.
  2. חילוץ רעיונות גדולים מתוך יחידות התוכן המופיעות בתוכניות הלימודים הקיימות ולימוד התוכן לאורם.

התפיסה הראשונה קיימת במערכות חינוך אחרות שבנו את תוכניות הלימודים על פי רעיונות גדולים. התפיסה השנייה היא התפיסה המרכזית שבאמצעותה מאורגנים מחדש תוכני הלמידה הנוכחיים במערכת החינוך הישראלית. תפיסה זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתהליכי למידה שנבנים בבתי ספר במסגרות למידה גמישה בבחירת המורים והתלמידים.

רעיונות גדולים מציעים אריזה מארגנת שאליה יקשר הלומד את המידע הנלמד. הרעיון הגדול מאפשר ללומד להפוך את יחידות המידע לידע פעיל, רלוונטי ומשמעותי, המעמיק את ההבנה אצל הלומדים.

ממדי הלמידה

על מנת לקדם תהליכי רכישה והבניה של ידע פעיל בשילוב פיתוח מיומנויות, מוגדרים ממדי למידה שונים המארגנים את הידע הנלמד שאותם תציע המערכת למורים.

תרשים 4: ממדי הלמידה


על המערכת לאפשר שילוב וגמישות בין ממדי הלמידה השונים, ולצורך כך לבחון מחדש את תוכניות הלימודים בשלבי הגיל השונים, את תהליכי ההערכה ואת תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים והדרכתם.

החיבור בין התכנים, קשירתם לרעיונות גדולים ובחירה בממד הלמידה המתאים להם – יאפשרו את רכישת הידע וההבנה הנדרשים ללומד בהתנהלותו היום-יומית ולהמשך חייו הבוגרים.

על הלמידה להתבצע באופנים שונים המקדמים את היווצרותו של ידע פעיל, באמצעות למידה עצמאית, למידה שיתופית, למידה התנסותית ועוד.

תחומי הידע בדמות הבוגר

הלימודים במערכת החינוך הישראלית יחולקו לשלושה אשכולות: לימודי ליבה (יסוד) מקובלים בין-לאומית, לימודי חובה שנגזרו מחוק חינוך ממלכתי ומקצועות בחירה. כל תחום דעת מעוגן בתוכנית לימודים המגדירה את המושגים והרעיונות הגדולים שעל התלמיד להבין ואת גופי הידע שעליו לדעת בשלב גיל מסוים. פיתוח המיומנויות נסמך על גופי הידע ופועל על גביהם.

טבלה 1: תחומי הדעת בדמות הבוגר

אשכולות הידע בדמות הבוגר

פירוט תחומי הדעת

01 אשכול יסוד מתמטיקה

מדע וטכנולוגיה

שפת אם

אנגלית

02 אשכול חובה היסטוריה

ספרות

תנ"ך ומורשת

אזרחות

גאוגרפיה

מדעים

אומנויות

חינוך גופני

03 אשכול בחירה והעמקה תחומי המדעים

הומניסטיקה

אומנויות

מדעי החברה

שפות


מיומנויות: יכולות ליבה ואבני דרך

מיומנות מוגדרת כיכולת כללית הנרכשת בלימוד ואימון, אשר תומכת בחשיבה, למידה והתפתחות, ללא תלות בסוג הידע הנדון, ומנחה אותן. מיומנות ניתנת להעברה בין תחומי דעת ומאפשרת לעשות שימוש יעיל והולם בידע, ניסיון וערכים, במגוון רחב של הקשרים. בהתאם להגדרה זו, 13 המיומנויות שהומשגו פותחו אומנם בזיקה לתחומי דעת שונים, אך אינן משויכות לתחום דעת אחד אלא הן בין-תחומיות במהותן, מוסיפות על המיומנויות המוכרות בתחומי הדעת ונועדו לסייע בהכוונת כלל הגורמים במערכת החינוך תוך שימוש בשפה אחידה ומשותפת.

המיומנויות מאורגנות בארבעה אשכולות כמפורט בתרשים 3, וכל אחת מהן מוגדרת בצורה אחידה סביב 3-6 יכולות ליבה. יכולות הליבה מתארות במספר היגדים את הפנים השונות של כל מיומנות והופכות אותה לקונקרטית עבור גורמי המטה, המנהלים, עובדי ההוראה, המדריכים והמפקחים. תחומי המדיניות ותוכניות ההתערבות הפדגוגיות העוסקים בפיתוח של מיומנויות ומתקיימים מעבר לתוכניות הלימודים של המזכירות הפדגוגית, יגדירו גם הם את מטרותיהם תוך שימוש בהגדרות המשותפות בדמות הבוגר.

יצוין שבד בבד עם פיתוח המיומנויות בדמות הבוגר, תוכניות הלימודים מגדירות גם מטרות בתחום המיומנויות הדיסציפלינריות (Skills) שהתלמיד מפתח לצד המיומנויות (למשל – חילוק ארוך במתמטיקה או חילוץ דימויים בספרות). המיומנויות הדיסציפלינריות ייחודיות לכל תחום דעת, בניגוד למיומנויות שתהליך הפיתוח שלהן חוצה תחומי דעת. כך למשל ניתן לפתח אוריינות שפתית באנגלית (מיומנות) דרך תחום הדעת של גאוגרפיה, אך לא יושם דגש על מיומנויות קריאת מפה טופוגרפית (מיומנות דיסציפלינרית) בתחום הדעת אנגלית.

עבור כל יכולת ליבה הוגדרו גם אבני דרך לחמישה שלבי גיל: מהקדם-יסודי ועד העל-יסודי. בתפיסתנו, השונות בקצב הצמיחה בין תלמידים שונים היא גבוהה מאוד, ולפיכך לא הוגדרו אבני דרך ברזולוציה של כיתה מסוימת, אלא של שלב גיל. חלוקה זו יכולה לסייע להגדרת המטרות הלימודיות בשלבי גיל שונים, והיא מסמנת כיצד יכולות הליבה השונות נראות בגילים השונים.

תרשים 5: מיומנויות דמות הבוגר


טבלה 2: יכולות הליבה בתוך המיומנויות

מס’ שם המיומנות יכולות הליבה
  מיומנויות קוגניטיביות
1 אוריינות לשונית

היכולת להשתמש בשפה דבורה וכתובה למגוון מטרות חברתיות, לימודיות ואישיות. יכולת זו כוללת את היכולת להבין ולהעריך טקסטים דבורים וכתובים ולהתמצא בהם, לבטא מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות ולהגן עליהם, להציג מידע בצורה בהירה ולכידה (קוהרנטית) ולנהל תקשורת איכותית עם אחרים. כל זאת בהתאמה לנסיבות ולקהל היעד ומתוך ידיעה של הלשון והיכרות עם אוצרותיה בזיקה למטען התרבותי והחברתי שהיא נושאת.


הבנת טקסטים דבורים וכתובים

איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד

איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים

הערכה

הפקת טקסטים דבורים וכתובים

הבעה בעל פה

הבעה בכתב

2 אוריינות מתמטית

היכולת לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית וליישם ידע, מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה מתמטיים (על אודות נתונים, כמויות, גאומטריה, תבניות) למגוון צרכים בהקשרים לימודיים וחוץ-לימודיים.


אוריינות כמותית

ייצוג מופשט

חשיבה גאומטרית

אוריינות נתונים

3 אוריינות מדעית

היכולת לעשות שימוש בידע, מושגים ורעיונות מדעיים, על מנת לתאר ולהסביר תופעות; לזהות שאלות לחקירה מדעית; להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים וידע מדעי בהיבטים לימודיים חברתיים ואישיים, מתוך הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת אקטיביות בחתירה לצדק חברתי וסביבתי.


התמצאות מדעית

הסבר מדעי של תופעות

תכנון, ביצוע והערכת מחקר

פרשנות מדעית של נתונים וראיות

4 חשיבה ביקורתית

היכולת לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות.


הערכת מידע ומקורות מידע

טיעון

קבלת החלטות

הטלת ספק

5 חשיבה יצירתית

היכולת לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע הסברים או פתרונות חלופיים, לייצר הקשרים חדשים בין תחומי ידע שונים ולהפיק תוצרים מקוריים, רלוונטיים ובעלי ערך.


סקרנות ומקוריות

גמישות מחשבתית

תעוזה והתמדה

יצירת הקשרים חדשים

יישום

6 אוריינות דיגיטלית

היכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למגוון צרכים ומטרות לימודיות ובחיי היום-יום באופן אחראי, יעיל והולם; להסתגל במהירות לשינויים והתפתחויות; לצמצם סיכונים ולהימנע מפגיעות בסביבה המקוונת.


תפעול ופתרון בעיות

צריכה ויצירה של תוכן

במדיה הדיגיטלית

שיתופיות

אתיקה ומוגנות

7 אוריינות מידע

היכולת להגדיר את המידע הנדרש, לאתרו, לארגנו, להעריכו ולהציג אותו בצורה מושכלת.


איתור מידע

הערכת מידע

ארגון מידע

שימוש במידע

ייצוג מידע

  מיומנויות רגשיות
8 מודעות עצמית

הכרת הנטיות והמאפיינים ומודעות לתהליכים פנימיים.


הכרת העצמי

זיהוי רגשות

תחושת מסוגלות

9 הכוונה עצמית

היכולת לניהול עצמי (self-regulation) הכוללת ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן, ומאפשרת התמודדות עם לחצים ומשברים.


ויסות עצמי

הנעה עצמית

התמודדות עם לחץ ומשבר

  מיומנויות חברתיות
10 מודעות חברתית

היכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר, זיהוי נורמות חברתיות והשפעתן ומתוך פתיחות ורגישות כלפי אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות אחרות.


הבנת האחר

זיהוי מצבים חברתיים

רגישות תרבותית

11 התנהלות חברתית

היכולת ליצור מערכות יחסים חיוביות ומתגמלות במגוון רחב של הקשרים ולשמר אותן וכן לפעול בשיתוף פעולה.


ניהול קונפליקטים

עבודת צוות

תקשורת וניהול יחסים בין-אישיים

12 אוריינות גלובלית

היכולת להתמצא בסוגיות גלובליות ולגלות אכפתיות כלפיהן; לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים מתרבויות וקבוצות אחרות; לעבוד בשיתוף פעולה עימם ולכבד נורמות חברתיות.


מודעות גלובלית

אחראיות גלובלית

התנהלות רב-תרבותית

  מיומנויות גופניות
13 אוריינות גופנית-בריאותית

היכולת להבין, להעריך וליישם ידע ופעולות הנוגעות לבריאות גופנית ונפשית והקשרים ביניהן.


ידע ומודעות בנושאי בריאות

אורח חיים בריא

תנועה ופעילות גופנית

שמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימם


הערכים ורכיבי הליבה

תוכניות הלימודים, כמו גם תוכניות התערבות ותחומי מדיניות נוספים, יחתרו במשותף לערכי דמות הבוגר המפורטים בטבלה 3. הערכים השונים ישולבו בתוכניות הלימודים בדרכים שונות ויתבססו גם הם על גופי הידע בכלל תחומי הדעת.

טבלה 3: ערכי דמות הבוגר

5 הערכים רכיבי הליבה


אהבת הדעת

וחדוות הלמידה

גילוי סקרנות ועניין בלמידה

רוחב אופקים וחתירה לידע

הסתמכות על ידע מבוסס נתונים

שאיפה למצוינות ולמיצוי יכולות אישיות


מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

היכרות ומחויבות לערכים יהודיים ודמוקרטיים ברוח מגילת העצמאות

כיבוד סמלי המדינה ושמירת החוק

שירות משמעותי (צבאי, לאומי, אזרחי)

השתתפות בתהליכים דמוקרטיים בחברה


כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל

מחויבות לערכי המורשת והזהות התרבותית של התלמיד

היכרות וכבוד למגוון תרבויות ומורשות במדינה


כבוד האדם והמשפחה

כבוד לאדם ולזכויות היסוד

שמירה על קדושת החיים

כיבוד ההורים והמעגל המשפחתי


צדק חברתי

וערבות הדדית

יושרה והגינות

סולידריות ועזרה לזולת

מעורבות חברתית ואזרחית

מחויבות לטבע וקידום צדק סביבתי

דמות הבוגרת והבוגר: המדיניות הפדגוגית הלאומית:מיומנויות

המהלך הלוגי

תהליך פיתוח המדיניות הפדגוגית דומה לבניין רב-קומות. בראש הבניין ניצבות מטרות-העל של מערכת החינוך אליהן מכוונות מטרות הלמידה, הנגזרות מתוך ראייה רחבה של המציאות והמגמות השונות בתקופה נתונה. במעבר לקומות המעשיות יותר מוגדרים עקרונות מנחים ללמידה, על בסיס מחקר אמפירי, המחברים בין מטרות הלמידה לעיצוב תהליכי למידה בפועל בקומות השטח. המדיניות מגובשת במסגרת תחומי המדיניות שבהם פועל משרד החינוך ומיושמת באמצעות כלי מדיניות נבחרים. עיצוב המדיניות נעשה בשיח בין קומות המטה לקומות השטח כדי לדייק את המדיניות ולהתאים אותה לאתגרי היישום בפועל. התרשים הבא מתאר תהליך זה של פיתוח המדיניות הפדגוגית במודל לוגי מפורט הכולל דוגמאות.


ידע


סוגי הלמידה.svg


מטרות הבניית הידע במערכת החינוך

לצורך הבניית תשתית ידע אצל הלומדים תוך התמודדות עם אתגרי העת הנוכחית, משרד החינוך מבקש לפתח בקרב תלמידיו ותלמידותיו 'ידע פעיל' במסגרת תחומי הדעת וביחסי הגומלין ביניהם. מדיניות "דמות הבוגרת והבוגר" מבוססת על ההבחנה הבסיסית בין מידע – יחידות לא מקושרות של עובדות, מושגים רעיונות או תהליכים, לבין ידע – רשת מנטלית המקשרת בין היחידות באופן שהוא בעל משמעות ללומד. בניית הידע היא תהליך שעל הלומד ליטול בו חלק באופן פעיל – ידע נבנה על ידי הלומד ולא נקלט על ידו. הבחנה זו תכוון את תכנון הידע והלמידה במערכת המתחדשת במסגרת דמות הבוגרת והבוגר.

ידע פעיל מאופיין על ידי שלושה היבטים:

התפתחות: ידע פעיל הוא דינמי, מתפתח ורגיש לגילויים חדשים ולקיומן של נקודות מבט שונות.

קישוריות: ידע פעיל הוא מבנה מורכב ומקושר הכולל מושגים, רעיונות, עובדות ופרטי מידע – מתחום דעת אחד או מכמה תחומי דעת – אשר שלובים אלה באלה.

הצדקה: ידע פעיל נוצר בתהליך אינטראקטיבי של הבניה והצדקה, ששורשו בהקשר התרבותי והחברתי.

יישום המדיניות בשנת תשפ"ב

משרד החינוך עמל בימים אלו על התאמות ושינויים מערכתיים נדרשים בתחומי המדיניות השונים המוזכרים במודל הלוגי, וכן על פיתוח כלים שישמשו את צוותי החינוך לצורך שינויים בתהליכי הלמידה.

מדיניות ההוראה והלמידה: ייעשה עדכון והתאמה של תוכניות הלימודים, יפותחו תוכניות למידה ויושק מרחב הכולל יחידות הוראה לדוגמה לשימוש צוותי החינוך לבניית יחידות המשלבות ידע, מיומנויות וערכים לפי העקרונות מקדמי הלמידה. כמו כן ניתן יהיה לאתר תוכניות חיצוניות המתמחות בקידום ופיתוח מיומנויות דמות הבוגרת והבוגר דרך מאגר התוכניות של משרד החינוך. לבסוף, ארגון הלמידה יותאם לקידום מטרות הלמידה ותורחב הגמישות הפדגוגית.

מדיניות עובדי ההוראה: יוקמו צוותי מחקר ופיתוח בית ספריים וקהילות מורים שיובילו פיתוח כלים פדגוגיים, הכשרות מקצועיות, למידה, התנסות והתייעצות של צוותי חינוך.

מדיניות ההערכה והמדידה: יפותחו כלים להערכת מיומנויות דמות הבוגרת והבוגר וידע בין-תחומי וכלים לליווי התפתחותן של מיומנויות SEL (רגשיות וחברתיות): ההערכה והמדידה יותאמו למדידת אוריינות; יפותחו כלי הערכה פנימיים למיומנויות לשימוש בבתי הספר; יפותחו מחוונים וכלים פנימיים לליווי תהליכי התפתחות רגשית וחברתית (הערכה עצמית של תלמידים, למשל); בטווח הארוך: פיתוח הערכה ומדידה חיצונית למיומנויות קוגניטיביות נבחרות – חשיבה יצירתית, חשיבה ביקורתית, אוריינות דיגיטלית.

מדיניות סביבות הלמידה: תקשוב כלל בתי הספר לשם קידום סביבת לימוד דיגיטלית ותומכת למידה עצמאית ושיתופית; פיתוח מרחבי למידה בית ספריים לתמיכה ועידוד תהליכי למידה מותאמת למציאות המשתנה (M-21); הרחבת האפשרויות למרחבי למידה חוץ בית ספריים.

מיומנויות

מיומנות מוגדרת כיכולת כללית הנרכשת בלימוד ואימון, אשר תומכת בחשיבה, למידה והתפתחות, ללא תלות בסוג הידע הנדון, ומנחה אותן. מיומנות ניתנת להעברה בין תחומי דעת ומאפשרת לעשות שימוש יעיל והולם בידע, ניסיון וערכים, במגוון רחב של הקשרים.

ממה מורכבות המיומנויות?

13 המיומנויות שהומשגו פותחו אומנם בזיקה לתחומי דעת שונים, אך אינן משויכות לתחום דעת אחד אלא הן בין-תחומיות במהותן, מוסיפות על המיומנויות המוכרות בתחומי הדעת ונועדו לסייע בהכוונת כלל הגורמים במערכת החינוך תוך שימוש בשפה אחידה ומשותפת. המיומנויות מאורגנות בארבעה אשכולות, וכל אחת מהן מוגדרת בצורה אחידה סביב 3-6 יכולות ליבה. יכולות הליבה מתארות במספר היגדים את הפנים השונות של כל מיומנות והופכות אותה לקונקרטית עבור גורמי המטה, המנהלים, עובדי ההוראה, המדריכים והמפקחים. עבור כל יכולת ליבה הוגדרו גם אבני דרך לחמישה טווחי גיל: מהקדם-יסודי ועד העל-יסודי. השונות בקצב הצמיחה בין תלמידים שונים היא גבוהה מאוד, ולפיכך לא הוגדרו אבני דרך ברזולוציה של כיתה מסוימת, אלא של שלב גיל. חלוקה זו יכולה לסייע להגדרת המטרות הלימודיות בשלבי גיל שונים, והיא מסמנת כיצד יכולות הליבה השונות נראות בגילים השונים.

ומה עם המיומנויות הדיסציפלינאריות?

יחד עם פיתוח המיומנויות בדמות הבוגר, תוכניות הלימודים מגדירות גם מטרות בתחום המיומנויות הדיסציפלינריות (Skills) שהתלמיד מפתח לצד המיומנויות (למשל – חילוק ארוך במתמטיקה או חילוץ דימויים בספרות). המיומנויות הדיסציפלינריות ייחודיות לכל תחום דעת, בניגוד למיומנויות שתהליך הפיתוח שלהן חוצה תחומי דעת. כך למשל ניתן לפתח אוריינות שפתית באנגלית (מיומנות) דרך תחום הדעת של גאוגרפיה, אך לא יושם דגש על מיומנויות קריאת מפה טופוגרפית (מיומנות דיסציפלינרית) בתחום הדעת אנגלית.


ממדי הלמידה

על מנת לקדם תהליכי רכישה והבניה של ידע פעיל בשילוב פיתוח מיומנויות, מוגדרים ממדי למידה שונים המארגנים את הידע הנלמד שאותם תציע המערכת למורים:


על המערכת לאפשר שילוב וגמישות בין ממדי הלמידה השונים, ולצורך כך לבחון מחדש את תוכניות הלימודים בשלבי הגיל השונים, את תהליכי ההערכה ואת תהליכי הפיתוח המקצועי של המורים והדרכתם.

החיבור בין התכנים, קשירתם לרעיונות גדולים ובחירה בממד הלמידה המתאים להם – יאפשרו את רכישת הידע וההבנה הנדרשים ללומד בהתנהלותו היום-יומית ולהמשך חייו הבוגרים.

על הלמידה להתבצע באופנים שונים המקדמים את היווצרותו של ידע פעיל, באמצעות למידה עצמאית, למידה שיתופית, למידה התנסותית ועוד.

סוגי הידע

כדי לפתח ידע פעיל, נשאף שהתלמידים ירכשו שלושה סוגים של ידע בכל אחד מתחומי הדעת:

ידע תוכני הכולל היכרות מעמיקה עם עובדות, תכנים, מושגים, סוגיות ורעיונות מרכזיים בתחומי הדעת השונים, כמו למשל: תפניות גדולות בהיסטוריה, יצירות אומנות גדולות, שיטות שהן ציון דרך בפילוסופיה, תאוריות מרכזיות במדעי החברה והטבע וכיו"ב.

ידע מעשי - מיומנויות ייחודיות לתחום הדעת, הנדרשות לרכישת הידע והרחבתו בתחומי הדעת השונים. בהקשר זה חשובה ההבחנה בין הידע המעשי למיומנויות דמות הבוגרת והבוגר שהן בין-תחומיות, אינן מקושרות לתחום דעת מסוים ומיועדות לסייע בתהליך הלמידה בכל תחום דעת. דוגמאות לכך הן קריאת מפה טופוגרפית, שימוש במיקרוסקופ, קריאת תווים וכיו"ב.

ידע על אודות יצירת ידע (ידע אפיסטמי) - מהם מושאי הידע של תחום הדעת הנדון? כיצד התפתח הידע בתחום הדעת הנדון? מהן דרכי ביסוס הידע בתחום הדעת הנדון? מה טיבה של מומחיות בתחום הדעת הנדון? למשל הבנת הזיקה שבין תאוריה לניסוי בתחום המדעים המדויקים, בנייה נאותה של טיעון, הבנה ופרשנות של טקסטים.

תהליך למידה הכולל את שלושת סוגי הידע חיוני לפיתוחו של ידע פעיל אצל הלומד.

עקרונות מקדמי למידה

בשונה מן התפיסה המסורתית, העקרונות הפדגוגיים בתפיסת הלמידה העדכנית מתבססים על הידע שנצבר בארבעת העשורים האחרונים במדעי הלמידה על אודות האופן שבו בני אדם לומדים ועל התנאים הדרושים להם בתהליך הלמידה. עקרונות אלה מנחים את תהליכי עיצוב המדיניות בשלבי הגיל, על מנת לשפר משמעותית את היכולת של אנשי חינוך לחולל תהליכי למידה בכיתות ובתוך כך למקסם את האפקטיביות של משאבי המערכת.

שבעה עקרונות מקדמי למידה

תפיסת הלמידה מגדירה מה נדרש ללמידה איכותית כבסיס לעיצוב כלי המדיניות הפדגוגיים שהמשרד מפעיל ומפרטת שבעה עקרונות מקדמי למידה לאור מטרות דמות הבוגרת והבוגר:

Icon-11a.svgמוטיבציה

מצב מנטלי הקשור הן להנעה הראשונית ללמידה והן להתמדה בלמידה. ניתן להשפיע על המוטיבציה ולהעצימה בתהליכים פדגוגיים. מוטיבציה נוצרת כאשר ללומד ישנה תחושת שייכות, יכולת ומסוגלות ליצור ולהשפיע. כאשר התלמיד תופס את הלמידה כבעלת ערך לחייו וזהותו, רואה בתכנים כקשורים לתחומי העניין שלו ובוחר בתהליך הלמידה – המוטיבציה מועצמת.

Icon-6a.svgמודעות והכוונה עצמית

לומד המווסת ומנהל בעצמו את תהליך הלמידה - מצליח יותר. ניהול הלמידה כרוך במודעות של הבוגר לתהליך הלמידה של עצמו ולהצבת יעדים, בקרה עצמית ותכנון הלמידה. המודעות וההכוונה העצמית ניתנות לשכלול בתהליך פדגוגי.

Icon-13a.svgידע והתנסות קודמים

למידה אינה העברה של ידע לכלי ריק, אלא תהליך שבו הלמידה תומכת בתהליך ההבניה המחודשת של ידע חדש בהתבסס על הידע וההתנסות הקודמים של הבוגרים (אשר קיימת ביניהם שונות בתחום זה). הבוגר לעולם יבחן ידע וחוויות חדשות לאור הידע והניסיון הקיימים אצלו כבר, ועל תהליך הלמידה להיות מותאם לכך.

Icon-9a.svgביצוע הבנה

ההבנה היא תהליך פנימי בתודעתם של הבוגרים המתבטא ביכולת למקם עובדה, רעיון, עיקרון או מושג ולהשתמש בהם בהקשר רחב ועשיר. כדי שנוכל להבחין בתהליך של הבנה, לחנך אליו ולהעריך אותו, יש לכלול בלמידה רכיב של ביצוע שמדגים אותה ומסייע להשגתה. המחקר האמפירי מצביע על ביצוע הבנה כרכיב הכרחי בתהליך הפדגוגי.

Icon-3a.svgהקשר מציאותי (קונטקסט)

הידע, המיומנויות והערכים באים לידי ביטוי גם מחוץ להקשר הכיתתי. הבוגר חוקר באופן עצמאי או בלמידה שיתופית את המציאות שסביבו, מגלה ויוצר בה ידע, מזהה ומבין את השימוש בידע התאורטי במציאות. למידה בתוך ההקשר המציאותי שבו נוצר ומיושם הידע מעמיקה את הלמידה.

Icon-2a.svgדיאלוג ומשוב

הכוונה לדיאלוג בין הבוגר לשאר השותפים ללמידה (המורה, הבוגרים האחרים, משפחתו ואנשים נוספים הנוכחים בתהליך הלמידה). דיאלוג ומשוב תומכים במוטיבציה דרך יצירת דפוס חשיבה מתפתח ובפיתוח מודעות והכוונה עצמית דרך המפגש עם עמדתו ומשובו של האחר. דיאלוג ומשוב מקדמים הבנה במהלך הלמידה והם ההזדמנות הטובה ביותר להערכתה (באמצעות ביצועי הבנה). דיאלוג ומשוב הכרחיים לפיתוח מיומנויות רגשיות (SEL) – תוך-אישיות ובין-אישיות.

Icon-4a.svgסביבות תומכות למידה

סביבות למידה על מרחביהן השונים נדרשות להיות בטוחות ומוגנות עבור הבוגרים, מאפשרות קשר, חיבור טכני ותקשורת בין המשתתפים ומעודדות צמיחה והתפתחות של כלל המשתתפים בתהליך הלמידה. סביבת למידה יכולה להיות טכנולוגית, היברידית, בשטח טבעי או בנוי וכד'. סביבת למידה בטוחה היא הבסיס ליכולת של הבוגר להשתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה. סביבת למידה מאפשרת היא תנאי הכרחי לתקשורת רציפה. סביבת למידה מעודדת צמיחה היא תנאי להתקדמותו והתפתחותו של הבוגר בתהליך הלמידה.

ערכים

תרשים ערכים.svg


תוכניות הלימודים, כמו גם תוכניות התערבות ותחומי מדיניות נוספים, יחתרו במשותף לערכי דמות הבוגר. הערכים השונים ישולבו בתוכניות הלימודים בדרכים שונות ויתבססו גם הם על גופי הידע בכלל תחומי הדעת.

ערכי דמות הבוגר
5 ערכי הליבה רכיבים
ערך אהבת הדעת.svgאהבת הדעת וחדוות הלמידה
  • גילוי סקרנות ועניין בלמידה
  • רוחב אופקים וחתירה לידע
  • הסתמכות על ידע מבוסס נתונים
  • שאיפה למצוינות ולמיצוי יכולות אישיות
ערך מחויבות לערכי מדינת ישראל.svgמחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
  • היכרות ומחויבות לערכים יהודיים ודמוקרטיים ברוח מגילת העצמאות
  • כיבוד סמלי המדינה ושמירת החוק
  • שירות משמעותי (צבאי, לאומי, אזרחי)
  • השתתפות בתהליכים דמוקרטיים בחברה
ערך מורשת.svgכיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל
  • מחויבות לערכי המורשת והזהות התרבותית של התלמיד
  • היכרות וכבוד למגוון תרבויות ומורשות במדינה
כבוד האדם והמשפחה
  • כבוד לאדם ולזכויות היסוד
  • שמירה על ערך חיי אדם
  • כיבוד ההורים והמעגל המשפחתי
צדק חברתי וערבות הדדית
  • יושרה והגינות
  • סולידריות ועזרה לזולת
  • מעורבות חברתית ואזרחית
  • מחויבות לטבע וקידום צדק סביבתי

רקע

הצורך בגיבוש מדיניות פדגוגית לאומית

מדיניות דמות הבוגרת והבוגר מביאה לידי ביטוי שינוי כיוון שמטרתו יצירת שפה פדגוגית משותפת במערכת החינוך. כיוון השינוי שואב השראה מהמלצות פרויקט ה-OECD Education 2030 ומרפורמות פדגוגיות מקבילות שמקדמות מערכות חינוך מובילות ב-OECD, אך שומר על הצביון הייחודי של מערכת החינוך הישראלית. המשותף לרפורמות הללו הוא תנועה מתפיסה פדגוגית מסורתית (Instructionalist) לתפיסת למידה עדכנית.

המציאות המשתנה

קצב השינויים המהיר בעשורים האחרונים, עם כניסתנו ל'מהפכת המידע', דורש את התאמתן של המערכות השונות להשלכות של שינויים אלה. מתוך למידת השינויים החברתיים, הטכנולוגיים, התרבותיים, הכלכליים וכן של הפרט ושל התעסוקה, אנו מנסים להסיק לגבי ההתאמות הנדרשות ממערכת החינוך. מסקנות אלה יסייעו בגיבוש כיווני פעולה ממוקדים ואפקטיביים לקידום החינוך בישראל והתאמתו לצורכי המאה ה-21.

תוכניות לימודים לאור תפיסת הלמידה

הפדגוגיה המסורתית ממוקדת במסגרת התוכן – למידת פרטי תוכן, מיקוד דיסציפלינרי, מורה שמלמד ותלמיד שקולט ומבחני בגרות מסכמי תוכן. תפיסת השינוי תתמקד במסגרת הלמידה – מיקוד בדרכי למידה, למידת תוכן באמצעות רעיונות גדולים, למידה בין-תחומית, ליווי תלמידים בלמידה עצמאית ושיתופית והערכה מסכמת ידע, מיומנויות וערכים (כולל תהליכי הערכה עצמית והערכת עמיתים).

הדיון מורכב משום שהוא נוגע בשאלה של מעמד הידע ועשוי לגרור ויתור על חלק מבסיסי הידע לטובת מטרות אחרות. התפיסה האסטרטגית שלנו גורסת כי יש לעמוד על בסיסי הידע ההכרחיים, אך לוודא שהדרך שבה הוא נרכש ומופעל מותאמת לאתגרי הזמן ולצורכיהם ויכולותיהם של התלמידים.

כיוון שכך, מהלך הארגון המחודש של תוכניות הלימודים יניע את המערכת לעבור מ'תוכניות לימודים' המתמקדות בתוכן הנלמד ל'תוכניות למידה' המתמקדות בלומד ובדרכי הלמידה. בכך ירחיבו תוכניות הלמידה בצורה ניכרת את אחריות המערכת ללמידה של התלמיד, מלמידה מסורתית של תחומי דעת נפרדים בהובלת המורה ללמידה הכוללת גם שילובים בין תחומי דעת והובלה עצמאית של התלמידים בלמידה. הרחבה זו הכרחית בתפיסתנו על מנת לאפשר למורה להתמקד במטרות הלמידה המוגדרות בדמות הבוגר.

מהלך העבודה

במסגרת תהליכי המחקר והלמידה קיימנו מהלך היוועצות נרחב, שכלל מאות שותפים מישראל ומהעולם; השווינו את מערכת החינוך במגוון מדדים למערכות חינוך מובילות בעולם; קיימנו ראיונות ומהלכי למידה עם שותפים מארגון ה-OECD וכמובן התייעצנו ולמדנו ממספר רב של אנשי חינוך ישראלים מכלל המגזרים ושלבי הגיל: מנהלות, מורים, גננות ואנשי חינוך מכלל המערכת.

בד בבד עם קיום מהלכי המחקר והלמידה הללו השתתפו צוותי המשרד במהלך Education-2030 של ה-OECD, ובמסגרת הדיונים השונים על אודותיו הוחלט על המסגרת הישראלית להצגת 'דמות הבוגרת והבוגר': מסגרת פשוטה יותר ומותאמת להקשר הישראלי. תהליך זה הוביל אותנו להבניית מהלך 'דמות הבוגרת והבוגר', לאפיונו באמצעות שלושת הרכיבים: ידע, מיומנויות וערכים, ולבניית המהלכים המשלימים בתחומי המדיניות המערכתית המוזכרים במודל הלוגי.

רקע מתודולוגי

איור 1: המהלך הלוגי של המדיניות הפדגוגית


תהליך פיתוח המדיניות הפדגוגית דומה לבניין רב-קומות. בראש הבניין ניצבות מטרות-העל של מערכת החינוך אליהן מכוונות מטרות הלמידה, הנגזרות מתוך ראייה רחבה של המציאות והמגמות השונות בתקופה נתונה. במעבר לקומות המעשיות יותר מוגדרים עקרונות מנחים ללמידה, על בסיס מחקר אמפירי, המחברים בין מטרות הלמידה לעיצוב תהליכי למידה בפועל בקומות השטח. המדיניות מגובשת במסגרת תחומי המדיניות שבהם פועל משרד החינוך ומיושמת באמצעות כלי מדיניות נבחרים. עיצוב המדיניות נעשה בשיח בין קומות המטה לקומות השטח כדי לדייק את המדיניות ולהתאים אותה לאתגרי היישום בפועל. תרשים 1 שבעמוד הבא מתאר תהליך זה של פיתוח המדיניות הפדגוגית במודל לוגי מפורט הכולל דוגמאות.

תרשים 1: המהלך הלוגי

המודל הלוגי של המדיניות הפדגוגית


הצורך בגיבוש מדיניות פדגוגית לאומית

המדיניות הפדגוגית שתפורט להלן מביאה לידי ביטוי שינוי כיוון תפיסתי שמטרתו יצירת שפה פדגוגית משותפת במערכת החינוך. כיוון השינוי שואב השראה מהמלצות פרויקט ה-OECD Education 2030 ומרפורמות פדגוגיות מקבילות שמקדמות מערכות חינוך מובילות ב-OECD, אך שומר על הצביון הייחודי של מערכת החינוך הישראלית. המשותף לרפורמות הללו הוא תנועה מתפיסה פדגוגית מסורתית (Instructionalist) לתפיסת למידה עדכנית.

המציאות המשתנה

קצב השינויים המהיר בעשורים האחרונים, עם כניסתנו ל'מהפכת המידע', דורש את התאמתן של המערכות השונות להשלכות של שינויים אלה.

אנו מורגלים בביטוי 'מגמות עתיד', אך המרב שנוכל ללמוד הוא מהמציאות המתהווה סביבנו, שינויים שניכרים בה וניצנים של שינויים עתידיים שאנו מזהים בה. מתוך למידה זו משינויים חברתיים, טכנולוגיים, תרבותיים, כלכליים, שינויים של הפרט ושל התעסוקה, אנו מנסים להסיק לגבי השינויים הנדרשים ממערכת החינוך. מסקנות אלה יסייעו בגיבוש כיווני פעולה ממוקדים ואפקטיביים לקידום החינוך בישראל והתאמתו לצורכי המאה ה-21.

תוכניות לימודים לאור תפיסת הלמידה

כפי שפורט לעיל, הפדגוגיה המסורתית ממוקדת במסגרת התוכן – למידת פרטי תוכן, מיקוד דיסציפלינרי, מורה שמלמד ותלמיד שקולט ומבחני בגרות מסכמי תוכן. תפיסת השינוי תתמקד במסגרת הלמידה – מיקוד בדרכי למידה, למידת תוכן באמצעות רעיונות גדולים, למידה בין-תחומית, ליווי תלמידים בלמידה עצמאית ושיתופית והערכה מסכמת ידע, מיומנויות וערכים (כולל תהליכי הערכה עצמית והערכת עמיתים).

הדיון מורכב משום שהוא נוגע בשאלה של מעמד הידע ועשוי לגרור ויתור על חלק מבסיסי הידע לטובת מטרות אחרות. התפיסה האסטרטגית שלנו גורסת כי יש לעמוד על בסיסי הידע ההכרחיים, אך לוודא שהדרך שבה הוא נרכש ומופעל מותאמת לאתגרי הזמן ולצורכיהם ויכולותיהם של התלמידים.

כיוון שכך, מהלך הארגון המחודש של תוכניות הלימודים יניע את המערכת לעבור מ'תוכניות לימודים' המתמקדות בתוכן הנלמד ל'תוכניות למידה' המתמקדות בלומד ובדרכי הלמידה. בכך ירחיבו תוכניות הלמידה בצורה ניכרת את אחריות המערכת ללמידה של התלמיד, מלמידה מסורתית של תחומי דעת נפרדים בהובלת המורה ללמידה הכוללת גם שילובים בין תחומי דעת והובלה עצמאית של התלמידים בלמידה. הרחבה זו הכרחית בתפיסתנו על מנת לאפשר למורה להתמקד במטרות הלמידה המוגדרות בדמות הבוגר.

מהלך העבודה

במסגרת תהליכי המחקר והלמידה קיימנו מהלך היוועצות נרחב, שכלל מאות שותפים מישראל ומהעולם; השווינו את מערכת החינוך במגוון מדדים למערכות חינוך מובילות בעולם; קיימנו ראיונות ומהלכי למידה עם שותפים מארגון ה-OECD וכמובן התייעצנו ולמדנו ממספר רב של אנשי חינוך ישראלים מכלל המגזרים ושלבי הגיל: מנהלות, מורים, גננות ואנשי חינוך מכלל המערכת.

בד בבד עם קיום מהלכי המחקר והלמידה הללו השתתפו צוותי המשרד במהלך Education-2030 של ה-OECD, ובמסגרת הדיונים השונים על אודותיו הוחלט על המסגרת הישראלית להצגת 'דמות הבוגרת והבוגר': מסגרת פשוטה יותר ומותאמת להקשר הישראלי. תהליך זה הוביל אותנו להבניית מהלך 'דמות הבוגרת והבוגר', לאפיונו באמצעות שלושת הרכיבים: ידע, מיומנויות וערכים, ולבניית המהלכים המשלימים בתחומי המדיניות המערכתית המוזכרים בעמוד 7.

