בתהליך הבחירה וההמשגה של המיומנויות נעשה ניסיון לשרטט ביניהן גבולות ברורים ולהימנע כל כמה שניתן מכפילויות וחזרתיות.
יחד עם זאת, בשל הניסיון לשמור על שלמות מושגית בהגדרת המיומנויות עדיין נותרה חפיפה מסוימת בין כמה מיכולות הליבה של המיומנויות השונות, חפיפה שמקורה ביחסי הגומלין ביניהן ושותפות מושאיהן. כך לדוגמה, קיימת חפיפה בין יכולות הליבה של אוריינות מידע לבין יכולות הליבה של חשיבה ביקורתית ואוריינות לשונית, או חפיפה מסוימת בין יכולות הליבה של אוריינות מתמטית או חשיבה ביקורתית לבין יכולות הליבה של אוריינות מדעית.
מהות ההבחנה היא בין מיומנויות כלליות למיומנויות דיסציפלינריות:
- מיומנויות כלליות הן יכולות אשר תומכות ומנחות למידה ללא תלות בסוג הידע הנדון והן ניתנות להעברה בין תחומי דעת שונים;
- מיומנויות דיסציפלינריות הן יכולות (טכניות או יכולות חשיבה) ספציפיות, המהוות רכיבים של מומחיות ואשר נחוצות להרחבת הדעת ורכישת ידע בתחומים ספציפיים (כמו למשל "לקרוא כתב רש"י" ו"להשתמש במיקרוסקופ") או לתפקוד יעיל בהקשרים מוגדרים היטב (כמו למשל, "לבשל בתנאי שטח").
המיומנויות הדיסציפלינריות אינן מהוות חלק ממיומנויות דמות הבוגר משלושה טעמים:
- הן נדונות בתכניות הלימודים של מקצועות הלימוד הספציפים ונמצאות בתחום אחריותם של רכזי המקצוע השונים;
- הן נחוצות בעיקר בהקשרים מסויימים (תיאורטיים ומעשיים);
- הוראתן דורשת מומחיות בדיסציפלינה ובפדגוגיה של הדיסציפלינה (PCK).
זאת לעומת מיומנויות דמות הבוגר אשר בהיותן כלליות:
- נחיצותן והרלוונטיות שלהן אינה מוגבלת לתחום ידע בודד;
- הן ניתנות לתרגול בהקשרים מגוונים;
- לא נדרשת מומחיות בפדגוגיה של דיסציפלינה ספציפית לצורך הבנייתן.
כמה ממיומנויות דמות הבוגר, על אף היותן כלליות, עדיין דורשות בסיס אשר נרכש בתחומי דעת ספציפיים, לדוגמה:
- לימוד ותרגול המיומנות "אוריינות לשונית" דורש בסיס של ידע לשוני (תחביר, ידע פונולוגי, ידע מורפולוגי וכיו"ב) ומיומנויות לשוניות (קריאה עם ובלי ניקוד, שטף קריאה, כתיבה בדפוס ובכתב וכיו"ב);
- לימוד ותרגול המיומנות "אוריינות מתמטית" דורש בסיס של ידע ומיומנויות מתמטיים.
בשונה ממיומנויות דמות הבוגר, הוראת ההמיומנויות הלשוניות והמתמטיות דורשת מומחיות פדגוגית ספציפית (זו של מורי השפה ומורי המתמטיקה).
לפיכך, קריאה וכתיבה ומיומנויות מתמטיות אינן מהוות חלק מהגדרת המיומנויות הרלוונטיות בדמות הבוגר שכן האחריות על רכישתן המיטבית היא בראש ובראשונה של מורים בתחומי הדעת הללו (בעוד האחריות על הבניית היכולות המתוארות באוריינות לשונית ומתמטית משותפת למורים מקצועיים שונים).
מיומנויות דמות הבוגר הן אסופה של מיומנויות כלליות, כלומר, מיומנויות אשר תומכות ומנחות למידה והתפתחות, ללא תלות בסוג הידע הנדון. לדוגמה, חשיבה ביקורתית, הכוללת את היכולת "לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון", היא יכולת כללית שכן היא מאפשרת למחזיק בה לדחות מידע לא מבוסס בתחומי דעת רבים ומגוונים.
