מיומנויות אוריינות גלובלית

מיומנויות אוריינות גלובלית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

היכולת להתמצא ולגלות אכפתיות כלפי סוגיות גלובליות; לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים מתרבויות ומקבוצות אחרות, לשתף פעולה עימם ולכבד נורמות חברתיות.

יכולת ליבה פעולות
מודעות גלובלית

(Global Awareness)

  • לזהות ולהעריך השקפות עולם ומאפיינים תרבותיים של אנשים מרקעים שונים (תרבותיים, אידיאולוגיים, גיאוגרפיים, חברתיים וכלכליים).
  • לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים ותרבויות אחרות – רצון לפגוש קבוצות אחרות וללמוד עליהן, לגבש תחושת שייכות גלובלית, להרגיש אחריות כלפי הקהילה הגלובלית ולחוש חמלה ודאגה לאנשים מרקעים אחרים.
  • לבקר סטריאוטיפים והכללות – להכיר את התהליכים היוצרים סטריאוטיפים והכללות ואת ההשפעות שיש להם על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות.
אחראיות גלובלית
  • להכיר את ההיבטים החיוניים המקיימים אותנו באופן פיזי, חברתי ותרבותי לאורך זמן – להכיר סוגיות גלובליות (כגון התחממות גלובלית, כלכלה גלובלית, עוני) ואת הקשרים בין התחומים השונים והמגמות בעולם.
  • להבין את יחסי הגומלין בין תהליכים ומהלכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים לוקליים לבין אלו הגלובליים.
  • לגלות אחריות ואכפתיות כלפי הסביבה והחברה הלוקלית והגלובלית, לאמץ אורח חיים מקיים ולפעול לשינוי בסוגיות גלובליות.
התנהלות רב-תרבותית
  • להתייחס בכבוד לסביבה החברתית-תרבותית ולנורמות הנהוגות בה.
  • לתקשר באופן חיובי ומכבד עם אנשים מתרבויות אחרות.
  • לשתף פעולה עם אנשים מתרבויות אחרות.
  • לנהל וליישב קונפליקטים הנובעים מפערים תרבותיים – להיות מודעים להבדלים תרבותיים, למתח שעלול לנבוע מהם ולדעת לגשר ביניהם וליישב סכסוכים העולים מהם (למשל להקשיב לאחר, לנהל משא ומתן, להגיע לפתרונות טובים לשני הצדדים).
  • לפתח מודעות לרב-לשוניות – להכיר שפות שונות ואת מאפייניהן הייחודיים ולהביע סקרנות ונכונות ללמוד ולדבר בשפות הסביבה הקרובה ומחוצה לה.
יכולות ליבה:
מודעות גלובליתאחריות גלובליתהתנהלות רב-תרבותית

פעולות:

  • לזהות ולהעריך השקפות עולם ומאפיינים תרבותיים של אנשים מרקעים שונים
  • לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים ותרבויות אחרות

לגלות סקרנות כלפי קבוצות שונות, להבין מה מבחין ביניהן, להכיר בכך שיש שפות, תרבויות ואורחות חיים שונים בארץ ובעולם

לזהות את המשותף בין אנשים המגיעים מרקעים שונים בארץ ובעולם + להכיר בערך של אינטראקציות בין תרבותיות לחברה ולפרטים בה ולזהות הזדמנויות להשתתף באינטראקציות אלו

להכיר תרבויות שונות ולהכיר בערכו של גיוון תרבותי וחברתי

לגלות עניין במצבם של בני קבוצה תרבותית אחרת ובנקודת מבטם, להכיר היבטים כלכליים, פוליטיים וחברתיים ומצוקות של קבוצות שונות

להבין כיצד הפערים בין התרבויות, המעמדות, האידאולוגיות ואורחות החיים משפיעים על התפיסות, על הבחירות ועל ההתנהגות

להכיר את נקודות הכאב של קבוצות שונות ולגלות אמפתיה בשל ההבנה של נקודת המבט של אותן קבוצות ולנוכח ההיסטוריה שלהן, גם במצבים של חוסר הסכמה או קונפליקט

פעולות:

  • לבקר סטריאוטיפים והכללות

להבין מהן הכללות ולתאר דוגמאות סותרות לסטריאוטיפ (למשל התנהגות שאיננה תואמת סטריאוטיפ מגדרי, אתני, דתי וכד')

להבין את המשמעות של סטריאוטיפים ודעות קדומות, להכיר באופן ישיר ועקיף ילדים ומבוגרים מרקעים שונים שנפגעו מדעות קדומות ולהבין את ההשלכות של הפגיעה