שותפים

צוותי העבודה

הובלת המהלך
  • ד"ר מיכל טביביאן מזרחי, סמנכ"לית אסטרטגיה ותכנון
  • ד"ר מירי שליסל, יו"ר המזכירות הפדגוגית
  • מוטי טאובין, מנהל אגף א' אסטרטגיה ומדיניות
  • יואב רסקין, אגף אסטרטגיה
  • אפרת צנגן, אגף אסטרטגיה


צוות מוביל משרדי
  • ד”ר שוש נחום, סמנכ”לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי
  • איל רם, סמנכ”ל ומנהל מינהל עובדי הוראה
  • ד”ר עופר רימון, סמנכ”ל תקשוב טכנולוגיה ומערכות מידע
  • ד”ר חגית גליקמן, מנכ”לית ראמ”ה
  • עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שפ”י
  • ד"ר איתי אשר ז"ל, לשעבר המדען הראשי,
  • ד”ר אודט סלע, מנהלת תחום ייעוץ מדעי, לשכת המדען הראשי
  • מירב זרביב, מנהלת אגף מו”פ
  • עינת רום, מנהלת אגף א’ פיתוח מקצועי עובדי הוראה
  • אינה זלצמן, סגנית בכירה למנהלת המינהל הפדגוגי
  • ד”ר זאב אליצור, מדריך מרכז במזכירות הפדגוגית
  • הילה לנקרי מיוסט, מנהלת אגף א' תכנון ומדיניות


צוות המחקר - מכון ERI
  • ד”ר נועה ליבוביץ
  • ד”ר דניאלה שידלובסקי
  • ענת פנסו
  • גלעד טנאי
  • ד"ר אפרת אהרונוב-מג'אר
  • ד”ר מאיה דנק
  • מיכל בנין
  • נגם גנטוס


מיומנויות רגשיות וחברתיות
  • ראש הצוות: עינב לוק, מנהלת אגף בכיר שירות פסיכולוגי ייעוצי (שפ"י), המינהל הפדגוגי
  • חוות דעת אקדמית: ד"ר דפנה קופלמן רובין, ראש המרכז לקידום למידה רגשית-חברתית בישראל בבית הספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, המרכז הבינתחומי הרצליה

חברות וחברי הצוות:

  • ד"ר חוה פרידמן, מנהלת אגף פסיכולוגיה חינוכית, שפ"י, המינהל הפדגוגי
  • אלה אלגרסי, מנהלת אגף ייעוץ, שפ"י, המינהל הפדגוגי
  • הילה סגל, מנהלת אגף תוכניות סיוע ומניעה, שפ"י, המינהל הפדגוגי
  • יעל בריל, מדריכה ארצית מרכזת הטמעת כישורי חיים, שפ"י, המינהל הפדגוגי
  • ד"ר שרון אוריאלי, פסיכולוגית חינוכית - מרכזת מחקר אופק מדעי בנושא SEL, שפ"י, המינהל הפדגוגי
  • שלמה גולדמן, מנהל תחום מחקרים וניסויים חינוכיים, לשכת המדען הראשי
  • אורי מלכין, מדריך מרכז, מינהל חברה ונוער
  • סימה גוטמן, מדריכה מחוזית, מינהל חברה ונוער


אוריינות גלובלית
  • ראש הצוות: מירב זרביב, מנהלת אגף מו"פ, המינהל הפדגוגי
  • חוות דעת אקדמית: פרופ' אילנה שוהמי, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

חברות הצוות:

  • קרי לוי, צוות יישום מערכתי, אגף מו"פ
  • קרן דביר, צוות יישום מערכתי, אגף מו"פ
  • נורית רון, צוות יישום מערכתי, מדריכה מרכזת מחוזית, אגף מו"פ
  • פזית ראובני, צוות יישום מערכתי, אגף מו”פ


מיומנויות גופניות
אוריינות גופנית-בריאותית
  • חוות דעת אקדמית: פרופ' אורנה אפל-בראון, ראש בית הספר לבריאות הציבור, אוניברסיטת חיפה

חברי הצוות:

  • אפרת לאופר, מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות חינוך, המינהל הפדגוגי
  • מיכל שיינוביץ, מדריכה מרכזת ארצית, המינהל הפדגוגי
  • דגנית הלר, מדריכה ארצית לקידום בריאות בגני הילדים, מטה הפיקוח על הבריאות
  • גיא דגן, מנהל תחום דעת וממונה על החינוך הגופני, המזכירות הפדגוגית
  • עירית ליבנה, לשעבר מנהלת תחום קידום בריאות במוסדות חינוך, המינהל הפדגוגי


מיומנויות קוגניטיביות
אוריינות לשונית
  • ראש הצוות: ד"ר עליזה עמיר, הממונה על העברית בבתי הספר העל-יסודיים

ליווי אקדמי:

  • פרופ' דורית רביד, בי"ס לחינוך והחוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל אביב;
  • ד"ר גלית אביבי בן-צבי, הקריה האקדמית אונו

חברי הצוות:

  • תומר בוזמן, מנהל תחום דעת הוראת הלשון העברית בחינוך העל-יסודי, המזכירות הפדגוגית
  • ציונה לוי, מנהלת תחום דעת אנגלית בחינוך היסודי והעל-יסודי,‏ המזכירות הפדגוגית
  • דליה הלוי, מנהלת תחום דעת הוראת הלשון העברית בחינוך היסודי והקדם יסודי,‏ המזכירות הפדגוגית
  • גילה קרול, מנהלת המחלקה למיומנויות יסוד,‏ אגף א' חינוך יסודי, המינהל הפדגוגי
  • ד"ר ראויה בורבארה, מנהלת תחום דעת שפת אם ערבית במגזר הערבי והבדואי,‏ המזכירות הפדגוגית
  • וופא מועדי, מנהלת תחום דעת הוראת ערבית למגזר הדרוזי והצ'רקסי,‏ המזכירות הפדגוגית


אוריינות מתמטית
  • ראש הצוות: ד"ר דורית נריה, מנהלת תחום דעת מתמטיקה בקדם יסודי ויסודי, המזכירות הפדגוגית
  • חוות דעת אקדמית: ד"ר אלון פינטו, המחלקה להוראת המדעים, מכון ויצמן

חברי הצוות:

  • נרית נעמי כץ, מנהלת תחום דעת מתמטיקה בחינוך העל-יסודי,‏ המזכירות הפדגוגית
  • גנאדי ארנוביץ, ממונה תוכניות לימודים במתמטיקה, המזכירות הפדגוגית


אוריינות מדעית
  • ראש הצוות: ד"ר גילמור קשת-מאור, מנהלת אגף מדעים, המזכירות הפדגוגית

חוות דעת אקדמית:

  • פרופ' טלי (רויטל) טל, דיקנית הפקולטה לחינוך למדע וטכנולוגיה, הטכניון
  • פרופ' מיכל ציון, ראש המרכז להוראת הביולוגיה, אוניברסיטה בר אילן
  • ד"ר אורנית ספקטור לוי, ראש התוכנית להוראת המדעים, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת בר אילן

חברות הצוות:

  • ד"ר רוחמה ארנברג, ממונה תכנון קוריקולרי פיתוח תוכן מדעי הטבע,‏ המזכירות הפדגוגית
  • בילי פרידמן, מנהלת תחום דעת מדעים ביסודי ובחט"ב,‏ המזכירות הפדגוגית
  • שרית אמיתי בירמן, מדריכה מרכזת אוריינות מדעית באגף מדעים,‏ המזכירות הפדגוגית


אוריינות מידע
  • חוות דעת אקדמית: פרופ' נועה אהרוני, המחלקה למדעי המידע, אוניברסיטת בר-אילן

חברי הצוות:

  • ד"ר איבנה רטנר, מנהלת תחום דעת תקשורת וקולנוע, אגף אמנויות, המזכירות הפדגוגית
  • ד”ר זאב אליצור, מדריך מרכז במזכירות הפדגוגית


אוריינות דיגיטלית
  • ראש הצוות: דליה פניג, סגנית יו''ר המזה''פ ומנהלת אגף א' פיתוח פדגוגי, המזכירות הפדגוגית
  • חוות דעת אקדמית: ד"ר ארנון הרשקוביץ, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב

חברי הצוות:

  • ד"ר ענת ליבוביץ, מנהלת אקדמית של קמפוס אונו בחינוך וחברה, הקריה האקדמית אונו
  • אימן זועבי, ממונה פדגוגיה דיגיטלית במגזר הערבי, המזכירות הפדגוגית
  • רונית שוחט, ממונה על פיתוח והערכה של תוכניות לימודים, המזכירות הפדגוגית
  • שרית קיצוני, מדריכה מרכזת,‏ אגף א' - חינוך על-יסודי, המינהל הפדגוגי
  • ד"ר לימור ליבוביץ', מדריכה ארצית, מנהל תקשוב
  • קובי רפאלי, מנהל חטיבת הטמעת טכנולוגיות, מנהל תקשוב


חשיבה ביקורתית וחשיבה יצירתית
  • ראש הצוות: עדה רוזנברג, אחראית תחום חינוך לחשיבה​, אגף א' פיתוח פדגוגי, המזכירות הפדגוגית
  • חוות דעת אקדמית (חשיבה ביקורתית): פרופ' ברוך שוורץ, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים
  • חוות דעת אקדמית (חשיבה יצירתית): ד"ר גד אלכסנדר, המחלקה לחינוך, אוניברסיטת בן גוריון

חברי הצוות:

  • ד"ר אלונה שבט, חינוך לחשיבה, אגף א' פיתוח פדגוגי, המזכירות הפדגוגית
  • מנחם נדלר, מנהל אגף תלמידים מחוננים ומצטיינים,‏ המינהל הפדגוגי
  • פנינה זלצר, מפקחת ארצית בקרת תכניות לקידום תלמידים מחוננים,‏ אגף תלמידים מחוננים ומצטיינים, המינהל הפדגוגי

תכנון הלמידה -רעיונות גדולים


למידה סביב רעיונות גדולים

על מנת לסייע לקידום יצירה של ידע פעיל יש ללמוד את סוגי הידע השונים סביב 'רעיונות גדולים'. הרעיון הגדול הוא בדרך כלל יעד למידה מרכזי של יחידת נושא בהוראה ולא של שיעור בודד. לא נדרש להגדיר רעיון גדול אחד מחייב ליחידת הוראה. כל תוכן נלמד יכול להיות מקושר בדרך אחרת לרעיונות שונים, ובלבד שיוכח הקשר בין פרטי המידע הנלמדים לרעיון הגדול, והרעיון הגדול יהיה בעל משמעות גם מעבר לפרטים המקושרים אליו. רעיון גדול הוא רלוונטי לעולמם של הלומדים, מעורר עניין וינוסח לרוב כמשפט טענה קצר המקושר לתוכן הנלמד, אך משמעותי גם מעבר לו.

למידה סביב רעיונות גדולים יכולה לבוא לידי ביטוי במערכת בשתי דרכים:

הגדרת הרעיונות הגדולים שתלמידים צריכים ללמוד ובניית התכנים שבאמצעותם יילמדו הרעיונות הללו.

חילוץ רעיונות גדולים מתוך יחידות התוכן המופיעות בתוכניות הלימודים הקיימות ולימוד התוכן לאורם.

התפיסה הראשונה קיימת במערכות חינוך אחרות שבנו את תוכניות הלימודים על פי רעיונות גדולים. התפיסה השנייה היא התפיסה המרכזית שבאמצעותה מאורגנים מחדש תוכני הלמידה הנוכחיים במערכת החינוך הישראלית. תפיסה זו יכולה לבוא לידי ביטוי גם בתהליכי למידה שנבנים בבתי ספר במסגרות למידה גמישה בבחירת המורים והתלמידים.

רעיונות גדולים מציעים אריזה מארגנת שאליה יקשר הלומד את המידע הנלמד. הרעיון הגדול מאפשר ללומד להפוך את יחידות המידע לידע פעיל, רלוונטי ומשמעותי, המעמיק את ההבנה אצל הלומדים.

תפיסת הלמידה העדכנית


הגדרת הלמידה

התפיסה הפדגוגית שאנו נעים לקראתה מכוונת את מערכת החינוך להשגת מטרות פדגוגיות שיאפשרו לה להיענות לצרכים והאתגרים של לומדים בכלכלת הידע ובחברה הישראלית של המאה ה-21. סקירות בארץ ובעולם קבעו כי לצד הרחבת הידע של תלמידים, מערכות חינוך צריכות לעודד תלמידים להגיע להבנה של רעיונות גדולים בתחומי הדעת ולסייע להם לפתח מיומנויות הפועלות בעזרת הידע הזה ומייצרות ידע חדש. מאפיין מרכזי של מארג הידע והמיומנויות הוא יכולת ההעברה, דהיינו יישומו של הידע בהקשר אחר מזה שבו הוא נלמד. דמות הבוגרת והבוגר מגדירה את מטרות המערכת באופן הזה. מחקרים קורלטיביים ראשוניים מצביעים על יכולת זו כמרכיב חיוני להצלחה בחיי הפרט, המשפחה, החברה והתעסוקה, שעברו תמורות יוצאות דופן במהפכת המידע של העשורים האחרונים.

מהי הבנה?

הבנה מאפשרת ללומד למקם מושג, עיקרון או רעיון בהקשר עשיר, וכן מפתחת את יכולתו של הבוגר להשתמש בידע גם בנסיבות משתנות. למידה המובילה להבנה היא כזו העוסקת ברעיונות גדולים המקשרים בין פריטי ידע בתוך תחום דעת וכן מקושרים לתחומי דעת אחרים. במילים אחרות, התוצר המתקבל מלמידה של רעיונות גדולים הוא הבנה, הבאה לידי ביטוי ביכולת להעביר ידע בין תחומי דעת והקשרים שונים בחיים.

הדגש על הבנה קשור לדרכי העברת המידע והתרבות בעולמנו כיום. בעולם שבו התרבות נאמרה ונהגתה בעיקרה בעל פה, הייתה חשיבות גדולה לשימור פרטי הידע. בימינו, התלמיד מצוי בעולם של כלכלת ידע שבו שמירת המידע נעשית על ידי טכנולוגיות שונות, ומכאן עולה חשיבותם של עקרונות כלליים שמטרתם לסייע לתלמיד בסידור וארגון הידע הבלתי נדלה המונח לפתחו.

הקשר בין פיתוח מיומנויות להבנה

יכולת הבוגר להגיע להבנה ולהעביר ידע בין הקשרים, תלויה במידה רבה בפיתוח מיומנויות דמות הבוגרת והבוגר. מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות אלה, מאפשרות לתלמיד לדעת איך, מדוע ומתי ליישם את הידע שיש לו במענה לשאלות ובעיות שונות שעימן הוא צריך להתמודד. לפיכך, פיתוח מיומנויות הוא למעשה שכלול יכולת הבוגר להעביר ידע בין הקשרים ולהשתמש בו באופן אפקטיבי בתחומי החיים השונים כתלמיד ולומד.

מיומנויות:אבני הדרך לפי טווחי גיל

כאן תמצאו את כלל אבני הדרך של התפתחות המיומנויות לפי חתכי גיל. לחצו על המיומנות הרצויה להצגת אבני הדרך לטווח הגיל הרלוונטי.

ניתן לראות גם חתך של כלל המיומנויות עבור כל שכבת גיל בקישורים האלו:


כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:אודות

החשיבות של פיתוח המיומנויות במערכת החינוך

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מטרה מרכזית של מערכת החינוך היא להכין את תלמידיה לחייהם כבוגרים ולצייד אותם בידע, בכישורים ובמיומנויות אשר יאפשרו להם לשגשג כפרטים, לממש את הפוטנציאל שלהם ולהיות אזרחים מודעים ומועילים לחברה כמכלול. באופן מסורתי, הקפידה מערכת החינוך להקנות לבוגריה השכלה נרחבת בתחומי לימוד שונים, לצד יכולות ספציפיות הנדרשות הן להרחבת הדעת בתחומים אלו הן לתפקוד יעיל בהקשרים מגוונים כפרטים שעומדים ברשות עצמם. ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, השינויים במבנה שוק התעסוקה והגדילה האקספוננציאלית בכמויות המידע המאפיינים את העשורים האחרונים, הביאו מערכות חינוך ברחבי העולם לידי הבנה כי לצורך התמודדותם של תלמידיהן עם האתגרים החדשים הניצבים בפניהם ועל מנת שאלה יהפכו ללומדים עצמאיים אשר מסוגלים להתפתח באופן תמידי ולהסתגל במהירות לשינויים, יש להרחיב את סל הכלים שישמש אותם בבגרותם. לשם כך הוחלט כי מלבד הידע והיכולות הדיסציפלינריות הנלמדות והמתורגלות במקצועות הלימוד השונים, תילמד גם אסופה של מיומנויות כלליות (Domain Independent Skills) אשר תומכות ומנחות חשיבה, למידה והתפתחות ללא תלות בסוג הידע ואשר נחיצותן והרלוונטיות שלהן אינן מוגבלות לתחום ידע בודד. בשונה מהמיומנויות הדיסציפלינריות, מיומנויות דמות הבוגר חוצות תחומי דעת ואפשר ליישמן בהקשרים מגוונים.

חשיבותן של מיומנויות כלליות ותרומתן להצלחה של תלמידים במערכת החינוך וכבוגרים אוששו זה מכבר במחקרים רבים. שליטה במיומנויות קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וגופניות-בריאותיות, נמצאה קשורה לתוצאות חיוביות כמו הצלחה בלימודים, שגשוג מקצועי, בריאות טובה וצמצום נשירה והתנהגויות מסוכנות ואנטי-סוציאליות. הנחת המוצא היא שכל 13 המיומנויות הנבחרות טעונות חיזוק והמשגה מערכתית כדי לטייב את הנחלתן. כמו כן, ידוע כיום כי המיומנויות הנדונות ניתנות ללימוד ולפיתוח אצל מרבית הילדים באמצעות אימון מסודר ושיטתי. למעשה, מחקרים אמפיריים אשר בחנו את ההשפעה של תוכניות לפיתוח מיומנויות כלליות, מצאו כי פרקטיקות שהוטמעו במערכת החינוך בהקשרים מגוונים, יעילות בשיפור המיומנויות בקרב התלמידים, וכי יש להן השלכות חיוביות על הצלחה במגוון תחומי חיים. המשמעות לכך היא שיישום התוכניות במערכת החינוך עשוי להיות ערוץ יעיל ומשמעותי להנחלת מיומנויות כלליות הנדרשות לבוגרים בחברת העתיד.

התפיסה שלפיה חשוב ואפשר לפתח מיומנויות כלליות במערכת החינוך רווחת מאוד, ואפשר למצוא לה עדויות במאמצים המושקעים בהמשגת מיומנויות ובפיתוחן בקרב גופים בין לאומיים מרכזיים כגון ה-OECD, ה-,World Economic Forum, ה-National Research Council, כמו גם במקום המרכזי שהן תופסות במערכות חינוך בעולם.

מקורות >

מיומנויות:אוריינות גופנית

היכולת להבין מידע בריאותי, להשתתף בפעילות גופנית עקבית מגוונת ומותאמת וליישם אורח חיים בריא ומאוזן.

יכולת ליבה פעולות
ידע ומודעות בנושאי בריאות
  • להכיר ולהעריך מידע בריאותי ולקבל החלטות מושכלות בנושאי בריאות – לזהות מקורות מידע מהימנים ולהבחין ביניהם לבין אלו שאינם מהימנים, כדי לקבל החלטות מיטביות לשמירה על הבריאות ומניעת מחלות.
  • להכיר את איברי הגוף ואת התהליכים הפיזיולוגיים במהלך ההתבגרות.
תנועה ופעילות גופנית
  • לשמור על כושר גופני ולהתמיד בפעילות גופנית מותאמת גיל.
  • ליישם טכניקות של מיומנויות תנועה (למשל קפיצה, זריקה, שמירה על שיווי משקל).
  • להכיר בפעילויות גופניות יחידניות וקבוצתיות ולהשתתף בהן (למשל ריקוד, ריתמיקה, משחקי כדור).
  • לשמור על רוח ספורטיבית, לכבד את המשתתפות האחרות ולפעול בהוגנות ועל פי כללי המשחק (למשל להפסיד בכבוד, לשמור על רוח ספורטיבית, להימנע מאלימות פיזית ומילולית, להתחשב בחברות הקבוצה האחרות).
אורח חיים בריא
  • לפתח הרגלים של אכילה בריאה ומגוונת ושינה מספקת.
שמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימם
  • להבין וליישם פעולות המצמצמות תחלואה של העצמי ושל האחר.
  • לפתח ידע על אודות גורמים מסכנים ויכולת להתמודד עם מצבי סיכון.
התנהגות מינית בריאה
  • להכיר את הגוף.
  • להבין יחסי מין באופן מותאם גיל.
  • לדעת לבטא מיניות שמתחשבת בצרכים של כל הצדדים.
  • להתמודד עם לחצים.
  • להכיר היבטים בריאותיים של יחסי מין ולשמור על בטיחות.
יכולות ליבה:
ידע ומודעות בנושאי בריאותתנועה ופעילות גופניתאורח חיים בריאשמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימםהתנהגות מינית בריאה

פעולות:

  • להכיר ולהעריך מידע בריאותי ולקבל החלטות מושכלות בנושאי בריאות – לזהות מקורות מידע מהימנים ולהבחין ביניהם לבין אלו שאינם מהימנים, כדי לקבל החלטות מיטביות לשמירה על הבריאות ומניעת מחלות.
  • להכיר את איברי הגוף ואת התהליכים הפיזיולוגיים במהלך ההתבגרות.

להכיר פרקטיקות פשוטות לקידום בריאות ולמניעת מחלות (לרחוץ ידיים, לצחצח שיניים וכו')

לזהות את איברי הגוף השונים ולהכיר את תפקידם

להכיר מקורות מידע בנושאי בריאות (מבוגר שאפשר לסמוך עליו, רופאה)

להכיר דרכים לשמירה על בריאות הגוף ולסגל הרגלים מתאימים

לזהות ולשיים את איברי הגוף, לפתח מודעות לקשר בין היבטים פיזיולוגיים לבין היבטים רגשיים והתנהגותיים

להכיר גורמים בסיסיים המשפיעים על בריאות הנפש כגון לחץ, הערכה עצמית ותחומי עניין

להכיר מקורות מידע מהימנים בנושאי בריאות

לזהות ולבקר מידע רפואי ממקורות לא מהימנים (פרסומות, מקורות לא אמינים ברשת)

לזהות ולתאר שינויים פיזיולוגיים, רגשיים וחברתיים במהלך הגדילה וההתפתחות, למנות את הגורמים המשפיעים והמושפעים משינויים אלו ולבחון אסטרטגיות להתמודד עימם

לחפש ולסנן מידע בנושאי בריאות כדי לקבל החלטות מיטביות בנוגע לבריאות ולפעילות גופנית

לתאר תהליכי התפתחות פיזיים, חברתיים ורגשיים, לקשר בינם לבין גיל ההתבגרות ולבחון כיצד הם משפיעים על העצמי ועל מערכות יחסים עם אחרים

לזהות את תרומתו של אורח חיים בריא ופעיל על הגוף ועל הנפש

להעריך באופן ביקורתי נתונים בנושאי בריאות

לגבש תוכנית לאורח חיים בריא בהווה ובעתיד

לייצר ולהעריך אסטרטגיות לשיפור הרווחה הנפשית

להתמודד עם ההשפעות של שינויים פיזיולוגיים, רגשיים וחברתיים במהלך גיל ההתבגרות

להכיר בקשר בין פעילות גופנית לרווחה נפשית לבריאות אישית

פעולות:

  • לשמור על כושר גופני ולהתמיד בפעילות גופנית מותאמת גיל

לגלות מודעות למרחב האישי, לנוע בו ולגלות מודעות לחמשת כיווני התנועה (קדימה, אחורה, לצדדים, למעלה ולמטה)

לפתח ולשכלל מיומנויות מוטוריות גסות (קפיצה, ריצה) ועדינות (שימוש בכלי כתיבה שונים, הרכבת פאזל)

לפתח מיומנות קואורדינטיביות של תנועות גוף (תיאום עין-יד למשל), בשימוש באובייקטים ובאביזרים

לגלות אחריות לבטיחותן הן ולבטיחות האחרים בסביבה

לשתף פעולה במשחק ולעקוב אחר הוראות פשוטות (לעמוד בתור, לחלוק בציוד וכדומה)

לזהות הזדמנויות למשחק פעיל ולהשתתף בו

להשתתף בפעילויות גופניות יום-יומיות ולזהות הזדמנויות להיות פעילות במסגרות שונות

לקבוע מסגרת לפעילות גופנית קבועה

לנטר מדדים פיזיולוגיים ולהתאים להם את עצימות הפעילות, להציב יעדי כושר אישיים ולהתאמן באופן בטוח כדי להגיע אליהם

להתמיד בפעילות גופנית

לבחון גורמים המשפיעים על הנכונות האישית להשתתף בפעילויות אלו על מנת לשפר את יכולת ההתמדה

להעדיף התנהלות הכוללת תנועה בשגרה היומית (למשל, הליכה או רכיבה על אופניים במקום כלי ממונע)

לפתח תוכנית אימון אישית ארוכת טווח אגב קביעת יעדים

פעולות:

  • ליישם טכניקות של מיומנויות תנועה

לגלות מודעות למרחב האישי, לנוע בו ולגלות מודעות לחמשת כיווני התנועה (קדימה, אחורה, לצדדים, למעלה ולמטה)

לפתח ולשכלל מיומנויות מוטוריות גסות (קפיצה, ריצה) ועדינות (שימוש בכלי כתיבה שונים, הרכבת פאזל)

לפתח מיומנות קואורדינטיביות של תנועות גוף (תיאום עין-יד למשל), בשימוש באובייקטים ובאביזרים

לגלות אחריות לבטיחותן הן ולבטיחות האחרים בסביבה

לשתף פעולה במשחק ולעקוב אחר הוראות פשוטות (לעמוד בתור, לחלוק בציוד וכדומה)

לזהות הזדמנויות למשחק פעיל ולהשתתף בו

לתרגל ולשכלל מגוון של תנועות בסיסיות ולחבר ביניהן על מנת לבצע רצפי תנועה

לפתח רצפי תנועה מורכבים ואסטרטגיות תנועה במגוון מצבים

לרכוש, לשכלל וליישם מיומנויות מוטוריות במסגרת תחומי התמחות נבחרים

להעריך את ההתאמה האישית של המיומנויות המוטוריות בתחום ההתמחות על מנת לשפר יכולת גופנית

פעולות:

  • להכיר פעילויות גופניות יחידניות וקבוצתיות ולהשתתף בהן
  • לשמור על רוח ספורטיבית, לכבד את המשתתפות האחרות ולפעול בהוגנות ועל פי כללי המשחק

לגלות מודעות למרחב האישי, לנוע בו ולגלות מודעות לחמשת כיווני התנועה (קדימה, אחורה, לצדדים, למעלה ולמטה)

לפתח ולשכלל מיומנויות מוטוריות גסות (קפיצה, ריצה) ועדינות (שימוש בכלי כתיבה שונים, הרכבת פאזל)

לפתח מיומנות קואורדינטיביות של תנועות גוף (תיאום עין-יד למשל), בשימוש באובייקטים ובאביזרים

לגלות אחריות לבטיחותן הן ולבטיחות האחרים בסביבה

לשתף פעולה במשחק ולעקוב אחר הוראות פשוטות (לעמוד בתור, לחלוק בציוד וכדומה)

לזהות הזדמנויות למשחק פעיל ולהשתתף בו

להשתתף במגוון משחקים ופעילויות ולזהות את הגורמים שהופכים את ההשתתפות לבטוחה ומהנה

להפגין הגינות ולנהוג בכבוד כלפי אחרים במסגרת משחק משותף ופעילות גופנית

להשתתף במגוון פעילויות כולל אלו הדורשות שיתוף פעולה בין השחקניות

להבין כיצד שיתוף פעולה ותחרות יכולים להשפיע על התנהגותם של אנשים ועל איכות החוויה במשחק

לזהות את משמעות הקבוצה עבור הפרט ולהפך

להיפתח לתחומי פעילות חדשים, כולל אלו שאינם פופולריים בסביבה החברתית ולהתנסות בהם

לחקור כיצד גורמים חברתיים ותרבותיים (למשל תפיסות מגדריות) משפיעים על יכולתם הגופנית של אנשים ועל נכונותם להשתתף בפעילות גופנית

פעולות:

  • לפתח הרגלים של אכילה בריאה ומגוונת ושינה מספקת

להבחין בין מזונות בריאים ולא בריאים

לטעום מגוון רחב של מאכלים בריאים

להבדיל בין אוכל טבעי למעובד, לאולטרה-מעובד ואת השפעתם על הבריאות

להכיר את מנגנון השובע והרעב בגוף ולהבין כיצד אפשר לחדד מנגנון זה בעזרת החושים השונים

להכיר את השפעות הסוכר על הבריאות וההשמנה, להפחית בצריכתו במהלך היום-יום ובמהלך אירועים

להבין את חשיבות השינה לצמיחה ולהתפתחות

לשתות כמות מספקת של מים לאורך היום

להכיר סוגי מזון שונים ואת יתרונותיהם (כמו ירקות, פירות, קטניות, תבלינים) ולשלב אותם בארוחות היומיות במידה מיטבית (למשל לאכול 3 מנות פרי ביום)

להפחית צריכת סוכר (משקאות מתוקים, אוכל מומתק) ביום-יום ובאירועים

להכיר סימוני מזון (תווית אדומה לעומת ירוקה) ולהעדיף מזונות עם התווית הירוקה

למיין את המזונות לפי קבוצות מזון ולהרכיב צלחת אישית לפי עקרונות תזונה מיטיבה

להכיר את מחזורי השינה ולהקפיד על הרגלי שינה מספקת

לצרוך מידע תזונתי באופן ביקורתי

להכיר את אבולוציית המזון ואת השפעותיה על הבריאות

להמעיט באכילה של מזון מעובד, ובפרט מזון אולטרה- מעובד

לדעת באילו מזונות יש כמות גבוהה של נתרן ולהפחית את צריכתם

לחשוב באופן ביקורתי על תעשיית המזון ותעשיית פרסום המזון

לפתח דימוי גוף חיובי, להכיר ולקבל שונות בין אנשים בהיבטים גופניים.

לחשב את ה-BMI ולנסח תפריט אישי; לשאוף להגיע לטווח BMI בריא תואם גיל

להכיר את המושג ביטחון תזונתי ואת החשיבות לספק אותו לכולם

להכיר אורח חיים טבעוני וצמחוני ואת היתרונות והחסרונות הבריאותיים שלהם

לצרוך מזון באופן שקול ונבון ולהבדיל בין אובדן מזון לבין בזבוז מזון

פעולות:

  • להבין וליישם פעולות המצמצמות תחלואה של העצמי ושל האחר

להבין את השפעת השמירה על היגיינה על מניעת מחלות

לאמץ מיומנויות היגיינה בסיסיות (בעזרת תזכורת ממבוגרים)

להכיר דרכי הדבקה עיקריות של מחלות

ליישם פרקטיקות כדי למנוע הידבקות והדבקה לרבות הרגלי היגיינה

הכיר סוגים של מחלות ואת גורמי סיכון שלהן

להכיר אמצעים לצמצום תחלואה אישית ותחלואה של אחרים בסביבה, ובפרט שמירה על היגיינה אישית וסביבתית

ליטול אחריות ליישום פרקטיקות השומרות על הבריאות של העצמי ושל אחרים ולקבל החלטות המביאות בחשבון את הסיכונים השונים לעצמי ולסובבים

ליזום פעולות למען בריאות המשפחה והקהילה

פעולות:

  • לפתח ידע על אודות גורמים מסכנים ויכולת להתמודד עם מצבי סיכון

לפתח מודעות לסכנות אפשריות בסביבה הקרובה, להשתמש באמצעי הגנה מפני סכנה ולהבין מדוע משתמשים בהם (קסדה, חגורה במכונית), ליישם חוקי בטיחות פשוטים ולהשתמש בכלים ובחומרים באופן זהיר

לגלות מודעות לחומרים מסוכנים (חומרים רעילים ותרופות) ולדעת כיצד להימנע מהם

להכיר התנהגויות ומצבים מסוכנים (למשל סכנת נפילה, שימוש בכלים) ולהזעיק מבוגר אחראי בעת הצורך

להבין שחומרים כמו מוצרי טבק ואלכוהול מזיקים לבריאות ולהימנע משימוש בהם

להכיר גורמי סיוע זמינים בסביבה הקרובה שיכולים לתת מענה למצוקות שונות

לזהות מצבי סיכון בסיסיים כגון חרמות, אלימות והתמכרות למכשירים אלקטרוניים

להפגין אחריות אישית למניעת מצבים פוגעניים בכיתה

להכיר גורמי סיוע זמינים מחוץ לסביבה הקרובה של הילדה (קווי סיוע, גורמי מקצוע וכדו') ולעשות בהם שימוש במקרה הצורך

להכיר התנהגויות של נטילת סיכונים (למשל רכיבה מהירה, שוטטות), להבין את השלכותיהן ולפתח יכולת בקרה עצמית על מנת להימנע מהן

לפתח יכולת ויסות רגשי ולקיים שיח מכבד באינטראקציות עם הסביבה ולהימנע מאלימות פיזית ומילולית

להימנע מלחץ חברתי שלילי בכל הנוגע לשימוש בחומרים מסוכנים

לזהות מצבי סיכון אישיים ומשפחתיים כגון אלימות, ניצול, אובדנות, פגיעה עצמית והתמכרות אצל הנערה וחברותיה

לפתח יכולת זיהוי של גורמי חוסן נפשי להתמודדות עם מצבי סיכון ויכולת שימוש בהם, כגון שייכות למסגרת, תחושת מסוגלות, תמיכה משפחתית או חברתית

פעולות:

  • להכיר את הגוף
  • להבין יחסי מין באופן מותאם גיל
  • לדעת לבטא מיניות שמתחשבת בצרכים של כל הצדדים
  • להתמודד עם לחצים
  • להכיר היבטים בריאותיים של יחסי מין ולשמור על בטיחות

להבין את המושג "מרחב אישי", לשמור עליו ועל הגוף מפגיעה ולהבדיל בין מגע מקובל למגע לא מקובל

להכיר דרכים בריאות והולמות לבטא רגשות חיוביים (אהבה, חיבה, געגוע) לחברות

להבין כי לכל אחד, כולל ילדות, יש זכות להתנגד שמישהי תיגע בה

לדעת כיצד להגיב למצבים שגורמים חוסר נוחות (להגיד "לא" או לעזוב את המקום)

לזהות מבוגרים (הורים/מורות) שאפשר לפנות אליהם בעקבות מגע לא מתאים

לשים לב לציפיות השונות באופן ההתנהגות מבנות ומבנים ולספק דוגמאות לדרכי ההשפעה של חברים/משפחה/מדיה וכיו"ב על ציפיות באשר להתנהגות של בנים ובנות

להבין מהי פגיעה מינית, להכיר מצבים של פיתוי ואת הקונפליקט שהם מעוררים (משיכה/דחיה), להכיר את המושגים של נגיעה מתאימה ולא מתאימה ולדעת להתמודד עם מצבי סכנה

לדעת כיצד באים ילדים לעולם

לגלות מודעות לשינויים הגופניים והרגשיים שחלים בתהליך ההתבגרות (ריח גוף, שינוי באיברי גוף, גובה וכו'), להבין שקצב ההתפתחות והגדילה שונה מילדה לילדה ולגלות עמדות חיוביות כלפי ההתפתחות הגופנית והרגשית

להבין כיצד חברות, משפחה, תרבות, מדיה וכיו"ב עשויים להשפיע על דימוי הגוף

לזהות מבוגרים משמעותיים (הורים, מורות) שאליהם אפשר לפנות בשאלות על אודות מערכות יחסים

להבין את הפערים בין ייצוג של מיניות במדיה לבין המציאות ולגלות מודעות להשלכות השליליות של פורנוגרפיה

להבין מהי נטייה מינית

להכיר מקורות מידע אמינים על אודות התבגרות מינית, גיל ההתבגרות ומיניות

לגלות מודעות לאופני ההשפעה של אלכוהול, לחץ חברתי, מדיה, חברה, תרבות וכיו"ב על החלטות הקשורות ליחסי מין

לדעת כיצד לתקשר גבולות אישיים וכיצד לכבד גבולות של אחרים

להבין את הקשר בין יחסי מין לרבייה

להכיר אמצעי מניעה שונים לרבות יתרונותיהם וחסרונותיהם הבריאותיים

להשוות ולהנגיד מאפיינים של מערכות יחסים בריאות ומערכות יחסים לא בריאות

לגלות מודעות להשפעה של יחסי כוח (הנובעים מגיל, מסטטוס, מתפקיד וכיו"ב) על מערכות יחסים

לזהות סטריאוטיפים מגדריים הקשורים לתפקידים וליכולות

להבחין בין זהות מינית, זהות מגדרית וביטויים מגדריים

להכיר את מרחב המיניות המגוון, להכיר את המושגים הומו, לסבית, ביסקסואל, טרנסג'נדר, לבחון מחשבות, רגשות וסטריאוטיפים בנושא ולהבדיל בין עובדות לדעות בכל הקשור לזהות מינית

לפתח מערכות יחסים המבוססות על כבוד הדדי, ועל דפוסי תקשורת בונים, לגלות מודעות לתופעת האלימות במשפחה ובזוגיות ולגלות ערכים ונורמות של שוויון והדדיות בין המינים

להימנע מאלימות במערכות יחסים (לזהות סימני אזהרה מוקדמים, לנהל כעסים באופן בונה, להיפרד באופן בונה ולהכיל את הסיטואציה)

להבין מהי הסכמה ולגלות מודעות לחשיבותה במערכת זוגית בכלל ובאינטראקציות מיניות בפרט

לגלות מודעות לגבי התנהגות מינית (בפרט מול פיתוי או לחץ), לגלות אחריות אישית ולהימנע מפגיעה באחרים (ניצול, פיתוי, כאב), להכיר את הגבולות האישיים ולדרוש מהזולת לא לפגוע בהם

להבחין בין חיזור להטרדה בקשר זוגי, להכיר את סגנון החיזור האישי של אחרים, לגלות מודעות לקשיים האפשריים בתהליך ולהכיר דרכים שונות להתחלת קשר

לגלות מודעות למחלות העלולות להתפתח בעקבות התנהגות מינית לא זהירה ולגלות אחראיות ביצירת הרגלים מיניים

מקורות נבחרים

הרץ, ג' (2019). חינוך-טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. ירושלים: משרד החינוך - אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, קידום נוער-היל"ה.

Division of Adolescent and School Health, (2012). Health Education Curriculum Analysis Tool (HECAT). National Center for HIV/AIDS, Viral Hepatitis, STD, and TB Prevention.

Ministry of Education, Student Development Curriculum Division (2016). Physical Education Teaching & Learning Syllabus. Primary, Secondary & Pre-University. Ministry of Education Singapore.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Texas Education Agency (2015). Texas prekindergarten guidelines. The University of Texas System and Texas Education Agency.

אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Australian Curriculum: Food and wellbeing: Health and Physical Education.

https://www.australiancurriculum.edu.au/resources/curriculum-connections/portfolios/food-and-wellbeing/

British Columbia’s New Curriculum, Physical and Health Education K-12.

https://curriculum.gov.bc.ca/curriculum/physical-health-education/1

Department of Education, Tennessee, Health, P.E. and Wellness- Tennessee physical education standards grades K-12

https://www.tn.gov/education/instruction/academic-standards/health-pe-wellness-standards.html

Illinois state board of education, Illinois early learning and development standards for preschool 3 years old to kindergarten enrollment age

https://www.isbe.net/documents/early_learning_standards.pdf

Ministry of Education, New Zealand, The New Zealand curriculum: Health and physical education

https://nzcurriculum.tki.org.nz/The-New-Zealand-Curriculum/Health-and-physical-education/Achievement-objectives#collapsible1

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:אוריינות גלובלית

היכולת להתמצא ולגלות אכפתיות כלפי סוגיות גלובליות; לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים מתרבויות ומקבוצות אחרות, לשתף פעולה עימם ולכבד נורמות חברתיות.

יכולת ליבה פעולות
מודעות גלובלית

(Global Awareness)

  • לזהות ולהעריך השקפות עולם ומאפיינים תרבותיים של אנשים מרקעים שונים (תרבותיים, אידיאולוגיים, גיאוגרפיים, חברתיים וכלכליים).
  • לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים ותרבויות אחרות – רצון לפגוש קבוצות אחרות וללמוד עליהן, לגבש תחושת שייכות גלובלית, להרגיש אחריות כלפי הקהילה הגלובלית ולחוש חמלה ודאגה לאנשים מרקעים אחרים.
  • לבקר סטריאוטיפים והכללות – להכיר את התהליכים היוצרים סטריאוטיפים והכללות ואת ההשפעות שיש להם על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות.
אחראיות גלובלית
  • להכיר את ההיבטים החיוניים המקיימים אותנו באופן פיזי, חברתי ותרבותי לאורך זמן – להכיר סוגיות גלובליות (כגון התחממות גלובלית, כלכלה גלובלית, עוני) ואת הקשרים בין התחומים השונים והמגמות בעולם.
  • להבין את יחסי הגומלין בין תהליכים ומהלכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים לוקליים לבין אלו הגלובליים.
  • לגלות אחריות ואכפתיות כלפי הסביבה והחברה הלוקלית והגלובלית, לאמץ אורח חיים מקיים ולפעול לשינוי בסוגיות גלובליות.
התנהלות רב-תרבותית
  • להתייחס בכבוד לסביבה החברתית-תרבותית ולנורמות הנהוגות בה.
  • לתקשר באופן חיובי ומכבד עם אנשים מתרבויות אחרות.
  • לשתף פעולה עם אנשים מתרבויות אחרות.
  • לנהל וליישב קונפליקטים הנובעים מפערים תרבותיים – להיות מודעים להבדלים תרבותיים, למתח שעלול לנבוע מהם ולדעת לגשר ביניהם וליישב סכסוכים העולים מהם (למשל להקשיב לאחר, לנהל משא ומתן, להגיע לפתרונות טובים לשני הצדדים).
  • לפתח מודעות לרב-לשוניות – להכיר שפות שונות ואת מאפייניהן הייחודיים ולהביע סקרנות ונכונות ללמוד ולדבר בשפות הסביבה הקרובה ומחוצה לה.
יכולות ליבה:
מודעות גלובליתאחריות גלובליתהתנהלות רב-תרבותית

פעולות:

  • לזהות ולהעריך השקפות עולם ומאפיינים תרבותיים של אנשים מרקעים שונים
  • לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים ותרבויות אחרות

לגלות סקרנות כלפי קבוצות שונות, להבין מה מבחין ביניהן, להכיר בכך שיש שפות, תרבויות ואורחות חיים שונים בארץ ובעולם

לזהות את המשותף בין אנשים המגיעים מרקעים שונים בארץ ובעולם + להכיר בערך של אינטראקציות בין תרבותיות לחברה ולפרטים בה ולזהות הזדמנויות להשתתף באינטראקציות אלו

להכיר תרבויות שונות ולהכיר בערכו של גיוון תרבותי וחברתי

לגלות עניין במצבם של בני קבוצה תרבותית אחרת ובנקודת מבטם, להכיר היבטים כלכליים, פוליטיים וחברתיים ומצוקות של קבוצות שונות

להבין כיצד הפערים בין התרבויות, המעמדות, האידאולוגיות ואורחות החיים משפיעים על התפיסות, על הבחירות ועל ההתנהגות

להכיר את נקודות הכאב של קבוצות שונות ולגלות אמפתיה בשל ההבנה של נקודת המבט של אותן קבוצות ולנוכח ההיסטוריה שלהן, גם במצבים של חוסר הסכמה או קונפליקט

פעולות:

  • לבקר סטריאוטיפים והכללות

להבין מהן הכללות ולתאר דוגמאות סותרות לסטריאוטיפ (למשל התנהגות שאיננה תואמת סטריאוטיפ מגדרי, אתני, דתי וכד')

להבין את המשמעות של סטריאוטיפים ודעות קדומות, להכיר באופן ישיר ועקיף ילדים ומבוגרים מרקעים שונים שנפגעו מדעות קדומות ולהבין את ההשלכות של הפגיעה

לזהות את המצבים שבהם פועלים (אני) בהסתמך על הכללות, לשאול שאלות ולערער על תפיסות סטריאוטיפיות

להבין את הגורמים הקוגניטיביים, הרגשיים והסביבתיים להתפתחותם של סטריאוטיפים ודעות קדומות

להכיר בסכנות ליחידים ולקבוצות הכרוכות בהכללות, לזהות אותן, להטיל ספק בהכללות ולערער עליהן באמצעות תהייה וחקירה

לזהות מתי אנחנו או אחרים חושבים או מתנהגים באופן מוטה כלפי אנשים על בסיס הקבוצה שאליה הם משתייכים

להכיר דרכים שונות לצמצום דעות קדומות וסטריאוטיפים

להבין כיצד הסטריאוטיפים משפיעים על התפיסות ועל הבחירות שלי

פעולות:

  • להכיר את ההיבטים החיוניים המקיימים אותנו באופן פיזי, חברתי ותרבותי לאורך זמן
  • להבין את יחסי הגומלין בין תהליכים ומהלכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים לוקליים לבין אלו הגלובליים
  • לגלות אחריות ואכפתיות כלפי החברה והסביבה הלוקלית והגלובלית, לאמץ אורח חיים מקיים ולפעול לשינוי בסוגיות גלובליות

לגלות סקרנות, התפעמות ופליאה מהסביבה הטבעית הקרובה

לגלות מודעות, דאגה ואכפתיות לשמירה על הסביבה הקרובה (כולל צמחים ובעלי חיים), ולפתח יחס חיובי כלפיהם .

