כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?
לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.
בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.
האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).
חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).
קבוצת המיומנויות הזו סובבת סביב יכולתו של הפרט להבין את האחר, לזהות מצבים חברתיים ולהתנהג באופן המאפשר אינטראקציות מיטביות עם פרטים אחרים ועם קבוצות בהקשרים שונים. מיומנויות חברתיות הן רכיב מרכזי ביכולתם של ילדים וצעירים להבין הקשרים ומצבים חברתיים ולהשתלב בהם באופן מיטבי (בתי ספר, מתנ"סים, חברים, משפחה). טיפוח מיומנויות חברתיות מעלה את הרווחה הנפשית של תלמידים ומיטיב עם מערכות היחסים שלהם עם מורים, משפחה וחברים.
גם המיומנויות החברתיות כוללות רכיב תפיסתי – מודעות חברתית, ורכיב התנהגותי – התנהלות חברתית. מודעות חברתית מאפשרת לנו להבין סיטואציות חברתיות ולהבין אחרים. היא גם תנאי הכרחי להתנהלות חברתית טובה כיוון שהיא מאפשרת להבין את הרגשות של האחר ואת צרכיו, להפוך את התנהגותם צפויה יותר ולרכוש את אמונם של אחרים. התנהלות חברתית מאפשרת לנו לנהל מערכות יחסים חיוביות ומתגמלות הן בהקשרים אישיים הן בהקשרים לימודיים ומקצועיים. התנהלות חברתית טובה מאפשרת לפרט להביע את עצמו, לבטא את רגשותיו ולקבל תמיכה חברתית.
הקשר ללמידה רגשית-חברתית (SEL)
בעשורים האחרונים נצפתה מגמה לשלב תוכניות לפיתוח מיומנויות חברתיות ותוך-אישיות במסגרת תוכניות הלימודים תחת הגדרת הגג של למידה רגשית-חברתית (SEL: Social and Emotional Learning). תוכניות אלו יושמו בקרב ילדים במערכת החינוך החל מהגיל הרך ועד סוף התיכון. מטא-אנליזות מהעשור האחרון מראות באופן עקבי כי משתתפים בתוכניות SEL שיפרו את כישוריהם החברתיים והרגשיים, דיווחו על רמת שלומות (Well-being) גבוהה יותר והגיעו להישגים אקדמיים טובים יותר מתלמידים שלא השתתפו בתוכניות מסוג זה. נוסף על כך, ניכרת ירידה בהתנהגויות שליליות כגון ביטויים התנהגותיים של עקה פסיכולוגית וירידה בשימוש בסמים בקרב תלמידים אשר השתתפו בתוכניות מסוג זה.
על אף שמיומנויות רגשיות-חברתיות יכולות להתפתח בשלבים שונים בחיים, חינוך חברתי-רגשי רציף המתחיל מגיל צעיר מבטיח את התוצאות הטובות ביותר, והשפעותיו החיוביות משתמרות לאורך שנות הלימודים בבית הספר ובתיכון ובמגוון רחב של סביבות גיאוגרפיות, הקשרים תרבותיים, רקעים חברתיים-כלכליים וקבוצות אתניות.
חשיבות האוריינות הגלובלית
המיומנויות החברתיות משפיעות לא רק ברמת הפרט, אלא גם על החברה שבה אנו חיים. החברה של המאה ה-21 בכלל (הגלובלית והישראלית) והעולם התעסוקתי בפרט הפכו להטרוגניים, וזאת עקב השינויים החברתיים המשמעותיים שחלו בשנים האחרונות. מסיבה זו, רמת מיומנות חברתית גבוהה אצל הפרט אין די בה כדי להבטיח חברה תקינה ואף לא לתפקד באופן נאות בעולם התעסוקה.
לטובת התמודדות מוצלחת עם השינויים הללו, יש לוודא כי היחסים החברתיים חוצים גבולות של קבוצות הומוגניות ושתלמידים ואנשים בוגרים נכונים ליצור ויוצרים בפועל קשרים חברתיים ומקצועיים עם אנשים מרקעים שונים ומתרבויות אחרות. בכך עוסקת האוריינות הגלובלית. ואולם, אוריינות גלובלית הולכת צעד נוסף מעבר לשיתופי פעולה וקשרים בין תרבויות; היא חשובה ברמה החברתית מאחר שתהליכים מקומיים וגלובליים בזירות כלכליות, חברתיות וסביבתיות קשורים זה בזה. לכן, על מנת לשמור על הסביבה הקרובה והרחוקה, על תלמידים לפתח מודעות לנושאים גלובליים וליטול אחריות אישית.