בהיותן יכולות כלליות, מיומנויות דמות הבוגר רלוונטיות לכל תחומי הדעת וניתן לשלב את הוראתן בכלל מקצועות הלימוד, כאשר המומחיות המקצועית בדיסציפלינה ובהוראתה מאפשרת למורים ליישם את הוראתן בהוראת הדיסציפלינה.
ביחס לכל יכולות הליבה של המיומנויות ובהתאם לאבני הדרך המצופות בתהליך התפתחותן הסביר, ייבנו יחידות הוראה הכוללות פרקטיקות פדגוגיות אשר מחברות בין תכנים במגוון רחב של מקצועות לבין תרגול היכולת הנדונה.
אוריינות מתמטית ואוריינות מדעית הן שונות במידת מה מהאחרות. בדומה למיומנויות האחרות, הן תומכות ומנחות למידה והתפתחות במגוון רחב של נושאים וניתנות ליישום על מושאי ידע מגוונים ולהעברה בין תחומי דעת. אך להבדיל מהמיומנויות האחרות, יש שוני במידה בה מורים מקצועיים אמונים על הבנייתן.
אוריינות מתמטית:
- אוריינות מתמטית מהווה את היכולת לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית וליישם ידע, מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה מתמטיות למגוון צרכים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים;
- כדי להשתמש בשפה המתמטית ככלי להרחבת הדעת במגוון נושאים, נדרשת שליטה בשפה המתמטית המורכבת מידע תיאורטי ומעשי ביחס לאובייקטים מתמטיים והקשרים ביניהם;
- פועל יוצא הוא שגם הבניית אוריינות מתמטית דורשת שליטה ברכיבי השפה המתמטית בהם נעשה שימוש חוץ מתמטי;
- מידת השליטה של מורים בשפה המתמטית קשורה קשר הדוק למידת השימושיות של שפה זו בתחום הדעת עליו הם אמונים;
- על אף שבדומה לשאר המיומנויות האחריות על הבניית אוריינות מתמטית מתחלקת בין כלל המורים, היא אינה מתחלקת באופן שווה – ביחס למורים ממקצועות מדעי הרוח השונים, מורים ממקצועות המתמטיקה, מדעי הטבע ומדעי החברה, נושאים בחלק הארי של הנטל.
אוריינות מדעית:
אוריינות מדעית עוסקת ביכולת לעשות שימוש יעיל בידע, מושגים ורעיונות מדעיים באופן שמאפשר הסקת מסקנות מבוססות ראיות ביחס לנושאים מקצועיים, חברתיים ואישיים. כלומר, אוריינות מדעית, היא בראש ובראשונה יכולת אשר תומכת ומנחה למידה בתחומים הכוללים הסתמכות על נתונים אמפיריים אובייקטיבים;
- הקשרים לימודיים העוסקים בהתמודדות מושכלת ואחראית עם נתונים אמפיריים כוללים שיעורים במדעי החברה והטבע, אך אינם מוגבלים להם;
- גם הכרעה בסוגיות פרקטיות ומוסריות רבות למשל, נדרשת הסתמכות על מידע אמפירי מבוסס – האם עלי לחסן את ילדי? מה מידת האחריות האישית והקולקטיבית שלנו על תופעת ההתחממות הגלובלית? האם זה מוסרי לאכול בשר? סוגיות שכאלה נדונות בהקשרים לימודיים מגוונים כדוגמת שיעורי חינוך, אזרחות, היסטוריה ועוד;
- לפיכך הנושאים באחריות על הבניית אוריינות מדעית הם מורים למדעי החברה והטבע, ומורים במקצועות אחרים (חינוך, אזרחות, היסטוריה ועוד) בהקשרים בהם הסתמכות אחראית על נתונים אמפיריים אובייקטיביים היא רלוונטית.
מאפיין מרכזי של מיומנויות דמות הבוגר הוא שהרלוונטיות שלהן, נחיצותן ותהליך הרכישה והתרגול שלהן, אינם מוגבלים לתחום ידע בודד והבנייה מיטבית שלהן מתבצעת במקצועות לימוד מרובים.
מיומנויות רבות נעדרות ממסמך מיומנויות דמות הבוגר, לא משום שהן לא מהוות חלק מסל הכלים הנדרש לבוגרי מערכת החינוך, אלא בשל היותן נדונות בתכניות הלימודים של תחומי הדעת הרלוונטיים אליהם הן שייכות (ראו תשובה לשאלה 2).