לגלות מודעות ואחריות לשמירה על משאבים מוגבלים ולאמץ אורח חיים מקיים, (צריכה נבונה, חיסכון בחשמל, חיסכון במים, שימוש חוזר ועוד)

לגלות מודעות לסביבות הלוקלית (שכונה, עיר, פארק) ולהכיר את המוסדות המרכזיים הפועלים בהן (לדוגמה, בית ספר, עירייה, שירותי בריאות)

לפתח תחושת אחריות שייכות ומחויבות  לסביבה ולהבין את החשיבות של שמירה על הסביבה הטבעית ומגוון המערכות האקולוגיות ולפעול באחריות כלפיהן.

להכיר ולגלות מודעות לגורמים המשפיעים על הסביבה (למשל סוגים שונים של פסולת) ולפעול  לשמירתה (למשל לצמצם את השימוש בשקיות פלסטיק)

להסביר את החשיבות של השמירה על הסביבה באמצעות ידע מדעי

להכיר את המוסדות המרכזיים הפועלים ברמה הגלובלית (האו"ם, בית הדין הבינלאומי, האיחוד האירופאי)

להבין את האתגרים הסביבתיים, הלוקליים והגלובליים והקשרים  ביניהם (כגון: שינויי אקלים, מים נקיים, אנרגיה ירוקה , מגפות) 

להבין מהו צדק חברתי, שוויון ואחריות ערכית ומהם האתגרים הלוקליים והגלובליים בהקשרים החברתיים כלכליים (רעב, עוני, חוסר -שוויון)

להכיר בחשיבות של פעולות אינדיבידואליות וקולקטיביות לפתרון סוגיות סביבתיות במישור הלוקלי והלאומי - ולקחת בהן חלק

להכיר את קשרי הגומלין בין גורמים ומבני ממשל גלובליים לבין גורמים ומבני ממשל לאומיים ולוקליים

להבין את הקשר בין עקרונות הקיימות בתהליכים סביבתיים  לוקליים לבין עקרונות אלו בתהליכים לאומיים וגלובליים .

לפתח מודעות ולעסוק בסוגיות סביבתיות (לוקליות לאומיות וגלובליות), לבחון אותן באופן ביקורתי, להכיר ולהעריך פתרונות אפשריים, להבין את ההשלכות, לזהות הזדמנויות למעורבות פעילה ולקחת בה חלק (אקטיביזם).

להסביר את השלכותיו של משבר האקלים (למשל, עליה בטמפרטורות הסביבה, התפשטות המדבר, בצורות ממושכות, מחסור במזון ובמים, התרחבות העוני, עליה במפלס מי הים, שיטפונות והצפות), להסביר את הגורמים למשבר ולהיות  מעורבים בפעולות לצמצומו.

להבין את משבר האקלים בהקשר של  צורכי החברה, הכלכלה והסביבה.

פעולות:

  • להתייחס בכבוד לסביבה החברתית-תרבותית ולנורמות הנהוגות בה
  • לתקשר באופן חיובי ומכבד עם אנשים מתרבויות אחרות
  • לשתף פעולה עם אנשים מתרבויות אחרות

לגלות נכונות ופתיחות למגע ולקשר (דיבור, משחק משותף) עם ילדים מרקעים שונים בכיתה ובבית הספר

לשתף פעולה עם תלמידים מתרבויות אחרות

לתקשר באופן וירטואלי ופנים מול פנים עם תלמידים מרקעים שונים בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו

לשתף פעולה עם אחרים מרקעים תרבותיים וחברתיים שונים אגב גילוי רגישות להבדלים ובנכונות לקבלם

לקיים שיח מעמיק ומכבד על נושאים חברתיים-תרבותיים עם אנשים מקבוצות אחרות

להפגין מודעות לחוויה האישית (הרגשות, המחשבות, ההתנהגות) המתעוררת בזמן מפגשים עם אנשים מרקעים שונים

פעולות:

  • לנהל וליישב קונפליקטים הנובעים מפערים תרבותיים

להבין כי קונפליקטים עשויים לנבוע מהבדלים תרבותיים, ובעזרת הבנה זו לנסות ליישבם

להתעניין באחרים מקבוצות שונות ולהקשיב לנקודת המבט שלהם

להקשיב באופן מיטבי לחברות מקבוצה אחרת המציגות את נקודת מבטן

לזהות גורמים בין תרבותיים שעלולים לייצר קונפליקטים ולגלות רגישות למצבים אלו

לגשר על הבדלים בין נרטיבים שונים באמצעות הקשבה, הבנה והכרה בנקודת המבט, הרגשות והתפיסות שעולות ממנה

לשוחח עם קבוצות שונות ולהקשיב גם לקולות הייחודיים של החברות השונות בקבוצה

לזהות את הנושאים המאתגרים בשיח בין אנשים מקבוצות שונות ולהגיב בדרכים המכבדות את המגוון התרבותי ואת זכותם של כולם להישמע

פעולות:

  • לפתח מודעות לרב-לשוניות

להכיר את השפות המדוברות בסביבה הקרובה (כיתה, שכונה, מדינה) ולהשתמש במילים בסיסיות, במספרים או באותיות של אותן שפות

להכיר שפות שונות ואת מאפייניהן (משפחות של שפות על עיצוריהן)

לדעת לתקשר מעט בשפות הסביבה ולגלות סקרנות כלפיהן

לגלות סובלנות לילדים הדוברים שפות אחרות

להכיר אמצעים לתרגום (כגון מילונים, Google Translate) ולהשתמש בהם

לגלות מודעות לחשיבות של שפות מגוונות במרחב הציבורי

לשלוט בשפות נוספות מלבד שפת האם

להכיר באופן בסיסי מילים וביטויים בשפות המדוברות גם מחוץ לסביבה הקרובה

להכיר מאפיינים של שפות, את הדומה והשונה בין משפחות של שפות

להכיר ולהשתמש במגוון שפות בחיי היום-יום בהקשרים שונים

להבין כיצד שפה משפיעה על גורמים שונים כמו תחושת שייכות, פרשנות של מילים ומסרים

מקורות נבחרים

שוהמי, א', טננבאום, מ'. (2019). מחקר מוביל מדיניות: ביסוס אמפירי למדיניות רב לשונית חינוכית- דו"ח לסיכום אבן דרך ב'. תל אביב: בית הספר לחינוך על-שם חיים וג'ואן קונסטנטינר, אוניברסיטת תל אביב.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Howells, K. (2018). The future of education and skills: education 2030: the future we want. OECD Publishing, Paris.

The Division of Teaching, Learning and Content. (2015). Global citizenship education: topics and learning objectives. UNESCO.

Tiven, M. B., Fuchs, E. R., Bazari, A., & MacQuarrie, A. (2018). Evaluating global digital education: Student outcomes framework. Bloomberg Philanthropies and the Organization for Economic Co-operation and Development.


אתרים נבחרים:

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority, Australian Curriculum: Online safety: Intercultural Understanding.

https://www.australiancurriculum.edu.au/resources/curriculum-connections/dimensions/?Id=64624&YearLevels=42681&YearLevels=42683&YearLevels=42684&YearLevels=42685&YearLevels=42686&GeneralCapabilityLevels=1971&isFirstPageLoad=false#dimension-content

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:אוריינות דיגיטלית

היכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למגוון צרכים ומטרות אישיות, קבוצתיות וחברתיות לימודיות ובחיי היום-יום, באופן הולם, יעיל ואחראי ולהסתגל במהירות לשינויים ולהתפתחויות טכנולוגיים.

יכולת ליבה פעולות
תפעול ופתרון בעיות
  • להשתמש במגוון רכיבי חומרה ותוכנות.
  • לפתור בעיות בסיסיות ברכיבי חומרה ובתוכנות.
  • להשתמש ביעילות בסביבות עבודה בהתנהלות השוטפת.
  • להשתמש ביישומים דיגיטליים ובממשקים שונים.
  • ללמוד באופן עצמאי ברשת.
צריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטלית
  • להתמצא במרחב המקוון ולהכיר את מאפייני המדיה הדיגיטלית.
  • להעריך את האיכות ואת האמינות של מסרים באמצעי המדיה הדיגיטליים באמצעות זיהוי המאפיינים של המידע הנמסר.
  • ליצור תוכן מולטימדיה באמצעות כלים דיגיטליים שונים.
  • לקדם תקשורת בינאישית וקבוצתית ולהעביר מסרים באופן יעיל ומותאם לצרכים.
שיתופיות
  • לאתר שותפים פוטנציאליים לצרכים מגוונים.
  • לשתף ידע ורעיונות ולקחת חלק ביצירה שיתופית באמצעות כלים שיתופיים.
  • ליצור ולנהל קשרים חברתיים ומקצועיים ברשת.
  • לבנות ולנהל זהות דיגיטלית בהקשרי למידה, עבודה ופנאי, להבין את הקשר בין הזהות הדיגיטלית לזהות הממשית ולגלות מודעות להשפעות על אופני ההתבטאות וההצגה העצמית במרחב הדיגיטלי ולהשלכותיהן.
אתיקה ומוגנות
  • להתנהל ברשת באופן הגון ומכבד.
  • לגלות אחריות אישית למניעת פגיעה באחרים.
  • לשמור על זכויות יוצרים.
  • להכיר אמצעי הגנה מפני נוזקות.
  • לגלות מודעות לסכנות ברשת ולשמור על כללי בטיחות .
  • לגלות מודעות להשפעות ולהשלכות של עקבות דיגיטליים.
יכולות ליבה:
תפעול ופתרון בעיותצריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטליתשיתופיותאתיקה ומוגנות

פעולות:

  • להשתמש במגוון רכיבי חומרה ותוכנות

להכיר מכשור טכנולוגי בסיסי כמו מחשב וטאבלט על אביזריהם (כגון עכבר, מקלדת, מסך, מדפסת, רמקול)

לרכוש יכולת להשתמש בעכבר, להכיר מקשים חשובים במקלדת (רווח, אנטר), לעשות שימוש בסיסי במחשבים ובטאבלטים (בהשגחת מבוגר במידת הצורך) ולהכיר פעולות פשוטות (פתיחת תפריט ודפדפן, כפתור "חזרה", הפעלת משחקים או צילום תמונה באמצעות העכבר)

להכיר ולתפעל מכשירים דיגיטליים עדכניים ומותאמים לגילן: מחשב –הדלקה וכיבוי; חלונות – פתיחה, סגירה, הגדלה, הקטנה; טאבלט – הדלקה, כיבוי, הכרת מקלדת וירטואלית

להכיר ולתפעל מוצרי חומרה היקפיים מתאימים: הכרת המקלדת – מקשי שפת אם ומקשים מיוחדים; שימוש בעכבר – הסמן, גלילה, עכבר שמאלי/ימני;

מערכת שמע – תפעול רמקול, אוזניות, מיקרופון

להשתמש בעכבר פנימי במחשב נייד

להכיר את המקלדת – אותיות קטנות וגדולות באנגלית, הוספת סימנים

להכיר ולהשתמש בסייר הקבצים – מבנה הספריות והתיקיות, יצירת תיקייה/תת-תיקייה, שינוי מיקום תיקייה, שינוי שם תיקייה, מחיקת תיקייה

לארגן שולחן עבודה – ארגון קישורים ליישומים שכיחים בשולחן עבודה

לנהל קובץ – שמירה ושמירה בשם בתיקייה חדשה, פתיחת קובץ, יצירת קובץ חדש, הדפסת מסמך, הכרת סל המחזור ותפעולו

להכיר עקרונות בסיסיים בהתקנה ובהפעלה של יישומים ותוכנות החסן נייד – הפעלה, שמירת קבצים, העברת קבצים, ניתוק והוצאה בטוחה

לעבור באופן גמיש בין מגוון כלים וממשקים דיגיטליים לפי הצורך ולתפעל התקנים חיצוניים (כגון סורק, מצלמה, מדפסת)

להתקין ולהסיר תוכנות ויישומים, לשנות הגדרות, להפעיל התקנים חיצוניים – העלאת קובצי קול, מסמכים, תמונות וידיאו באמצעות מצלמה, סורק, התקן אישי נייד

לגבות חומרים באמצעות שמירה בהתקנים חיצוניים, בכונן רשת ובענן

להשתמש במיומנויות תפעול טכנולוגיות לשימוש בכלים טכנולוגיים חדשים

להשתמש בקביעות באמצעי עזר להתקנים ממוחשבים כגון מקרן, מדפסת, סורק, אוזניות, מיקרופון, אחסון נייד, מחשוב לביש

לתפעל ביעילות מערכות הפעלה כולל התקנת תוכנות ויישומים, עדכון תוכנות, גיבוי קבצים והגנה על חומרה ותוכנה

פעולות:

  • לפתור בעיות בסיסיות ברכיבי חומרה ובתוכנות

להכיר מכשור טכנולוגי בסיסי כמו מחשב וטאבלט על אביזריהם (כגון עכבר, מקלדת, מסך, מדפסת, רמקול)

לרכוש יכולת להשתמש בעכבר, להכיר מקשים חשובים במקלדת (רווח, אנטר), לעשות שימוש בסיסי במחשבים ובטאבלטים (בהשגחת מבוגר במידת הצורך) ולהכיר פעולות פשוטות (פתיחת תפריט ודפדפן, כפתור "חזרה", הפעלת משחקים או צילום תמונה באמצעות העכבר)

להכיר בעיות טכניות בסיסיות (כגון מכשיר שאינו מגיב, בעיית חיבור לרשת) במכשירים דיגיטליים ודרכים לפתרונן

להכיר דרכים שגרתיות לפתרון בעיות נפוצות במכשירים דיגיטליים על אביזריהם (כגון בעיות במדפסת)

להבחין בין סוגי בעיות במכשירים ובסביבות דיגיטליות (כולל התקנים חיצוניים) ולדעת למצוא פתרונות

להעריך בעיות טכניות בתפעול מכשירים דיגיטליים ובשימוש בסביבות דיגיטליות ולבחור את הדרכים המתאימות ביותר לפתרונן

פעולות:

  • להשתמש ביעילות בסביבות עבודה ובענן בהתנהלות השוטפת

להכיר מכשור טכנולוגי בסיסי כמו מחשב וטאבלט על אביזריהם (כגון עכבר, מקלדת, מסך, מדפסת, רמקול)

לרכוש יכולת להשתמש בעכבר, להכיר מקשים חשובים במקלדת (רווח, אנטר), לעשות שימוש בסיסי במחשבים ובטאבלטים (בהשגחת מבוגר במידת הצורך) ולהכיר פעולות פשוטות (פתיחת תפריט ודפדפן, כפתור "חזרה", הפעלת משחקים או צילום תמונה באמצעות העכבר)

לערוך התאמות קלות לסביבה הדיגיטלית (כגון התאמת גודל גופן, בחירת רקע, בחירת אווטר)

לנהל קבצים (איתור, שינוי מיקום, פתיחה, סגירה, שמירה)

לפתוח יישומים בשולחן העבודה ולהיכנס לאתר הבית ספרי, למרחב הכיתתי או לסביבה לימודית מקוונת באמצעות שם וסיסמה ולהשתמש בסרגלי הניווט

לגלוש ביעילות בדפדפן – לדוגמה לאתר אתרים, לפתוח אותם ולגלוש בהם, להפעיל יישומים, לצפות בסרטונים, לשמור אתרים נבחרים, להיכנס למשימות ולבצען ולקבוע מרחק מתצוגה

להכיר דרכים לעיצוב הסביבה הדיגיטלית בהתאם לצרכים אישיים (כגון שינוי מיקום קיצורי דרך, יצירת מועדפים)

לאתר מידע במחשב וברשת, להכיר סוגי קבצים שונים ולדעת להמיר קבצים לסוג קובץ שונה

להתנהל באתר בית ספרי/כיתתי – לכתוב בקבוצת דיון, להעלות קבצים, לבצע מטלות

ליצור מסמכים בענן ולבצע פעולות כגון מילוי טפסים, כתיבה ויצירה במסמך מקוון ובמצגת מקוונת, הורדת קבצים מאתר למחשב, העלאת קבצים מהמחשב ל"ענן", שימוש בלוח מקוון, מפת חשיבה

לשלב תוכן מהרשת במסמכים ובעבודות – להעתיק טקסט או תמונה מתוך אתר ולהדביק במסמך אחר, ליצור היפר-קישור, להוריד תמונה ולשמור כקובץ בפורמט מתאים

להתאים ולעצב (adapt and customize) בהתאם לצרכים האישיים את הסביבה הדיגיטלית במכשירים דיגיטליים ובמרחב המקוון (כגון התאמת תצוגה ואפשרויות באתרים, סוגים ורגישות של עכבר או מחוות במסכי מגע(

להעלות, לגבות ולהוריד תוכן מהתקנים חיצוניים ומהרשת

להתנהל ביעילות בסביבה של למידה מרחוק – הרשמה, השתתפות פעילה, מילוי משימות, תקשורת עם עמיתות בקבוצות דיון, הערכת עמיתים מקוונת, שימוש במחוונים להערכת עמיתים, למידה משותפת עם כלי שיתוף ויישומיים מובנים

לעבוד באופן יעיל בסביבת ענן (לדוגמה לשמור, לשתף קבצים בדרגות שיתוף שונות, לשחזר קבצים, לייצר זמינות גבוהה של תוכן וקבצים)

להכיר דפדפנים שונים ולהפעילם ביעילות

לתפעל ממשקים לשיחות וידיאו מרובות משתתפים

פעולות:

  • להשתמש ביישומים דיגיטליים ובממשקים שונים

לרכוש יכולת להשתמש בעכבר, להכיר מקשים חשובים במקלדת (רווח, אנטר), לעשות שימוש בסיסי במחשבים ובטאבלטים (בהשגחת מבוגר במידת הצורך) ולהכיר פעולות פשוטות (פתיחת תפריט ודפדפן, כפתור "חזרה", הפעלת משחקים או צילום תמונה באמצעות העכבר)

לפתוח ולהשתמש ביישומים נפוצים: מעבד תמלילים – כתיבת טקסט בהקלדה, שימוש בסמן, שימוש בכפתור "בטל"; עיצוב גופן – סוג, גודל, צבע, הדגשה, קו תחתון; עיצוב טקסט – יישור, מרווח בין שורות, מעבר לשורה חדשה; עריכת טקסט – גזירה, העתקה, הדבקה, מחיקה; פריסת עמוד – כיוון, אורך/רוחב; הוספה – תמונה מתיקייה, כולל חיפוש תמונה מתאימה, שילובה בדף באמצעות "עיצוב אובייקט" ו"גלישת טקסט"

להתקין, להפעיל ולהשתמש ביישומים באופן שגרתי/בסיסי (תוכנות עריכה, יישומים לתקשורת דיגיטלית וכו') במכשירים הדיגיטליים: עריכה מתקדמת – כניסה, מעבר שורה, יישור, מעבר בין שפות; עיצוב פסקה – מספור, תבליטים, כיוון טקסט, מברשת עיצוב; חיפוש והחלפה – איתור מילים בתוך הטקסט והחלפתן; טבלה – הוספת טבלה, כתיבה בטבלה, עיצוב ופריסה, הוספה/מחיקה של שורות ועמודות; הוספת תמונה – איתור תמונה בספריות/תיקיות במחשב, הוספה למסמך ועיצובה; היפר-קישור – קישור באמצעות טקסט לדף רשת, קישור למקום אחר באותו מסמך בעזרת סימניות; כותרת עליונה/תחתונה – הוספה ועיצוב טקסט, תמונה ומספר עמוד; כתיבה במסמך שיתופי בענן או ביישומים שיתופיים אחרים ברשת (כגון ענני מילים, לוחות שיתוף, סביבות למידה מקוונות, סביבות ויקי)

לבחור את היישום/תוכנה המתאימים ביותר למטרה מסוימת (כגון לימודית, חברתית) ולנהל ביעילות את השימוש בהם: שילוב אמצעי מדיה (קובצי וידיאו, קובצי שמע) במצגת; צילום, העלאת תמונות ועריכה ביישום; שילוב סרגלי ניווט ולחצני הפעלה לצורך יצירת מצגת המאפשרת תצוגה היררכית וניווט בין שקופיות; יצירת סרטון מתמונות "סטילס" לרבות הוספת מעברים וקביעת מהירות מעבר בין תמונות; עריכת סרטונים לרבות הוספת כיתוב וקול, מיזוג קטעים, הוספת תמונות וכולי; יצירת סרטים בתוכנות ייעודיות; יצירת היצגי מולטימדיה – קומיקס, הנפשה, אווטר וכולי; כתיבה בסביבות למידה שיתופיות מקוונות (ויקי, מסמכים משותפים, אתרים, בלוגים שיתופיים ועוד(

להכיר ולהשתמש ביישומים דיגיטליים מתקדמים בכל תחומי החיים (כגוןInternet of things, Virtual/Augmented Reality,wearable technology)

לשתף מידע ביישומים ייעודיים במרחב המקוון

לכתוב באתרים פתוחים לציבור (לדוגמה פוסטים בבלוגים, עריכה מונחית באתרי ויקי בהתאם לכללים הנהוגים)

לנהל הרשאות משתמשים באתרים שיתופיים (לדוגמה הגדרת הרשאות ברמות שונות, תיוג משתתפים בשיח מקוון)

להשתתף בשיעור בלמידה מרחוק ולשוחח סינכרונית בהתאם לכללים

פעולות:

  • ללמוד באופן עצמאי ברשת

להכיר מכשור טכנולוגי בסיסי כמו מחשב וטאבלט על אביזריהם (כגון עכבר, מקלדת, מסך, מדפסת, רמקול)

לרכוש יכולת להשתמש בעכבר, להכיר מקשים חשובים במקלדת (רווח, אנטר), לעשות שימוש בסיסי במחשבים ובטאבלטים (בהשגחת מבוגר במידת הצורך) ולהכיר פעולות פשוטות (פתיחת תפריט ודפדפן, כפתור "חזרה", הפעלת משחקים או צילום תמונה באמצעות העכבר)

לתפעל  סביבות למידה מותאמות גיל המשלבות אמצעי מדיה שונים ולהשתתף בהן

להפעיל משחקים אינטראקטיביים ולהשתתף בהם בסביבות למידה המשלבות סרטוני וידיאו תואמי גיל, (לדוגמה צפייה בשיעורי אקדמיה ברשת, משחק עם בן זוג בסביבת משחק מקוונת)

לתפעל סימולציות ולהשתתף בהן בסביבות למידה אינטראקטיביות תואמות גיל המצריכות מיומנויות מתקדמות של פיצול תשומת לב ותרגול מוצלח של משימות בו-זמניות רבות (multitasking) ולהשתתף בהן

להיכנס לשיעורים סינכרוניים בפלטפורמות שונות ולהתנהל בהן

להשתתף בקבוצת דיון בהקשרי למידה שיתופית בין כיתות או בין בתי ספר

להתנהל בסביבת למידה מרחוק: להירשם, להשתתף באופן פעיל, למלא משימות ולנהל תקשורת עם עמיתות בקבוצות דיון

להבין את המושג "הסחת הדעת" בסביבת מסכים ולהשתמש בטקטיקות כדי להפחיתה

להפעיל סימולציות ולהשתתף בהן בסביבות אינטראקטיביות המצריכות מיומנויות מתקדמות של פיצול תשומת לב ותרגול מוצלח של משימות בו-זמניות בהתאם לגיל (לדוגמה בנייה פעילה של פריטים במרחב וירטואלי, ניהול שיחת וידיאו)

להשתתף בלמידה באמצעות יישומים מגוונים, תוכנות שיתופיות וכלים דיגיטליים מבוססי מיקום במכשיר נייד

להשתתף בקורסים מקוונים (למשל MOOC)

לזהות את הצורך במידע ולתכנן חקר עצמאי

לזהות את יתרונות הרשת כמקור מידע לצד מגבלותיה וסכנותיה

פעולות:

  • להתמצא במרחב המקוון ולהכיר את מאפייני המדיה הדיגיטלית

להפריד בין מציאות לבדיון (למשל, להבין שחיות אינן מדברות אף שהן מדברות במדיה)

להשתמש באמצעים אלקטרוניים ובתוכנות ייעודיות להבעה אישית, ליצירה ולמשחק (למשל הקלדת השם במחשב, יצירת סיפור בשילוב תמונות, צביעה וציור בתוכנות ובאפליקציות ציור)

להכיר את הרשת כמקור מידע ולחקור סוגיות באמצעותה בשיתוף מבוגר

לאתר אתרים נפוצים (כגון ויקיפדיה, יוטיוב, אתר בית הספר) ולגלוש בהם

להבין את המבנה של כתובת אתר ואת משמעותה

לאתר ביעילות מסרים מתוך אמצעי המדיה הדיגיטליים, להתעדכן ולעקוב אחר מקורות מדיה רלוונטיים ומגוונים ללמידה (מאגרי סרטונים, מאגרי תמונות, אתרי חדשות, רשתות חברתיות, משחקים חברתיים ועוד(

להכיר כלים דיגיטליים ושיטות עדכניות המיועדות לקבלת עדכון שוטף בנושאים שיש להן עניין בהם (לדוגמה: RSS)

פעולות:

  • להעריך את האיכות ואת האמינות של מסרים באמצעי המדיה הדיגיטליים באמצעות זיהוי המאפיינים של המידע הנמסר

להפריד בין מציאות לבדיון (למשל, להבין שחיות אינן מדברות אף שהן מדברות במדיה)

להשתמש באמצעים אלקטרוניים ובתוכנות ייעודיות להבעה אישית, ליצירה ולמשחק (למשל הקלדת השם במחשב, יצירת סיפור בשילוב תמונות, צביעה וציור בתוכנות ובאפליקציות ציור)

להכיר את הרשת כמקור מידע ולחקור סוגיות באמצעותה בשיתוף מבוגר

לגלות מודעות לקיומן של רמאויות רווחות ולהבין שלא כל מה שנמסר באמצעי המדיה הדיגיטליים אמין

להבין שהמסר מושפע מהמדיום ומאופן ההצגה

לזהות מקרים פשוטים של מניפולציה (כגון תוכן שיווקי, תעמולת בחירות) ולהסביר כיצד המסרים מושפעים ומעוצבים על ידי המדיום ואופן ההצגה

לאתר ביעילות מסרים באמצעי המדיה הדיגיטליים בהתאם למשימה הלימודית

להבין את ההקשרים החברתיים, הפוליטיים והתרבותיים של מסירת המידע

לזהות, לנתח ולהעריך את המסרים המילוליים, החזותיים והקוליים המתווכים במדיה באמצעות מולטימדיה ואינפוגרפיקה

לזהות את המחברת, את כוונותיה ואת נקודת מבטה על ערכיה באמצעות כלי המדיה

לגלות ספקנות לגבי מידע המופץ באמצעי המדיה הדיגיטליים (כגון תמונות, נתונים, דיווחים), לבקר את המסרים ולזהות את המניעים של מוענים/גופים/מוסדות שעשויים להשפיע על המידע הנמסר ועל אופן הצגתו ועל הבחירה להשמיט מידע

לבקר את המידע והמסרים ברשתות חברתיות

פעולות:

  • ליצור תוכן מולטימדיה באמצעות כלים דיגיטליים שונים
  • לקדם תקשורת בינאישית וקבוצתית ולהעביר מסרים באופן יעיל ומותאם לצרכים

להפריד בין מציאות לבדיון (למשל, להבין שחיות אינן מדברות אף שהן מדברות במדיה)

להשתמש באמצעים אלקטרוניים ובתוכנות ייעודיות להבעה אישית, ליצירה ולמשחק (למשל הקלדת השם במחשב, יצירת סיפור בשילוב תמונות, צביעה וציור בתוכנות ובאפליקציות ציור)

להכיר את הרשת כמקור מידע ולחקור סוגיות באמצעותה בשיתוף מבוגר

להכיר אופנויות שונות של העברת מידע: טקסטואלית, קולית, חזותית (סטילס, וידיאו)

לערוך טקסט בתוך מסמך, לשלב בין טקסט לתמונה/איור בהתאם לגודל המסמך ולעימוד הפריטים בו

להבחין בין סוגים שונים של ייצוגי מידע חזותי וטקסטואלי (כולל גרפים, תרשימים, מטריצות ועוד), להכיר מאפיינים של כל סוג ומה ההקשר המיטבי למסירה ולהצגה של מידע

לייצר תוכן המשלב כמה סוגים של ייצוגי מידע, בהתחשב ביתרונות ובחסרונות של כל סוג (כגון גרף, איור, טבלה, מפה, דיאגרמה, תיאור על ציר זמן) ולבחור ייצוגים בהתאם לנושא, למטרה ולקהל יעד (בהקשרים לימודיים נתונים ומוגדרים היטב)

לבחור באופן מושכל תכנים, סוגי מידע, וייצוגים להצגה/הפצה, לבחור בכלי הפצה מתאימים (למשל מסמך, כרזה, מצגת, סרטון) ולהתאים את התכנים לאמצעי ההפצה בהתחשב במטרות, בצרכים, בקהל היעד ובמאפייני המדיום והסוגה בהקשרים לימודיים נתונים ומוגדרים היטב

לייצר תוכן המשלב בין סוגים של ייצוגי מידע ואופנויות שונים (טקסטים, תמונות, תרשימים, גרפים) ולבחור את הייצוגים בהתאם להערכה עצמאית של הצרכים, המטרות וקהל היעד בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים שונים

לבחור פלטפורמות מתאימות להצגה ולהפצה של מידע בהתחשב במטרות, בקהל היעד ובנסיבות

פעולות:

לאתר שותפים פוטנציאליים לצרכים מגוונים

להכיר אמצעים דיגיטליים בסיסיים לתקשורת ולשיתוף ידע (למשל שליחת תמונות, התכתבות, שיחות וידאו)

לבנות קבוצות עניין (כגון רשימות תפוצה, פורומים, קבוצות ברשת חברתית) ולנהל אותן בהתאם למשימה ולצורך

פעולות:

לשתף ידע ורעיונות ולקחת חלק ביצירה שיתופית באמצעות כלים שיתופיים

להכיר אמצעים דיגיטליים בסיסיים לתקשורת ולשיתוף ידע (למשל שליחת תמונות, התכתבות, שיחות וידאו)

להכיר כלים ויישומים לשיתוף מידע, תוכן ונתונים (סינכרוני ואסינכרוני) בהקשרים שונים (למשל לימודיים, חברתיים)

לגלות מוכנות לשתף מידע ולהשתתף בשיח שדן במידע (מילולי או חזותי)

להשתתף בשיח מקוון בכתיבה ברורה, ממוקדת, מכבדת ומותאמת למדיום התקשורתי

לפתח תוצר שיתופי באמצעות שיתוף מסמכים בענן לצורך מטרה לימודית מוגדרת היטב

להשתמש במגוון כלים טכנולוגיים ויישומים (מסרונים, דואר אלקטרוני, תיקייה בענן) כדי לשתף מידע מסוגים שונים

להתעניין בדברי אחרים באמצעות תגובות ממוקדות

לעקוב אחר שינויים וגרסאות של מסמכים משותפים בענן בהקשרים לימודיים שונים

להכיר כלים מגוונים לשיתוף ולצריכת מידע וידע מדור Web 2.0 ולדעת להשתמש בהם ביעילות (לדוגמה לכתוב, לשתף, לספק הרשאות, לתייג, לנהל שיח) לצורך איסוף, יצירה ועריכה שיתופיים של מידע וידע ולמטרות לימודיות שונות

להשתמש במגוון רחב של כלים טכנולוגיים ויישומים (מסרונים, דוא"ל, תיקייה בענן, תוכנות שיתוף קוד) ולהתאים את הכלי/יישום להקשר, לקהל היעד, למטרה ולסוג המידע הנדון

לנהל ולתחזק קשרי למידה ועבודה שיתופיים באמצעות מערכות תקשורת דיגיטלית ולהשתתף בתהליכי יצירת תוכן בסביבות דיגיטליות, בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים מגוונים

פעולות:

ליצור ולנהל קשרים חברתיים ומקצועיים ברשת

להכיר אמצעים דיגיטליים בסיסיים לתקשורת ולשיתוף ידע (למשל שליחת תמונות, התכתבות, שיחות וידאו)

להתאים את המסר והנימה למטרה ולנמען בתקשורת מקוונת

להכיר כללי ניסוח הולמים בתקשורת מקוונת ולהתאים את הסגנון, המסר והתכנים להקשר ולנמענים

לנהל קשרים ולתחזקם באמצעות ערוצי תקשורת דיגיטלית (דוא"ל, קהילות מקוונות) בהתחשב ביתרונות ובחסרונות של תקשורת בסביבה מקוונת ובהקפדה על כבוד וענייניות

להשתתף באופן פעיל בשיח מקוון במגוון ערוצים ולנהל שיח בהיר, ענייני ויעיל המותאם להקשר ולמדיום הדיגיטלי אגב שימוש בייצוגי מידע שונים

פעולות:

לבנות ולנהל זהות דיגיטלית בהקשרי למידה, עבודה ופנאי, להבין את הקשר בין הזהות הדיגיטלית לזהות הממשית ולגלות מודעות להשפעות ולהשלכות של אופני ההתבטאות וההצגה העצמית במרחב הדיגיטלי

להכיר אמצעים דיגיטליים בסיסיים לתקשורת ולשיתוף ידע (למשל שליחת תמונות, התכתבות, שיחות וידאו)

ליצור זהות מקוונת ולהשתמש ברשת חברתית מותאמת לגיל

לנהל זהות מקוונת ברשת חברתית בהתחשב בחוקים ובנורמות (כגון תנאי השימוש, הגדרות פרטיות, יצירת זהות מקוונת, שיתוף במידע, קבוצות) ובהבנה של הלחצים החברתיים ברשת

לגלות מודעות להצגה העצמית (שלהן או של אחרות) ברשת ולפער בין זהות עצמית מקוונת לזהות עצמית לא מקוונת

פעולות:

  • להתנהל ברשת באופן הגון ומכבד

להבין שנדרשת הסכמה/השגחה/תמיכה של מבוגר בעת חיפוש ברשת (לדוגמה חיפוש סרטונים במאגרי וידיאו, הורדה של משחקים בטאבלט, רכישה של פריטים במשחק)

לכבד את הפרטיות של מבוגרים כאשר משתמשים במכשירים אלקטרוניים שונים (כגון טלפון, טאבלט, מחשב נייד)

לדווח על בריונות ועל פגיעה בפרטיות בכלי הדיווח הבית ספריים

להתנהל ברשת באופן מכבד ולשתף פעולה עם הגולשות האחרות בהתאם להקשר וברגישות להבדלים תרבותיים ובין דוריים

לשמור על פרטיות – לגלות מודעות לפגיעה בפרטיות על ידי הימנעות מפרסום פרטים על אודות עצמי והימנעות מהפצת מידע אישי על אדם אחר ללא רשותו (ביוש [שיימינג]), לפתח מודעות לסכנות ההיפגעות מכניסה לאתרים בעלי תוכן לא ראוי (תוכן גזעני, פוגעני ומיני); להכיר את המושג "המשקיפים האדישים" ולפעול למניעת בריונות במרחב הדיגיטלי

להבין את משמעותם של עקבות דיגיטליים ואת השפעתם על תדמיתנו ברשת

להכיר את כללי השימוש ברשתות החברתיות ולהקפיד עליהם

להבין את המשמעות של התכתבות בקבוצה, להקפיד על תרומה רלוונטית לנושא הקבוצתי, להימנע מהערות אישיות, לצמצם את ההודעות והתגובות למינימום המקובל ולהשתמש בהודעות פרטיות ולא קבוצתיות בנושאים רגישים ופרטיים

להפעיל ביקורת עצמית ולבחור בנורמות ובכללי ההתנהגות המתאימים ביותר בעת שימוש ביישומים דיגיטליים שיתופיים ובתקשורת מקוונת (למשל שמירה על שיח מכבד, על זכויות יוצרים ברשת, הגנה על פרטיות)

פעולות:

  • לגלות אחריות אישית למניעת פגיעה באחרים

להבין שנדרשת הסכמה/השגחה/תמיכה של מבוגר בעת חיפוש ברשת (לדוגמה חיפוש סרטונים במאגרי וידיאו, הורדה של משחקים בטאבלט, רכישה של פריטים במשחק)

לכבד את הפרטיות של מבוגרים כאשר משתמשים במכשירים אלקטרוניים שונים (כגון טלפון, טאבלט, מחשב נייד)

להימנע משינוי או מפגיעה במידע שהועלה על ידי אחר לרשת ולהימנע מפרסום מידע אישי על מישהו ללא רשותו

לזהות בריונות רשת ופגיעה בפרטיות ולהכיר כלים בית ספריים לדיווח

לגלות מודעות לחשיבות של סיוע פעיל (לעומת עמידה מהצד) במקרים של הפרת פרטיות ובריונות רשת ולהכיר אמצעים שאפשר לנקוט על מנת למנוע אותן

להכיר את ההיבטים החוקיים והאתיים הקשורים לזכויות הפרט ברשת (הגנת הפרטיות, קניין רוחני, חופש המידע, חופש הביטוי)

להכיר את המאפיינים הייחודיים הקשורים לבריונות רשת (כגון אנונימיות ומהירות הפצה)

לגלות אחריות אישית בהגנה על פרטיות של אחרות ולסייע באופן פעיל במקרה של בריונות רשת

פעולות:

  • לשמור על זכויות יוצרים

לשמור על זכויות יוצרים – להימנע מהעתקה, מהפצה ומשימוש בתוכן שיצר אחר מבלי לתת לו קרדיט ומבלי לקבל רשות

להבין מה פירוש זכויות יוצרים או קניין רוחני, ולהקפיד על מתן קרדיט/זכויות יוצרים

לשמור על זכויות יוצרים וקניין רוחני – להכיר את המושג רכוש פרטי וקניין רוחני; להכיר את כללי הבסיס לשימוש בתכנים מהרשת (כגון סרטונים, טקסטים, תמונות) ולהקפיד על זכויות יוצרים, לציין מקורות מידע ולתת קרדיט ליוצרת ולהכיר מקורות מידע לשימוש חופשי

לדווח על פגיעה בפרטיות ועל הפרת זכות יוצרים בתוך בית הספר, לדווח לבית הספר או לגוף מוסמך על פגיעה ועל הפרת זכויות יוצרים

להבין מהי גניבה ספרותית (פלגיאט) ולהבחין בין דרכים חוקיות לשימוש ביצירה של אחרות לבין דרכים שאינן

להכיר צורות שונות של קניין רוחני ברשת ולסנגר על (advocate) שימוש חוקי, בטוח ואחראי בטכנולוגיה ובמידע ברשת

פעולות:

  • להכיר אמצעי הגנה מפני נוזקות

להכיר את הסכנות בהורדת קבצים או בכניסה לקישורים ממקור בלתי ידוע

להכיר כמה מקורות בטוחים ולזהות מקורות לא בטוחים להתקנת יישומים ותוכנות

להכיר כללי אצבע להבחנה בין מקורות בטוחים ללא בטוחים

לגלות מודעות לאבטחת המידע והמכשיר האישי – להתקין יישומים, תוספים ותוכנות ממקורות אמינים בלבד, להשתמש בסיסמאות חזקות ולהחליף סיסמה לעתים קרובות

להכיר ערוצי סיוע ומנגנוני דיווח בבית הספר ומחוצה לו; במקרה של פגיעה או איום, לדווח לגוף מוסמך על פגיעה מחוץ לבית הספר

להבין כיצד התנהגות היחיד ברשת משפיעה על משתמשות אחרות

פעולות:

  • לגלות מודעות לסכנות ברשת ולשמור על כללי בטיחות

להכיר דרכים נפוצות לשמירה על פרטיות ברשת

להבחין בין אתרים בעלי תוכן ראוי או תואם גיל לעומת אתרים בעלי תוכן לא ראוי או שאינו תואם גיל

להימנע ממסירת פרטים אישיים

להשתמש בדרכים יעילות לשמירה על פרטיות (כגון סיסמאות חזקות ובטוחות והחלפת סיסמאות לעיתים קרובות)

לגלות מודעות לסכנות בהורדת קבצים ובכניסה להיפר-קישורים ממקור לא ידוע; לצאת באופן בטוח מיישומים ומשירותים ברשת

להכיר מונחים של מצבי סיכון ברשת (כגון ספאם, דיוג [Phishing], התחזות, בריונות רשת) ודרכי התמודדות בסיסיות

להכיר כלים מתקדמים ומגוונים לאבטחת מידע (גיבויים, עדכוני מערכת) במכשיר האישי, בענן ובמרחב הציבורי המקוון

להכיר אסטרטגיות להתגוננות או להימנעות מפני מצבי סיכון ברשת

להשתמש באסטרטגיות מתקדמות להתגוננות ולהימנעות מפני מצבי סיכון ברשת

פעולות:

  • לגלות מודעות להשפעות ולהשלכות של עקבות דיגיטליים

להבין שמידע ברשת משאיר עקבות דיגיטליים

להבין את ההשלכות החיוביות והשליליות של עקבות דיגיטליים וכיצד אפשר להשתמש במידע ברשת (כגון העתקה, הפצה, חיפוש) בהקשר של עקבות דיגיטליים

להכיר דרכים לשליטה על העקבות הדיגיטליים שגולשת משאירה אגב העלאת מידע לרשת

להבין ולהיות מודע לאיסוף מידע דיגיטלי אישי ולשימוש בו על ידי אתרים וחברות

מקורות נבחרים

מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע. (2017)  אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית – פיתוח כישורים וידע הדרושים ללומד במאה ה-21. ירושלים: משרד החינוך.