לזהות את המצבים שבהם פועלים (אני) בהסתמך על הכללות, לשאול שאלות ולערער על תפיסות סטריאוטיפיות

להבין את הגורמים הקוגניטיביים, הרגשיים והסביבתיים להתפתחותם של סטריאוטיפים ודעות קדומות

להכיר בסכנות ליחידים ולקבוצות הכרוכות בהכללות, לזהות אותן, להטיל ספק בהכללות ולערער עליהן באמצעות תהייה וחקירה

לזהות מתי אנחנו או אחרים חושבים או מתנהגים באופן מוטה כלפי אנשים על בסיס הקבוצה שאליה הם משתייכים

להכיר דרכים שונות לצמצום דעות קדומות וסטריאוטיפים

להבין כיצד הסטריאוטיפים משפיעים על התפיסות ועל הבחירות שלי

פעולות:

  • להכיר את ההיבטים החיוניים המקיימים אותנו באופן פיזי, חברתי ותרבותי לאורך זמן
  • להבין את יחסי הגומלין בין תהליכים ומהלכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים לוקליים לבין אלו הגלובליים
  • לגלות אחריות ואכפתיות כלפי החברה והסביבה הלוקלית והגלובלית, לאמץ אורח חיים מקיים ולפעול לשינוי בסוגיות גלובליות

לגלות סקרנות, התפעמות ופליאה מהסביבה הטבעית הקרובה

לגלות מודעות, דאגה ואכפתיות לשמירה על הסביבה הקרובה (כולל צמחים ובעלי חיים), ולפתח יחס חיובי כלפיהם .

לגלות מודעות ואחריות לשמירה על משאבים מוגבלים ולאמץ אורח חיים מקיים, (צריכה נבונה, חיסכון בחשמל, חיסכון במים, שימוש חוזר ועוד)

לגלות מודעות לסביבות הלוקלית (שכונה, עיר, פארק) ולהכיר את המוסדות המרכזיים הפועלים בהן (לדוגמה, בית ספר, עירייה, שירותי בריאות)

לפתח תחושת אחריות שייכות ומחויבות  לסביבה ולהבין את החשיבות של שמירה על הסביבה הטבעית ומגוון המערכות האקולוגיות ולפעול באחריות כלפיהן.

להכיר ולגלות מודעות לגורמים המשפיעים על הסביבה (למשל סוגים שונים של פסולת) ולפעול  לשמירתה (למשל לצמצם את השימוש בשקיות פלסטיק)

להסביר את החשיבות של השמירה על הסביבה באמצעות ידע מדעי

להכיר את המוסדות המרכזיים הפועלים ברמה הגלובלית (האו"ם, בית הדין הבינלאומי, האיחוד האירופאי)

להבין את האתגרים הסביבתיים, הלוקליים והגלובליים והקשרים  ביניהם (כגון: שינויי אקלים, מים נקיים, אנרגיה ירוקה , מגפות) 

להבין מהו צדק חברתי, שוויון ואחריות ערכית ומהם האתגרים הלוקליים והגלובליים בהקשרים החברתיים כלכליים (רעב, עוני, חוסר -שוויון)

להכיר בחשיבות של פעולות אינדיבידואליות וקולקטיביות לפתרון סוגיות סביבתיות במישור הלוקלי והלאומי - ולקחת בהן חלק

להכיר את קשרי הגומלין בין גורמים ומבני ממשל גלובליים לבין גורמים ומבני ממשל לאומיים ולוקליים

להבין את הקשר בין עקרונות הקיימות בתהליכים סביבתיים  לוקליים לבין עקרונות אלו בתהליכים לאומיים וגלובליים .

לפתח מודעות ולעסוק בסוגיות סביבתיות (לוקליות לאומיות וגלובליות), לבחון אותן באופן ביקורתי, להכיר ולהעריך פתרונות אפשריים, להבין את ההשלכות, לזהות הזדמנויות למעורבות פעילה ולקחת בה חלק (אקטיביזם).

להסביר את השלכותיו של משבר האקלים (למשל, עליה בטמפרטורות הסביבה, התפשטות המדבר, בצורות ממושכות, מחסור במזון ובמים, התרחבות העוני, עליה במפלס מי הים, שיטפונות והצפות), להסביר את הגורמים למשבר ולהיות  מעורבים בפעולות לצמצומו.

להבין את משבר האקלים בהקשר של  צורכי החברה, הכלכלה והסביבה.

