מיומנויות מודעות חברתית

מיומנויות מודעות חברתית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היכולת להבין מצבים חברתיים והתנהגות של אנשים אחרים מתוך פתיחות ורגישות כלפי אחרים דומים ושונים.

יכולת ליבה פעולות
הבנת האחר

(Understanding Others)

  • להכיר ולהבין את נקודת המבט של האחרת ואת התנהגותה – היכולת לראות את נקודת המבט של האחרת באופן שמאפשר הבנה טובה יותר של מחשבותיה ותחושותיה ואת ההשפעה שלהן על התנהגותה.
  • לזהות ולהבין מסרים מרומזים מילוליים ולא מילוליים – היכולת לזהות להבין את הכוונות והרצונות של האחרת המובעות ברמזים מילוליים ולא מילוליים (כדוגמת הבעות פנים, שפת גוף, טון דיבור וכד').
  • להבין את ההשפעה שיש לפעולות הפרט על אחרות ולהפך – להבין את ההשלכות של התנהגויות על רגשות, על חוויות ועל התנהגויות של אחרות.
זיהוי מצבים חברתיים
  • לזהות נורמות חברתיות – היכולת להבין את הציפיות החברתיות ואת סט הכללים החברתי של הקבוצה על ערכיו, עמדותיו ואמונותיו וכיצד הוא משפיע על עמדות הפרט ועל התנהגותה.
  • לזהות תהליכי חשיבה וקבלת החלטות קבוצתיים והשפעות של נורמות חברתיות – לגלות מודעות לתהליכי חשיבה קבוצתיים בקבלת החלטות כמו הנטייה להסכים עם הקבוצה ולהתנהג פי הנורמות המקובלות בין חיוביות בין שליליות.
  • לזהות מתי האחרת זקוקה לעזרה וכיצד אפשר לסייע לה – להיות קשובים לצורכי האחרת, בעיקר כאשר היא זקוקה לעזרה ולדעת כיצד לספק עזרה זו.
רגישות חברתית-תרבותית

(Cultural Sensitivity)

  • להיות מודעות לשונות ולדמיון בין אנשים מקבוצות שונות – היכולת להיות מודעות להבדלים ולקווי דמיון תרבותיים בין אנשים מתרבויות שונות, מבלי לשייך להם ערך כלשהו – חיובי, שלילי, טוב או רע, נכון או שגוי.
  • להעריך פרספקטיבות והשקפות עולם מגוונות ולהכיר בתרומת הגיוון לפרט ולחברה.
  • להכיר בהשפעתם של סטריאוטיפים ודעות קדומות על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות – להבין את הגורמים המעצבים חשיבה סטריאוטיפית, לזהות אירוע שמשקף אותה ולהכיר את ההשפעות שיש להם על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות.
יכולות ליבה:
הבנת האחרזיהוי מצבים חברתייםרגישות חברתית תרבותית

פעולות:

  • להכיר ולהבין את נקודת המבט של האחרת ואת התנהגותה

לזהות מגוון רגשות של בני אנוש ודמויות ספרותיות ולהבין שתגובות רגשיות שונות מאדם לאדם ומדמות לדמות

להכיר בכך שהתנהגות עשויה להשפיע על רגשות של אחרות

להראות יכולת בסיסית לייחס מצבים מנטליים (אמונות, כוונות, רצונות) לאחרים ולהבין שהם שונים משל העצמי (Theory of Mind)

להכיר בחוויה הנבדלת של סיטואציה מסוימת בקרב אנשים שונים

לגלות סקרנות והתעניינות ברגשות, במחשבות ובהתנהגות של האחר

לזהות את קווי הדמיון והשוני במצב נתון בין נקודות המבט של אנשים שונים

להבין את התגובות וההתנהגות של אחרים במצב נתון על בסיס ההכרה בשוני

להבין איך גורמים שונים משפיעים על ההתנהגות (ההקשר, האחר, העצמי) ולגלות הבנה להתנהגות האחר על בסיס זה

להבין את ההשפעה של גורמים סביבתיים רחבים (כגון ההקשר המשפחתי, התרבותי, כלכלי-חברתי) ולהשתמש בניתוח זה על מנת להבין עמדות והתנהגויות שונות של עצמי

פעולות:

  • לזהות ולהבין מסרים מרומזים מילוליים ולא מילוליים

לזהות מגוון רגשות של בני אנוש ודמויות ספרותיות ולהבין שתגובות רגשיות שונות מאדם לאדם ומדמות לדמות

להכיר בכך שהתנהגות עשויה להשפיע על רגשות של אחרות

להראות יכולת בסיסית לייחס מצבים מנטליים (אמונות, כוונות, רצונות) לאחרים ולהבין שהם שונים משל העצמי (Theory of Mind)

לזהות רגשות ועמדות של האחר בהתבסס על מידע מילולי ולא מילולי (הבעות פנים, שפת גוף וטון דיבור)

לזהות התאמה או חוסר התאמה בין רמזים מילוליים ללא מילוליים

פעולות:

  • להבין את ההשפעה שיש לפעולות הפרט על אחרות ולהפך

לזהות מגוון רגשות של בני אנוש ודמויות ספרותיות ולהבין שתגובות רגשיות שונות מאדם לאדם ומדמות לדמות