משרד החינוך (כ.2016). אוריינות דיגיטלית טכנולוגית לחטיבה העליונה/ מסמך יישומי ורשימת מיומנויות. ירושלים: משרד החינוך.


Canada's Centre for Digital and Media Literacy. (2019) Use, Understand & Create: A Digital Literacy Framework for Canadian Schools (K-12). MediaSmarts, Ottawa.

Carretero Gomez, S., Vuorikari R., Punie Y. (2017) . Degicomp 2.1/ The Digital Competence Framework for Citizens. European Commission. 10.2760/38842

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Lamprou, A., & Repenning, A. (2018). Teaching how to teach computational thinking. In Proceedings of the 23rd Annual ACM Conference on Innovation and Technology in Computer Science Education (pp. 69-74).

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Information and Communication Technology (ICT) Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/information-and-communication-technology-ict-capability/

Government of British Columbia, Digital Literacy

https://www2.gov.bc.ca/gov/content/education-training/k-12/teach/resources-for-teachers/digital-literacy

New Zealand Ministry of Education, The New Zealand Curriculum Online, Technology- Achievement objectives

http://nzcurriculum.tki.org.nz/The-New-Zealand-Curriculum/Technology/Achievement-objectives#collapsible1



כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:אוריינות לשונית

היכולת להשתמש בשפה דבורה וכתובה למגוון מטרות חברתיות, לימודיות ואישיות. היא כוללת את היכולת להבין ולהעריך טקסטים דבורים וכתובים ולהתמצא בהם, לבטא מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות ולהגן עליהם, להציג מידע בצורה בהירה ולכידה ולנהל תקשורת איכותית עם אחרים, כל זאת בהתאמה לנסיבות ולקהל היעד ומתוך ידיעה של הלשון והיכרות עם אוצרותיה בזיקה למטען התרבותי והחברתי שהיא נושאת.

הבנה: היכולת לאתר, להתמצא, לפרש ולמצות את המשמעויות של טקסטים דבורים וכתובים
יכולת ליבה פעולות
איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד
  • להבין את מטרת השיח הנשמע ולבקש הסברים, הבהרות והרחבות בהתאם לצורך.
  • להבין את מטרת הטקסט הכתוב ואת רעיונותיו המרכזיים.
  • לאתר ולאחזר מידע בטקסט בהתאם למטרות הקריאה.
איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים
  • לאתר, לפרש ולהשוות מידע ממקורות טקסטואליים שונים, דבורים וכתובים.
הערכה
  • לבחון באופן ביקורתי את הטקסט הדבור או הכתוב.
הפקה: היכולת להשתמש במיומנויות לשוניות, קוגניטיביות ותקשורתיות כדי לבטא (בעל־פה ובכתב) מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות, להסביר עמדות ותפיסות ולהגן עליהן ולהציג מידע או תובנות בצורה ממוקדת, קוהרנטית, משכנעת ומותאמת לנסיבות, למטרות ולקהל היעד
יכולת ליבה רכיבים
הבעה בעל פה
  • להשתתף בשיחה או בדיון בהתאם למוסכמות השיח, למשלב הלשוני ולמטרות התקשורת; לתאר מחשבות, רעיונות, רגשות ועמדות, לנסח הסברים לאירועים ולמצבים בצורה בהירה וקולחת.
  • להציג מידע או עמדות מול קהל בצורה קולחת וברורה בשילוב אמצעים רטוריים בהתאם למטרה התקשורתית ולנמענים, בעזרת שימוש בידע תקשורתי ובעזרים הולמים.
הבעה בכתב
  • להפיק טקסט רלוונטי, אינפורמטיבי ולכיד (קוהרנטי) בהתאם לסוגה, למטרות הכתיבה ולנמענים.
יכולות ליבה:
איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודדאיתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרוביםהערכההבעה בעל-פההבעה בכתב

פעולות:

  • להבין את מטרת השיח הנשמע ולבקש הסברים, הבהרות והרחבות לפי לצורך

להבין שיח מונולוגי דבור קצר ממקור מוכר בהקשרים קונקרטיים של כאן ועכשיו: תיאור מהלכים קרובים, רשימת הוראות, הסבר קצר על בעלי חיים, מעשים שבשגרה ותופעות מוכרות או סיפור קצר הנושא עלילה ברורה ומספר  משתתפים קטן

לזהות מקרים של חוסר הבנה בתגובה לבירור ולתשאול מפורשים של המורה וההורה

להבין שיח מונולוגי דבור קצר ממקור מוכר, לרוב בהקשרים קונקרטיים: תיאור מהלכים קרובים, סט הוראות, הסבר קצר על בעלי חיים, מעשים שבשגרה ותופעות טבע, סיפור קצר בעל עלילה ברורה, מספר משתתפים קטן, תמה רלוונטית והשלכות הדורשות תיווך

לזהות מקרים של חוסר הבנה בתגובה לבירור ולתשאול מסודרים מצד המורה/הורה

להבין שיח מונולוגי דבור בהקשרים הנטועים בחיי היום-יום ובהקשרים רחבים יותר המוכרים להם – טקסט מידע קצר בעל מבנה בהיר על תופעות טבע וחברה, בעלי חיים, דמויות מפתח, רשימת הוראות, תוכניות ומהלכים עתידיים; סיפור עלילתי עם תפנית, הכולל כמה משתתפים ובשילוב חלקים היפותטיים

לזהות מקרים של חוסר הבנה בתגובה לעידוד ולשאלות, בסיוע וברמזים מצד ההורה/מורה

לבקש עזרה בהבנת חלקים לא ברורים בהנחיה מצד המורה והורה באשר לדרך ולתזמון המתאימים לשאלות ובקשת הבהרות

להבין שיח מונולוגי דבור ממקורות שונים בהקשרים אישיים, חברתיים ולימודיים:  הרצאות/שיח מידעי על מדע, ספרות, היסטוריה וחברה, הוראות מורכבות  או סיפורים המשלבים עלילה והיבטים היפותטיים

לזהות באופן עצמאי מקרים של חוסר הבנה או חוסר הסכמה

לשאול שאלות ולבקש הבהרות במקרים של חוסר הבנה או הסכמה ולחדד אותן באמצעות הנחיה של המורה/הורה

להבין שיח מונולוגי דבור ממקורות שונים ומגוונים: הרצאות מידעיות ומדעיות, שיח על סוגיות חברתיות, סיפורים עלילתיים רב-ממדיים בעלי היבטים מורכבים

לזהות מקרים של חוסר הבנה, חוסר הסכמה, חוסר עקביות או פערי מידע

לבקש הסברים, הבהרות, תגובות והרחבות באופן ממוקד ולפי הצורך

פעולות:

  • להבין את מטרת הטקסט הכתוב ואת רעיונותיו המרכזיים

להבין את הקשר בין שפה דבורה לכתובה

לגלות עירנות פונולוגית, להכיר אותיות, לגלות מודעות לקשר בין צלילים לאותיות ולזהות סימני פיסוק בסוף משפט (נקודה, סימן שאלה וסימן קריאה)

לשחזר את רכיבי העלילה העיקריים בסיפור קצר שהוקרא להם ואת הרעיון המרכזי בטקסט מידע קצר

לפעול לפי הוראות פשוטות

לקרוא ולהבין טקסטים מנוקדים קצרים באמצעות סיוע מאורגן ומסודר של שיח כיתתי סביב הטקסטים הנקראים: סיפורים פשוטים, טקסטים מידעיים קצרים על בעלי חיים ותופעות מוכרות, הוראות הכתובות בטקסט

לשחזר את רכיבי העלילה העיקריים ואת הסיבתיות בסיפור קצר

למסור את הרעיון המרכזי והרעיון התומך בטקסט מידע קצר

לפעול לפי הוראות פשוטות בכתב

להיעזר בסימני פיסוק עיקריים כסמנים לארגון הטקסט: נקודה, פסיק, סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות

לקרוא ולהבין טקסטים בניקוד חלקי וללא ניקוד ממגוון הסוגות הנלמדות בבית הספר בהתאם לגיל

לשחזר את רכיבי העלילה העיקריים ואת הסיבתיות בסיפור ולפרש באופן ראשוני את פעולות הגיבורים

למסור את הרעיון המרכזי ואת הרעיונות התומכים בטקסט מידע

לפעול לפי הוראות בטקסט

להיעזר בסימני פיסוק עיקריים כסמנים לארגון הטקסט: נקודה, פסיק, סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות, מירכאות

להבין טקסטים העוסקים בנושאים מופשטים באמצעות שיח כיתתי

להבין טקסטים בשפה ארכאית (תורה), שפה גבוהה (פרוזה, שירה), סוגות שפה ייחודיות (מתמטיקה) או שפה הדורשת ידע עולם ואוצר מילים ייחודי (היסטוריה, מדעים) באמצעות עזרה ותיווך

לקרוא ולהבין טקסטים לא מנוקדים ממגוון הסוגות הנלמדות בגילים הרלוונטיים בישראל ומארצות אחרות.

לשחזר את רכיבי העלילה ואת הסיבתיות בסיפור ולספק פרשנות לפעולות הגיבורים וגם למצבם המנטלי

למסור את הרעיון המרכזי, את הרעיונות התומכים ואת ההקשרים ביניהם בטקסט מידע ובטקסט עיוני ולהבין כיצד הם מתכתבים עם מטרת הטקסט

לפעול לפי הוראות בטקסט

להיעזר בסימני פיסוק עיקריים כסמנים לארגון הטקסט: נקודה, פסיק, נקודה-פסיק, סימן קריאה, סימן שאלה, שלוש נקודות, מירכאות, קו מחבר וקו מפריד

להיעזר בדיון כיתתי מקדים ומלווה לצורך הבנה מעמיקה יותר של טקסטים העוסקים בנושאים מופשטים ומורכבים

להיעזר בתיווך לצורך הבנה מעמיקה יותר של טקסטים בשפה ארכאית (תורה), שפה גבוהה (פרוזה, שירה), סוגות שפה ייחודיות (מתמטיקה) או שפה הדורשת ידע עולם ואוצר מילים ייחודי (היסטוריה, מדעים)

לקרוא ולהבין את מטרת הטקסט הכתוב ואת רעיונותיו המרכזיים בטקסטים לא מנוקדים ממגוון הסוגות הנלמדות בגילים הרלוונטים וממקומות אחרים

לשחזר את רכיבי העלילה ואת הסיבתיות בסיפור ולתת פרשנות לפעולות הגיבורים ולמצבם המנטלי; לקשור בין המסר של הסיפור לטקסטים אחרים

לפעול לפי הוראות מורכבות בטקסט

להתנסות בקריאה של טקסטים מסוגים שונים לצורך שיפור יכולת ההבנה

פעולות:

  • לאתר ולאחזר מידע בטקסט בהתאם למטרות הקריאה

לפנות לספרי מידע מותאמי גיל לצורך איתור מידע בנושאים שונים

לזהות את החלקים השונים של הספר (כריכה, כותר, טקסט ואיורים) ולהבין את תפקידיהם

להשתמש במידע המופיע בחלקים שונים של הספר כדי  לשער את תוכנו

להכיר אסטרטגיות פשוטות לאיתור ולאחזור מידע בטקסט כתוב (זיהוי מקדמי, ארגון, היעזרות בכותרות וכותרות משנה ותוכן עניינים, והסתמכות על איורים, צילומים ואייקונים) ולהשתמש בהן כדי לענות על שאלות ממוקדות וכדי להצדיק תשובות בהקשרים לימודיים וחברתיים מוגדרים היטב

להכיר מגוון רחב של אסטרטגיות לאיתור ולאחזור מידע בטקסט כתוב (סריקה מהירה, זיהוי מקדמי, ארגון, היעזרות בכותרות, כותרות משנה, ספרור, תוכן עניינים, מפתוח ומיון נושאי, הדגשים, זיהוי רכיבי מבנה בולטים והבנת תפקידם כגון שאלה ותשובה, הסבר, נימוק, הגדרה, דוגמה או הסתמכות על עזרים חזותיים, מפות וגרפים), להשתמש בהן לצרכים לימודיים וחברתיים בהקשרים שונים ולגלות מודעות לאסטרטגיות שבהן הן משתמשות ולנסיבות הבחירה בהן

לרכוש שליטה במגוון רחב של אסטרטגיות לאיתור ולאחזור מידע בטקסט כתוב (סריקה מהירה, זיהוי מקדמי, ארגון, היעזרות בכותרות, כותרות משנה, ספרור, תוכן עניינים, מפתוח ומיון נושאי, הדגשים, זיהוי רכיבי מבנה בולטים והבנת תפקידם כגון שאלה ותשובה, הסבר, נימוק, הגדרה, דוגמה והסתמכות על עזרים חזותיים, מפות וגרפים) ולבחור ביניהן בגמישות בהתאם למטרות הקריאה בהקשרים לימודיים ואישיים תוך מודעות לבחירתם ולסיבותיה

פעולות:

  • לאתר, לפרש ולהשוות מידע ממקורות טקסטואליים שונים, דבורים וכתובים

להשוות בין עלילותיהם של שני טקסטים סיפוריים בעזרת הדרכה ואמצעים מוחשיים

להשוות את העלילה ואת ההשתלשלות הסיבתית של האירועים בטקסטים סיפוריים החולקים קווי דמיון ברורים

לנסח שאלה פשוטה ולאתר מידע לשם פתרונה בטקסטים מידעיים  מעטים, במקורות אישיים, דיגיטליים ומודפסים

להשוות, בין העלילה, הסיבתיות ואפיוני הגיבורים בסיפורים דומים, להנגיד אותם ולקשר ביניהם

+ לנסח שאלה מורכבת (מרובת היבטים) ולענות עליה באמצעות אינטגרציה של מידע המופיע בטקסטים מידעיים ממקורות אישיים, דיגיטליים ומודפסים

לעמת סיפורים דומים ושונים אלה עם אלה

לנסח שאלה מורכבת בנושא השנוי במחלוקת ולענות עליה בצורה מאורגנת באמצעות אינטגרציה של מידע, לרבות מידע סותר המופיע בטקסטים מידעיים ועיוניים ממקורות אישיים, דיגיטליים ומודפסים

לעמוד על מניעי הגיבורים בטקסטים סיפוריים שונים ולהשוות השתלשלויות שונות של קווי עלילה

לנסח שאלות ברמות שונות, לרבות שאלות מורכבות שאפשר לענות עליהן מכמה פרספקטיבות ולענות עליהן בצורה מאורגנת ומאוחדת באמצעות אינטגרציה של מידע מסוגים שונים המופיע בטקסטים עיוניים ומידעיים ממקורות מגוונים

פעולות:

  • לבחון באופן ביקורתי את הטקסט הדבור או הכתוב

לחוות את דעתן על המניעים הגלויים של הגיבורים ועל השתלשלות העלילה בטקסט סיפורי קונקרטי ופשוט

לזהות טעויות מוחשיות ולוגיות בטקסט מידעי  קונקרטי ופשוט

להכיר את האפיונים של טקסטים שכנועיים (פרסומת) ולהבדיל בין טענה לעובדה  

להשוות בין המצבים המנטליים (שמחה, צער, פחד) של הגיבורים בטקסט סיפורי עם רגשותיהן, לחוות את דעתן על המניעים הגלויים של הגיבורים ועל השתלשלות העלילה ולזהות מצבים הנגרמים בכוונה או בלי כוונה  ובאקראיות

לזהות כשלים לוגיים וכאלה הנוגדים את ידע העולם שלהם בטקסט מידעי

לחוות  את  דעתן על מניעי הגיבורים ועל מעשיהם בטקסט סיפורי בשים לב לרגשות המורכבים של הגיבורים (חרטה, הפתעה, (אי) הסכמה וכו') ולדמיין תולדות חלופיות להשתלשלות האירועים בסיפור 

לעמוד על מניעים נסתרים של מפרסמים בטקסט שכנועי

להיעזר במידע מטקסטים מידעיים שונים כדי לאמת או להפריך השערות

לייצג מצבים פנימיים שונים בטקסט סיפורי  ולחשוב על אפשרויות נוספות להבנת הטקסט, להציג את הפואנטה המרכזית בסיפור ולבחון לאורה את מהלכי הגיבורים בהשוואה לטקסטים אחרים

להבחין במלכודת השכנוע בטקסט שכנועי ולהפריד בין האדם (התנהגויותיו, מעמדו החברתי) לבין הדעות שהוא מבטא

לבחון את התזה המרכזית בטקסט עיוני לאור הרעיונות המשניים ולחוות דעה על העקביות ועל ההקפדה בפיתוח הטיעונים

להיעזר בידע עולם ממקורות שונים כדי לאמת או להפריך השערות בטקסט מידעי ומדעי

לייצג זוויות התבוננות שונות על אירועים ומצבים המתוארים בטקסט ולחשוב בצורה היפותטית ואפיסטמית על אפשרויות נוספות להסבר תופעות וטענות

לייצג  קשת רחבה ומגוונת של מצבים מנטליים ולהפריד בין האדם ומעמדו החברתי לבין דבריו

פעולות:

  • להשתתף בשיחה או בדיון בהתאם למוסכמות השיח, למשלב הלשוני ולמטרות התקשורת; לתאר מחשבות, רעיונות, רגשות ועמדות לנסח הסברים לאירועים ולמצבים בצורה בהירה וקולחת

לשוחח עם מבוגר מוכר או עם בת גילה או שתיים, להגיב לבנות השיח, ליזום לעיתים נושאי שיחה חדשים, להתייחס להתנהגות בנות השיח ולהביע כוונות תקשורתיות ורגשות הנוגעות לשיחה

לייצג אירועים ומצבים היפותטיים במשחק תפקידים

לשוחח עם מבוגר מוכר או עם בנות גילה, להגיב לבנות השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם במידה מסוימת. 

לתאר מחשבות ורעיונות בנושאים רלוונטיים  (לשיחה, לדיון) ולהסביר עמדות בנוגע לעניין הנדון

להבין כשלים תקשורתיים בשיחה ולתקן אותם

להצטרף  לשיחה ספונטנית עם מבוגרים ועם בנות גילה אגב רגישות לחילופי התורות ולכוונות התקשורתיות של בנות השיח, להגיב בצורה הולמת לבנות השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם במהלך השיחה, להגיב לנקודות ראות שונות ולהביע עמדות לגביהן.

להציג אירועים ומצבים היפותטיים ולהסביר אותם

לזווג ניסוחים הולמים לסוגות שונות בהבעה בעל-פה

לקחת חלק פעיל בשיחה ספונטנית ובדיונים עם בנות שיח מגילים שונים בסיטואציות תקשורתיות מגוונות בשים לב למשלב הלשוני וברגישות לתפקידי בנות השיח, לחילופי התורות ולכוונות התקשורתיות של בנות השיח, להגיב בצורה הולמת לבנות השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם יחד לאורך זמן במהלך השיחה,  לעבור בין שיח קונקרטי על הנעשה באירוע השיח לבין שיח מופשט המוקדש לאירועים ולמצבים מרוחקים והיפותטיים, להגיב לנקודות ראות שונות ולהביע עמדות לגביהן

להסביר עמדות בצורה מנומקת ובהירה

להבין היטב כשלים תקשורתיים בשיחה, לתקן אותם ולנהל את השיחה בצורה קולחת

לקחת חלק פעיל בקשת רחבה של מצבי שיח אינטראקטיבי דבור ברמות פורמליות שונות עם בנות שיח מגילים שונים בסיטואציות תקשורתיות מגוונות בשים לב למשלב הלשוני וברגישות לתפקידי בנות השיח, לחילופי התורות ולכוונות התקשורתיות של בנות השיח, להגיב בצורה הולמת לבני השיח, ליזום נושאי שיחה חדשים ולשמור עליהם יחד לאורך זמן במהלך השיחה, לגלות מודעות לזכותו של האחר ליזום נושאי שיחה ולנהל אותם, לעבור בקלות בין שיח קונקרטי על הנעשה באירוע השיח לבין שיח מופשט המוקדש לאירועים ולמצבים מרוחקים והיפותטיים, להגיב לנקודות ראות שונות הן בשיחה הן בנושאים הנדונים בשיחה ולהביע מחשבות, רעיונות ועמדות לגביהם

פעולות:

  • להציג מידע או עמדות מול קהל בצורה קולחת וברורה בשילוב אמצעים רטוריים בהתאם למטרה התקשורתית ולנמענים, אגב שימוש בידע תקשורתי ובעזרים הולמים

להציג מידע אישי וקונקרטי בסגנון "הצג וספר" (show and tell) לפני בני משפחה, בני גיל ומבוגרים מוכרים אגב היעזרות בחפצים אישיים או בחיות מחמד; להשתתף בדיאלוג לאחר ההיצג; לענות  לשאלות שהתעוררו לאחר ההיצג בהסתמך על ידע אישי

להבין את הערות המבוגר לגבי ההיצג

להציג מידע נגיש, אישי וקונקרטי בסגנון "הצג וספר" לפני בני גיל ומבוגרים מוכרים בהקשר בית ספרי אגב היעזרות בחפצים אישיים או בחיות מחמד; לענות  על שאלות שהתעוררו לאחר ההיצג בהסתמך על  ידע אישי ועל מקור מידע

לעשות שימוש נאות בתגובות המורה להיצג

להציג מידע נגיש וחדש לפני בני גיל ומבוגרים מוכרים בהקשר בית ספרי אגב היוועצות בשניים שלושה מקורות מידע שונים (בני אדם, ספרי יעץ ומידע דיגיטלי); לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להיעזר באמצעי עזר הולמים להמחשת ההיצג – חפצים, תמונות, סרטונים, מצגת וכולי, לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים; לארגן את ההיצג הדבור בצורה מסודרת; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) על ההיצג הדבור – להשתתף באופן פעיל בשיח כיתתי לאחר ההיצג, לענות על שאלות הנוגעות להיצג, להסביר עמדות ולהצדיק אותן

לקבל בצורה מושכלת הערות של המורה ושל קהל המאזינים ולהפנים אותן בהתנסויות הבאות בהיצג דבור

להציג מידע חדש ולא מוכר לבני גיל ולמבוגרים בהקשר בית ספרי בצורה בהירה ומאורגנת היטב במסגרת זמן קצרה, אגב היוועצות אחראית במקורות מידע אמינים שונים הממוזגים היטב; לשלב היטב עמדות ברורות לצד מידע ולנמק אותן; לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להציג מטרה ברורה להיצג ולהשיג את המטרה בחלקים השונים של ההיצג; להשתמש באמצעי עזר הולמים שיסייעו לקהל המאזינים להבין את ההיצג ולהפנים אותו; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) ולהפגין אחריות על ההיצג הדבור – לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים תוך כדי ההצגה, לתקן כשלים תקשורתיים, להשתמש בשפה הולמת ובאמצעים רטוריים מעניינים כדי לשבות את לב המאזינים, להשתתף באופן פעיל בשיח כיתתי לאחר ההיצג, לענות על שאלות, להסביר פרספקטיבות שונות לגבי ההיצג ולהצדיק אותן

להתבונן מבחוץ בהיצג של עצמה, לבחון את הכשלים שקרו, לקבל ביקורת מסוגים שונים ולהפנים אותה בהתנסויות הבאות

להציג מידע ועמדות מסוגים שונים לנמענים שונים בהקשרים תקשורתיים מגוונים בצורה בהירה ומאורגנת היטב אגב שימוש אחראי במקורות מידע אמינים שונים הממוזגים היטב; לעמוד כהלכה במסגרת זמן קבועה מראש; לשלב היטב בין עמדות ברורות למידע ולנמק אותן; לשאוף להצלחה תקשורתית בקרב קהל המאזינים; להציג מטרה ברורה להיצג ולהשיג את המטרה בחלקים השונים של ההיצג; להשתמש באמצעי עזר הולמים שיסייעו לקהל המאזינים להבין את ההיצג ולהפנים אותו; להציג "בעלות" (ידע מבוסס ובהיר) ולהפגין אחריות על ההיצג הדבור – לגלות ערנות לצרכים התקשורתיים של קהל המאזינים תוך כדי ההצגה, לעקוב הן אחר ההיצג הן אחר תגובות הנמענים ולדעת לתקן כשלים תקשורתיים, להשתמש בשפה הולמת ובאמצעים רטוריים מעניינים כדי לשבות את  ליבם של המאזינים, להשתתף באופן פעיל בשיח תגובות לאחר ההיצג, לענות על שאלות, להסביר פרספקטיבות שונות לגבי ההיצג ולהצדיק אותן

פעולות:

  • להפיק טקסט רלוונטי, אינפורמטיבי ולכיד (קוהרנטי) בהתאמה לסוגה, למטרות הכתיבה ולנמענים

לכתוב בכתיב פונטי טקסטים קצרים של משפט אחד או שניים ולהטיל נקודה בסוף המשפט

להבחין בין סוגה סיפורית לסוגת מידע

להבחין בין הסוגות העיקריות של טקסט סיפורי, מידעי וטקסט הוראות

לכתוב סיפור אישי קצר בעל מבנה תקין, כולל פתיח מקום, זמן, משתתפים, נסיבות ויחידות תיאוריות אחדות

לכתוב טקסט מידע קצרצר ללא מבנה סדור בהסתמך על טקסט קיים

לארגן מידע בטקסט אגב הישענות משמעותית על עזרה ועל תיווך בתחום ארגון המידע, מילות קישור ודרכי התבטאות

להשתמש כהלכה בסימני פיסוק יסודיים: פסיק, נקודה, סימן שאלה, סימן קריאה

לעבור בהדרגה מכתיב פונטי לכתיב אורתוגרפי (נשען על מורפולוגיה), בעיקר באותיות פונקציה

לכתוב סיפור אישי קונקרטי בעל מבנה סיפור תקין, עם פתיח המתאר את המקום הזמן, המשתתפים והנסיבות של הסיפור, עם יחידות תיאור הולמות ופרשנות מועטה ולעיתים לסיים עם סגיר

לכתוב טקסט מידע קצר ללא פתיח הולם המכיל מעט מידע בהקשר לימודי מוגדר היטב (תשובה לשאלה המבוססת על תכנים בית ספריים)

לכתוב טקסט עיוני קצר הנושא רעיון מרכזי אחד או שניים (לא בהכרח מפותחים) לרוב עם פתיח המציג את התמה המרכזית וללא סגיר, אגב שימוש במילים מופשטות אחדות בהקשר לימודי מוגדר היטב (תשובה לשאלה המבוססת על תכנים בית ספריים)

להתנסות בכתיבה ובקריאה של טקסטים מסוגים שונים לצורך שיפור יכולת הכתיבה

לייצר תוכן לטקסט ולארגן מידע בצורה לוגית בהישענות על תיווך ועזרה המתמקדים בעיקר בשימוש במילות קישור ובהתאמת דרכי התבטאות לסוגות השונות

להשתמש כהלכה בסימני פיסוק המייצגים את היבטי ארגון הטקסט (פסיק, נקודה) ואת היבטי ההתבוננות האישית (מירכאות, סימן שאלה, סימן קריאה, שלוש נקודות)

להשתמש כהלכה בכתיב אורתוגרפי המייצג אותיות פונקציה ולרוב גם אותיות שורש

להבחין בין סוגות ולשלב בטקסט מסוגה אחת יסודות רלוונטיים מסוגה אחרת, כמו הבעת עמדה אישית בטקסט עיוני או הכללה עיונית בטקסט סיפורי

לכתוב טקסט סיפורי מעניין עם פתיח וסגיר הולמים ומפורטים הכולל פרשנות המסבירה את המצבים המנטליים והמניעים של הגיבורים

לכתוב טקסט מידע, המפגין לעיתים רעיונות עצמאיים, עם פתיח משוואה ולפתח את מושא המשוואה לאורך כל הטקסט; על רוב טקסט המידע להיות קונקרטי אך יהיו בו חלקים בעלי משמעות מופשטת יותר

לכתוב טקסט עיוני המפגין רעיונות אחדים ולעיתים תכנים עצמאיים, מקצתם מפותחים, עם פתיח ולרוב עם סגיר

להתנסות בכתיבה ובקריאה של טקסטים מסוגים שונים לצורך שיפור יכולת הכתיבה

לארגן מידע בטקסט באופן התואם את הסוגה הרלוונטית אגב היעזרות בהדרכה

להשתמש ברכיבים אחדים של שפה מופשטת, בעיקר בטקסט העיוני ובטקסט המידע: שמות מופשטים, ביטויים היפותטיים ומילים מנטליות; להשתמש ברכיבים אחדים של לשון ציורית – דימויים, מטפורות, פתגמים

להבחין היטב בין סוגות ולשלב אותן בצורות יצירתיות למטרות הולמות

לכתוב טקסט סיפורי מתוחכם, בעל תפיסה היפותטית ועשיר בשפה ציורית, בעל פתיח וסגיר הולמים ועשירים, המכיל כתיבה פרשנית ומופשטת על מצבים פנימיים של הגיבורים ועל הסברים אפשריים למעשיהם

לכתוב טקסט מידעי מאורגן היטב המשלב בין תוכן תיאורי לתוכן בעל השלכות חברתיות, עם פתיחים מגוונים ולרוב עם סגיר רלוונטי

לכתוב טקסט עיוני מאורגן ומופשט הפורש את התמה המרכזית בסדרת מהלכים של רעיונות חדשים ופיתוחם והמכיל שפה מופשטת, מנטלית וציורית, אגב הפגנת מודעות לחשיבות דרכי ההתבטאות

לכתוב טקסטים עצמאיים כמעט בכל תחום לימודי

להשתמש כהלכה בסימני פיסוק מכל הסוגים אשר משקפים את דרכי הארגון של הטקסט

לכתוב בכתיב תקין תוך התמודדות עם אתגר אותיות אהו"י

בלום קולקה, ש'. (תשס"ב). סוגות של שיח אורייני דבור: היבטים התפתחותיים ובין תרבותיים. סקריפט, 4-3, 24-9.

בר און, ע'. (2015). קריאה בצל ההומוגרפיות - הבעיה היא גם הפיתרון. אוריינות ושפה, 5, 122-101.

ברמן, ר'. (2015). הדרך אל האוריינות הלשונית. אוריינות ושפה, 5, 45-74.

ווסטרייך, ר'. (2001). אפיוני שיח מתוכנן ולא מתוכנן אצל מתבגרים דוברי עברית. עבודת מ"א, החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל אביב.

חיים, ל'. (2021). כתיבה כמשקפת יכולת לשונית: השוואה בין כותבים משיגים ותת-משיגים בגילאי ביה"ס. עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב.

רביד, ד' ואגוז-ליבשטיין, ט'. (2012). פעלים מנטאליים במילון העברי. חלקת לשון (חוברת מיוחדת המוקדשת לפרופ' חוה שילדקרוט), 224 - 241.

רביד, ד'. (2011). כותבים מורפו(פונו)לוגיה: הפסיכולינגוויסטיקה של הכתיב העברי. בתוך ע' קורת וד' ארם (עורכות) אוריינות ושפה: יחסי גומלין, דו לשוניות וקשיים. ירושלים: מאגנס, 190-210.

רביד, ד'. (2002). לשון ואוריינות במעבר מן הגן לבית הספר. בתוך פ' קליין (עורכת), שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך. תל אביב" רמות, 43-70.


Beker, K., van den Broek, P., & Jolles, D. (2019). Children’s integration of information across texts: reading processes and knowledge representations. Reading and Writing, 32(3), 663-687.‏

Berman, R. A. & Ravid, D. (2009). Becoming a literate language user: Oral and written text construction across adolescence. In D. R. Olson & N. Torrance (Eds.), Cambridge handbook of literacy (pp. 92-111). Cambridge, UK: Cambridge University Press.

Berman, R. A. (2008). The psycholinguistics of developing text construction. Journal of Child Language, 35(4), 735-771.‏

Blum-Kulka, S., Hamo, M., & Habib, T. (2010). Explanations in naturally occurring peer talk: Conversational emergence and function, thematic scope, and contribution to the development of discursive skills. First Language, 30(3-4), 440-460.

Bulgarelli, D., & Molina, P. (2016). Social cognition in preschoolers: Effects of early experience and individual differences. Frontiers in Psychology, 7, 1762.

Butterfuss, R., & Kendeou, P. (2018). The role of executive functions in reading comprehension. Educational Psychology Review, 30(3), 801-826.

Cabell, S. Q., Justice, L. M., McGinty, A. S., DeCoster, J., & Forston, L. D. (2015). Teacher–child conversations in preschool classrooms: Contributions to children's vocabulary development. Early Childhood Research Quarterly, 30, 80-92.‏

Casillas, M., & Frank, M. C. (2017). The development of children’s ability to track and predict turn structure in conversation. Journal of Memory and Language, 92, 234-253.

Daucourt, M. C., Schatschneider, C., Connor, C. M., Al Otaiba, S., & Hart, S. A. (2018). Inhibition, updating working memory, and shifting predict reading disability symptoms in a hybrid model: Project KIDS. Frontiers in Psychology, 9, 238.

Deleau, M. (2012). Language and theory of mind: why pragmatics matter. European Journal of Developmental Psychology, 9, 295–312.

Hoff, E. (2010). Context effects on young children’s language use: The influence of conversational setting and partner. First Language, 30, 461–472.

Howitt, S. M., & Wilson, A. N. (2015). Developing, expressing and contesting opinions of science: Encouraging the student voice. Higher Education Research & Development, 34(3), 541-553.

Kellogg, R.T. (2008). Training writing skills: A cognitive developmental perspective. Journal of Writing Research, 1, 1-26.

Matthews, D., Biney, H., & Abbot-Smith, K. (2018). Individual differences in children’s pragmatic ability: a review of associations with formal language, social cognition, and executive functions. Language Learning and Development, 14(3), 186-223.

Meltzoff, A.N., Kuhl, P.K., Movellan, J., and Sejnowski, T. (2009). Foundations for a new science of learning. Science, 17, 284–288.

Muijselaar, M. M., & de Jong, P. F. (2015). The effects of updating ability and knowledge of reading strategies on reading comprehension. Learning and Individual Differences, 43, 111-117.

Murphy, V. A., Miller, D., Bayram, F., Rothman, J., & Serratrice, L. (2018). Literacy development in linguistically diverse pupils. Studies in Bilingualism, 54, 155-182.

Nippold, M., (2016). Later language development: School-age children, adolescents, and young adults. TX: Pro-Ed.

Ochs, E., & Schieffelin, B. B. (2016). Acquiring conversational competence. London: Routledge.

Perfetti, C. (2007). Reading ability: Lexical quality to comprehension. Scientific Studies of Reading, 11(4), 357-383.

Ravid, D. (2012). Spelling morphology: the psycholinguistics of Hebrew spelling. New York: Springer.

Ravid, D. & Berman, R.A. (2009). Developing linguistic register across text types: The case of Modern Hebrew. Pragmatics and Cognition, 17, 108-145.

Ravid, D. & Tolchinsky, L. (2002). Developing linguistic literacy: A comprehensive model. Journal of Child Language, 29, 419-448

Ravid, D., & Vered, L. (2017). Hebrew verbal passives in Later Language Development: The interface of register and verb morphology. Journal of Child Language, 44(6), 1309-1336.

Ravid, D., Shalom, T., Dattner, E., Katzenberger, I., & Sha’ashua, G. (2015). Top-down measures in 7th grade writing: the effects of genre and SES. In J. P. Parramon, E. I. Rosado Villegas, M. Aparici and N. Daniela Salas (Eds.), Written and spoken language development across the lifespan (pp. 345-359). New York: Springer.

Roberts, C., & Street, B. (2017). Spoken and written language. In F. Coulmas (Ed.), The handbook of sociolinguistics (pp.168-186). Oxford: Blackwell.

Share, D. L., & Bar-On, A. (2018). Learning to read a Semitic abjad: The triplex model of Hebrew reading development. Journal of Learning Disabilities, 51(5), 444-453.‏

Slobin, D. I. (1977). Language change in childhood and in history. In J.T. Macnamara (Ed.), Language learning and thought (pp. 185-214). NY:Academic Press.

Tsang, A. (2018). Positive effects of a programme on oral presentation skills: high-and low-proficient learners’ self-evaluations and perspectives. Assessment & Evaluation in Higher Education, 43(5), 760-771.

van den Broek, P., & Helder, A. (2017). Cognitive processes in discourse comprehension: Passive processes, reader-initiated processes, and evolving mental representations. Discourse Processes, 54(5-6), 360-372.

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:אוריינות מדעית

היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.