בחירת מיומנויות דמות הבוגר נעשתה על סמך סקירה נרחבת של הספרות הבינלאומית והאקדמית אשר מטרתה לזהות, הן את הדרישות והאתגרים החדשים עמם יצטרכו התלמידים להתמודד, והן את הכישורים והיכולות הנדרשים לצורך התמודדות מיטבית עמם.
בהגדרת המיומנויות על רכיביהן השונים היתה הקפדה להתייחס לכלל הכישורים והיכולות הנדונים בהרחבה בתשתיות פיתוח מיומנויות של מערכות חינוך במדינות מובילות בעולם ובמסמכים אקדמיים ובינלאומיים העוסקים בתמהיל המיומנויות הנדרש בעת הנוכחית.
יחד עם זאת, המרחב המושגי מאפשר יותר מדרך אחת לתאר את המיומנויות על יכולות הליבה שלהן ולהבחין ביניהן, כאשר הבחירה בחלוקה כזו ולא אחרת הונחתה על ידי שיקולים מקצועיים ופרקטיים שונים. כך לדוגמה, בעוד שהפריזמה דרכה מוגדרת המיומנות "אוריינות מידע", שבמיומנויות דמות הבוגר היא כרונולוגיה של תהליכי העיסוק במידע השונים (איתור, הערכה, ארגון, שימוש והצגה), ניתן היה להגדירה גם דרך הפריזמה של סוגי מידע שונים (מידע כמותי, טקסטואלי, חזותי וכיו"ב).
פועל יוצא של כל בחירה, אם כן, הוא שיכולות מסויימות נדונות במסגרתה באופן מפורש, ואילו אחרות רק באופן מתכנס. לדוגמה, על אף שמיומנויות דמות הבוגר לא כוללות התייחסות מפורשת ליכולת המכונה בשלל מסמכים "אוריינות חזותית", כלל ההיבטים המרכיבים אותה, ביניהם פרשנות, יצירה והצגה של מידע חזותי, מפוזרים בין המיומנויות אוריינות מתמטית, אוריינות דיגיטלית ואוריינות מידע. ובאופן דומה, יכולת ניהול זמן, מתוארת כחלק מיכולת הליבה "ויסות עצמי" של המיומנות "הכוונה עצמית". כלומר, יכולות כלליות רבות עשויות "להתחבא" ברכיבי המיומנויות השונים.
לצורך הגדרת מיומנויות דמות הבוגר התבצעה סקירה ספרות נרחבת אשר כללה מאמרים אקדמיים, תשתיות פיתוח מיומנויות של מערכות חינוך מובילות בעולם, ומסמכים בינלאומיים. בין המסמכים הללו נמצאים גם מסמכי פיזה השונים, המתארים את המסגרת המושגית של נושאי הבחינה המרכזיים התקופתיים – מדע (פיזה 2015, 2024), שפה (פיזה 2018) ומתמטיקה (2021). כלומר, הגדרת מיומנויות דמות הבוגר – אוריינות לשונית, אוריינות מתמטית ואוריינות מדעית – נסמכת (בין היתר) על מסגרת מושגית זו. פועל יוצא הוא שהטמעה מוצלחת של מיומנויות דמות הבוגר תקדם את תלמידי מערכת החינוך הישראלית גם לעבר עמידה בסטנדרטים הבינלאומיים שהוגדרו על ידי ה-OECD.
מיומנויות דמות הבוגר הן גנריות מכיוון שמטרתן היא להתווסף לסל הכלים אשר יכינו את התלמידים בצורה מיטבית לחייהם הבוגרים בעת הנוכחית, אשר מתאפיינת בין היתר, בתהליכי גלובליזציה מואצים. יחד עם זו, ברור שההקשר הישראלי הוא ייחודי ודורש התייחסות. זו באה לידי ביטוי ברכיב הערכים אשר צומח מתוך חוק החינוך הממלכתי ומבוסס על הכרזת העצמאות של מדינת ישראל. בהקשר זה יש לזכור כי בין שלושת רכיבי דמות הבוגר (ידע דיסציפלינרי, מיומנויות כלליות וערכים) מתקיימים יחסי גומלין – רכיבי דמות הבוגר מסתמכים אלה על אלה ומשלימים אלה את אלה
הגדרת המיומנויות על רכיביהן השונים מתייחסת לתוצאה הסופית הרצויה של הבנייתן. מרכיב חשוב נוסף בתהליך היישום וההטמעה של מיומנויות דמות הבוגר הוא "פירוק" שלהן לאבני דרך לפי שלבי התפתחות. פירוק זה דן בהישגים הרצויים של התלמיד בשלבי הגיל השונים – החל מגילאי טרום יסודי עד לסוף התיכון - בהתייחס לכל אחד מיכולות הליבה של כל אחת מהמיומנויות.