להכיר בכך שהתנהגות עשויה להשפיע על רגשות של אחרות

להראות יכולת בסיסית לייחס מצבים מנטליים (אמונות, כוונות, רצונות) לאחרים ולהבין שהם שונים משל העצמי (Theory of Mind)

להבין ולזהות את ההשפעה של מילים ושל התנהגות על רגשותיהם של אחרים ולשער מה תהיה ההשפעה של התנהגויות ומצבים קונקרטיים (למשל לא לשתף במשחק) על רגשותיהם ועל מחשבותיהם של אחרים

לשער מה תהיה ההשפעה של התנהגויות ומצבים שונים על רגשותיהם ומחשבותיהם של אחרים ולשקול אפשרויות שונות להתנהגות בהתחשב בנקודות המבט השונות

לנתח את מגוון התגובות של אנשים שונים למצב נתון אגב הבנת הגורמים המשפיעים (למשל איך אנשים שונים מגיבים למצבי תסכול או להתרגשות)

לזהות מצבים מורכבים ולשקול התנהגויות שונות שיניבו תוצאות חיוביות יותר עבור העצמי והאחר

פעולות:

  • לזהות נורמות חברתיות

להכיר בציפיות של הסביבה (מבוגרות וילדות) בכל הקשור להתנהגות בסיטואציות חברתיות שונות (מפגש, משחק חופשי)

להבחין בין מצבים חברתיים חיוביים למצבים פוגעניים

לזהות התנהגות מקובלת חברתית במגוון מצבים שגרתיים בסביבה הקרובה (למשל השתתפות במשחק כדורגל, ביקור בספרייה) ולזהות מצבים המקשים על התנהגות נורמטיבית

להבחין בין התנהגות מקובלת חברתית בקבוצות ההשתייכות השונות שלי (משפחה, חברים, צוות)

לנתח את הגורמים המשפיעים על מידת ההתאמה של תגובות שונות למצבים מורכבים או עמומים

להעריך כיצד נורמות חברתיות, ציפיות וחוקים משפיעים על החלטותיי

פעולות:

  • תהליכי חשיבה וקבלת החלטות קבוצתיים והשפעות של נורמות חברתיות

להכיר בציפיות של הסביבה (מבוגרות וילדות) בכל הקשור להתנהגות בסיטואציות חברתיות שונות (מפגש, משחק חופשי)

להבחין בין מצבים חברתיים חיוביים למצבים פוגעניים

להכיר את המושג לחץ חברתי ולזהות מצבים שבהם לחץ חברתי בא לידי ביטוי

להכיר ולתאר דרכים להתמודד עם לחץ חברתי בסיטואציות שונות

לשקול באילו מצבים ובאילו אופנים יש לנהוג לפי הנורמה החברתית

להעריך כיצד השפעות חיצוניות (מדיה, לחץ חברתי, נורמות חברתיות ותרבותיות וציפיות של גורמי סמכות) משפיעות על התנהגות ועל קבלת החלטות

פעולות:

  • לזהות מתי האחרת זקוקה לעזרה וכיצד אפשר לסייע לה

להכיר בציפיות של הסביבה (מבוגרות וילדות) בכל הקשור להתנהגות בסיטואציות חברתיות שונות (מפגש, משחק חופשי)

להבחין בין מצבים חברתיים חיוביים למצבים פוגעניים

לזהות מצבים בסביבה הקרובה ובבית הספר שבהם ילדות זקוקות לעזרה או לתמיכה

להכיר אמצעים שונים לדיווח על פגיעה באחרים ולזהות מנגנוני עזרה בסביבות השונות (בית ספר, בית, קהילה)

להכיר מצבי סיכון בסביבה הפיזית והווירטואלית ולדעת לזהות אותם

לגלות מודעות לחשיבות סיוע פעיל לאחרים (לעומת התבוננות מהצד) ולהכיר דרכים לעודד סיוע גם בקרב אחרים

להבחין בסימנים (גופניים, רגשיים, התנהגותיים) המרמזים על מצוקה

להבין את האחריות האישית בהגנה על אחרים ועל פרטיותם ובסיוע פעיל במקרה של פגיעות בסביבות שונות (חברתיות, משפחתיות וציבורית)

פעולות:

  • להיות מודעות לשונות ולדמיון בין אנשים מקבוצות שונות
  • להעריך פרספקטיבות והשקפות עולם מגוונות ולהכיר בתרומת הגיוון לפרט ולחברה
  • להכיר בהשפעתם של סטריאוטיפים ודעות קדומות על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות

להכיר בקיומן של נקודות דמיון ונקודות שוני בקרב אנשים (מגדר, גזע, מוגבלות, שפה) ולדעת לזהות אותן

להכיר ולזהות מאפיינים דומים ושונים בין אנשים ולקבלם (למשל מין, נטיות אופי, מראה חיצוני)

להכיר בדמיון ובשוני בין אנשים מקבוצות שונות ואנשים עם מאפיינים שונים ולהכיר בערך של השוני ובאתגרים הרגשיים והחברתיים הנובעים משונות זו

לקבל דעות ותפיסות של אנשים מקבוצות חברתיות ותרבותיות שונות ולהפגין כבוד כלפיהן על אף המורכבות והסתירות ביניהן לבין שלי

להבין כיצד חוויות חברתיות ותרבותיות מעצבות אמונות אישיות

להבין את ההשפעה של גורמים חברתיים, תרבותיים והיסטוריים על קווי דמיון ושוני בין אנשים

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).