יכולת ליבה פעולות
התמצאות מדעית

(Nature of science, Epistemic knowledge)

  • להבחין בין שאלות מדעיות (אפשר לבררן באמצעות חקירה מדעית, אמפירית) לבין שאלות שאינן מדעיות (למשל שאלות פילוסופיות ומוסריות).
  • להכיר מאפיינים של הסברים ותיאוריות מדעיות (לדוגמה עוסקות בטבע בלבד ולא בעל-טבעי, אפשר להפריכן, מתאפיינות בחסכנות תיאורטית בכוח הסברי) ולדעת להבחין בינן לבין אלה שאינן מדעיות.
  • להכיר מאפיינים מרכזיים של חקר מדעי (כדוגמת מידול, הכללה, היפותזה), להבין עקרונות וקריטריונים של חקר מדעי המובילים לביסוס ידע מהימן כמו אובייקטיביות, מניעת הטיות, שקיפות) ולהעריך יתרונות וחסרונות של שיטות מחקר (ניסוי מבוקר, מחקר מתאמי, מחקר תצפיתי, מדגם אקראי וכיו"ב).
  • להעריך דיווחים במדיה על אוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.אודות נושאים הקשורים למדע ונסמכים על נתונים אמפיריים (לדוגמה חיסונים, תזונה, התחממות גלובלית), לקבל החלטות מושכלות לגביהם ולהגיב באופן ביקורתי על מידע קיים וחסר
  • להבין היבטים אתיים של ניסויים מדעיים.
הסבר מדעי של תופעות (Explaining phenomena scientifically)
  • להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות ואירועים ולנסח טיעון מדעי.
  • להעריך הסבר וטיעון מדעי ולזהות בו בעיות או כשלים.
  • להשאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.תמש בידע מדעי בהקשרים מגוונים (למשל בתכנון פרויקטים, בחיזוי תופעות, בקבלת החלטות).
  • לזהות, להשתמש, להעריך ולבנות מודלים לתיאור, להסבר ולחיזוי תופעות (בהקשרים כמו מבנה החומר, מערכות אקולוגיות, הדבקה ויראלית, שינוי אקלים, שרשרת אירועים סיבתית).
  • לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים במערכת, זיהוי קשרים ביניהם וחיזוי ההשפעה של שינוי אחד או יותר של רכיב בתוך המערכת, לצורך הסבר תופעות ופתרון בעיות מורכבות.
תכנון ביצוע והערכת מחקר

(Evaluating, performing and designing scientific inquiry)

  • לנסח שאלות מחקר, להעלות השערות, לתכנן מערך מחקר מתאים ולבצעו היטב באופן בטוח ובהתאם לתכנון.
  • לזהות ולהאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.עריך שאלות מחקר, תצפיות וניסויים מדעיים.
  • לזאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.הות מגבלות מחקריות ואת הדרכים להתמודד עימן.
  • להאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.כיר ולהעריך שיטות להבטחת מהימנות נתונים ואובייקטיביות של הסברים.
  • להתנהל ביושרה ובשקיפות בעריכת ניסויים מדעיים ובדיווח על תוצאותיהם.
פרשנות מדעית של נתונים וראיות

)Interpreting data and evidence scientifically)

  • לנתח תוצאות (כולל סטטיסטיקה תיאורית), להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות מבוססות.
  • להעריך ראיות ממקורות שונים (לדוגמה תוצאות ניסוי מבוקר, ניתוח מסד נתונים).
  • לבחון מסקנות מחקר לאור הידע המדעי המצטבר ולזהות את ההנחות וההטיות בראיות ובמסקנות המוצגות במחקרים.
  • להבחין ביאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.ן טיעונים המבוססים על ראיות ותיאוריות מדעיות לבין אלה שאינם.
  • להאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.שתמש בחשיבה הסתברותית לצורך הערכת מידת הוודאות של הסבר/תיאוריה/טענה בהתבסס על ההבנה כי דרגת הביטחון במסקנות גדלה עם הצטברות ממצאים דומים.
  • לזהות את ההשלכות האפשריות של ידע מדעי על סוגיות חברתיות, סביבתיות ומוסריות (כדוגמת ההשלכות האפשריות של מיפוי הגנום, שימוש באנרגיה).
יכולות ליבה:
התמצאות מדעיתהסבר מדעי של תופעותתכנון, ביצוע והערכת מחקרפרשנות מדעית של נתונים וראיות

פעולות:

  • להבחין בין שאלות מדעיות (שאפשר לבררן באמצעות חקירה מדעית, אמפירית) לבין שאלות שאינן מדעיות (למשל שאלות פילוסופיות ומוסריות)

לגלות סקרנות ופליאה לנוכח אובייקטים, אירועים ותופעות טבעיות וטכנולוגיות

לשאול שאלות פשוטות על אובייקטים, אירועים ותופעות

להבחין בין שאלות מדעיות – שאלות שאפשר לענות עליהן באמצעות חקר מדעי, מדידות ואיסוף ראיות אמפיריות, לשאלות לא מדעיות – שאלות שאי-אפשר לענות עליהן באמצעות חקר מדעי, מדידות ואיסוף ראיות אמפיריות (לדוגמא, שאלות שמתייחסות לשאלה האם תופעה היא ראויה או צודקת)

להעריך עד כמה שאלות מדעיות הן רלוונטיות לנושא הנדון

פעולות:

  • להכיר מאפיינים של הסברים ותיאוריות מדעיות (לדוגמה, תיאוריות שעוסקות בטבע בלבד ולא בעל-טבעי, שאפשר להפריכן ומתאפיינות בחסכנות תיאורטית ובכוח הסברי) ולדעת להבחין בין תיאוריות מדעיות לבין אלה שאינן מדעיות

לגלות סקרנות ופליאה לנוכח אובייקטים, אירועים ותופעות טבעיות וטכנולוגיות

לשאול שאלות פשוטות על אובייקטים, אירועים ותופעות

להתבונן בסביבה הטבעית ולהבחין בתופעות מסקרנות, גורמות לפליאה ומצריכות הסבר

להבין שמדענים מבקשים לתאר בצורה מדויקת את העולם ולהסביר תופעות ואירועים טבעיים (למשל באמצעות מציאת קשר בין סיבה ותוצאה)

להבין שהסברים מדעיים מסבירים את המנגנונים שעומדים מאחורי תופעות מפתיעות ובבד בבד מוכיחים מדוע התופעות צפויות בהינתן המנגנונים העומדים מאחוריהן

להבין שתיאוריות מדעיות הן סינתזה של מאגר גדול של ידע מצטבר, מבוססות על ראיות ובדיקות מרובות ואף עשויות להתעדכן עם הופעת ראיות חדשות

להבין שיכול להיות יותר מהסבר אחד לאותה תופעה

להבחין בין הסברים טובים יותר ופחות לאותה תופעה, בהינתן הראיות הקיימות

להבין שהשערה (היפותיזה) היא חיזוי של התנהגות תופעה נחקרת על בסיס ידע וראיות קודמות

להבין את המשמעות המדעית של המונח "תיאוריה" ולהבחין בין משמעות זו לבין השימוש במונח בחיי היום-יום

להבין שהתקדמות במדע מתקיימת באמצעות דיוק, שינוי או החלפה של תיאוריות מקובלות כדי שיתאימו לראיות מצטברות חדשות

להבין שחוקים מדעיים הם סדירויות או תיאורים מתמטיים של תופעות טבעיות

להבין שאחת הדרכים המרכזיות לבחון תיאורייה היא באמצעות השערות שניתן  לאשש או להפריך באמצעות ניסויים ותצפיות

להבין שהשערה (היפותזה) היא חיזוי של התנהגות תופעה נחקרת על בסיס ידע וראיות קודמות, ואישוש של השערה עשוי לתרום להרחבת הידע ולדיוק ולשיפור תיאוריות מדעיות

להבין שתיאוריה מדעית נשענת על הסבר המבוסס על ראיות מצטברות ואשר התקבל על ידי הקהילה המדעית לאחר שהוצדק ואושש בהקשרים מגוונים בניסויים ובתצפיות

להבין שתיאוריה מדעית אינה חסינה מפני הפרכה או שינוי וכי יכולות להתגלות ראיות חדשות שאינן מתיישבות איתה, ולכן תחייבנה התאמה או החלפה בתיאוריה חדשה

להבין כי מודלים והסברים הם כלים בפיתוח תיאוריה מדעית

פעולות:

  • להכיר מאפיינים מרכזיים של חקר מדעי (כדוגמת מידול, הכללה, היפותזה), להבין עקרונות וקריטריונים של חקר מדעי המובילים לביסוס ידע מהימן (כמו אובייקטיביות, מניעת הטיות, שקיפות) ולהעריך יתרונות וחסרונות של שיטות מחקר (ניסוי מבוקר, מחקר מתאמי, מחקר תצפיתי, מדגם אקראי, וכיו"ב)

לגלות סקרנות ופליאה לנוכח אובייקטים, אירועים ותופעות טבעיות וטכנולוגיות

לשאול שאלות פשוטות על אובייקטים, אירועים ותופעות

להבין שכל חקר מדעי מתאפיין בשאלה מדעית ובהשערה

להבין שמדענים משתמשים בשיטות מגוונות (התבוננות, ניסוי, חיפוש סדר ודפוסים וכו') כדי ללמוד ולהבין תופעות

להבין שהתפתחויות טכנולוגיות מאפשרות התקדמות מדעית

להבין שחקר מדעי כולל תיאור עובדתי של התופעה הנחקרת, המובחן מפרשנות ומתיאור רגשות הקשורים לתופעה

להכיר סוגים שונים של שאלות מדעיות

להבין שההחלטה על שיטות המחקר מתקבלת לפי השאלה שעליה רוצים לענות

להבין שחקר מדעי מבוצע במגוון שיטות וכלים כדי לבצע תצפיות ומדידות מדויקות

להבין שממצאים של חקר מדעי מבוססים על נתונים כמותיים ועל זיהוי דפוסים בנתונים ובתופעות

להבחין בין חקר מדעי לחקר לא מדעי באמצעות זיהוי עקרונות מנחים לאיסוף והערכה של ראיות באופן המבטיח  דיוק, מדידות, מדגם מייצג, חזרה, שקיפות בדיווח ממצאים ואובייקטיביות וכן חשיבה לוגית ומניעת הטיות, פתיחות מחשבתית וספקנות

להכיר מאפיינים מרכזיים של מחקר מדעי, לדוגמה ניסוי, מידול חישובי והכללה

להבין שהתקדמות מדעית מושגת באמצעות הערכה של הסברים שונים לתופעה ובדיקה של הקשר בין טענות לבין ראיות

פעולות:

  • להעריך דיווחים במדיה על אודות נושאים הקשורים למדע ונסמכים על נתונים אמפיריים (לדוגמה חיסונים, תזונה, התחממות), לקבל החלטות מושכלות לגביהם ולהגיב באופן ביקורתי על מידע קיים וחסר

לגלות סקרנות ופליאה לנוכח אובייקטים, אירועים ותופעות טבעיות וטכנולוגיות

לשאול שאלות פשוטות על אובייקטים, אירועים ותופעות

להשתמש בטקסטים תואמי גיל ובמדיה כדי להשיג מידע על אודות תופעות בעולם

לקחת חלק פעיל בדיון על אודות דיווחים במדיה העוסקים במדע אגב שימוש והתבססות על מידע ונתונים

לזהות שהדיווח במדיה עוסק בנושא מדעי, לזהות את המידע הרלוונטי לשאלה המדעית או לתמיכה בטענה המדעית ולהבחין בדיווחים בין מידע מבוסס מחקר למידע שאינו מבוסס מחקר

לזהות את הרלוונטיות של התוכן המדעי בדיווחים במדיה לסוגיות מעשיות העוסקות לדוגמה בבריאות, חברה וסביבה ברמה האישית, המקומית והעולמית, ולהשתמש במידע זה באופן מושכל לקבלת החלטות בחיי היום-יום

להעריך דיווחים ופרסומים במדיה על אודות נושאים הקשורים למדע: להעריך את סמכות הכותבים ואת הרלוונטיות של המומחיות שלהם לתחום המדעי הנדון, להעריך את המוסד שבו הם עובדים, להעריך את העדויות המוצגות כבסיס לטיעון, לזהות סיבות אפשריות נוספות לפרסום הדיווח במדיה ולזהות הטיות אפשריות וניגודי אינטרסים

להשוות בין דיווחים במדיה על אודות נושאים הקשורים למדע, לזהות בהם טעויות ואי-דיוקים ולהגיב באופן ביקורתי על מידע קיים וחסר

להבחין בפסיאודו-מדע ובידיעות כזב בנושאים הקשורים למדע

להעריך את העדויות המוצגות כבסיס לטיעון המופיע במדיה, לבדוק אם יש מגוון עדויות, להצליב מידע מהמדיה, להעריך עדויות ממקורות מעובדים, עדויות לשיפוט עמיתים והתאמה של הכותרת לתוכן

להעריך דיווחים במדיה ולהשתמש בהם באופן מושכל לצורך קבלת החלטות בחיי היום-יום ובגיבוש עמדות בנושאים אישיים וחברתיים, מקומיים ועולמיים

פעולות:

  • להבין היבטים אתיים של ניסויים מדעיים

לגלות סקרנות ופליאה לנוכח אובייקטים, אירועים ותופעות טבעיות וטכנולוגיות

לשאול שאלות פשוטות על אובייקטים, אירועים ותופעות

להכיר דוגמאות ליחסי הגומלין בין האנושות לטבע כדוגמת ההשפעה של יצירת פסולת על הסביבה הקרובה ולקבל החלטות הקשורות לשמירה על הטבע

לגלות רגישות להיבטים אתיים בתכנון תצפית או ניסוי (למשל, לא לפגוע בנמלים כאשר עורכים עליהן תצפית)

לזהות שאלות אתיות שעולות בתכנון חקר מדעי, לדוגמה, בניסויים בבעלי חיים לצורך פיתוח תרופות

להבין היבטים אתיים של ניסויים מדעיים כדוגמת שימוש בבעלי חיים או בבני אדם במערך מחקר ודילמות הקשורות לניסויי שיבוט ולעריכת DNA

לזהות אם מתקיים ייצוג מתאים של קבוצות אתניות, מגדריות או אחרות באוכלוסייה בקבוצות הניסוי הנבדקות ולהציע דרכים לשפר מערכי מחקר שחסר בהם ייצוג הולם

פעולות:

  • להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות, יחסי גומלין והתרחשויות ולנסח טיעון מדעי

לתאר עצמים ותופעות שראו וחוו בעולם שסביבם

לתאר תופעות ולבנות דוח מבוסס ממצאים ותצפיות

לזהות טענות אשר נתמכות על ידי ראיות

לבסס טענה פשוטה על ראיות  

לתאר תופעה בשים לב לקשרי גומלין איכותיים וכמותיים בין משתנים באמצעות מודלים או ייצוגים

לנסח הסבר לתופעה נצפית בהתבסס על ממצאים (לדוגמה מדידות, דפוסים)  במודעות לכך שהסבר תכליתי (טלאולוגי) והאנשה אינם מתאימים להסבר מדעי

לנסח טיעון מדעי פשוט (טענה ונימוק מסוג ראיה או הסבר)

לזהות ממצאים התומכים בנקודות ספציפיות של ההסבר, ולהבחין בין דוגמאות אנקדוטליות לבין רעיונות שנתמכים בראיות

לתאר קשרי גומלין איכותיים וכמותיים בין משתנים באמצעות מודלים או ייצוגים

לתאר קשרי גומלין מתמטיים בין משתנים

לבנות הסבר מדעי לתופעה בהתבסס על ממצאים מהימנים ממקורות שונים תוך יישום רעיונות ותיאוריות מדעיים

לשנות את ההסבר לאור תופעות בלתי צפויות במידה והתרחשו

לבנות טיעון מורכב המבוסס על ראיות כמותיות והסבר מדעי, כדי לתמוך או להתנגד לטענה מוצעת

פעולות:

  • להעריך הסבר וטיעון מדעי ולזהות בעיות או כשלים

להבחין בין דעות לעובדות בהסברים

להעריך הסברים בהתבסס על הראיות הנתונות

להבחין בין ראיות שרלוונטיות לשאלה מדעית נתונה לבין ראיות שאינן רלוונטיות

להבחין בין נימוקים המתבססים על עובדות לנימוקים המתבססים על ממצאים ותצפיות לנימוקים המתבססים על השערות

לשאול שאלות על הצדקה של הסבר מוצע

לזהות הסברים שנתמכים על ידי ראיות ולשאול שאלות על הראיות התומכות בהסברים מוצעים

להבחין בין הסברים טובים יותר (מסבירים את כל הראיות) לבין הסברים טובים פחות (לא מסבירים את כל הראיות)

להבחין בין ראיות רלוונטיות לשאלה מדעית נתונה לראיות שאינן רלוונטיות

להבחין בין ראיות למסקנות

לזהות כשלים נפוצים בהסברים מוצעים על ידי הסובבות אותן או באמצעי התקשורת ובפרשנות ראיות (כשלים כדוגמת הכללת יתר, הסקת סיבתיות ממתאם, היעדר בידוד משתנים, הסתמכות על מדגם לא מייצג, תיאור תופעות ביולוגיות במונחים תכליתיים והאנשה)

לתאר ולהסביר תופעות בטבע בשים לב לאקראיות בשינויים שמתרחשים, ללא שימוש בתכליתיות או בהאנשה

להשוות בין טיעונים שונים המבוססים או מתייחסים לאותם ממצאים

להעריך כיצד הממצאים תומכים בטענה ואת המידה בה הם מעלים את סבירותה

לשאול שאלות שמאתגרות את ההנחות העומדות בבסיס טיעון מוצע (על ידי הסובבים אותם ובמדיה) ו/או את פרשנות הנתונים ו/או את תהליך איסופם

פעולות:

  • להשתמש בידע מדעי בהקשרים מגוונים (למשל בתכנון פרויקטים, בחיזוי תופעות, בקבלת החלטות)

להבין שידע מדעי מתחומים שונים ובהקשרים מגוונים מאפשר להרחיב את הידע שלנו על העולם ומסייע לפתור בעיות בתחומים רבים

להבין שהידע המדעי הוא תוצר של הקהילה המדעית ושהשימוש בשיטות ובידע מדעי הם נחלתה של החברה

להבחין ברלוונטיות של ידע מדעי ושיטות מדעיות לסוגיות (תיאורטיות ומעשיות) שמעסיקות את החברה האנושית ואותנו כפרטים בחברה

להשתמש בידע מדעי בדיון בסוגיות חברתיות, סביבתיות וכולי

לקבל החלטות המתבססות על ידע מדעי וליזום פעולות לפתרון של סוגיות מורכבות המשלבות היבטים מדעיים

למזג בין רעיונות משלימים, ליישב בין רעיונות סותרים ולהשתמש ברעיונות מתחומי דעת שונים כדי להסביר ולחזות תופעות או לפתור בעיות

לחזות ולהסביר תופעות באמצעות מודלים המייצגים תופעות מזווית המחקר של תחומי דעת שונים ולהיעזר בהם כדי לפתור בעיות מורכבות

להבין מושגים הקשורים למדע כמו משבר האקלים, ביטחון תזונתי, פיתוח מקיים, בריאות, שוויון הזדמנויות מגדרי בתחומי דעת שונים, ולחבר בין ההקשרים השונים שבהם כל מושג נדון כדי לייצר לו תפיסה כוללת

לקשר בין מושגים הקשורים למדע לסביבה ולחברה כדי לגבש הבנה לגבי תפיסת השלומות (wellness) והרווחה הבריאותית, הגופנית והחברתית של בני האדם

פעולות:

  • לזהות, להשתמש, להעריך ולבנות מודלים לתיאור, להסבר ולחיזוי תופעות (בהקשרים כמו מבנה החומר, מערכות אקולוגיות, הדבקה ויראלית, שינויי אקלים, שרשרת אירועים סיבתית)

לפתח מודל או להשתמש במודל כדי להמחיש תופעות לדוגמה מודל פיזי או פיקטוגרם

להבין כי מודל יכול להמחיש תופעה רחוקה או גדולה על ידי ייצוג מוקטן של התופעה (כמו מודל מערכת השמש) או להמחיש תופעה בעלת ממדים קטנים על ידי ייצוג מוגדל (כמו מודל של מבנה השן)

להשתמש במודלים או לפתח אותם באופן עצמאי כאמצעי לשיפור ההבנה ולהרחבת הידע

להכיר סוגים שונים של מודלים, להשתמש בהם או לפתח אותם כדי להדגים תופעה ולהסביר כיצד היא מתרחשת באופן שמתיישב עם הראיות הנתונות וכאמצעי לתקשר את הבנת התופעה הנדונה

להכיר מודלים מסוגים מגוונים (לדוגמה מבניים, התפתחותיים, תהליכיים, מיון וקנה מידה) ולבחור בין מודלים חלופיים לאור הראיות

להשתמש או לפתח מודלים כדי להסביר ולחזות היבטים מרכזיים בקבוצה של תופעות, כאמצעי לחידוד ההבנה , לענות על שאלות היפוטתיות, או כדי לשאול שאלות חדשות על התופעה הנבחנת

לפתח מודלים אלטרנטיביים לייצוג תופעות נתונות ולהעריך את היתרונות והחסרונות של כל מודל להסביר ולחזות את התופעות הנדונות

לשפר ולעדכן מודלים לפי הראיות

פעולות:

  • לחשוב מערכתית לרבות זיהוי הרכיבים במערכת, זיהוי הקשרים ביניהם וחיזוי ההשפעה של שינוי של רכיב אחד או יותר בתוך המערכת, לצורך הסבר תופעות ופתרון בעיות מורכבות

לזהות את הרכיבים הבסיסיים במערכת

להבין שמערכות (טבעיות ומלאכותיות) מורכבות מרכיבים שפועלים ביחד ושיש לה יכולת תפקודית שאין לכל אחד ממרכיביה בנפרד

לזהות ולהבין קשרים סיבתיים פשוטים בין מרכיבי המערכת

להבין שלכל מרכיב במערכת יש השפעה על התפקוד השלם של המערכת

לזהות את הרכיבים והתהליכים במערכת, את היחסים ביניהם ולתאר את המערכת באמצעותם

להבחין בין הרכיבים במערכת לבין התהליכים שמקשרים ביניהם (מנגנוני זרימה של חומר, מידע ואנרגיה)

לתאר את רכיבי המערכת ואת התהליכים שמקשרים ביניהם על ידי מודל ייצוגי פשוט של מארג היחסים (איור או גרפים)

להשתמש במודל פשוט כדי לחזות כיצד שינוי באחד הרכיבים ו/או התהליכים ישפיעו על תפקוד המערכת

להבין שמערכת היא אסופה של רכיבים הפועלים ביחד, ושיש לה יכולת תפקודית שאין לכל אחד מרכיביה בנפרד

לזהות יחסים דינמיים  (לא ליניאריים) בתוך מערכת, לארגן את רכיבי המערכת, התהליכים והאינטראקציות בתוך מארג יחסים ולבדוק מה ההשפעה של שינוי באחד מהרכיבים, מהתהליכים או מהאינטראקציות על התנהגות המערכת

להפיק הכללות לגבי מערכת ולזהות דפוסים בתוך המערכת

להתבונן בדינמיקה של מערכת לאורך זמן ולהבדיל בין השפעות מיידיות לעומת השפעות ארוכות טווח

להבין יחסי גומלין בין מערכות (מערכות יכולות להיות באינטראקציה עם מערכות אחרות; רכיבים במערכות יכולים להיות תתי-מערכות שניתן לחלק לקטגוריות ברמות ארגון שונות)

להבין את מגבלות המודל המייצג מנגנון של מערכת ושל היותו אידיאליזציה

לזהות ממדים חבויים של מערכת

לחקור ולנתח מערכות באמצעות הגדרת גבולות, תנאים התחלתיים ופלט

להבין תהליכי בקרה מורכבים שפועלים בתוך המערכת. לדוגמה מעגלי משוב.

להשתמש במודלים (פיזיקליים, מתמטיים, ממוחשבים) לביצוע סימולציות של פעילות מערכות ושל אינטראקציות בין רכיבים בתוך מערכת ובין מערכות שונות, לצורך חיזוי תופעות, אגב הבנת המגבלות של המודל

פעולות:

  • לנסח שאלות מחקר, להעלות השערות, לתכנן מערך מחקר מתאים ולבצעו היטב באופן בטוח ובהתאם לתכנון

לערוך תצפיות על סביבתם באמצעות החושים

לשאול שאלות על העולם (תופעות, אורגניזמים, עצמים, תהליכים וכולי)

להעלות רעיונות להשערות (מה אני חושבת שיקרה אם...)

למדוד ולהשוות באמצעות יחידות מידה לא סטנדרטיות

לאסוף נתונים באמצעות מנייה ומדידה

להעלות שאלות על תופעה ולמיין אותן על פי תבחינים. לדוגמה שאלות שהמענה עליהן באמצעות תצפית, ניסוי או מידענות

לנסח שאלות מחקר ולהעלות השערות המתבססות על תצפיות במטרה למצוא מידע נוסף על העולם הטבעי והמלאכותי

לערוך תצפיות וניסויים פשוטים ולתעד אותם

לעבוד עם חומרים וכלים ולהתנסות בהם באופן בטוח, כדי לענות על שאלות ולבחון רעיונות והשערות

למדוד באמצעי מדידה מגוונים ולתעד את התוצאות

להשתמש בציוד וחומרים באופן בטוח תוך זיהוי סיכונים אפשריים

לנהוג בהתאם לכללי אתיקה ושמירה על הטבע

לשאול שאלות על תופעות ולמיין אותן לפי הצורך או המניע התיאורטי שעומד מאחוריהן (שאלות תיאוריות המסייעות להכיר תופעה/אובייקט לעומקו, שאלות סיבתיות המסייעות להבין תופעה או מנגנון וכולי)

לזהות שאלת מחקר גלויה במקורות המתארים מחקר מדעי

לנסח שאלות שאפשר לענות עליהן באמצעות מחקר כדי לבחון השערות ותחזיות (לדוגמה, מה היה קורה אילו?)

לנסח השערות בעזרת מילים כמו "יתכן ש...", "אם... אז..." ולתת הסבר מדעי להשערה

לבחון השערה על פי תבחינים כמו, נשענת על עובדה, ראיות ו/או מידע מבוסס וניתנת לבדיקה מדעית

להבחין בין השערה לבין ניחוש על פי התבחינים לעיל.

להציע ניסויים פשוטים או תצפיות פשוטות (לתכנן מדידות טמפרטורה או אורך למשל) כדי למצוא תשובות לשאלות, לתכנן את הניסויים בשים לב לגורמים שאת השפעתם בודקים, לגורמים קבועים, לבקרה, לחזרות ולשימוש בכלי מדידה ולהסביר את חשיבותם

להעריך כלים ושיטות שונות המתאימים לאיסוף נתונים

להחליט על סוג הבדיקות הנדרשות לצורך בחינת ההשערה

לערוך תצפיות, ניסויים ומדידות ולתעד אותם בכלים מתאימים לרבות בטכנולוגיות דיגיטליות

לנסח שאלות חקר שאפשר לענות עליהן באמצעות מחקר עצמאי (במעבדה, בבית, בסביבה חוץ כיתתית) כדי לבחון השערות המבוססות על מודל או תיאוריה לבחינת מידת התאמה בין חיזוי לבין תוצאות; להוסיף ממצאים או לחזק טיעונים; להבין קשרים בין משתנים תלויים לבלתי תלויים או יחסי גומלין בין רכיבים במערכת או במודל; להבהיר או ללטש מודל או הסבר

לבחור כלי חקר מתאים ולנמק את בחירתו לרבות ניסויים, תצפיות, סקר אקולוגי, לצורך איסוף מהימן של נתונים כמותיים ואיכותניים כדי לענות על שאלות ולבחון את ההשערות.

לתכנן בשיתוף עמיתות את מערך המחקר ולנמק בשים לב לגורמים קבועים ולגורמים משתנים, לבידוד משתנים, לבקרה, לחזרות, לריבוי פריטים ולשימוש בכלי מדידה

לזהות גורמים קבועים וגורמים משתנים (משתנים תלויים, בלתי תלויים ומבוקרים) ולהבחין בין שיטת המדידה לבין הגורמים הנמדדים

להעריך את הדיוק של מגוון שיטות לאיסוף מידע ונתונים

לערוך תצפיות, ניסויים ומדידות ולתעד נתונים כמותיים ואיכותניים באופן בטוח, קפדני, מדויק ואובייקטיבי

לבחור כלים מתאימים לאיסוף, לתיעוד, לניתוח ולהערכת נתונים

להעריך סיכונים אפשריים ולהביא בחשבון שיקולים אתיים, חברתיים וסביבתיים רלוונטיים לשיטות החקר המוצעות

להחליט מהי רמת דיוק הנתונים הנדרשת ולעדכן את התכנון בהתאם, בשים לב למגבלות

פעולות:

  • לזהות ולהעריך שאלות מחקר, תצפיות וניסויים מדעיים
  • לזהות מגבלות מחקריות (למשל היעדר קבוצת ביקורת, קושי בבידוד משתנים) ואת הדרכים להתמודד עימן
  • להכיר ולהעריך שיטות להבטחת מהימנות נתונים ואובייקטיביות של הסברים
  • להתנהל ביושרה ובשקיפות בעריכת ניסויים מדעיים ובדיווח על תוצאותיהם

להשוות בין שיטות מחקר (תצפיות ומדידות) שערכו הן  ועמיתיהן

להעריך את שיטות איסוף הנתונים של עצמן ושל עמיתיהן

לזהות מקורות אפשריים לטעות ולהציע שיפורים לשיטות המחקר של עצמן ושל עמיתיהן

לזהות הנחות הקיימות בדיווח על תוצאות ניסויים

להבחין בין דעות, רגשות ואמונות לבין מה שנתפס באמצעות החושים למדידות באמצעות מכשירים בביצוע ובהערכה של חקר מדעי

להעריך את שיטות החקר ומערך הניסוי המוצעים לרבות מידת השליטה במשתנים (תלויים ובלתי תלויים) ואיכות מסד הנתונים שנאסף

לזהות מקורות אפשריים לטעות ולהציע הצעות לשיפור מערך המחקר

לגלות מודעות להנחות מובלעות ולהטיות אפשריות בעבודתם ובדיווחים על ממצאים מדעיים

להבחין בין ראיה כמותית לאיכותנית

להעריך את התקפות והמגבלות של המודל או הייצוג של האובייקטים והתופעות המיוצגים

להפגין ספקנות מנומקת ולהשתמש בידע הנצבר כדי להעריך טיעונים בדיווחים על ממצאים מדעיים

להעריך יתרונות וחסרונות של ניסוי מבוקר לעומת מחקר מתאמי (קורלציה), תצפית לעומת ניסוי, מדגם אקראי לעומת מדגם מייצג, מחקר עם חזרות לעומת מחקר המבוסס על מקרה יחיד (case study), מחקרי מיפוי ונתוני עתק (Big Data) (לדוגמה פרויקט הגנום) לעומת מחקרים מונחי השערה

להבין את דרכי הדיווח המדעי, הנערך באמצעות ביקורת עמיתים. להעריך אמינות מקורות מידע מדעיים

להעריך את שיטות החקר ומערך הניסוי המוצעים, לרבות זיהוי מקורות לטעויות או לסבירות נמוכה, משתנים מתערבים ופרשנויות והסברים חלופיים לראיות

לתאר באופן מפורט דרכים אפשריות לשיפור שיטות החקר ואיכות מסד הנתונים

להפגין מודעות וספקנות מנומקת להנחות היסוד ולמסד הנתונים ולזהות הטיות בעבודתן שלהן ושל עמיתיהן ובדיווחים על ממצאים מדעיים

פעולות:

  • לנתח תוצאות, להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות מבוססות

לייצג תצפיות ורעיונות באמצעות ציור או תמונה

לתעד מידע (תצפיות, מחשבות ורעיונות) באמצעות תמונות, ציורים, טבלאות וגרפים או תיאור מילולי

לתאר דפוסים או יחסי גומלין בין אובייקטים/תופעות/אירועים טבעיים או מלאכותיים המתגלים בתצפיות, כדי להשיב על שאלות מדעיות ולפתור בעיות

להשוות בין תחזיות (המבוססות על התנסויות קודמות) לבין מה שהתרחש בפועל (אירועים נצפים)

לעבד את הנתונים ולנתח אותם באופן סטטיסטי תיאורי (לדוגמה חישוב ממוצע)

לייצג נתונים בטבלאות או בייצוגים גרפיים מגוונים (גרף עמודה, פיקטוגרף, דיאגרמת עוגה) לגילוי דפוסים המעידים על יחסי גומלין

לנתח ולפרש נתונים למשל בעזרת ייצוגים, כדי לאתר היגיון בתופעות (הכללות, מגמות ודפוסים), באמצעות הנמקות, ייצוגים וחישובים

להבחין בין תיאור הנתונים לבין המסקנות שאפשר להסיק מהם

להשוות בין נתונים שנאספו על ידי קבוצות שונות כדי לדון בדמיון ובהבדל בין ממצאיהן

לבנות, לנתח ולפרש ייצוגים גרפיים (לדוגמה תרשימים, גרפים או טבלאות) של נתונים או של קבוצות נתונים גדולות כדי לזהות קשרים ליניאריים ולא ליניאריים

לזהות קשרים של סיבה ושל מתאם

לנתח ולפרש נתונים כדי לספק ראיות להסבר או לתיאוריה

ליישם מושגים סטטיסטיים והסתברותיים (כולל ממוצע, חציון, שכיח ורעיון השונות) כדי לנתח ולאפיין נתונים בכלים דיגיטליים

לגלות מודעות למגבלות של נתונים (לדוגמה שגיאת מדידה) ולחתור לשיפור הדיוק של הנתונים באמצעות שיטות וכלים מגוונים

לנתח נתונים בכלים, בטכנולוגיות או במודלים (לדוגמה, חישוביות, מתמטיקה) כדי לנסח טענות מדעיות מבוססות ומהימנות או כדי למצוא פתרון אופטימלי

ליישם מושגים ורעיונות סטטיסטיים והסתברותיים (כולל סטיית תקן, שונות, קביעה אם פונקציה מתאימה לנתונים, לשיפוע, לנקודת חיתוך ולקבוע את הישר עבור פונקציות ליניאריות) בכלים דיגיטליים

להשוות בין מסדי נתונים מסוגים שונים (מופקים באופן עצמאי או ממאגר) כדי לבחון עקביות של מדידות ותצפיות

להעריך את ההשפעה של מידע ונתונים חדשים על הסבר קיים

פעולות:

  • להעריך ראיות ממקורות שונים (לדוגמה, תוצאות ניסוי מבוקר, ניתוח מסד נתונים, נתוני מחקר איכותני)
  • לזהות את ההנחות וההטיות בראיות ובמסקנות המוצגות במחקרים
  • להבחין בין טיעונים המבוססים על ראיות ותיאוריות מדעיות לבין כאלה שאינם

לזהות טענות אשר נתמכות על ידי ראיות

להבחין בין דעות לעובדות בהסברים של עצמן ושל חבריהן

לבסס טענה פשוטה על ראיות

להבחין בין השערות לבין עובדות או ראיות

להבחין ראיות למסקנות

להבחין בין ראיות רלוונטיות ללא רלוונטיות למענה על שאלה מדעית ולהסביר מדוע

להבחין בין ראיות המבוססות על מדגם מייצג לעומת דוגמאות אנקדוטליות מבחינת היכולת לעשות הכללות

להעביר ולקבל ביקורת על הממצאים ולהציע תיקונים במערך המחקר ובפרשנות על הממצאים.  

להשוות בין טיעונים שונים המבוססים על אותם ממצאים

להשוות בין שני טיעונים באותו נושא ולהעריך אם הם מדגישים אותן ראיות ואם הם מפרשים ממצאים בצורה דומה; לזהות נקודות הסכמה ומחלוקת

להעביר ולקבל ביקורת על הסברים, הליכי חקר ומודלים בהתבסס על ראיות ועל נתונים רלוונטיים ולבקש או להגיב לבקשות מנומקות לפירוט או הרחבה לפי הנדרש

לבנות טיעון מבוסס ראיות והנמקה מדעית כדי לתמוך בטענה הסברית מוצעת או כדי להתנגד לה

להשוות ולהעריך טיעונים התומכים בטענות מנוגדות בהינתן הסברים ותיאוריות מקובלות, ראיות קיימות וחדשות, מגבלות, אילוצים ושיקולים אתיים וסביבתיים

להעריך את הטענות, הראיות ושיקול הדעת התומכים בהסברים מקובלים, כדי להחליט באיזו מידה הם מחזקים את ההסבר או את הטענה

לקבל ולהעביר ביקורת על טיעונים מדעיים ולשאול שאלות מערערות על אודות הנחות מובלעות ומסקנות, אגב שימוש בראיות המוצגות ובשיקול דעת ובהתחשב בפרספקטיבות או בפרדיגמות שונות; זיהוי המידע או הנתונים הנדרשים כדי ליישב בעיות או סתירות

לנסח טענה חדשה ולבסס אותה באמצעות ראיות, נתונים ושיקול דעת מדעי

פעולות:

  • להשתמש בחשיבה הסתברותית לצורך הערכת מידת הוודאות של הסבר/תיאוריה/טענה ולהבין כי דרגת הביטחון במסקנות גדלה עם הצטברות ממצאים דומים

להעריך את מידת הוודאות של הסברים ושל מודלים שונים לפי מידת התאמתם לראיות

להעריך אינטואיטיבית את הסיכויים להתרחשות תופעה (יש סיכוי, בלתי אפשרי, סיכוי קטן)

להציג מודל/הסבר/תאוריה ואת הממצאים והעדויות התומכים בהם או מפריכים אותם ואת התרומה של כל אחד מהממצאים למידת הביטחון במודל/הסבר/תאוריה

להעריך את מידת הביטחון במודל או בהסבר

לשלב חשיבה הסתברותית בניתוח מודל והערכת הממצאים והראיות התומכים בו או מפריכים אותו ולחשב את התרומה של כל אחד מהממצאים למידת הביטחון במודל

פעולות:

  • לזהות את ההשלכות האפשריות של ידע מדעי על סוגיות חברתיות, סביבתיות ומוסריות (כדוגמת ההשלכות האפשריות של מיפוי הגנום, שימוש באנרגיה)

לזהות את ההשפעה של גורמים טבעיים ומלאכותיים על הסביבה, לדוגמה עונות השנה או התערבות אנושית בטבע

לפתח מודעות לחשיבות של שימור הסביבה ולהשפעות של מוצרים טכנולוגיים על הסביבה ועל החברה

לזהות את השימוש בידע מדעי לפתרון בעיות

לפרש ולהסביר את השלכות של פתרונות (המבוססים על ידע מדעי) לבעיה ולנסח טיעונים על השלכות שלהם על היבטים חברתיים, סביבתיים ומוסריים באמצעות הצגת ממצאים רלוונטיים ודיונים על דילמות ולהשוות ביניהם

לנסח טענות התומכות ביעילות או בחוסר היעילות של פתרונות המבוססים על ידע מדעי הכוללות התחשבות בהשפעות של הפתרונות על החברה ועל הסביבה

להעריך פתרונות שונים לצרכים דומים בהתבסס על קריטריונים מוסכמים ולנוכח ההשלכות שלהם על החברה ועל הסביבה

להעריך פתרונות שונים לבעיות ממשיות המבוססים על רעיונות מדעיים ועל עקרונות, ממצאים אמפיריים או טיעונים לוגיים הקשורים לגורמים רלוונטיים (כגון כלכליים, חברתיים, סביבתיים ואתיים)

מקורות נבחרים

Ben-Zvi Assaraf, O., & Snapir, Z. (2018). Teaching about human biology taking a systems approach. In Kostas Kampourakis, K., & Reiss M. J. (Eds.), Teaching biology in schools global research, issues, and trends, p. 62-73. Routledge Publication. https://doi.org/10.1080/03057267.2020.1733183

Berland, Leema & Mcneill, Katherine. (2010). A Learning progression for scientific argumentation: Understanding student work and designing supportive instructional contexts. Science Education, 94, 765 - 793. https://doi.org/10.1002/sce.20402

OECD (2017), PISA 2015 Assessment and Analytical Framework: Science, Reading, Mathematic, Financial Literacy and Collaborative Problem Solving, PISA, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/9789264281820-en.

Schwarz, Christine, Reiser, Brian, Davis, Elizabeth, Kenyon, Lisa, Achér, Andres, Fortus, David, Shwartz, Yael, Hug, Barbara, & Krajcik, Joe. (2009). Developing a learning progression for scientific modeling: Making scientific modeling accessible and meaningful for learner. Journal of Research in Science Teaching, 46. 632-654. https://doi.org/10.1002/tea.20311

Sikorski, T., Winters, V., & Hammer, D. (June 2009). Defining a learning progression for scientific inquiry. Learning Progressions in Science (LeaPS). Iowa City, IA.


אתרים נבחרים

Government of British Columbia, Competencies Progression

https://curriculum.gov.bc.ca/sites/curriculum.gov.bc.ca/files/curriculum/continuous-views/en_science_k-10_curricular-competencies.pdf

Next Generation Science Standards, NGSS Appendices A through M

https://www.nextgenscience.org/resources/ngss-appendices

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:אוריינות מידע

היכולת להגדיר את המידע הנדרש, לאתרו, לארגנו, להעריכו ולהציגו בצורה מושכלת.

יכולת ליבה פעולות
איתור מידע
  • להבין מהו המידע הנדרש.
  • להכיר מנועי חיפוש ואת ההבדלים ביניהם.
  • להכיר כיצד המידע מאורגן במקורות שונים.
  • לאתר מידע חדש ביעילות.
הערכת מידע
  • להשוות בין סוגים של מקורות מידע.
  • להעריך מידע באופן ביקורתי.
ארגון מידע
  • למזג בין מקורות מידע.
  • להשתמש בשיטות מגוונות לתיעוד, לארגון ולמיון מידע.
שימוש במידע
  • לסכם ולעבד מידע (טקסטואלי, חזותי, כמותי).
  • לבחון השערות ולהסיק מסקנות.
  • להשתמש במידע באופן חוקי והוגן.
הצגת מידע
  • להציג מידע באופן בהיר.
  • להשתמש בשיטות הצגה מגוונות.
  • להתאים את התכנים למטרה (הסבר, שכנוע, הנעה לפעולה וכיו"ב), לקהל היעד ולנסיבות.