מסמך מיומנויות דמות הבוגר ישפיע בסופו של תהליך על האופן שבו צוותי הוראה מלמדים ותלמידים לומדים. מסמך זה מפרט וממשיג את המטרות הפדגוגיות של המשרד ולפיכך ערוצי ההשפעה שלו הם רבים ונרחבים. ביניהם:
- מחוזות / מינהלים - האמונים על עיצוב מדיניות ותהליכי פיקוח וליווי של בתי ספר אשר יעשו שימוש בשפת המטרות של דמות הבוגר;
- יצרני תוכן - מפמ"רים וועדות מקצוע בתהליך עיצוב תכניות הלימודים; גופים פדגוגיים בפיתוח של תכניות לימודים, חומרי לימוד (ספרים, אתרים, לומדות וכו'); מפתחים של יחידות הוראה;
- גופים מעריכים - ראמ"ה (תמונת מצב / הערכה פנימית); מפמ"רים בפיתוח בגרויות; גופים פדגוגים בפיתוח של מבחנים;
- גופים ביצועיים – גופים / רשויות, שמעצבים ומפעילים תכניות פדגוגיות בשותפות עם משרד החינוך. דמות הבוגר אמורה לשמש כשפה משותפת עם השדה;
- יזמים חינוכיים - דמות הבוגר אמורה לשמש כשפה משותפת בשותפות עם המשרד סביב פיתוח ורכש של תכניות התערבות מסוגים שונים;
- מחזיקי עניין מחוץ למערכת החינוך: מדיה / משרדי ממשלה אחרים / ארגונים בינלאומיים (OECD) - דמות הבוגר היא השפה שדרכה מוגדרות מטרות משרד החינוך החוצה;
- אנשי שטח (מורות, מנהלות) - דמות הבוגר עשויה לשמש מצפן שדרכו חושבים ומעצבים אג'נדה בית ספרית. יכולה לשמש גם כמצפן לחדשנות בית ספרית בשטח.
מהלך מיומנויות דמות הבוגר ירחיב בסופו של תהליך את סל הכלים והיכולות עימם יוצאים בוגרי מערכת החינוך לדרכם העצמאית בעולם המשתנה. זאת דרך השינוי שהוא יתווה בהיבטי המערכת הבאים:
- תכניות לימודים - יעברו התאמות ושינויים על מנת לוודא שהמדיניות הפדגוגית בכל תחומי הדעת מכוונת בפועל לפיתוח של מיומניות בתוך תחומי הדעת וביניהם;
- יחידות הוראה - יחברו בין התכנים ומטרות הידע בתכניות הלימודים, לבין המיומנויות על מנת לתמוך בתהליכי ההוראה של המורים בתוך תחומי הדעת. פרקטיקות ההוראה שיוצעו ביחידות ההוראה גם הן מכוונת להשגה של מטרות במיומנויות דמות הבוגר;
- מדיניות החינוך המקצועי / טכנולוגי - תעבור התאמות לשפה דמות הבוגר, לצד שימור המטרות הייחודיות של המינהל;
- ההערכה – "תמונת המצב" בשפה, באנגלית, במתמטיקה ובמדעים תעבור התאמות כדי להעריך את כלל יכולות הליבה באוריינות הלשונית, המתמטית והמדעית, בהתאמה לשינויים בתכניות הלימודים. ייתכן כי תשולב גם הערכה של מיומנויות דמות הבוגר בתוך מערך ההערכה של המשרד;
- ממשקים - חידוד הדרישות של משרד החינוך מהאקדמיה בהקשר של הכשרת מורים לפיתוח מיומנויות בהתאם לשפה של דמות הבוגר;
- מו"פ - דמות הבוגר אמורה למקד את שאלות המחקר שהמו"פ עוסק בהם עם השטח. כמובן, אמור לעצב את השפה המשותפת שדרכה מפותחים המוצרים הפדגוגיים.
כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?
לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.
בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.
האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).
חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).