יכולות ליבה:
איתור מידעהערכת מידעארגון מידעשימוש במידעהצגת מידע

פעולות:

  • להבין מהו המידע הנדרש
  • להכיר דרכי ארגון מידע במקורות שונים
  • לאתר מידע חדש ביעילות
  • להכיר מנועי חיפוש ואת ההבדלים ביניהם

להכיר את החשיבות של שימוש במידע

לאפיין את סוג המידע הנדרש על מנת לענות על שאלה מוגדרת היטב

לזהות ולהבין את הצורך שעבורו יש לחפש מידע ולהגדיר את סוג המידע הרצוי (טקסט, תמונה, סרטון)

להבין את המבנה הארגוני של ספרים (פרקים, תוכן עניינים, מפתח)

להכיר מקורות מידע מודפסים ודיגיטליים תואמי גיל (כגון ויקיפדיה, מילוני תמונות, מגדירי תמונות, אנציקלופדיות לילדים, מפות)

לאתר מידע ברשת, במדריכי נושאים ובאמצעות חיפוש פשוט במנוע חיפוש או במאגר מידע


לשמור על ספרים בכלל ועל ספרי ספרייה בפרט

להבין את שיטת ארגון ספרי הקריאה בספרייה (סידור אלפביתי) ולאתר ספרים באמצעותה

להגדיר את צורכי המידע (מבחינת צורת ייצוג ותוכן) באמצעות ניסוח שאלות בהתאם למטרה הלימודית (לדוגמה, סקירה כללית, הסברים לתופעה, השוואה, גיבוש עמדה) בהנחיה של מבוגר

לזהות רכיבים במבנה הארגוני של ספרים (הוצאה, תוכן עניינים, תאריך, מפתח, מונחון וכיו"ב) ולהשתמש בהם

להבחין בין מקורות ראשוניים למשניים ולהשתמש בהם בצורה מתאימה והולמת

להבין את עקרונות הארגון של מידע באתרים ברשת ולאתר מידע בתוך אתרים (באמצעות סרגלי ניווט, היפר-קישורים ומנוע חיפוש פנימי)

לאתר מידע מסוגים שונים באמצעות מדריך אתרים (עץ נושאים)

להבין את עקרונות הקטלוג והסידור של מידע בספריה ולדעת לאתרו בספרי לימוד, בספרי עיון באנציקלופדיות וכד'

להכיר את שיטת דיואי ולהשתמש בה כדי למצוא מיקום של ספרי מידע ועיון בספרייה לפי נושא

לאתר מידע מסוגים שונים (ספרי מידע ועיון, מאמרים אקדמיים, ביקורות וכיו"ב) באמצעות חיפוש ממוקד בקטלוג ספרייה מקוון

להכיר ייצוגי מידע שונים (טקסטואלי, קולי, חזותי) ולהפיק מידע מייצוגים חזותיים

לנסח מילות חיפוש מתאימות כדי לאתר מידע במנוע חיפוש/מאגרי מידע/אתרים ייעודיים

להגדיר באופן עצמאי מה המידע הנדרש (מבחינת צורת ייצוג ותוכן) באמצעות ניסוח שאלות בהתאם למטרה הלימודית (לדוגמה, סקירה כללית, הסברים לתופעה, השוואה, גיבוש עמדה)

להכיר מאגרי מידע מקוונים ומודפסים ומנועי חיפוש ייעודיים לסוג מידע מסוים

להכיר מנועי חיפוש ייעודיים לנושאים מסוימים, לנסח מילות חיפוש ולהשתמש באסטרטגיות חיפוש מגוונות (למשל על פי מילות חיפוש, מחרוזת חיפוש ואופרטורים) במאגרי מידע מתאימים

להגדיר באופן עצמאי את צורכי המידע (מבחינת צורת ייצוג ותוכן) באמצעות ניסוח שאלות בהתאם למטרה לימודית או חוץ לימודית ולקהל היעד

לבצע חיפוש מתקדם של מידע במנועי חיפוש או במאגרי מידע באמצעות ניסוח שאילתות, מילות ומחרוזות חיפוש מתאימות, שימוש באופרטורים והגדרת פרמטרים רלוונטיים; להשתמש ביישומים מקוונים לקבלת מידע מעודכן

להבין את מאפייני המידע המצוי ברשת ואת יתרונות וחסרונות הרשת כמקור מידע

פעולות:

  • להשוות בין סוגים של מקורות מידע
  • להעריך מידע באופן ביקורתי

להבחין בין בדיה לאמת במקורות שהן קוראות

להבחין בין סוגה סיפורית לסוגה מידעית

להכיר בכך שיש מקורות מידע לא אמינים

להכיר סוגי מקורות מידע מקוונים ומודפסים (כגון מאגרי נתונים, בלוגים, עיתונות כתובה) ואת ההבדלים ביניהם

להבחין בין סוגי מקורות מידע המבוססים על עובדות לעומת סוגי מקורות המבוססים על פרשנות ועל דעות

להכיר את המבנה של כתובת אתר ברשת ואת משמעותה

לזהות מאפיינים של פריטי מידע כדוגמת מועד הכתיבה, יוצר המידע, בימת הפרסום ולהעריך באמצעותם את האמינות/עדכניות/רלוונטיות של המידע

הבין מהו סוג המקור המתאים כדי למצוא תשובות לשאלות שונות

להבחין בין סוגי מידע (למשל, מידע ראשוני לעומת משני, מדעי-אקדמי, דיווח עיתונאי, מאמרי דעה, מסמכי מדיניות)

להעריך מידע ומקורות לפי קריטריונים רלוונטיים

להבין את ההקשרים החברתיים והתרבותיים בבסיס הצגת המידע

לחפש מידע על סוגיה מסוימת במגוון מקורות מידע, לזהות סתירות בין המקורות ולנסות ליישב אותן

להשוות בין מקורות ולתעדף אותם על בסיס תבחינים לרבות רלוונטיות, עדכניות, דיוק, סמכות, אמינות ומהימנות

לזהות מידע מוטה, להבחין בהשפעה של נקודות מבט שונות על המידע ולהצליב מידע כדי לקבל תמונה אמינה ומהימנה

פעולות:

  • להשתמש בשיטות מגוונות לתיעוד, לארגון ולמיון מידע
  • למזג בין מקורות מידע

להדגים מיומנויות מיון מידע פשוטות (כגון סידור, מיון וקיבוץ לקטגוריות)

למיין ולארגן מידע בהתאם למטרה אגב שימוש בדפוסי ארגון נפוצים (כגון סידור כרונולוגי, רעיון עיקרי בשילוב רעיונות תומכים)

לשמור מידע בצורה נוחה לאחזור בתיקיות או בענן
לבנות כלי לאיסוף מידע (למשל שאלון או סקר) ולהשתמש בו
למיין ולארגן מידע כדי להדגים קשרים בין רעיונות (כגון סדר כרונולוגי, סיבה ותוצאה, השוואה והנגדה) לשמור מידע בצורה נוחה לאחזור בתיקיות או בענן, לבנות מאגר שיתופי מקוון ולקטלג אותו באמצעות תגיות ביישום ייעודי
להשתמש בכלים טכנולוגיים ליצירת הפניות, לשימוש בציטוטים ולארגון מקורות נבחרים

לבנות כלים דיגיטליים לאיסוף מידע ולהשתמש בהם

להכיר סכמות ארגון מידע (למשל סכמה אלפביתית, כרונולוגית, גיאוגרפית, נושאית, משימתית) ולהתאים אותן למטרה, למשתמשות וכו'

להכיר כלים לתיעוד ולארגון מידע באופן מקוון ובאופן מקומי ושיתופי; להשתמש בהם כיחידים או בשיתוף עם עמיתות

פעולות:

  • לסכם ולעבד מידע
  • לבחון השערות ולהסיק מסקנות

להשתמש באסטרטגיות פשוטות לסיכום מידע (לרשום נקודות, להדגיש וכו') בהתאם למשימה מוגדרת

להשתמש במידע ובנתונים קיימים כדי להכריע בין דרכים חלופיות לפתרון בעיה

להשתמש באסטרטגיות שונות (למשל סריקה מהירה של טקסט, זיהוי מילות מפתח, שאלות ומשפטי מפתח, בחינת כותרות וכותרות משנה) לצורך איתור מידע ורעיונות מרכזיים

להשתמש במגוון כלים ושיטות (כדוגמת עזרים גרפיים, תרשימי זרימה, שימוש בכותרות) כדי לסכם ולעבד רעיונות ופרטי מידע

להתמצא בגיליון נתונים ולהשתמש במיון בסיסי ומותאם אישית ובפונקציות בסיסיות (סכום, ממוצע) לצורך עיבוד נתונים

לחפש אחר מידע ונתונים כדי להכריע בין חלופות שונות לפתרון בעיה

לעבד מסד נתונים באמצעות נוסחאות (כדוגמת חישוב מותנה, מציאת מקסימום/מינימום, הצבת נתונים על פי סוג)

להפיק מידע באמצעות שאילתות על בסיס נתונים

לנתח ולפרש נתונים ולזהות דפוסים וקשרים מעניינים

להציע הסבר או פתרון מנומק לבעיה נתונה על סמך גוף ידע ונתונים מוגדרים ורלוונטיים

להבין מהי גניבה ספרותית (פלגיאט) והשלכותיה, לזהות מקרים של גניבה ספרותית ולדעת כיצד להימנע ממנה

לכבד זכויות יוצרים, להשתמש בצורה הולמת בציטוטים, בהפניות ובהערות שוליים ולייצר מקורות נבחרים תקינה של מקורות לסוגיהם

להפיק מידע באמצעות שאילתות על בסיס נתונים

להבין את ההבדל בין נתונים (Data) לנתוני עתק (Big Data) ולהכיר אמצעים שונים להפקת משמעות מנתוני עתק

להציע השערה לפתרון בעיה, לחפש נתונים רלוונטיים לבחינתה ולבקר את ההשערה על סמך המידע שנאסף

פעולות:

  • להציג מידע באופן בהיר
  • להשתמש בשיטות הצגה מגוונות
  • להתאים את התכנים למטרה, לקהל היעד ולנסיבות

להכיר ייצוגי מידע שונים (טקסטואלי, קולי, חזותי)

לייצר מסמך המשלב בין טקסט לתמונה/איור

לעצב תוצר ידע ולהציג את המידע באמצעים פשוטים, אגב שימוש בייצוגי מידע שונים (טקסטואלי, קולי, חזותי)

לזהות יתרונות וחסרונות של דרכים שונות לייצוג מידע

לבנות מצגת בעזרת תבניות ובחירת עיצוב מתאים לסוג המידע המוצג ולמטרת ההצגה

לייצג נתונים ברמה בסיסית כדוגמת גרף עמודות ותרשים עוגה

לבחור באופן מושכל תכנים, סוגי מידע וייצוגים המתאימים להצגה/הפצה ולהתאימם לצרכים, לקהל היעד ולמאפייני המדיום והסוגה

לבחור את הדרך והאמצעים המתאימים ביותר להצגה ולהפצה של מידע בהתאם לנושא, למטרה, לקהל היעד ולמאפיינים רלוונטיים נוספים

לייצג קשרים בין רעיונות בעזרת כלים שונים לסיווג ולניתוח מידע

מקורות נבחרים

מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע. (2017)  אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית – פיתוח כישורים וידע הדרושים ללומד במאה ה-21. ירושלים: משרד החינוך.

משרד החינוך. אוריינות דיגיטלית טכנולוגית לחטיבה העליונה/ מסמך יישומי ורשימת מיומנויות. ירושלים: משרד החינוך.


Canada's Centre for Digital and Media Literacy. (2019) Use, Understand & Create: A Digital Literacy Framework for Canadian Schools (K-12). MediaSmarts, Ottawa.

Carretero Gomez, S., Vuorikari R., Punie Y..(2017). Degicomp 2.1/ The Digital Competence Framework for Citizens. European Commission. 10.2760/38842


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority, Information and communication technology (ICT) capability.

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/information-and-communication-technology-ict-capability/

Government of British Columbia, Digital Literacy

https://www2.gov.bc.ca/gov/content/education-training/k-12/teach/resources-for-teachers/digital-literacy

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/information-and-communication-technology-ict-capability/

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:אוריינות מתמטית

היכולת לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית וליישם ידע, מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה מתמטיים (על אודות נתונים, כמויות, גיאומטריה, תבניות) למגוון צרכים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים.

יכולת ליבה פעולות
אוריינות כמותית

(Quantity)

  • להבין מספרים, כמויות, מערכות מספרים ואת הייצוגים שלהם
  • ליישם ידע כמותי ומיומנויות חישוב ואומדן לצורך מידול ופתרון בעיות במגוון הקשרים.
ייצוג מופשט

(Abstraction and Symbolic Representation)

  • להבין ולבטא יחסים מופשטים וקשרים בין המוחשי למופשט (לדוגמה, הכללה מהמקרה הפרטי לכללי ולהפך)
  • להבחין בין משתנים לבין קבועים (לדוגמה, הערכים המספריים של קוטר והיקף של מעגל עשויים להשתנות, ואילו היחס ביניהם הוא מספר קבוע)
  • להשתמש במגוון שיטות ייצוג מתמטיות (מספריות, אלגבריות, גרפיות, טבלאיות ועוד) כדי למדל ולהסביר תופעות ולפתור בעיות.
חשיבה גיאומטרית

(Space and Shape)

  • להכיר ולזהות תכונות של צורות גיאומטריות (לדוגמה,למלבן ארבע זוויות ישרות)
  • להבין ולבצע טרנספורמציות של צורות גיאומטריות (כגון סימטריה, הזזה, דמיון וחפיפה)
  • להשתמש בידע גיאומטרי לתיאור המרחב ולהתמצאות בו במגוון מצבים והקשרים
  • להצדיק טענות על סמך הגדרות, אקסיומות ומשפטים.
אוריינות נתונים

(Uncertainty and Data)

  • לאסוף, לארגן, להציג ולפרש נתונים גולמיים ומעובדים (מה אפשר ללמוד מהנתונים על התופעה הנחקרת? איזה סיפור מספרים הנתונים?)
  • לעבד נתונים סטטיסטיים לצורך בחינת השערות והסקת מסקנות
  • לזהות הטיות וכשלים בחשיבה הסתברותית ובהסקת מסקנות מנתונים
  • להשתמש בהסתברות ובמושגים סטטיסטיים לצורך התמודדות עם מצבי אי-ודאות.
יכולות ליבה:
אוריינות כמותיתהפשטה וייצוג מופשטחשיבה גיאומטריתאוריינות נתונים

פעולות:

  • להבין מספרים, כמויות, מערכות מספרים ואת הייצוגים שלהם
  • ליישם ידע כמותי ומיומנויות חישוב ואומדן לצורך מידול ופתרון בעיות במגוון הקשרים

לספור, למנות ולהשוות כמויות

להשתמש בכלים מוחשיים כדי למדל שאלות כמותיות בסיסיות

לסדר, לייצג ולהשתמש במספרים עד 1,000

למדל מצבים בחיי היום-יום בהסתמך על מספרים עד 1,000 ובעזרת פעולות החשבון הנדרשות; לאמוד פתרון לבעיה נתונה ולבדוק את ההיתכנות של האומדן

לסדר, לייצג ולהשתמש במספרים רב-ספרתיים ובמספרים רציונאליים אי-שליליים

למדל מצבים בחיי היום-יום בהסתמך על המספרים הרציונאליים האי-שליליים ובעזרת פעולות החשבון הנדרשות; לאמוד פתרון לבעיה נתונה ולבדוק את ההיתכנות של האומדן

לסדר, לייצג ולהשתמש במספרים הממשיים בפתרון בעיות יום-יומיות

למדל מצבים בחיי היום-יום בהסתמך על המספרים הממשיים ובעזרת פעולות החשבון הנדרשות; לאמוד פתרון לבעיה נתונה ולבדוק את ההיתכנות של האומדן

לייצג מספרים גדולים מאוד וקטנים מאוד

למדל ולפתור בעיות מילוליות מורכבות במגוון תחומים כגון חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי

פעולות:

  • להבין ולבטא יחסים מופשטים וקשרים בין המוחשי למופשט (לדוגמה, הכללה מהמקרה הפרטי לכללי ולהפך)
  • להבחין בין משתנים לבין קבועים (לדוגמה, הערכים המספריים של קוטר והיקף של מעגל עשויים להשתנות, ואילו היחס ביניהם הוא מספר קבוע)
  • להשתמש במגוון שיטות ייצוג מתמטיות (מספריות, אלגבריות, גרפיות, טבלאיות ועוד) כדי למדל ולהסביר תופעות ולפתור בעיות

לבצע הפשטה הנובעת מפעילויות מוחשיות

לבצע הפשטה הנובעת מפעילויות מוחשיות ושאינן מוחשיות

לזהות תכונות של קבוצות מספרים (למשל זוגי ואי-זוגי)

לזהות חוקיות בסדרות מסוגים שונים (סדרות פיגורטיביות, סדרות מספרים עם חוקיות, דגמים חוזרים, סדרות עולות או יורדות וכו')

לבצע הפשטה הנובעת מפעילויות מוחשיות ושאינן מוחשיות

לזהות דפוסים ולנסח חוקיות

לזהות תכונות של קבוצות מספרים ויחסי הכלה בין קבוצות מספרים ולהשתמש באופן מושכל בפעולות מתמטיות שונות

להבין יחסים המבטאים השוואה הכוללת אותן יחידות מידה (היחס בין תלמידים למורה בכיתה הוא 20:1), לבטא אותם כשברים או אחוזים (למשל ביחס 1:1, כל חלק מייצג 1/2 או 50% מהשלם) ולהשתמש בהבנה של יחסים מסוג זה בהקשרים יום-יומיים (למשל כדי להכפיל כמות במתכון)

להשתמש במשתנים כדי לבטא קשרים בין כמויות, לייצג ולפתור בעיות מילוליות באמצעות כלים אלגבריים ולהבין קשרים פונקציונאליים ליניאריים וריבועיים

להבין קשרים ליניאריים וריבועיים המוצגים בייצוגים שונים (אלגברי, מילולי, גרפי, טבלאי וכולי)

להשתמש בשברים פשוטים ובמספרים עשרוניים לצורך חלוקה פרופורציונאלית

לזהות מיקום של נקודות על מערכת צירים או למקם נקודות על מערכת צירים באמצעות שיעורי הנקודה

לפרש נוסחאות וייצוגים אלגבריים המתארים יחסים בהקשרים שונים ולהשתמש בהם

להכיר ולהשתמש בפונקציות שונות (כולל פונקציות מעריכיות)

פעולות:

  • להכיר ולזהות תכונות של צורות גיאומטריות (לדוגמה,למלבן ארבע זוויות ישרות)
  • להבין ולבצע טרנספורמציות של צורות גיאומטריות (כגון סימטריה, הזזה, דמיון וחפיפה)
  • להשתמש בידע גיאומטרי לתיאור המרחב ולהתמצאות בו במגוון מצבים והקשרים

להכיר באופן אינטואיטיבי צורות גיאומטריות בסיסיות, למיין באופן אינטואיטיבי צורות ואובייקטים לפי מאפיינים

לזהות באופן אינטואיטיבי צורות סימטריות ולדעת לצייר צורות סימטריות

להשתמש במילות יחס המגדירות גודל ומיקום (גדול/קטן, מעל/מתחת וכולי)

להכיר ולהשתמש ביחידות מדידה בסיסיות למשל: שעה, יום, שבוע, שנה). לתכנן סדר יום

לזהות ולתאר בשפה יום-יומית צורות ואובייקטים בסביבתם, להשוות ביניהם על פי מאפיינים ולמיין צורות ואובייקטים לפי תכונותיהם הגיאומטריות

לשרטט צורות גיאומטריות בסיסיות

לזהות באופן אינטואיטיבי צורות סימטריות, לדעת לשרטט צורות סימטריות ולזהות סימטריה שיקופית וסימטריה סיבובית

להשתמש במונחי מיקום וגודל (מימיני, מעליי וכולי)

למדוד באמצעות מתווכים

לפענח תמונה או דיאגרמה פשוטה ולתאר מיקום של אובייקטים (למשל: הבית הוא בין שני הרחובות)
למלא ולנסח הוראות הגעה פשוטות ממקום אחד למשנהו

+ לתכנן סדר יום  ולמקם אירועים אישיים ומשפחתיים על סקלת זמן (יום הולדת, חגים וכד')

להבין יחסי הכלה, להבין את היחסים בין הצורות לתכונותיהן (למשל, במשולש יש לפחות זווית חדה אחת) ולהבין את משמעות ההגדרה של צורה גיאומטרית

לדמיין ולתאר כיצד אובייקטים נראים מפרספקטיבות שונות ולהבין את הקשר בין צורות תלת-ממדיות לבין הפריסות שלהן לשרטט צורות גיאומטריות בסיסיות לזהות סימטריה שיקופית וסימטריה סיבובית ולזהות סוגי סימטריה בצורות גיאומטריות בסיסיות

לצייר מפה או שרטוט לא פורמלי לצורך מתן הוראות, להשתמש במפה לא פורמלית לצורך התמצאות במרחב באמצעות זיהוי נקודות ציון ידועות ומיקום נוכחי, למקם על מפה לא פורמלית לצורך בניית מסלול או ניסוח הוראות

להשתמש ביחידות מדידה מוסכמות (ס"מ, מ', ק"ג, סמ"ק, ליטר וכולי) ולדעת להמיר יחידות מידה

לקרוא שעון  אנלוגי ודיגיטלי, להמיר יחידות זמן (דקות/שעות/יממות וכו) לסדר אירועים לפי חודשים ועונות שנה ולזהות תאריכים בלוח שנה

להבין את המושגים "חפיפה" ו"דמיון", לזהות צורות דומות וצורות חופפות ולהשתמש במשפטי דמיון ומשפטי חפיפה בהקשרים מגוונים

לתאר מסלולים על ידי שימוש בנקודות ציון ובמינוחים כיווניים/מרחביים

לפרש ולפענח מפות שכוללות קנה מידה ולהשתמש בקווי אורך ורוחב כדי לאתר מיקומים

להבין את המבנה הפורמלי של גיאומטריה הכולל אקסיומות, הגדרות ומשפטים

להכיר ולהשתמש ביחידות מדידה מוסכמות נוספות (מ"ק, מדידת זוויות במעלות וכו')

להשתמש במערכות זמן של 12 ו-24 שעות כדי לפתור בעיות שקשורות לזמן ומערבות אזורי זמן שונים (לדוגמה, לחשב פערים בין אזורי זמן שונים), להשתמש בסקלות זמן גדולות מאוד וקטנות מאוד ולמקם אירועים היסטוריים ומדעיים על סקלת זמן רחבה

להשתמש בתכונות רלוונטיות של צורות גיאומטריות לצורך חישוב מידות חסרות של אובייקטים

להבין את המבנה הפורמלי של גיאומטריה, הכולל אקסיומות, הגדרות ומשפטים, להבין את המשמעות של הוכחה דדוקטיבית, לדעת להוכיח משפטים ולנמק שלבים בהוכחות ולהבין מהו תנאי הכרחי ומספיק

להכיר ולהשתמש ביחידות מדידה מוסכמות נוספות (למשל – רדיאנים). לדעת להמיר יחידות מדידה (למשל: לעבור בין פרנהייט לצלזיוס ולהיפך)

פעולות:

  • לאסוף, לארגן, להציג ולפרש נתונים גולמיים ומעובדים (מה אפשר ללמוד מהנתונים על התופעה הנחקרת? איזה סיפור מספרים הנתונים?)
  • לעבד נתונים סטטיסטיים לצורך בחינת השערות והסקת מסקנות
  • לזהות הטיות וכשלים בחשיבה הסתברותית ובהסקת מסקנות מנתונים

לאסוף נתונים מחיי היום-יום ולהציג אותם באופן ויזואלי (למשל בעזרת מדבקות)

לתאר אירועים יום-יומיים שמערבים מקריות (למשל משחק "מלחמה")

להבין שיש אירועים סבירים יותר וסבירים פחות ולחזות תחזיות על אודות הסבירות של אירועים יום-יומיים פשוטים (למשל שירד גשם מחר)

לייצג נתונים במגוון סוגי גרפים (גרף עמודות, פיקטוגרמה וכד')

להשתמש במדדי מרכז פשוטים (ממוצע, חציון, שכיח)

להסביר מדוע תוצאות או אירועים מסוימים סבירים יותר מאחרים (למשל, אם יש יותר כדורים אדומים מכחולים בתיק, "להוציא כדור כחול באקראי" הוא התוצאה הסבירה יותר)

להסביר מדוע תוצאה של ניסוי אקראי עשויה להיות שונה מהתוצאה הסבירה שלו

לתאר את כל התוצאות האפשריות של ניסויים פשוטים (למשל הטלת קובייה)

לזהות ולתאר במשחקים היבטים לא הוגנים שעשויים להשפיע על סיכויי הניצחון (למשל קובייה לא הוגנת)

להבין שסבירות נמצאת בטווח שבין בלתי אפשרי לבין וודאי

להבין ייצוגים גרפיים של משתנים רציפים

לגלות מודעות להשפעה של ערכי קיצון על ניתוח הנתונים

לתאר הסתברות כשכיחות יחסית

לזהות מקרים של הצגת נתונים מטעה (למשל באמצעות ביקורת על בחירת הסקלה)

להבין ולהשתמש בהתפלגויות כדי להעריך טענות שמבוססות על מסד נתונים (לדוגמה, ככל שהמדגם גדול יותר כך התחזית על אודות הערכים הנבחנים באוכלוסייה תהיה מדויקת יותר)

לזהות ולהסביר כשלים בדיווחי מדיה על אודות נתוני סקרים

לפרש סיכויים של אירועים

להבין מהם אירועים תלויים ומהם אירועים בלתי תלויים (למשל, להבין שגם אם בשבע הטלות קודמות הוגנות של מטבע יצא "עץ", ההסתברות של "עץ" בהטלה הבאה היא עדיין 50%)

לחשב את ההסתברות של מאורעות רב שלביים (למשל הטלת שני מטבעות)

Bolstad, O. H. (2019). Teaching for mathematical literacy: School leaders' and teachers' rationales. European Journal of Science and Mathematics Education, 7,(3), 93-108.

Geiger, V., Goos, M., & Forgasz, H. (2015). A rich interpretation of numeracy for the 21st century: A survey of the state of the field. ZDM, 47(4), 531-548.

Jablonka, E. (2015). The evolvement of numeracy and mathematical literacy curricula and the construction of hierarchies of numerate or mathematically literate subjects. ZDM, 47(4), 599-609.

OECD (2018). PISA 2021 Mathematics Framework Draft, PISA, OECD Publishing, Paris.

Taguma, M., & Gabriel, F. (2018). Future of education and skills: Conceptual learning framework. Paris: OECD Publishing.

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:הכוונה עצמית

היכולת לניהול עצמי (Self-Regulation) הכוללת ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן. מאפשרת להתמודד עם לחצים ועם משברים.

יכולת ליבה פעולות
ויסות עצמי

(Self-Regulation)

  • לעצב את הסביבה בהתאם למטרות – לדאוג לארגן את הסביבה שלנו באופן שיקדם התנהגות רצויה; להימנע מראש ממצבים שיצריכו ויסות עצמי.
  • לווסת רגשות ביעילות – היכולת לזהות רגשות ולהבין את השפעתם על הגוף, על החשיבה ועל הפעולה ולווסת אותם בהתאם למצב.
  • להתאים את הבעת הרגשות למצב – היכולת להביע באופן מילולי ולא מילולי תחושות ומחשבות המתאימות לסביבה ולמצבו הרגשי של האחר.
הנעה עצמית

(Self-Motivation)

  • להציב מטרות, לתכנן כיצד להשיגן ולפעול לשם קידומן – להציב מטרות ספציפיות, ריאליות ומדויקות התואמות את היכולות וההעדפות האישיות ולפעול ביעילות על מנת לקדמן (לקבוע סדרי עדיפויות, לתכנן זמנים ולזהות מכשולים אפשריים ועוד).
  • להתמיד במטרה גם לנוכח חסמים ואתגרים – להתמיד גם לאחר כישלון, להתמודד עם תחושת תסכול ולדבוק במטרה גם לנוכח פיתויים.
  • לבצע בקרה עצמית ולעדכן את המטרות בהתאם.
  • להתנהל ביעילות, לנהל זמן ולתעדף משימות (לשמור על ריכוז ולהתעלם מגירויים לא רלוונטיים ומהסחות דעת ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עימן).
התמודדות עם לחץ ומשבר

(Coping)

  • לזהות מצבי קושי, מצוקה ומשבר.
  • לבקש עזרה ולהיעזר באחרים.
  • לסגל חשיבה חיובית גם במצבי קושי – להשתמש באסטרטגיות חשיבה חיוביות (למשל דיבור עצמי חיובי) ולהימנע ממתן פרשנות שלילית ומרומינציות.
  • לגבש דרכים להתמודדות עם משברים – כגון הפחתה של גורם הלחץ או פתרון הבעיה.
  • לגלות גמישות ולהסתגל לשינויים – לקבל מצבים של שינוי בנסיבות, להגיב ולבצע התאמות בהתנהגות, בציפיות ובשגרת החיים.
יכולות ליבה:
ויסות עצמיהנעה עצמיתהתמודדות עם לחץ ומשבר

פעולות:

  • לעצב את הסביבה בהתאם למטרות

להשתמש באסטרטגיות פשוטות של ויסות על מנת להתמודד עם רגשות שליליים בתמיכה של מבוגר (כמו לנשום עמוק, להתרחק מהסיטואציה)

להתמודד עם תסכולים ולזהות סיטואציות מאתגרות בתמיכה של מבוגר

לעבור בגמישות בין סביבות שונות או פעילויות שונות (מהבית לגן, בין משחקים)

לזהות השפעה של מצבי חיים מסוימים על מחשבות, על רגשות ועל התנהגות ; להכיר במידת או בסוג ההשפעה השונה של מצבים אצל כל אדם ואדם

לזהות מצבים מאתגרים ובעלי ערך חיובי בטווח הארוך, להתנסות בהם ולהתמודד עימם

לזהות ולשקול את הכדאיות של התנסות במצבים מפתים בטווח הקרוב, אך בעלי השלכות שליליות בטווח הרחוק

לזהות את היכולת להתמודד ולווסת את הרגשות וההתנהגות במצבים שונים ולבחור מצבים בגמישות ובהתאם להקשר, למשאבים הנתונים ולמטרות ארוכות הטווח

פעולות:

  • לווסת רגשות ביעילות

להשתמש באסטרטגיות פשוטות של ויסות על מנת להתמודד עם רגשות שליליים בתמיכה של מבוגר (כמו לנשום עמוק, להתרחק מהסיטואציה)

להתמודד עם תסכולים ולזהות סיטואציות מאתגרות בתמיכה של מבוגר

לעבור בגמישות בין סביבות שונות או פעילויות שונות (מהבית לגן, בין משחקים)

לזהות מצבים המעוררים עוצמות רגשיות ודורשים ויסות רגשי ואיזון התנהגותי

להכיר דרכים בסיסיות לוויסות (למשל הסחת דעת, דיבור עצמי) וליישמן בהנחיית מבוגר

להכיר מגוון של אמצעים לוויסות עצמי (הסחת דעת, דיבור עצמי פנימי, הערכה מחדש, קבלה, הרחקה, הרפיה גופנית, נשימות) ולבחור את האמצעי המתאים למצבים שונים בבית הספר ובבית

להתאים את השימוש באמצעים לוויסות רגשי למצב, לסוג הרגש, למספר המשאבים הזמינים, למטרות ולמאפיינים האישיים

לנטר את ההשפעה של ויסות רגשי בזמן אמת ובדיעבד ולשנותו באופן גמיש ומותאם

פעולות:

  • להתאים את הבעת הרגשות למצב

להשתמש באסטרטגיות פשוטות של ויסות על מנת להתמודד עם רגשות שליליים בתמיכה של מבוגר (כמו לנשום עמוק, להתרחק מהסיטואציה)

להתמודד עם תסכולים ולזהות סיטואציות מאתגרות בתמיכה של מבוגר

לעבור בגמישות בין סביבות שונות או פעילויות שונות (מהבית לגן, בין משחקים)

להביע רגשות בהתאם למצב באמצעות מילים, הבעות פנים ושפת גוף

להביע רגשות באמצעות מילים, הבעות פנים ושפת גוף בהתחשבות באחרת

להביע רגשות באמצעות מילים, הבעות פנים ושפת גוף באופן מותאם גם במצבים טעונים רגשית

להביע רגשות באופן המקדם תקשורת מיטבית אגב הבנה של הרצונות והצרכים של העצמי ושל האחרת

פעולות:

  • להציב מטרות, לתכנן כיצד להשיגן ולפעול לשם קידומן

לבחור מטרות ופעילויות על סמך ניסיון העבר, להתארגן לקראתן (הכנות/כלים דרושים) ולבצע את הפעולות הדרושות להשלמתן לפי הסדר, בעזרת מבוגר

לפעול לפי הנחיות ולעקוב אחר הוראות מרובות שלבים

להתמיד בפעילות/מטרה/פתרון בעיה לאורך זמן גם לנוכח הפרעות

להציב מטרות לטווח קצר

לזהות מטלות הדורשות השקעת מאמץ או עזרה חיצונית כדי לבצען בהצלחה

להבחין בין מטרות קצרות לארוכות טווח ולהגדיר שלבים להשגת יעדים חברתיים ולימודיים

לזהות ולאתר משאבים (פיזיים, אנושיים ואחרים) להשגת יעדים לטווח קצר ולהבין כיצד אפשר להיעזר בהם

להגדיר יעדים ולייצר תוכנית פעולה להשגת מטרות קצרות וארוכות טווח ולהגדיר שלבים להשגתן

להתאים את השימוש במשאבים זמינים פוטנציאליים (בבית הספר, בבית, בקהילה) להשגת מטרות (טווח קצר עד בינוני) ולהתגברות על מכשולים

להגדיר יעדים (אישיים, חברתיים ואקדמיים) לחיים הבוגרים, כולל שלבי פעולה, מסגרות זמן ותבחינים להערכת הישגים

לזהות, לאתר ולהשתמש במשאבים חיצוניים העשויים לתרום להשגת מטרות לטווח ארוך

פעולות:

  • להתמיד במטרה גם לנוכח חסמים ואתגרים

לבחור מטרות ופעילויות על סמך ניסיון העבר, להתארגן לקראתן (הכנות/כלים דרושים) ולבצע את הפעולות הדרושות להשלמתן לפי הסדר, בעזרת מבוגר

לפעול לפי הנחיות ולעקוב אחר הוראות מרובות שלבים

להתמיד בפעילות/מטרה/פתרון בעיה לאורך זמן גם לנוכח הפרעות

לדחות סיפוקים ולהימנע מפיתויים במהלך השגת יעדים קונקרטיים

לזהות מכשולים והסחות דעת במהלך השגת היעדים ולווסת התנהגויות המפריעות לביצוע המשימה במועד שנקבע

לזהות כיצד הצלחתי להתגבר על מכשולים לשם השגת מטרה

לצפות מכשולים להשגת יעד ארוך טווח (אישי, חברתי או לימודי) ולתכנן "תוכנית מגירה" כדי להתגבר עליהם

פעולות:

  • לבצע בקרה עצמית ולעדכן את המטרות בהתאם

לבחור מטרות ופעילויות על סמך ניסיון העבר, להתארגן לקראתן (הכנות/כלים דרושים) ולבצע את הפעולות הדרושות להשלמתן לפי הסדר, בעזרת מבוגר

לפעול לפי הנחיות ולעקוב אחר הוראות מרובות שלבים

להתמיד בפעילות/מטרה/פתרון בעיה לאורך זמן גם לנוכח הפרעות

לעקוב אחר ההתקדמות במהלך השגת יעד אישי לטווח קצר ולהעריך את מידת ההצלחה

להציב תבחינים להערכת הצלחה אישית, חברתית או אקדמית ולהעריך את ההתקדמות

לבצע רפלקסיה על הפעולות שננקטו על מנת להשיג יעדים שונים

פעולות:

  • להתנהל ביעילות, לנהל זמן ולתעדף משימות

לבחור מטרות ופעילויות על סמך ניסיון העבר, להתארגן לקראתן (הכנות/כלים דרושים) ולבצע את הפעולות הדרושות להשלמתן לפי הסדר, בעזרת מבוגר

לפעול לפי הנחיות ולעקוב אחר הוראות מרובות שלבים

להתמיד בפעילות/מטרה/פתרון בעיה לאורך זמן גם לנוכח הפרעות

להכיר וליישם דרכים לתכנון, לתעדוף ולניהול זמן

לתרגל אסטרטגיות של תכנון, תעדוף וניהול זמן

ליישם כישורי ניהול עצמי באופן שגרתי ביום-יום (תכנון, תעדוף משימות וניהול זמן)

פעולות:

  • לזהות מצבי קושי, מצוקה ומשבר
  • לבקש עזרה ולהיעזר באחרים
  • לסגל חשיבה חיובית גם במצבי קושי
  • לגבש דרכים להתמודדות עם משברים
  • לגלות גמישות ולהסתגל לשינויים

לזהות מצבים המצריכים סיוע חיצוני ואת גורמי הסיוע המתאימים

לזהות כיצד וממי אפשר לקבל עזרה במצבי קושי, חירום ומשבר

לבקש עזרה בעת הצורך

לזהות גורמי סיוע בבית, בקהילה ובבית הספר ולהכיר דרכים שונות לפנייה לעזרה ולקבלת תמיכה וסיוע מאחרים

להשתמש בדרכים שונות להתמודדות עם תרחישים מאיימים או לא נעימים (כגון הרגעה עצמית, התרחקות מהמצב, בקשת סיוע או מדיטציה)

להעריך את תרומתם של מקורות תמיכה שונים ולהתאים את גורם התמיכה המתאים לכל מצב נתון

לפתח עמדות חיוביות בעת לחץ (כגון הערכה והבניה מחדש של מצבים)

להסתגל ולשנות דרכי פעולה ותוכניות בתגובה לשינויים בסביבה או ביעד

לזהות משאבים ומקורות סיוע חיצוניים לפתרון מצבי משבר, לדעת מתי וכיצד להשתמש בהם ולפתח מערכות יחסים תומכות/מערכות תמיכה

לעדכן משימות/תוכניות בשים לב למצבים קשים או בלתי צפויים

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:התנהלות חברתית

היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים חיוביות ומתגמלות במגוון רחב של הקשרים והיכולת לשתף פעולה.

יכולת ליבה פעולות
ניהול קונפליקטים

(Conflict Management)

  • להקשיב ולנהל שיח מכבד גם במצבי קונפליקט.
  • לשמור על גישה חיובית ולהימנע מהתנהגות הגנתית ופוגענית (כגון קפיצה למסקנות וקטיעת דברים של האחר).
  • להביע ולקבל מצבים של חוסר הסכמה ולדעת להתמודד עימם.
  • למצוא פתרונות מיטביים בשיתוף פעולה ובהסכמה – להבין את הרצונות ואת האינטרסים של כל הצדדים, לראות את מלוא התמונה, לחתור לתוצאות חיוביות ולהיות נכונים לפשרות בעיקר בסוגיות חשובות פחות.
עבודת צוות

(Teamwork)

  • לקבל ולחלוק מידע.
  • לקבל החלטות ולבצע משימות באופן שיתופי.
  • לדעת להביע ולקבל דעות והסתייגויות – לא לחשוש להביע דעות אשר אינן עולות בקנה אחד עם הקבוצה, לגלות סובלנות כלפי עמדות אשר אינן עולות בקנה אחד עם הקבוצה ומערערות את ההגמוניה הקבוצתית.
תקשורת וניהול יחסים בינאישיים

(Diverse Social Relationships)

  • להקשיב לזולת באופן מתעניין ומכבד (Active Listening) – להקשיב לדברי האחר מבלי לקטוע אותם ולהתרכז בהם, לשאול שאלות כדי להבין, לחזור על המשמעות של המסר ולשקף את הרגשות העולים ממנו.
  • להביע רגשות ומחשבות בבהירות באופן מילולי ולא מילולי.
  • להתבטא ברגישות, בכנות ובפתיחות.
  • להפגין אמפתיה (Empathy) – להכיר ברגשות של אחרים כנפרדים וכשונים משלי, לנסות לשים את עצמי בנעלי האחר ולהתעניין ברגשותיו ובמחשבותיו.
  • ליזום, ליצור ולהשתתף במגוון אינטראקציות – הן "אחד על אחד" הן אינטראקציות קבוצתיות, באופן יעיל ומכבד עם מנעד רחב של אנשים.
  • לייצר ולשמר מערכות יחסים בריאות ומספקות – מערכות יחסים הכוללות מרכיבים חיוביים כמו הדדיות, תמיכה, כנות ואינטימיות והערכה.
יכולות ליבה:
ניהול קונפליקטיםעבודת צוותתקשורת וניהול יחסים בין אישיים

פעולות:

  • להקשיב ולנהל שיח מכבד גם במצבי קונפליקט
  • לשמור על גישה חיובית ולהימנע מהתנהגות הגנתית ופוגענית
  • להבין ולקבל מצבים של חוסר הסכמה ולדעת להתמודד עימם
  • למצוא פתרונות מיטביים בשיתוף פעולה ובהסכמה

לזהות מצבי קונפליקט ולהסביר לאחרים את הרצונות והצרכים, בסיוע של מבוגר בעת הצורך

להציע ולגלות נכונות לפשרה או למו"מ כאשר לא מגיעים לפתרון, בסיוע של מבוגר בעת הצורך

לזהות מצבים העשויים להוביל לקונפליקט ולבטא בבהירות רגשות וצרכים של העצמי ושל אחרים במצבים אלו

לתפוס קונפליקטים באופן חיובי ולהתנהל בהתאם (להסביר את הסיטואציה, להקשיב לנקודת המבט של האחר), לכוון למציאת פתרונות מספקים לשני הצדדים באמצעות הצעת פשרות, שימוש באסטרטגיות מו"מ או במשפטי "אם...אז..."

להכיר שיטות שונות לפתרון קונפליקטים ולזהות דרכים יעילות ולא יעילות להתמודדות

להעריך את תפקידי בקונפליקט ולהרהר בו ולהסיק מסקנות באשר לקונפליקטים עתידיים

להכיר דרכים שונות לפתרון קונפליקטים ולהשתמש בהן (כגון הקשבה פעילה ושימוש במסרי 'אני' ("statements "I)) ולהבין כיצד הן תורמות לפתרון קונפליקטים

לדעת ליישם פתרונות אינטגרטיביים, להתאים את האסטרטגיה המתאימה למטרות ולסיטואציה ולהכיר בגיוון ובסתירות העולות מנקודות המבט השונות ולקבלם

פעולות:

  • לקבל ולחלוק מידע
  • לקבל החלטות ולבצע משימות באופן שיתופי
  • לדעת להביע ולקבל דעות והסתייגויות

ליזום פעילויות משותפות ולהשתתף בהן, לשתף רעיונות, מידע או תחומי עניין בקבוצה, לנהוג לפי כללי הקבוצה ולבסס תחושת שייכות אליה

לשתף פעולה (בקבוצה קטנה) במשימות ובמשחקים, כדי להשיג מטרות קצרות טווח

להקשיב ולהתנסות בהצעות של אחרים

להביע דעות באופן מכבד

לחלק אחריות בקבוצה כדי להשיג מטרות לימודיות וחברתיות בטווח הקצר והבינוני

להתנהג באופן שיתופי בקבוצה (להקשיב, להבין, לעודד, להכיר בדעות שונות להתפשר ולהגיע להסכמה)

להכיר ולתמוך בתרומה של אחרים למאמץ הקבוצתי

להתנסות בתפקידים שונים בקבוצה

להביע דעות באופן מושכל, מנומק, מכבד ומתוך מסרי אני

להציע ולקבל ביקורת בונה כדי להשתפר ולעזור לאחרים להשתפר

לחזק שיתופי פעולה עם עמיתות, מבוגרות ואחרות בקהילה לקידום מהלכים קבוצתיים רחבי היקף וארוכי טווח

לתכנן, להטמיע ולהעריך השתתפות אישית בפרויקט קבוצתי; להכיר את הכישורים והיכולות שלי במסגרת עבודה קבוצתית ולהביא לידי ביטוי חוזקות אישיות

פעולות:

  • להקשיב לזולת באופן מתעניין ומכבד (Active Listening)
  • להביע רגשות ומחשבות בבהירות באופן מילולי ולא מילולי
  • להתבטא ברגישות, בכנות ובפתיחות
  • להפגין אמפתיה

לשוחח עם מבוגרות וילדות אחרות ולגלות יכולת הקשבה לאחרים בזמן השיחה (בסיוע כאשר נדרש)

להתנהג בהדדיות כגון שיתוף חפצים ותור במשחק

לגלות רגישות, דאגה ואכפתיות לצורכי האחר

להקשיב לאחרים בסבלנות ובאופן מכבד ולהשתמש במילות נימוס (תודה, סליחה, בבקשה)

להביע צרכים, רצונות, רגשות ורעיונות בבהירות ובהתאם לנסיבות

להשתמש בכישורי הקשבה בכל הנסיבות (פנים מול פנים, ווצאפ וכד') בעזרת אסטרטגיות הקשבה שונות (למשל הקשבה פעילה – שאלות הבהרה, קשר עין, הנהון)

לייעץ בהתאם לרצונות ולמאפיינים של האחר

לעודד ולתמוך באחר בהתאם לצרכיו (להקשיב ולייעץ)

להחמיא באותנטיות ובהתאם לנסיבות

לתקשר גבולות אישיים לאחרים באופן ברור אך מכבד

לתרגל סוגי הקשבה שונים (למשל הקשבה רפלקטיבית) במצבים שונים (כגון בקשת ייעוץ, מצוקה, קונפליקט)

להפגין אסרטיביות בתקשורת לגבי רצונות וצרכים

פעולות:

  • ליזום, ליצור ולהשתתף במגוון אינטראקציות
  • לייצר ולשמר מערכות יחסים בריאות ומספקות

ליצור חברויות משמעותיות

להביע אמון ולנהל קשר קרוב עם מבוגרים בסביבה

להתנהל באופן מכליל חברתית (למשל לצרף ילדה למשחק) ולכבד מרחב אישי של ילדות ומבוגרים

להתחבר אל ילדות אחרות ולתקשר עימן ללא תיווך של מבוגר

לפתח ולשמר חברויות ולייצר קבוצות שייכות

לבסס חברויות קרובות בעזרת תמיכה הדדית ולהימנע מהתנהגויות הפוגעות במערכות יחסים

לשמר מערכות יחסים גם לאחר קונפליקטים

להביע את העצמי האותנטי בתוך מערכת יחסים

לפתח מגוון רחב של קשרים חברתיים הכוללים חברויות תלויות עניין ותוכן ולבסס חברויות עמוקות ומעצימות המחזקות את העצמי

לזהות ולהתמודד עם חולשות ואתגרים שלי ושל האחר בקשרים חברתיים

לשמור על מגוון רחב של קשרים חברתיים ולפתח קשרים חדשים למטרות עתידיות (קריירה/השכלה/צבא ושירות לאומי)

לנקוט באופן שגרתי פעולות לשימור מערכות יחסים חיוביות עם עמיתות, מורות ומשפחה, כמו עיסוק בפעילויות ובתחומי עניין משותפים, בילוי זמן ביחד ומתן וקבלת עזרה

להתבונן בביקורתיות על דפוסי מערכות היחסים הרווחים אצלי

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

היכולת לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות.

יכולת ליבה פעולות
הערכת מידע ומקורות מידע
  • להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות ועדכניות מידע ומקורות מידע.
  • להבחין בין אמונות, לדעות, לעמדות לעובדות.
  • לזהות תעמולה, דמגוגיה ומניפולציות.
טיעון

(Argumentation)

  • לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים.
  • לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?).
  • לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון.
קבלת החלטות
  • לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט.
  • להשוות בין פתרונות אפשריים לשאלה תיאורטית או מעשית ולהעריך את ההשלכות התיאורטיות או המעשיות של בחירה בכל אחת מהן.
  • לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים זרים ודעות קדומות.
  • להבחין בין שאלות וסוגיות הדורשות מומחיות לבין שאלות וסוגיות הדורשות חשיבה עצמאית, לזהות תחומי מומחיות ומומחים (ולהבחין בינם לבין שרלטנים) ולהשתמש בעצות באופן מושכל.
הטלת ספק
  • לחשוב באופן עצמאי אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים .
  • לתהות על מקורות הצדקה של עמדות, החלטות וטענות ולשאול שאלות מערערות (כגון האם טוען הטענה הוא בר-סמכא? האם מדובר בהסבר הסביר ביותר בהינתן הראיות?).
  • להשהות שיפוט (להימנע מגיבוש עמדה) עד לבירור ההצדקות ועד למציאת נימוקים משכנעים.
יכולות ליבה:
הערכת מידע ומקורות מידעטיעוןקבלת החלטותהטלת ספק

פעולות:

  • להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות, ועדכניות מידע ומקורות מידע
  • להבחין בין אמונות, לדעות, לעמדות לעובדות
  • לזהות תעמולה, דמגוגיה ומניפולציות

להבין שלא כל מקורות המידע מועילים ואמינים באותה המידה

להבחין בין בדיה לבין אמת במקורות שהן קוראות

להבין (באמצעות הסבר והדגמה) שאפשר לשנות את אופן הצגת אובייקטים (כדוגמת  דוממים, בעלי חיים או אנשים) וכך להשפיע על השקפותיה של המתבוננת

להכיר דוגמאות מרכזיות של מקורות מידע אמינים, מקורות מידע לא אמינים ומקורות מידע שאמינותם תנודתית

להכיר מאפיינים ביבליומטריים נפוצים (לדוגמה מספר ציטוטים, כתב העת) של מקורות מידע ולהעריך מידע ומקורות מידע על סמך תבחינים נתונים בהתאם למשימה לימודית מוגדרת היטב

להבחין בין מקורות המבוססים על עובדות לבין מקורות המבוססים על פרשנות ודעות

לזהות מקרים של מסרים מוסווים ומניפולציה באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים

לשים לב ללקונה במידע, להשלכות שלה ולמקרים של לקונה מכוונת

להגדיר תבחינים להערכת מידע ומקורות מידע בהתאם למשימה לימודית נתונה ולהעריך על פיהם מידע ומקורות מידע

להבחין בין סוגי מידע (לדוגמה מידע ראשוני לעומת משני, מדעי-אקדמי, דיווח עיתונאי, מאמרי דעה, מסמכי מדיניות)

להבין את ההקשרים החברתיים והתרבותיים בסיס המידע, לזהות מסרים מוסווים, דמגוגיה ומניפולציות באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים, לזהות את שיטות הייצוג המשפיעות על אמונות, דעות ותפיסות ולתארן

להגדיר תבחינים בהתאם למטרות ולצרכים המשתנים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים מגוונים, להעריך על פיהם מקורות מידע ולזהות בזריזות אינדיקציות צורניות ותוכניות של חוסר אמינות או רלוונטיות

לזהות מידע מוטה ואג'נדות עקביות של גופים, מוסדות ומקורות מידע שונים, להסביר את ההשפעה של נקודות מבט על המידע הנמסר; להבין ולדון בדרכי ארגון, בשיטות פעולה, באופני הצגת מידע, בהפצתו ובפרסומו ולשאול כיצד הם משפיעים על סוגיות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ואחרות

פעולות:

  • לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע או נתונים
  • לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?)
  • לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון

להבין שיש לנמק טענות

לנסח טענה ולנמקה בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב

לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים, בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב

לזהות מילים וביטויים המאפיינים נימוקים (בגלל, על אף ועוד) ומילים וביטויים המאפיינים מסקנות (מכאן... מתברר ש... לפיכך... ועוד) ולהבחין בין נימוקים למסקנות

לזהות מבנים טיעוניים פשוטים (לדוגמה: אם א אז ב; א; לכן: ב) ולהשתמש בהם

להכיר סוגים שונים של היקשים (לדוגמה היקש דדוקטיבי, אינדוקטיבי, היקש להסבר הטוב ביותר)

לזהות סתירות וחוסר עקביות ולגלות מודעות להשפעת ההקשר (לדוגמה זהות הדובר, החלופות האפשריות) על המהלך הטיעוני

לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות או נוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים ולהגן עליה אל מול טענות מתחרות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים

להבחין בין טיעונים שבהם המסקנה נובעת מההנחות לבין טיעונים שבהם המסקנה נתמכת על ידי ההנחות ולהעריך את סבירות המסקנה לנוכח ההנחות בהתאם לסוג ההצדקה שהן מספקות, לרלוונטיות שלהן ולמידה שדי בהן

לזהות מבנים טיעוניים נפוצים שאינם תקפים (לדוגמה שלילת הרישא, אישור הסיפא) וכשלים טיעוניים נפוצים (כגון הכללה פזיזה, הסקת סיבתיות ממתאם, כשל ההרכבה, כשל נטורליסטי)

לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות ונוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים, להגן עליה אל מול טענות מתחרות ולהשיב להתנגדויות אפשריות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים

לזהות ולייצג באופן פורמלי/חצי פורמלי מבנים טיעוניים תקפים, לשים לב לשימוש במונחים עמומים ודו-משמעיים בטיעון ולהעריך את השפעתם על חוזק הטיעון

לזהות הנחות מובלעות, מגוון רחב של כשלים טיעוניים ואמצעים רטוריים (כדוגמת הנחת המבוקש, אד הומינם, ברירה כוזבת, איש קש, מדרון חלקלק, אקס סילנטיו)

פעולות:

  • לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט
  • להשוות בין פתרונות אפשריים לשאלה תיאורטית או מעשית ולהעריך את ההשלכות התיאורטיות או המעשיות של בחירה בכל אחת מהן
  • לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים ודעות קדומות
  • להבחין בין שאלות וסוגיות הדורשות מומחיות לבין שאלות וסוגיות הדורשות חשיבה עצמאית, לזהות תחומי מומחיות ומומחים (ולהבחינם משרלטנים), ולהשתמש בעצות באופן מושכל

להכריע בין שתי חלופות לפתרון סוגיה או דילמה פשוטה ולהסביר את ההכרעה בהקשרים נתונים ומוגדרים היטב

להפגין מודעות לקיומן של דעות קדומות ולהבין את השפעתן על תהליך ההכרעה
להכיר תחומי מומחיות שונים ומגוונים

לשקול מספר חלופות לפתרון סוגיה או דילמה, להעריך את ההשלכות המיידיות (התיאורטיות או המעשיות) של בחירה בכל אחת מהן ולהגיע להכרעה מנומקת בהתבסס על מטרה מוגדרת, על תבחינים ברורים ועל בסיס אחיד להשוואה

לגלות מודעות להשפעות פסיכולוגיות (לדוגמה נקודות עיוורון, wishful thinking) וחיצוניות (סביבתיות וחברתיות) על קבלת החלטות, להכיר הטיות נפוצות (כגון הסלמת מחויבות, הטיית האישור) ולהכיר דרכים בסיסיות להפחית את השפעתן

להכיר אינדיקטורים נפוצים למומחיות (למשל תואר אקדמי, תעודת מקצוע, ניסיון רלוונטי)

לשקול מספר חלופות לפתרון בעיה או דילמה, להעריך את ההשלכות המיידיות וארוכות הטווח (התיאורטיות והמעשיות) של בחירה בכל אחת מהן, להגיע להכרעה, לנמק אותה ולהצדיק את תהליך ההכרעה, בהתבסס על תבחינים ברורים ועל בסיס אחיד להשוואה

לגלות מודעות להשפעה של נקודת מבט על תהליך קבלת החלטות – כיצד אמונות, דעות, העדפות ועמדות ערכיות משפיעות על המשקל של כל נימוק בעד ונגד בכל אחת מהחלופות לפתרון הבעיה

להבחין בהשפעות חיצוניות על תהליך ההכרעה, לגלות מודעות לתופעת ההונאה העצמית ולעיתים להבחין בה באחרים ובעצמן, להבחין במגוון הטיות בתהליך קבלת החלטות (הטיית הייצוג, הטיית העיגון, כשל המהמר) של אחרים ושל עצמן ולבצע רפלקסיה תוך כדי התהליך כדי "לחשב מסלול מחדש"

לזהות סימנים תוכניים המבחינים בין מומחיות להתחזות

להשוות בין מספר חלופות לפתרון סוגיה או דילמה בהתבסס גם על משקול הנימוקים בהתאם למטרות ולערכים האישייים

להתנסות בתהליך השוואה והכרעה אגב  אימוץ נקודות מבט שונות במצבים שונים ולתאר את השפעתן על הבחירה ועל הצדקתה

לאפיין מצבים שעשויים לעורר התערבות והונאה עצמית בתהליך ההחלטה, לזהות אותם עם הופעתם ולנטרל באופן שגרתי הטיות תפיסתיות והשפעות לא רלוונטיות על קבלת החלטות

לזהות מתי יש צורך במומחיות בעולם תוכן מסוים, לנסות לאפיין אותה ולהשתמש בשיקול הדעת הזה בהערכת מומחיותה של פלונית

פעולות:

  • לחשוב באופן עצמאי אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים
  • לתהות על מקורות הצדקה של עמדות, החלטות וטענות ולשאול שאלות מערערות (כגון האם טוען הטענה הוא בר-סמכא? האם מדובר בהסבר הסביר ביותר בהינתן הראיות?)
  • להשהות שיפוט (להימנע מגיבוש עמדה) עד לבירור ההצדקות ועד למציאת נימוקים משכנעים

לבקש הסברים ונימוקים לטענות, לעמדות ולהחלטות שאינן ברורות מאליהן

להבין שלא כל מה שהמורה וההורים אומרים או שכולם חושבים, הוא נכון

להגיב למקרים המעלים חשד לחוסר עקביות, לטעות או לסתירה בדברי ההורים, המורים, בעיתונים או בספרי לימוד ולבקש הסבר, פירוט או הבהרה

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם ולבקש הצדקות לנימוקים ולראיות האלה

לגבש עמדה או החלטה באופן עצמאי בנושאים (תיאורטיים או מעשיים) חשובים ורגישים ולהשתמש בשיטות שונות כדי לנטרל את ההשפעה הלא עניינית של דעותיהם ובחירותיהם של אחרים

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם, לבקש להם הצדקות אגב בירור הטענות, העמדות, ההסברים וההחלטות החלופיים

להגיב באופן רציונלי למחלוקות (תיאורטיות ומעשיות), לגלות צניעות ראויה ולתת למחלוקת את המשקל הראוי לה במערך השיקולים, בהתבסס על הערכת בנות הפלוגתא, הנחותיהן והראיות והנתונים שבידיהן, מומחיותן, חוכמתן וכיו"ב

להשתמש באופן מושכל ובהקשרים המתאימים בחוכמת ההמונים

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם, לבקש הצדקות לנימוקים ולראיות האלה, אגב מענה לטיעונים מתחרים ולאפשרויות שמחלישות את הקשר בין הנימוקים והראיות למסקנה, בחינת מקורות המידע של מוסרי המידע וזיהוי הנחות סמויות מפוקפקות

מקורות נבחרים:

Berland, L.K. and McNeill, K.L. (2010). A learning progression for scientific argumentation: Understanding student work and designing supportive instructional contexts. Science Education, 94: 765-793. https://doi.org/10.1002/sce.20402

Ministère de l’Éducation (2001). Chapter 2 - Cross-Curricular Competencies, Quebec Education Program, p. 11-39. Gouvernement du Québec.

Paul, R. & Elder, L. (2006). Critical thinking: Concepts and tools. The Foundation For Critical Thinking.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Vincent-Lancrin, S., et al. (2019). Fostering Students' Creativity and Critical Thinking: What it Means in School, Educational Research and Innovation, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/62212c37-en.

אתרים נבחרים:

Government of British Columbia, Critical Thinking & Reflective Thinking

https://curriculum.gov.bc.ca/competencies/thinking/critical-and-reflective-thinking

Victorian Curriculum and Assessment Authority (VCAA), Critical and Creative Thinking

https://www.vcaa.vic.edu.au/curriculum/foundation-10/resources/criticalandcreativethinking/Pages/default.aspx

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:חשיבה יצירתית

היכולת לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע הסברים או פתרונות חלופיים, לייצר הקשרים חדשים בין תחומי ידע שונים ולהפיק תוצרים מקוריים, רלוונטיים ובעלי ערך.

יכולת ליבה פעולות
סקרנות ומקוריות
  • לגלות פתיחות לרעיונות חדשים.
  • לשאול שאלות ולחקור כיוונים חדשים ולא צפויים.
גמישות מחשבתית
  • לדמיין מצבים ורעיונות מופשטים.
  • לחשוב מחוץ לתבניות קבועות.
  • לבחון הסברים ותופעות ממגוון נקודות מבט.
  • לחפש תשובות ופתרונות במקומות לא שגרתיים ולהציע דרכים מרובות וחדשניות לתיאור בעיה ולפתרונה.
תעוזה והתמדה
  • להגן על רעיונות גם אל מול לחצים (לחץ חברתי, לחץ מצד מקורות סמכות) ומוסכמות.
  • להתמודד עם עמימות, אי-ודאות, אתגרים ותסכול לאורך זמן.
  • להעז לנסות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים ולא להירתע מכישלונות.
  • להשהות שיפוטיות כדי לאפשר זרימה חופשית של רעיונות.
יצירת הקשרים חדשים
  • לזהות יחסים וחיבורים חדשים (למשל בין רעיונות, בין פעולות לתוצאות, בין עולמות תוכן לתחומי ידע).
  • להשתמש בידע קיים בהקשרים חדשים.
  • למזג בין רעיונות לפרטי מידע (ממקורות, מתחומי ידע ומסוגים שונים) כדי ליצור ידע חדש.
יישום
  • לסלק עמימות, להפיק תובנות ולהסיק מסקנות מעשיות.
  • לתרגם מסקנות לפעולות קונקרטיות ולתוצרים.
יכולות ליבה:
סקרנות ופתיחותגמישות מחשבתיתתעוזה והתמדהיצירת הקשרים חדשיםיישום

פעולות:

  • לגלות פתיחות לרעיונות חדשים
  • לשאול שאלות ולחקור כיוונים חדשים ולא צפויים

לגלות סקרנות כלפי אירועים, אנשים ותופעות ולשאול שאלות כמו "למה" "מה" ו"איך" (בסיוע ובהדגמה)

להבחין בהבדלים בסוג המידע הניתן כתשובה לשאלות מסוגים שונים (כגון תיאור או הגדרה לשאלות "מה?", הסבר או הצדקה לשאלות "למה?") ולהשתמש בשיטת גזע השאלה כדרך לאיסוף מידע ורעיונות מסוגים שונים בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב

לזהות חוסר עקביות בין פרטי מידע ורעיונות (בשים לב להתנגשות בין ציפיותיהן המבוססות על הידע שלהן על האירוע) לבין הסבר לתופעה או לרעיון שהן נתקלות בו

לאפיין את סוגי המידע והרעיונות שאפשר לאתר באמצעות שאלות מסוגים שונים

לנסח שאלות פתוחות וסגורות מסוגים שונים כדרך למקד או להרחיב את מחשבותיהן בהקשרים לימודיים שונים או במטרה ליישב חוסר עקביות וחוסר הלימה בין אירועים/תופעות/רעיונות לבין ציפיות או במטרה להתמודד עם מחסור במידע או פערי מידע

להבחין בין מובנים שונים (כגון מובנים עובדתיים, טמפורליים, קונספטואליים) של שאלות בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים, לבחור ולהצדיק את בחירתם

לנסח שאלות היפותטיות (מה היה קורה אילו) לצורך בחינת רעיון/הסבר/פתרון מוצע ליישוב סתירה, לחוסר עקביות או לציפיות לא ממומשות

לבחון את המאפיינים של שאלות מוצלחות (הרלוונטיות למטרה מסוימת) בהקשרים שונים, להעריך שאלות (של עצמן ושל אחרים) ולמקד ולדייק את שאלותיהן בהתאם לצורך

לשאול שאלות על אודות ההנחות המוקדמות המייצרות חוסר עקביות או ציפיות לא ממומשות

פעולות:

  • לדמיין מצבים ורעיונות מופשטים
  • לחשוב מחוץ לתבניות קבועות
  • לבחון הסברים ותופעות ממגוון נקודות מבט
  • לחפש פתרונות במקומות לא שגרתיים ולהציע דרכים מרובות וחדשניות לתיאור בעיה ולפתרונה

להתנסות במגוון רחב של חומרים בפעילויות יצירה ולשלב בין אופני משחק שונים

לשלב בין מציאות לבין דמיון במשחק או בסיפור

לבצע שינויים לא מהותיים ברעיונות מוכרים ובפתרונות שגרתיים שיולידו יצירת אפשרויות/רעיונות/פתרונות חדשים או יוליכו אליהם

לנתח בעזרת תיווך (לאחר מעשה) את תגובותיהן למצבים או לבעיות ולהבין כיצד תגובותיהן השפיעו על שיקול דעתן או על תפיסתן את שהתרחש

להתנסות בארגון פרטי מידע בדרכים שונות ולהתעמק ברעיונות מוכרים כדי להגדיל את מרחב הפתרונות האפשריים לבעיה נתונה

לגלות סקרנות כלפי פתרונות/רעיונות/הסברים לא שגרתיים, קיצוניים או מופרכים ולבחון אותם

לשים לב מדי פעם לתגובות המיידיות שמצבים או בעיות מעוררים בהן ולגלות מודעות להשפעותיהן האפשריות של העדפות והנחות מוקדמות על פרשנותן למצבים או לבעיות ועל מרחב האפשרויות הזמין להן, ללא תיווך

להשתמש במגוון שיטות להתאמת רעיונות ופתרונות מוכרים למטרות חדשות ובהקשרים חדשים

להתנסות בהשהיית שיפוט זמנית בדבר ההנחות המוקדמות (או לערך שהן מעניקות למושאי העדפותיהן) ולהבין כיצד הן מגבילות את מרחב הפתרונות והפרשנויות הזמינים להן

לחפש פתרונות חלופיים לרבות אלה אשר חורגים מכללים מקובלים וממוסכמות

לחשוב על רעיונות מוכרים מכיוונים ומנקודות מבט חדשים ולא נחקרים כדי לייצר רעיונות או פתרונות חדשים

להשהות שיפוט לגבי ההנחות המוקדמות (או הערך שהן מעניקות למושאי העדפותיהן) ולאמץ באופן זמני הנחות והעדפות שונות לצורך הרחבת מרחב הפרשנויות והפתרונות האפשריים וחקירת חלופות חדשות

פעולות:

  • להגן על רעיונות גם אל מול לחצים (לחץ חברתי, לחץ מצד מקורות סמכות) ומוסכמות
  • להתמודד עם עמימות, אי-ודאות, אתגרים ותסכול לאורך זמן
  • להעז לנסות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים ולא להירתע מכישלונות
  • להשהות שיפוטיות כדי לאפשר זרימה חופשית של רעיונות

להמשיך במטלה (משחק, בנייה, הרכבה) גם כאשר נתקלים בבעיה

לנסות רעיונות חדשים של אחרים (ילדות או מבוגרות) כחלופות להשלמת מטלה כשהמקורית אינה מניבה תוצאות (למשל כלי כתיבה שונים, חלקים שונים של הרכבה)

להכיר סיפורים על אודות דמויות פורצות דרך אשר העזו לחשוב אחרת

להבין שבמקרים רבים אין ודאות או תשובות מוחלטות

להתנסות באסטרטגיות למידה פשוטות כמו תכנון, שינון, תגמול, חזרה וכיו"ב

לשחק משחקי דמיון המאפשרים לחשוב כמו מישהו אחר (כמו תינוק, כמו פיל וכיו"ב) ולהציע פתרונות לבעיות

להתעקש לקבל הסבר ונימוק להתנגדות בנות השיח או השותפות לפעילות לרעיונות המוצעים )מדוע יש להן קושי עם הרעיון המוצע/מדוע רעיון אחר/מוסכם עדיף(

לזהות פערי ידע רלוונטיים ולהבין מהם האתגרים שהם מציבים בדרך להשגת המטרה

להתנסות במגוון של אסטרטגיות למידה (ויזואליזציה, הוראת עמיתים, אינקובציה וכיו"ב), לשים לב לאופן יישומם בהקשרים שונים ואף חדשים

לדמיין עולמות חלופיים ללא סכנות או מגבלות, כדי להציע רעיונות שעשויים להיתפס כמסוכנים, כטיפשיים או כבלתי אפשריים

להשוות בין עמדתן לעמדות מקובלות מתחרות ולהצדיק את עדיפות עמדתן

לזהות דרכים שונות לטיפול בפערי ידע,

לחשוב על ההשלכות של פערי ידע שאי-אפשר להשלים ולהעריך את הסיכונים הטמונים בפערים שאינם ניתנים להשלמה

להתנסות במגוון רחב של אסטרטגיות למידה, לבחון את מידת היעילות שלהן בהקשרים שונים ולמטרות שונות ולבחור ביניהן בהתאם לצרכים

לדמיין עולמות אלטרנטיביים ללא נורמות או מוסכמות, כדי להציע רעיונות בלתי שגרתיים, לא מקובלים או חריגים

לזהות הנחות מוקדמות/העדפות/מניעים זרים/מוסכמות אשר מייצרים התנגדות לא עניינית לרעיונות

לזהות דרכים לטיפול בפערי המידע, לבצע הערכת סיכונים ולחשוב על דרכים ללמוד מפערי ידע ו/או טעויות

להעריך סיכונים ולחשוב כיצד ללמוד מפערי ידע ומטעויות

לנטר את אסטרטגיות הלמידה שלהן, לעקוב אחריהן ולהעריך אותן ולהחליף אסטרטגיה בהתאם לצורך

פעולות:

  • לזהות יחסים וחיבורים חדשים (למשל בין רעיונות, בין פעולות לתוצאות, בין עולמות תוכן לתחומי ידע)
  • להשתמש בידע קיים בהקשרים חדשים
  • למזג בין רעיונות לפרטי מידע (ממקורות, מתחומי ידע ומסוגים שונים) כדי ליצור ידע חדש

לייבא מאפיינים או חוקים של משחק אחד למשחק אחר

להמציא דרכים חדשות ושימושים אחרים לכלים ולחומרים (להשתמש בצינור כמיקרופון למשל) למשחק

לזהות דמיון בין פריטים מסוגים/תחומי ידע/עולמות תוכן שונים

לזהות את הרלוונטיות של ידע מתחום אחד לשאלות ובעיות מתחום אחר

להשוות בין רעיונות אישיים לרעיונות של אחרים

לנסח את נקודות הדמיון בין פריטים מסוגים/תחומי ידע/עולמות תוכן שונים

להעביר או ליישם מידע בהקשר מסוים כדי להעשיר הקשר אחר

להתבסס על רעיונות מוכרים ולשלב ביניהם בדרכים חדשות

למפות פריטים מסוגים/תחומי ידע/עולמות תוכן שונים ולסווגם לקטגוריות משותפות

להשתמש בידע מתחום אחד כדי להעשיר ולהעמיק פרשנות או תובנה/לפתור בעיה/לענות על שאלה מתחום אחר

לשלב מידע, רעיונות ופתרונות במגוון דרכים וממגוון מקורות מידע כדי ליצור ידע/רעיון/פתרון חדש

לזהות צורה, מבנה משותף או עקרונות מארגנים לפריטים/רעיונות/ פתרונות/ הסברים מתחומי ידע ומעולמות תוכן שונים ולייצר דוגמאות חדשות על סמך הצורות והעקרונות המארגנים שזוהו

להשתמש בשיטות/מודלים/אסטרטגיות חשיבה מתחום אחד כדי לפתור בעיות מתחום אחר

פעולות:

  • לסלק עמימות, להפיק תובנות ולהסיק מסקנות מעשיות
  • לתרגם מסקנות לפעולות קונקרטיות ולתוצרים

להעריך את מידת שביעות הרצון האישית מתוצאות של מטלות ופעולות ולהסביר אותה

לסכם ולנסח את התוצאות ואת הממצאים של התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות

להשתמש בתוצאות ובממצאים של התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות כדי לשרטט תמונת מצב עדכנית

להבחין בין תכנון לבין ביצוע ולזהות תוצאות רצויות ולא רצויות

לגזור מסקנות ולהפיק תובנות חדשות מתוצרי התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות

להעריך את מידת העמידה ביעדים אישיים וקבוצתיים

לנסח המלצות לפעולה לאור המסקנות והתובנות של התהליך המחשבתי/משימת חקר/התלבטות, לזהות את ההשלכות של התוצרים ולנבא התרחשויות עתידיות

להעריך את היעילות של רעיונות, מוצרים, ביצועים, שיטות והליכי פעולה

מקורות נבחרים

Leksmono, A., Sunardi, Prihandoko, A.C., & Murtikusuma, R. (2019). Students’ creative thinking process in completing mathematical PISA test concerning space and shape. Journal of Physics: Conference Series 1211. https://doi.org/10.1088/1742-6596/1211/1/012073

OECD, 2019. Framework for the Assessment of Creative Thinking in PISA 2021: Third Draft. OECD Publishing, Paris.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

The Massachusetts Department of Education. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social and emotional learning, and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education.

The University of the State of New York. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. University of the State of New York.

Virginia’s Early Childhood Development Alignment Project. (2013). Milestones of child development: A guide to young children’s learning and development from birth to kindergarten. Office of Early Childhood Development, Virginia Department of Social Services, Richmond.

אתרים נבחרים:

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Learning Continuum of Critical and Creative Thinking

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/critical-and-creative-thinking/learning-continuum/?isFirstPageLoad=false&element=Inquiring+%E2%80%93+identifying%2C+exploring+and+organising+information+and+ideas&element=Generating+ideas%2C+possibilities+and+actions&element=Reflecting+on+thinking+and+processes&element=Analysing%2C+synthesising+and+evaluating+reasoning+and+procedures&level=Level+1&level=Level+2&level=Level+3&level=Level+4&level=Level+5&level=Level+6

Government of British Columbia, Creative Thinking

https://curriculum.gov.bc.ca/competencies/thinking/creative-thinking

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:מודעות חברתית

היכולת להבין מצבים חברתיים והתנהגות של אנשים אחרים מתוך פתיחות ורגישות כלפי אחרים דומים ושונים.

יכולת ליבה פעולות
הבנת האחר

(Understanding Others)

  • להכיר ולהבין את נקודת המבט של האחרת ואת התנהגותה – היכולת לראות את נקודת המבט של האחרת באופן שמאפשר הבנה טובה יותר של מחשבותיה ותחושותיה ואת ההשפעה שלהן על התנהגותה.
  • לזהות ולהבין מסרים מרומזים מילוליים ולא מילוליים – היכולת לזהות להבין את הכוונות והרצונות של האחרת המובעות ברמזים מילוליים ולא מילוליים (כדוגמת הבעות פנים, שפת גוף, טון דיבור וכד').
  • להבין את ההשפעה שיש לפעולות הפרט על אחרות ולהפך – להבין את ההשלכות של התנהגויות על רגשות, על חוויות ועל התנהגויות של אחרות.
זיהוי מצבים חברתיים
  • לזהות נורמות חברתיות – היכולת להבין את הציפיות החברתיות ואת סט הכללים החברתי של הקבוצה על ערכיו, עמדותיו ואמונותיו וכיצד הוא משפיע על עמדות הפרט ועל התנהגותה.
  • לזהות תהליכי חשיבה וקבלת החלטות קבוצתיים והשפעות של נורמות חברתיות – לגלות מודעות לתהליכי חשיבה קבוצתיים בקבלת החלטות כמו הנטייה להסכים עם הקבוצה ולהתנהג פי הנורמות המקובלות בין חיוביות בין שליליות.
  • לזהות מתי האחרת זקוקה לעזרה וכיצד אפשר לסייע לה – להיות קשובים לצורכי האחרת, בעיקר כאשר היא זקוקה לעזרה ולדעת כיצד לספק עזרה זו.
רגישות חברתית-תרבותית

(Cultural Sensitivity)

  • להיות מודעות לשונות ולדמיון בין אנשים מקבוצות שונות – היכולת להיות מודעות להבדלים ולקווי דמיון תרבותיים בין אנשים מתרבויות שונות, מבלי לשייך להם ערך כלשהו – חיובי, שלילי, טוב או רע, נכון או שגוי.
  • להעריך פרספקטיבות והשקפות עולם מגוונות ולהכיר בתרומת הגיוון לפרט ולחברה.
  • להכיר בהשפעתם של סטריאוטיפים ודעות קדומות על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות – להבין את הגורמים המעצבים חשיבה סטריאוטיפית, לזהות אירוע שמשקף אותה ולהכיר את ההשפעות שיש להם על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות.
יכולות ליבה:
הבנת האחרזיהוי מצבים חברתייםרגישות חברתית תרבותית

פעולות:

  • להכיר ולהבין את נקודת המבט של האחרת ואת התנהגותה

לזהות מגוון רגשות של בני אנוש ודמויות ספרותיות ולהבין שתגובות רגשיות שונות מאדם לאדם ומדמות לדמות

להכיר בכך שהתנהגות עשויה להשפיע על רגשות של אחרות

להראות יכולת בסיסית לייחס מצבים מנטליים (אמונות, כוונות, רצונות) לאחרים ולהבין שהם שונים משל העצמי (Theory of Mind)

להכיר בחוויה הנבדלת של סיטואציה מסוימת בקרב אנשים שונים

לגלות סקרנות והתעניינות ברגשות, במחשבות ובהתנהגות של האחר

לזהות את קווי הדמיון והשוני במצב נתון בין נקודות המבט של אנשים שונים

להבין את התגובות וההתנהגות של אחרים במצב נתון על בסיס ההכרה בשוני

להבין איך גורמים שונים משפיעים על ההתנהגות (ההקשר, האחר, העצמי) ולגלות הבנה להתנהגות האחר על בסיס זה

להבין את ההשפעה של גורמים סביבתיים רחבים (כגון ההקשר המשפחתי, התרבותי, כלכלי-חברתי) ולהשתמש בניתוח זה על מנת להבין עמדות והתנהגויות שונות של עצמי

פעולות:

  • לזהות ולהבין מסרים מרומזים מילוליים ולא מילוליים

לזהות מגוון רגשות של בני אנוש ודמויות ספרותיות ולהבין שתגובות רגשיות שונות מאדם לאדם ומדמות לדמות

להכיר בכך שהתנהגות עשויה להשפיע על רגשות של אחרות

להראות יכולת בסיסית לייחס מצבים מנטליים (אמונות, כוונות, רצונות) לאחרים ולהבין שהם שונים משל העצמי (Theory of Mind)

לזהות רגשות ועמדות של האחר בהתבסס על מידע מילולי ולא מילולי (הבעות פנים, שפת גוף וטון דיבור)

לזהות התאמה או חוסר התאמה בין רמזים מילוליים ללא מילוליים

פעולות:

  • להבין את ההשפעה שיש לפעולות הפרט על אחרות ולהפך

לזהות מגוון רגשות של בני אנוש ודמויות ספרותיות ולהבין שתגובות רגשיות שונות מאדם לאדם ומדמות לדמות

להכיר בכך שהתנהגות עשויה להשפיע על רגשות של אחרות

להראות יכולת בסיסית לייחס מצבים מנטליים (אמונות, כוונות, רצונות) לאחרים ולהבין שהם שונים משל העצמי (Theory of Mind)

להבין ולזהות את ההשפעה של מילים ושל התנהגות על רגשותיהם של אחרים ולשער מה תהיה ההשפעה של התנהגויות ומצבים קונקרטיים (למשל לא לשתף במשחק) על רגשותיהם ועל מחשבותיהם של אחרים

לשער מה תהיה ההשפעה של התנהגויות ומצבים שונים על רגשותיהם ומחשבותיהם של אחרים ולשקול אפשרויות שונות להתנהגות בהתחשב בנקודות המבט השונות

לנתח את מגוון התגובות של אנשים שונים למצב נתון אגב הבנת הגורמים המשפיעים (למשל איך אנשים שונים מגיבים למצבי תסכול או להתרגשות)

לזהות מצבים מורכבים ולשקול התנהגויות שונות שיניבו תוצאות חיוביות יותר עבור העצמי והאחר

פעולות:

  • לזהות נורמות חברתיות

להכיר בציפיות של הסביבה (מבוגרות וילדות) בכל הקשור להתנהגות בסיטואציות חברתיות שונות (מפגש, משחק חופשי)

להבחין בין מצבים חברתיים חיוביים למצבים פוגעניים

לזהות התנהגות מקובלת חברתית במגוון מצבים שגרתיים בסביבה הקרובה (למשל השתתפות במשחק כדורגל, ביקור בספרייה) ולזהות מצבים המקשים על התנהגות נורמטיבית

להבחין בין התנהגות מקובלת חברתית בקבוצות ההשתייכות השונות שלי (משפחה, חברים, צוות)

לנתח את הגורמים המשפיעים על מידת ההתאמה של תגובות שונות למצבים מורכבים או עמומים

להעריך כיצד נורמות חברתיות, ציפיות וחוקים משפיעים על החלטותיי

פעולות:

  • תהליכי חשיבה וקבלת החלטות קבוצתיים והשפעות של נורמות חברתיות

להכיר בציפיות של הסביבה (מבוגרות וילדות) בכל הקשור להתנהגות בסיטואציות חברתיות שונות (מפגש, משחק חופשי)

להבחין בין מצבים חברתיים חיוביים למצבים פוגעניים

להכיר את המושג לחץ חברתי ולזהות מצבים שבהם לחץ חברתי בא לידי ביטוי

להכיר ולתאר דרכים להתמודד עם לחץ חברתי בסיטואציות שונות

לשקול באילו מצבים ובאילו אופנים יש לנהוג לפי הנורמה החברתית

להעריך כיצד השפעות חיצוניות (מדיה, לחץ חברתי, נורמות חברתיות ותרבותיות וציפיות של גורמי סמכות) משפיעות על התנהגות ועל קבלת החלטות

פעולות:

  • לזהות מתי האחרת זקוקה לעזרה וכיצד אפשר לסייע לה

להכיר בציפיות של הסביבה (מבוגרות וילדות) בכל הקשור להתנהגות בסיטואציות חברתיות שונות (מפגש, משחק חופשי)

להבחין בין מצבים חברתיים חיוביים למצבים פוגעניים

לזהות מצבים בסביבה הקרובה ובבית הספר שבהם ילדות זקוקות לעזרה או לתמיכה

להכיר אמצעים שונים לדיווח על פגיעה באחרים ולזהות מנגנוני עזרה בסביבות השונות (בית ספר, בית, קהילה)

להכיר מצבי סיכון בסביבה הפיזית והווירטואלית ולדעת לזהות אותם

לגלות מודעות לחשיבות סיוע פעיל לאחרים (לעומת התבוננות מהצד) ולהכיר דרכים לעודד סיוע גם בקרב אחרים

להבחין בסימנים (גופניים, רגשיים, התנהגותיים) המרמזים על מצוקה

להבין את האחריות האישית בהגנה על אחרים ועל פרטיותם ובסיוע פעיל במקרה של פגיעות בסביבות שונות (חברתיות, משפחתיות וציבורית)

פעולות:

  • להיות מודעות לשונות ולדמיון בין אנשים מקבוצות שונות
  • להעריך פרספקטיבות והשקפות עולם מגוונות ולהכיר בתרומת הגיוון לפרט ולחברה
  • להכיר בהשפעתם של סטריאוטיפים ודעות קדומות על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות

להכיר בקיומן של נקודות דמיון ונקודות שוני בקרב אנשים (מגדר, גזע, מוגבלות, שפה) ולדעת לזהות אותן

להכיר ולזהות מאפיינים דומים ושונים בין אנשים ולקבלם (למשל מין, נטיות אופי, מראה חיצוני)

להכיר בדמיון ובשוני בין אנשים מקבוצות שונות ואנשים עם מאפיינים שונים ולהכיר בערך של השוני ובאתגרים הרגשיים והחברתיים הנובעים משונות זו

לקבל דעות ותפיסות של אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות ולהפגין כבוד כלפיהן על אף המורכבות והסתירות ביניהן לבין שלי

להבין כיצד חוויות חברתיות ותרבותיות מעצבות אמונות אישיות

להבין את ההשפעה של גורמים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים על קווי דמיון ושוני בין אנשים

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:מודעות עצמית

הכרת הנטיות והמאפיינים של העצמי ומודעות לתהליכים פנימיים.

יכולת ליבה פעולות
הכרת העצמי

(Self-Knowledge)

  • לזהות מאפיינים אישיים ותחומי עניין – היכולת של הפרט לזהות אילו תכונות מאפיינות אותה, מהם הדברים החשובים לה ומהם הערכים שבהם היא דוגלת.
  • לזהות חוזקות, נטיות והעדפות ולהבין כיצד אפשר לפתח אותן. לזהות חולשות ולהבין כיצד אפשר להתמודד איתן ולצמצם את השפעתן.
  • להבין כיצד כישורים, נטיות ומאפיינים אישיים מתבטאים במצבי חיים שונים ובתחומים שונים, באילו סיטואציות הם עוזרים ובאילו פוגעים.
זיהוי רגשות

(Emotion Identification)

  • לזהות רגשות של העצמי באופן מדויק ולהבחין בין סוגים שונים של רגשות (למשל בין כעס לעצב).
  • לקשר בין רגשות למחשבות להתנהגות ולהבין ולהכיר את יחסי הגומלין ביניהם.
  • להבין את ההשפעה של הסביבה על סוג הרגש, על עוצמתו ועל משכו.
מסוגלות עצמית

(Self-Efficacy)

  • להאמין ביכולת להתמודד עם מצבים שונים בחיים – להאמין ביכולת להתמודד בהצלחה עם משימות, להוציא לפועל תוכניות או רעיונות ולהתגבר על אתגרים
  • להתמודד עם כישלונות – לסגל אסטרטגיות אדפטיביות להתמודדות עם כישלון (קבלה, אישוש עצמי, פניה לעזרה) ולהפחית בשימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות (הימנעות, רומינציה).
  • להכיר ביכולת להתפתח ולהשתפר בהתמודדות עם משימות ועם אתגרים על ידי השקעה של זמן ומאמץ (Growth Mind Set) – האמונה כי יכולות ואינטליגנציה אינן קבועות, אלא בנות פיתוח וכי השקעה של זמן ומאמץ יניבו השתפרות והתפתחות
  • להכיר ביכולותיה של הפרט לנהל את חייה ולהשפיע על עצמה ועל סביבתה (Agency) – התחושה כי לפרט יש השפעה על פעולות ועל השלכותיהן.
יכולות ליבה:
הכרת העצמיזיהוי רגשותמסוגלות עצמית

פעולות:

  • לזהות מאפיינים אישיים ותחומי עניין
  • לזהות חוזקות, נטיות והעדפות ולהבין כיצד אפשר לפתח אותן. לזהות חולשות ולהבין כיצד אפשר להתמודד איתן ולצמצם את השפעתן
  • להבין כיצד כישורים, נטיות ומאפיינים אישיים מתבטאים במצבי חיים שונים ובתחומים שונים (למשל באינטראקציה חברתית, בלימודים, בעבודה או בהתנדבות); באילו סיטואציות הם עוזרים ובאילו פוגעים

להתחיל לגבש תחושת עצמי המבוססת על מאפיינים אישיים (מי אני? מאפיינים פיזיים, יכולות, שם פרטי ושם משפחה) ועל קבוצות שייכות קרובות

להפגין רגשות חיוביים כלפי קבוצות השייכות השונות

לתאר את הפעילויות המועדפות

להבין מהם מאפיינים אישיים ולהכיר את סוגיהם (למשל גופניים, אישיותיים, דמוגרפיים); לזהות תחומי עניין (למשל ספורט, היסטוריה, בעלי חיים)

לזהות תחומי חוזק לעומת תחומים הדורשים מאמץ על מנת להשתפר

להשוות בין מאפיינים אישיים ותחומי עניין של העצמי לעומת האחר ולזהות את הדומה והשונה

לזהות את המשאבים (עזרה חיצונית, סוג ומידת השקעה) הדרושים על מנת לפתח את החוזקות ולהתגבר על הקשיים ולצמצם את השפעתן של החולשות

לזהות בעצמי מאפיינים ייחודיים (למשל מאפיינים שאינם טיפוסיים למגדר)

לנתח את הגורמים המשפיעים על תחומי העניין ועל ההעדפות האישיות (גורמים חברתיים, תרבותיים, משפחתיים וגנטיים) ולזהות את השפעתם

להכיר דרכים לפיתוח חוזקות ולהתמודדות עם החולשות כדי לצמצם את השפעתן

לקבל מאפיינים אישיים ולהבחין בין אלו שאפשר לשנות לבין אלו שלא

לזהות היכן אפשר להרחיב את תחומי העניין ואת אפשרויות הבחירה (לימודים, תחביבים, תעסוקה, סביבה חברתית) ולהיפתח לדברים חדשים, בפרט לאלו שאינם מקובלים בסביבה הקרובה

לזהות כיצד החוזקות והחולשות הנוכחיות משפיעות על המטרות העתידיות וקשורות אליהן

לבחון את הצלחות העבר לנוכח החוזקות ולנוכח היכולת להתגבר על חולשות

פעולות:

  • לזהות רגשות של העצמי באופן מדויק ולהבחין בין סוגים שונים של רגשות (למשל בין כעס לעצב)

לשיים מילות רגש בסיסיות (פחד, עצב, כעס, שמחה) ואת הבעות הפנים ומחוות הגוף הקשורות אליהם

לשיים תחושות גוף/צרכים (כגון עייפה/צמאה)

לתייג תחושות גוף ורגשות ולהשתמש במילים כדי לבטא אותם ("זה מכעיס אותי כשאת לוקחת את הצעצוע שלי!"), ולהבין שיש דרכים לגיטימיות ולא לגיטימיות לבטא רגש

להתחיל להבין את ההשלכות החיוביות והשליליות של ביטויי רגשות

לשיים מגוון רחב של רגשות (למשל כעס, עצב, בושה, זעם, חרדה) ולהכיר את ההבדלים ביניהם

לזהות ולהבחין בין רגשות שונים של עצמי ולהכיר את התחושות והביטויים הגופניים המקושרים אליהם

להבחין בין עוצמות של רגשות ולהכיר דרכי ביטוי של אותו רגש במצבי חיים שונים

להכיר ולזהות מצבים המעוררים מגוון רגשות, לרבות רגשות סותרים

לזהות השפעות וקשרים בין מגוון רגשות (למשל רגש אחד מעורר או מדכא רגשות אחרים)

לזהות רגשות מורכבים ולהכיר באפשרות שרגשות בתוכנו עשויים להיות סותרים

פעולות:

  • לקשר בין רגשות למחשבות להתנהגות ולהבין ולהכיר את יחסי הגומלין ביניהם

לשיים מילות רגש בסיסיות (פחד, עצב, כעס, שמחה) ואת הבעות הפנים ומחוות הגוף הקשורות אליהם

לשיים תחושות גוף/צרכים (כגון עייפה/צמאה)

לתייג תחושות גוף ורגשות ולהשתמש במילים כדי לבטא אותם ("זה מכעיס אותי כשאת לוקחת את הצעצוע שלי!"), ולהבין שיש דרכים לגיטימיות ולא לגיטימיות לבטא רגש

להתחיל להבין את ההשלכות החיוביות והשליליות של ביטויי רגשות

להבין קשרים פשוטים ובסיסיים בין תחושות להתנהגות (למשל כשאני רעבה, אני חסרת סבלנות)

להכיר בקשר בין רגשות לתגובות גופניות

להבין את יחסי הגומלין בין מחשבות לרגשות להתנהגות במצבי חיים שונים

לזהות את התגובות הגופניות הנלוות לרגשות (למשל האצה בדופק ובקצב הנשימה, הזעה מוגברת, חולשה)

להכיר אילו רגשות עוזרים לי או מקשים עליי בהתמודדות עם מצבים שונים

לדעת לזהות את התגובות הגופניות הנלוות לרגש ולהבין את הקשר ביניהם

לזהות את המשמעות הרגשית של דפיקות לב מואצות – אם מבטאות שמחה, לחץ או פחד

לזהות מחשבות אוטומטיות בעצמי ואת השפעתן על הרגש ועל ההתנהגות

פעולות:

  • להבין את ההשפעה של הסביבה  על סוג הרגש, על עוצמתו ועל משכו

לשיים מילות רגש בסיסיות (פחד, עצב, כעס, שמחה) ואת הבעות הפנים ומחוות הגוף הקשורות אליהם

לשיים תחושות גוף/צרכים (כגון עייפה/צמאה)

לתייג תחושות גוף ורגשות ולהשתמש במילים כדי לבטא אותם ("זה מכעיס אותי כשאת לוקחת את הצעצוע שלי!"), ולהבין שיש דרכים לגיטימיות ולא לגיטימיות לבטא רגש

להתחיל להבין את ההשלכות החיוביות והשליליות של ביטויי רגשות

לזהות ולתאר את ההשפעה של מצבים שונים (למשל, הפסד במשחק) על הרגשות

לזהות ולתאר את עוצמת הרגש המתעורר בעקבות מצבים שונים

לזהות ולחזות את סוג הרגש, את עוצמתו ואת משכו כתגובה למצבים שונים

לזהות מתי ובאיזה אופן רגשות מאירועים לא קשורים משפיעים על הרגש שלנו כלפי אנשים או מצבים אחרים

פעולות:

  • להאמין ביכולת להתמודד עם מצבים שונים בחיים
  • להתמודד עם כישלונות

לפתח תחושת מסוגלות ביכולת להשלים משימות ולחוות סיפוק מרכישה של מיומנות והשלמת משימות

להביע מחשבות עצמאיות, לדעת לסנגר ולהגן על רעיונות ולפעול להגנה על זכויות אישיות

להפגין פתיחות לשינויים ולחידושים (לנסות אוכל חדש, להשתמש בחומרים לא מוכרים לצורך פעילות)

לתפוס משימות קשות כאתגר ולהאמין ביכולת להצליח בהן

להאמין ביכולת להתמודד עם משימות גם במצבי קושי ועל אף כישלונות עבר

לראות בטעויות ובכישלונות תהליך טבעי של למידה וצמיחה

להאמין ביכולת לעמוד ביעדים לימודיים וחברתיים בטווח בינוני וארוך

להאמין ביכולת להשיג את המטרות האישיות והמקצועיות בעתיד

פעולות:

  • להכיר ביכולת להתפתח ולהשתפר בהתמודדות עם משימות ועם אתגרים על ידי השקעה של זמן ומאמץ (Growth Mindset)

לפתח תחושת מסוגלות ביכולת להשלים משימות ולחוות סיפוק מרכישה של מיומנות והשלמת משימות

להביע מחשבות עצמאיות, לדעת לסנגר ולהגן על רעיונות ולפעול להגנה על זכויות אישיות

להפגין פתיחות לשינויים ולחידושים (לנסות אוכל חדש, להשתמש בחומרים לא מוכרים לצורך פעילות)

להכיר ביכולת להשתפר בהתמודדות עם משימות על ידי השקעה של זמן ומאמץ

לקשר בין השקעת מאמץ והצבת אתגרים לבין השגת יעדים לימודיים וחברתיים

לשקול ולהעריך דרכים לשיפור (בטווח הבינוני והארוך) בהתמודדות עם אתגרים שונים

להחזיק תפיסת הלך רוח מתפתח בתגובה לעכבות ולאתגרים (למשל, להעז לטעות ולתקשר טעויות לעצמי באופן המדגיש הלך רוח של צמיחה)

פעולות:

  • להכיר ביכולותיה של הפרט לנהל את חייה ולהשפיע על עצמה ועל סביבתה (Agency)

לפתח תחושת מסוגלות ביכולת להשלים משימות ולחוות סיפוק מרכישה של מיומנות והשלמת משימות

+ להביע מחשבות עצמאיות, לדעת לסנגר ולהגן על רעיונות ולפעול להגנה על זכויות אישיות

+ להפגין פתיחות לשינויים ולחידושים (לנסות אוכל חדש, להשתמש בחומרים לא מוכרים לצורך פעילות)

לזהות תחומי אחריות אישית בסביבה הקרובה (בבית ובבית הספר)

להבין את הקשר בין בחירה לאחריות וליטול אחריות על הבחירות האישיות

להכיר בהשפעה ישירה ועקיפה של העצמי על עצמה ועל סביבתה

לזהות סיבות ומצבים שמעכבים או עוזרים ליטול אחריות

לזהות את ההשפעות של נטילת אחריות ושל אי-נטילתה על העצמי ועל אחרות

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:מיומנויות גופניות


כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

באופן מסורתי, הדגישו בתי ספר את חשיבותם של הישגים אקדמיים, ותחום החינוך הגופני נדחק לשוליים. עם זאת, לחינוך גופני יש ערך רב בהתפתחות ההוליסטית של הילד, ובכלל זה גם בהתפתחות הקוגניטיבית, המנטלית והחברתית. חינוך גופני והשתתפות בפעילות גופנית מאפשרים לתלמידים, אשר מבלים שעות הולכות וגדלות מול המסכים, להיות פעילים יותר בתוך ומחוץ לבית הספר. הרגלים של פעילות גופנית המוטמעים בתקופת בית הספר עשויים להסגיל אותם ההרגלים מחוץ לשעות בית הספר וגם בחיי הבוגר בעתיד. לרמת פעילות זו השלכות קריטיות על בריאות ועל תחלואה עתידיים.

אוריינות גופנית משפיעה לחיוב גם על חיי החברה של התלמידים ותורמת לפיתוחם של קשרים חברתיים. הפעילות הגופנית מגבירה תחושת שייכות והיא אמצעי להעצמה של אוכלוסיות מוחלשות. פעילות גופנית קבוצתית תורמת לפיתוח מיומנויות חברתיות ומסייעת במניעה של בידוד חברתי לאורך זמן. במישור התוך-אישי, פעילות גופנית מקושרת לרמות גבוהות של שביעות רצון כללית מהחיים ולשיעורים נמוכים יותר של דיכאון וחרדה, משפרת הערכה עצמית ותחושת מסוגלות ועוזרת להתמודד עם קשיים פסיכולוגיים שונים.

פעילות גופנית היא פן אחד של אורח חיים בריא. ישנה חשיבות רבה לא רק בעצם הפעילות הגופנית, אלא בהבנת הגוף, בהכרת עקרונות של תזונה נכונה, בזהירות מפני מסיכונים בריאותיים ובשמירה על איזון בתחומים השונים של החיים. באופן כללי, שמירה על אורח חיים בריא לא זו בלבד משפרת את המצב הבריאותי, אלא מקושרת גם לתפקודים קוגניטיביים טובים יותר.

בעידן של מידע נגיש ולא תמיד אמין על נושאים בריאותיים, יש גם חשיבות ליכולת לסנן מידע כדי להשיג מידע בריאותי אמין. יכולת זו קשורה לתדירות אשפוזים נמוכה, לרמות נמוכות של דיכאון ולהתמודדות טובה יותר עם מחלות ולרמות נמוכות יותר של שימוש בחומרים מסוכנים, עישון ובעיות התנהגות.

מיומנויות:מיומנויות חברתיות


כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

קבוצת המיומנויות הזו סובבת סביב יכולתו של הפרט להבין את האחר, לזהות מצבים חברתיים ולהתנהג באופן המאפשר אינטראקציות מיטביות עם פרטים אחרים ועם קבוצות בהקשרים שונים. מיומנויות חברתיות הן רכיב מרכזי ביכולתם של ילדים וצעירים להבין הקשרים ומצבים חברתיים ולהשתלב בהם באופן מיטבי (בתי ספר, מתנ"סים, חברים, משפחה). טיפוח מיומנויות חברתיות מעלה את הרווחה הנפשית של תלמידים ומיטיב עם מערכות היחסים שלהם עם מורים, משפחה וחברים.

גם המיומנויות החברתיות כוללות רכיב תפיסתי – מודעות חברתית, ורכיב התנהגותי – התנהלות חברתית. מודעות חברתית מאפשרת לנו להבין סיטואציות חברתיות ולהבין אחרים. היא גם תנאי הכרחי להתנהלות חברתית טובה כיוון שהיא מאפשרת להבין את הרגשות של האחר ואת צרכיו, להפוך את התנהגותם צפויה יותר ולרכוש את אמונם של אחרים. התנהלות חברתית מאפשרת לנו לנהל מערכות יחסים חיוביות ומתגמלות הן בהקשרים אישיים הן בהקשרים לימודיים ומקצועיים. התנהלות חברתית טובה מאפשרת לפרט להביע את עצמו, לבטא את רגשותיו ולקבל תמיכה חברתית.

הקשר ללמידה רגשית-חברתית (SEL)

בעשורים האחרונים נצפתה מגמה לשלב תוכניות לפיתוח מיומנויות חברתיות ותוך-אישיות במסגרת תוכניות הלימודים תחת הגדרת הגג של למידה רגשית-חברתית (SEL: Social and Emotional Learning). תוכניות אלו יושמו בקרב ילדים במערכת החינוך החל מהגיל הרך ועד סוף התיכון. מטא-אנליזות מהעשור האחרון מראות באופן עקבי כי משתתפים בתוכניות SEL שיפרו את כישוריהם החברתיים והרגשיים, דיווחו על רמת שלומות (Well-being) גבוהה יותר והגיעו להישגים אקדמיים טובים יותר מתלמידים שלא השתתפו בתוכניות מסוג זה. נוסף על כך, ניכרת ירידה בהתנהגויות שליליות כגון ביטויים התנהגותיים של עקה פסיכולוגית וירידה בשימוש בסמים בקרב תלמידים אשר השתתפו בתוכניות מסוג זה.

על אף שמיומנויות רגשיות-חברתיות יכולות להתפתח בשלבים שונים בחיים, חינוך חברתי-רגשי רציף המתחיל מגיל צעיר מבטיח את התוצאות הטובות ביותר, והשפעותיו החיוביות משתמרות לאורך שנות הלימודים בבית הספר ובתיכון ובמגוון רחב של סביבות גיאוגרפיות, הקשרים תרבותיים, רקעים חברתיים-כלכליים וקבוצות אתניות.

חשיבות האוריינות הגלובלית

המיומנויות החברתיות משפיעות לא רק ברמת הפרט, אלא גם על החברה שבה אנו חיים. החברה של המאה ה-21 בכלל (הגלובלית והישראלית) והעולם התעסוקתי בפרט הפכו להטרוגניים, וזאת עקב השינויים החברתיים המשמעותיים שחלו בשנים האחרונות. מסיבה זו, רמת מיומנות חברתית גבוהה אצל הפרט אין די בה כדי להבטיח חברה תקינה ואף לא לתפקד באופן נאות בעולם התעסוקה.

לטובת התמודדות מוצלחת עם השינויים הללו, יש לוודא כי היחסים החברתיים חוצים גבולות של קבוצות הומוגניות ושתלמידים ואנשים בוגרים נכונים ליצור ויוצרים בפועל קשרים חברתיים ומקצועיים עם אנשים מרקעים שונים ומתרבויות אחרות. בכך עוסקת האוריינות הגלובלית. ואולם, אוריינות גלובלית הולכת צעד נוסף מעבר לשיתופי פעולה וקשרים בין תרבויות; היא חשובה ברמה החברתית מאחר שתהליכים מקומיים וגלובליים בזירות כלכליות, חברתיות וסביבתיות קשורים זה בזה. לכן, על מנת לשמור על הסביבה הקרובה והרחוקה, על תלמידים לפתח מודעות לנושאים גלובליים וליטול אחריות אישית.

מיומנויות:מיומנויות קוגניטיביות

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מבין כלל המיומנויות הנדרשות בולט מקומן של המיומנויות הקוגניטיביות המאפשרות טיפול שיטתי, יעיל ופרודוקטיבי במידע המצטבר, הבנה עמוקה ומשמעותית של נושאים, רעיונות ומושגים, כמו גם שימוש הולם ומותאם בידע הדיסציפלינרי התיאורטי והמעשי הנרכש על ידי התלמידים במהלך חייהם, ובפרט בשנותיהם בבית הספר.

כיוון שביכולות כלליות עסקינן – יכולות תומכות ומנחות למידה והתפתחות ללא תלות בסוג הידע הנדון – רכישה מיטבית של המיומנויות הקוגניטיביות דורשת תרגול ואימון של היכולות המרכיבות אותן במגוון רחב של הקשרים לימודיים. לפיכך, הנחלת המיומנויות הקוגניטיביות תתבצע באמצעות שילוב פרקטיקות פדגוגיות המטפחות ידע ומיומנויות מטא-קוגניטיביות לתרגול יכולות הליבה השונות בשיעורים מקצועיים בכל הכיתות ובכלל תחומי הדעת, בהתאם להתפתחות הקוגניטיבית, הרגשית, החברתית והלשונית של התלמידים.

את המיומנויות באשכול המיומנויות הקוגניטיביות אפשר לחלק לשתי קבוצות:

  1. מיומנויות המתבססות על ידע תיאורטי ומעשי אשר נרכש בשיעורים ייעודיים בבית הספר ואשר הנחלתן דורשת מומחיות פדגוגית ספציפית. לקבוצה זו שייכות המיומנויות: אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית ואוריינות מדעית.
  2. מיומנויות אשר אינן מתבססות על ידע תיאורטי ומעשי מסוים ולכן נדרש להתאימן לדרכי החשיבה המקובלות בתחומי הדעת השונים. לקבוצה זו שייכות המיומנויות: חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית.

מיומנויות:מיומנויות רגשיות

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

המיומנויות התוך-אישיות עוסקות ביכולת להבין את העצמי ולהפעיל אסטרטגיות יעילות להתמודדות עם מצבים שונים, לפתור בעיות ולחתור לעבר השגת מטרות. מיומנויות תוך-אישיות גבוהות מקושרות חיובית לבריאות, להכנסה וליכולת למידה וסיפוק, ומקושרות שלילית להתנהגויות שליליות כגון אלימות, התמכרויות והתנהגות מסוכנת ומסכנת. מיומנויות תוך-אישיות כוללות בדרך כלל שני מרכיבים מרכזיים: מודעות עצמית – הרכיב התודעתי-תפיסתי; והכוונה עצמית (המכונה במקרים רבים גם ניהול עצמי, שליטה עצמית או הנעה עצמית) – הרכיב ההתנהגותי.

מודעות עצמית מאפשרת לנו להבין טוב יותר את עצמנו, לגבש את הזהות הייחודית שלנו ולזהות את נקודות החוזקה שלנו ואת התחומים שבהם עלינו להשקיע מאמץ על מנת להשתפר. המודעות העצמית משמשת כבסיס להכוונה עצמית. כך למשל, על מנת לווסת את רגשותינו עלינו תחילה לזהות מה אנחנו מרגישים ולהבין את השפעתם של רגשות אלה על ההתנהגות. לעומתה, הכוונה עצמית היא יכולת של הפרט לקדם התנהגויות רצויות ולהימנע מהתנהגויות לא רצויות בטווח הקצר ובטווח הארוך. בהקשר של מיומנויות דמות הבוגר, היא עומדת בבסיס יכולתם של תלמידים ליטול אחריות על בחירותיהם (הלימודיות והאחרות), לכוון את התנהגותם ולהשיג את מטרותיהם בלימודים, בתחביבים וביחסים אישיים, ובבגרותם – גם להשיג יעדים מקצועיים. הקשר החזק בין משתנים הקשורים להכוונה עצמית כמו ויסות עצמי, הנעה עצמית והתמודדות עם לחצים לבין היבטים שונים של הצלחה בחיים, אוששו במחקרים רבים הן בקרב ילדים הן בקרב מבוגרים.

מיומנויות:שאלות ותשובות

בתהליך הבחירה וההמשגה של המיומנויות נעשה ניסיון לשרטט ביניהן גבולות ברורים ולהימנע כל כמה שניתן מכפילויות וחזרתיות.

יחד עם זאת, בשל הניסיון לשמור על שלמות מושגית בהגדרת המיומנויות עדיין נותרה חפיפה מסוימת בין כמה מיכולות הליבה של המיומנויות השונות, חפיפה שמקורה ביחסי הגומלין ביניהן ושותפות מושאיהן. כך לדוגמה, קיימת חפיפה בין יכולות הליבה של אוריינות מידע לבין יכולות הליבה של חשיבה ביקורתית ואוריינות לשונית, או חפיפה מסוימת בין יכולות הליבה של אוריינות מתמטית או חשיבה ביקורתית לבין יכולות הליבה של אוריינות מדעית.

מהות ההבחנה היא בין מיומנויות כלליות למיומנויות דיסציפלינריות:

  • מיומנויות כלליות הן יכולות אשר תומכות ומנחות למידה ללא תלות בסוג הידע הנדון והן ניתנות להעברה בין תחומי דעת שונים;
  • מיומנויות דיסציפלינריות הן יכולות (טכניות או יכולות חשיבה) ספציפיות, המהוות רכיבים של מומחיות ואשר נחוצות להרחבת הדעת ורכישת ידע בתחומים ספציפיים (כמו למשל "לקרוא כתב רש"י" ו"להשתמש במיקרוסקופ") או לתפקוד יעיל בהקשרים מוגדרים היטב (כמו למשל, "לבשל בתנאי שטח").

המיומנויות הדיסציפלינריות אינן מהוות חלק ממיומנויות דמות הבוגר משלושה טעמים:

  • הן נדונות בתכניות הלימודים של מקצועות הלימוד הספציפים ונמצאות בתחום אחריותם של רכזי המקצוע השונים;
  • הן נחוצות בעיקר בהקשרים מסויימים (תיאורטיים ומעשיים);
  • הוראתן דורשת מומחיות בדיסציפלינה ובפדגוגיה של הדיסציפלינה (PCK).

זאת לעומת מיומנויות דמות הבוגר אשר בהיותן כלליות:

  • נחיצותן והרלוונטיות שלהן אינה מוגבלת לתחום ידע בודד;
  • הן ניתנות לתרגול בהקשרים מגוונים;
  • לא נדרשת מומחיות בפדגוגיה של דיסציפלינה ספציפית לצורך הבנייתן.

כמה ממיומנויות דמות הבוגר, על אף היותן כלליות, עדיין דורשות בסיס אשר נרכש בתחומי דעת ספציפיים, לדוגמה:

  • לימוד ותרגול המיומנות "אוריינות לשונית" דורש בסיס של ידע לשוני (תחביר, ידע פונולוגי, ידע מורפולוגי וכיו"ב) ומיומנויות לשוניות (קריאה עם ובלי ניקוד, שטף קריאה, כתיבה בדפוס ובכתב וכיו"ב);
  • לימוד ותרגול המיומנות "אוריינות מתמטית" דורש בסיס של ידע ומיומנויות מתמטיים.

בשונה ממיומנויות דמות הבוגר, הוראת ההמיומנויות הלשוניות והמתמטיות דורשת מומחיות פדגוגית ספציפית (זו של מורי השפה ומורי המתמטיקה).

לפיכך, קריאה וכתיבה ומיומנויות מתמטיות אינן מהוות חלק מהגדרת המיומנויות הרלוונטיות בדמות הבוגר שכן האחריות על רכישתן המיטבית היא בראש ובראשונה של מורים בתחומי הדעת הללו (בעוד האחריות על הבניית היכולות המתוארות באוריינות לשונית ומתמטית משותפת למורים מקצועיים שונים).

מיומנויות דמות הבוגר הן אסופה של מיומנויות כלליות, כלומר, מיומנויות אשר תומכות ומנחות למידה והתפתחות, ללא תלות בסוג הידע הנדון. לדוגמה, חשיבה ביקורתית, הכוללת את היכולת "לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון", היא יכולת כללית שכן היא מאפשרת למחזיק בה לדחות מידע לא מבוסס בתחומי דעת רבים ומגוונים.

בהיותן יכולות כלליות, מיומנויות דמות הבוגר רלוונטיות לכל תחומי הדעת וניתן לשלב את הוראתן בכלל מקצועות הלימוד, כאשר המומחיות המקצועית בדיסציפלינה ובהוראתה מאפשרת למורים ליישם את הוראתן בהוראת הדיסציפלינה.

ביחס לכל יכולות הליבה של המיומנויות ובהתאם לאבני הדרך המצופות בתהליך התפתחותן הסביר, ייבנו יחידות הוראה הכוללות פרקטיקות פדגוגיות אשר מחברות בין תכנים במגוון רחב של מקצועות לבין תרגול היכולת הנדונה.

אוריינות מתמטית ואוריינות מדעית הן שונות במידת מה מהאחרות. בדומה למיומנויות האחרות, הן תומכות ומנחות למידה והתפתחות במגוון רחב של נושאים וניתנות ליישום על מושאי ידע מגוונים ולהעברה בין תחומי דעת. אך להבדיל מהמיומנויות האחרות, יש שוני במידה בה מורים מקצועיים אמונים על הבנייתן.

אוריינות מתמטית:

  • אוריינות מתמטית מהווה את היכולת לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית וליישם ידע, מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה מתמטיות למגוון צרכים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים;
  • כדי להשתמש בשפה המתמטית ככלי להרחבת הדעת במגוון נושאים, נדרשת שליטה בשפה המתמטית המורכבת מידע תיאורטי ומעשי ביחס לאובייקטים מתמטיים והקשרים ביניהם;
  • פועל יוצא הוא שגם הבניית אוריינות מתמטית דורשת שליטה ברכיבי השפה המתמטית בהם נעשה שימוש חוץ מתמטי;
  • מידת השליטה של מורים בשפה המתמטית קשורה קשר הדוק למידת השימושיות של שפה זו בתחום הדעת עליו הם אמונים;
  • על אף שבדומה לשאר המיומנויות האחריות על הבניית אוריינות מתמטית מתחלקת בין כלל המורים, היא אינה מתחלקת באופן שווה – ביחס למורים ממקצועות מדעי הרוח השונים, מורים ממקצועות המתמטיקה, מדעי הטבע ומדעי החברה, נושאים בחלק הארי של הנטל.

אוריינות מדעית:

אוריינות מדעית עוסקת ביכולת לעשות שימוש יעיל בידע, מושגים ורעיונות מדעיים באופן שמאפשר הסקת מסקנות מבוססות ראיות ביחס לנושאים מקצועיים, חברתיים ואישיים. כלומר, אוריינות מדעית, היא בראש ובראשונה יכולת אשר תומכת ומנחה למידה בתחומים הכוללים הסתמכות על נתונים אמפיריים אובייקטיבים;

  • הקשרים לימודיים העוסקים בהתמודדות מושכלת ואחראית עם נתונים אמפיריים כוללים שיעורים במדעי החברה והטבע, אך אינם מוגבלים להם;
  • גם הכרעה בסוגיות פרקטיות ומוסריות רבות למשל, נדרשת הסתמכות על מידע אמפירי מבוסס – האם עלי לחסן את ילדי? מה מידת האחריות האישית והקולקטיבית שלנו על תופעת ההתחממות הגלובלית? האם זה מוסרי לאכול בשר? סוגיות שכאלה נדונות בהקשרים לימודיים מגוונים כדוגמת שיעורי חינוך, אזרחות, היסטוריה ועוד;
  • לפיכך הנושאים באחריות על הבניית אוריינות מדעית הם מורים למדעי החברה והטבע, ומורים במקצועות אחרים (חינוך, אזרחות, היסטוריה ועוד) בהקשרים בהם הסתמכות אחראית על נתונים אמפיריים אובייקטיביים היא רלוונטית.

מאפיין מרכזי של מיומנויות דמות הבוגר הוא שהרלוונטיות שלהן, נחיצותן ותהליך הרכישה והתרגול שלהן, אינם מוגבלים לתחום ידע בודד והבנייה מיטבית שלהן מתבצעת במקצועות לימוד מרובים.

מיומנויות רבות נעדרות ממסמך מיומנויות דמות הבוגר, לא משום שהן לא מהוות חלק מסל הכלים הנדרש לבוגרי מערכת החינוך, אלא בשל היותן נדונות בתכניות הלימודים של תחומי הדעת הרלוונטיים אליהם הן שייכות (ראו תשובה לשאלה 2).

בחירת מיומנויות דמות הבוגר נעשתה על סמך סקירה נרחבת של הספרות הבינלאומית והאקדמית אשר מטרתה לזהות, הן את הדרישות והאתגרים החדשים עמם יצטרכו התלמידים להתמודד, והן את הכישורים והיכולות הנדרשים לצורך התמודדות מיטבית עמם.

בהגדרת המיומנויות על רכיביהן השונים היתה הקפדה להתייחס לכלל הכישורים והיכולות הנדונים בהרחבה בתשתיות פיתוח מיומנויות של מערכות חינוך במדינות מובילות בעולם ובמסמכים אקדמיים ובינלאומיים העוסקים בתמהיל המיומנויות הנדרש בעת הנוכחית.

יחד עם זאת, המרחב המושגי מאפשר יותר מדרך אחת לתאר את המיומנויות על יכולות הליבה שלהן ולהבחין ביניהן, כאשר הבחירה בחלוקה כזו ולא אחרת הונחתה על ידי שיקולים מקצועיים ופרקטיים שונים. כך לדוגמה, בעוד שהפריזמה דרכה מוגדרת המיומנות "אוריינות מידע", שבמיומנויות דמות הבוגר היא כרונולוגיה של תהליכי העיסוק במידע השונים (איתור, הערכה, ארגון, שימוש והצגה), ניתן היה להגדירה גם דרך הפריזמה של סוגי מידע שונים (מידע כמותי, טקסטואלי, חזותי וכיו"ב).

פועל יוצא של כל בחירה, אם כן, הוא שיכולות מסויימות נדונות במסגרתה באופן מפורש, ואילו אחרות רק באופן מתכנס. לדוגמה, על אף שמיומנויות דמות הבוגר לא כוללות התייחסות מפורשת ליכולת המכונה בשלל מסמכים "אוריינות חזותית", כלל ההיבטים המרכיבים אותה, ביניהם פרשנות, יצירה והצגה של מידע חזותי, מפוזרים בין המיומנויות אוריינות מתמטית, אוריינות דיגיטלית ואוריינות מידע. ובאופן דומה, יכולת ניהול זמן, מתוארת כחלק מיכולת הליבה "ויסות עצמי" של המיומנות "הכוונה עצמית". כלומר, יכולות כלליות רבות עשויות "להתחבא" ברכיבי המיומנויות השונים.

לצורך הגדרת מיומנויות דמות הבוגר התבצעה סקירה ספרות נרחבת אשר כללה מאמרים אקדמיים, תשתיות פיתוח מיומנויות של מערכות חינוך מובילות בעולם, ומסמכים בינלאומיים. בין המסמכים הללו נמצאים גם מסמכי פיזה השונים, המתארים את המסגרת המושגית של נושאי הבחינה המרכזיים התקופתיים – מדע (פיזה 2015, 2024), שפה (פיזה 2018) ומתמטיקה (2021). כלומר, הגדרת מיומנויות דמות הבוגר – אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית ואוריינות מדעית – נסמכת (בין היתר) על מסגרת מושגית זו. פועל יוצא הוא שהטמעה מוצלחת של מיומנויות דמות הבוגר תקדם את תלמידי מערכת החינוך הישראלית גם לעבר עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים שהוגדרו על ידי ה-OECD.

מיומנויות דמות הבוגר הן גנריות מכיוון שמטרתן היא להתווסף לסל הכלים אשר יכינו את התלמידים בצורה מיטבית לחייהם הבוגרים בעת הנוכחית, אשר מתאפיינת בין היתר, בתהליכי גלובליזציה מואצים. יחד עם זו, ברור שההקשר הישראלי הוא ייחודי ודורש התייחסות. זו באה לידי ביטוי ברכיב הערכים אשר צומח מתוך חוק החינוך הממלכתי ומבוסס על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. בהקשר זה יש לזכור כי בין שלושת רכיבי דמות הבוגר (ידע דיסציפלינרי, מיומנויות כלליות וערכים) מתקיימים יחסי גומלין – רכיבי דמות הבוגר מסתמכים אלה על אלה ומשלימים אלה את אלה

הגדרת המיומנויות על רכיביהן השונים מתייחסת לתוצאה הסופית הרצויה של הבנייתן. מרכיב חשוב נוסף בתהליך היישום וההטמעה של מיומנויות דמות הבוגר הוא "פירוק" שלהן לאבני דרך לפי שלבי התפתחות. פירוק זה דן בהישגים הרצויים של התלמיד בשלבי הגיל השונים – החל מגילאי טרום יסודי עד לסוף התיכון - בהתייחס לכל אחד מיכולות הליבה של כל אחת מהמיומנויות.

מסמך מיומנויות דמות הבוגר ישפיע בסופו של תהליך על האופן שבו צוותי הוראה מלמדים ותלמידים לומדים. מסמך זה מפרט וממשיג את המטרות הפדגוגיות של המשרד ולפיכך ערוצי ההשפעה שלו הם רבים ונרחבים. ביניהם:

  • מחוזות / מינהלים - האמונים על עיצוב מדיניות ותהליכי פיקוח וליווי של בתי ספר אשר יעשו שימוש בשפת המטרות של דמות הבוגר;
  • יצרני תוכן - מפמ"רים וועדות מקצוע בתהליך עיצוב תכניות הלימודים; גופים פדגוגיים בפיתוח של תכניות לימודים, חומרי לימוד (ספרים, אתרים, לומדות וכו'); מפתחים של יחידות הוראה;
  • גופים מעריכים - ראמ"ה (תמונת מצב / הערכה פנימית); מפמ"רים בפיתוח בגרויות; גופים פדגוגים בפיתוח של מבחנים;
  • גופים ביצועיים – גופים / רשויות, שמעצבים ומפעילים תכניות פדגוגיות בשותפות עם משרד החינוך. דמות הבוגר אמורה לשמש כשפה משותפת עם השדה;
  • יזמים חינוכיים - דמות הבוגר אמורה לשמש כשפה משותפת בשותפות עם המשרד סביב פיתוח ורכש של תכניות התערבות מסוגים שונים;
  • מחזיקי עניין מחוץ למערכת החינוך: מדיה / משרדי ממשלה אחרים / ארגונים בינלאומיים (OECD) - דמות הבוגר היא השפה שדרכה מוגדרות מטרות משרד החינוך החוצה;
  • אנשי שטח (מורות, מנהלות) - דמות הבוגר עשויה לשמש מצפן שדרכו חושבים ומעצבים אג'נדה בית ספרית. יכולה לשמש גם כמצפן לחדשנות בית ספרית בשטח.

מהלך מיומנויות דמות הבוגר ירחיב בסופו של תהליך את סל הכלים והיכולות עימם יוצאים בוגרי מערכת החינוך לדרכם העצמאית בעולם המשתנה. זאת דרך השינוי שהוא יתווה בהיבטי המערכת הבאים:

  • תכניות לימודים - יעברו התאמות ושינויים על מנת לוודא שהמדיניות הפדגוגית בכל תחומי הדעת מכוונת בפועל לפיתוח של מיומניות בתוך תחומי הדעת וביניהם;
  • יחידות הוראה - יחברו בין התכנים ומטרות הידע בתכניות הלימודים, לבין המיומנויות על מנת לתמוך בתהליכי ההוראה של המורים בתוך תחומי הדעת. פרקטיקות ההוראה שיוצעו ביחידות ההוראה גם הן מכוונת להשגה של מטרות במיומנויות דמות הבוגר;
  • מדיניות החינוך המקצועי / טכנולוגי - תעבור התאמות לשפה דמות הבוגר, לצד שימור המטרות הייחודיות של המינהל;
  • ההערכה – "תמונת המצב" בשפה, באנגלית, במתמטיקה ובמדעים תעבור התאמות כדי להעריך את כלל יכולות הליבה באוריינות הלשונית, המתמטית והמדעית, בהתאמה לשינויים בתכניות הלימודים. ייתכן כי תשולב גם הערכה של מיומנויות דמות הבוגר בתוך מערך ההערכה של המשרד;
  • ממשקים - חידוד הדרישות של משרד החינוך מהאקדמיה בהקשר של הכשרת מורים לפיתוח מיומנויות בהתאם לשפה של דמות הבוגר;
  • מו"פ - דמות הבוגר אמורה למקד את שאלות המחקר שהמו"פ עוסק בהם עם השטח. כמובן, אמור לעצב את השפה המשותפת שדרכה מפותחים המוצרים הפדגוגיים.

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מיומנויות:שער