פעולות:

  • להתייחס בכבוד לסביבה החברתית-תרבותית ולנורמות הנהוגות בה
  • לתקשר באופן חיובי ומכבד עם אנשים מתרבויות אחרות
  • לשתף פעולה עם אנשים מתרבויות אחרות

לגלות נכונות ופתיחות למגע ולקשר (דיבור, משחק משותף) עם ילדים מרקעים שונים בכיתה ובבית הספר

לשתף פעולה עם תלמידים מתרבויות אחרות

לתקשר באופן וירטואלי ופנים מול פנים עם תלמידים מרקעים שונים בכיתה, בבית הספר ומחוצה לו

לשתף פעולה עם אחרים מרקעים תרבותיים וחברתיים שונים אגב גילוי רגישות להבדלים ובנכונות לקבלם

לקיים שיח מעמיק ומכבד על נושאים חברתיים-תרבותיים עם אנשים מקבוצות אחרות

להפגין מודעות לחוויה האישית (הרגשות, המחשבות, ההתנהגות) המתעוררת בזמן מפגשים עם אנשים מרקעים שונים

פעולות:

  • לנהל וליישב קונפליקטים הנובעים מפערים תרבותיים

להבין כי קונפליקטים עשויים לנבוע מהבדלים תרבותיים, ובעזרת הבנה זו לנסות ליישבם

להתעניין באחרים מקבוצות שונות ולהקשיב לנקודת המבט שלהם

להקשיב באופן מיטבי לחברות מקבוצה אחרת המציגות את נקודת מבטן

לזהות גורמים בין תרבותיים שעלולים לייצר קונפליקטים ולגלות רגישות למצבים אלו

לגשר על הבדלים בין נרטיבים שונים באמצעות הקשבה, הבנה והכרה בנקודת המבט, הרגשות והתפיסות שעולות ממנה

לשוחח עם קבוצות שונות ולהקשיב גם לקולות הייחודיים של החברות השונות בקבוצה

לזהות את הנושאים המאתגרים בשיח בין אנשים מקבוצות שונות ולהגיב בדרכים המכבדות את המגוון התרבותי ואת זכותם של כולם להישמע

פעולות:

  • לפתח מודעות לרב-לשוניות

להכיר את השפות המדוברות בסביבה הקרובה (כיתה, שכונה, מדינה) ולהשתמש במילים בסיסיות, במספרים או באותיות של אותן שפות

להכיר שפות שונות ואת מאפייניהן (משפחות של שפות על עיצוריהן)

לדעת לתקשר מעט בשפות הסביבה ולגלות סקרנות כלפיהן

לגלות סובלנות לילדים הדוברים שפות אחרות

להכיר אמצעים לתרגום (כגון מילונים, Google Translate) ולהשתמש בהם

לגלות מודעות לחשיבות של שפות מגוונות במרחב הציבורי

לשלוט בשפות נוספות מלבד שפת האם

להכיר באופן בסיסי מילים וביטויים בשפות המדוברות גם מחוץ לסביבה הקרובה

להכיר מאפיינים של שפות, את הדומה והשונה בין משפחות של שפות

להכיר ולהשתמש במגוון שפות בחיי היום-יום בהקשרים שונים

להבין כיצד שפה משפיעה על גורמים שונים כמו תחושת שייכות, פרשנות של מילים ומסרים

מקורות נבחרים

שוהמי, א', טננבאום, מ'. (2019). מחקר מוביל מדיניות: ביסוס אמפירי למדיניות רב לשונית חינוכית- דו"ח לסיכום אבן דרך ב'. תל אביב: בית הספר לחינוך על-שם חיים וג'ואן קונסטנטינר, אוניברסיטת תל אביב.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Howells, K. (2018). The future of education and skills: education 2030: the future we want. OECD Publishing, Paris.

The Division of Teaching, Learning and Content. (2015). Global citizenship education: topics and learning objectives. UNESCO.

Tiven, M. B., Fuchs, E. R., Bazari, A., & MacQuarrie, A. (2018). Evaluating global digital education: Student outcomes framework. Bloomberg Philanthropies and the Organization for Economic Co-operation and Development.


אתרים נבחרים:

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority, Australian Curriculum: Online safety: Intercultural Understanding.

https://www.australiancurriculum.edu.au/resources/curriculum-connections/dimensions/?Id=64624&YearLevels=42681&YearLevels=42683&YearLevels=42684&YearLevels=42685&YearLevels=42686&GeneralCapabilityLevels=1971&isFirstPageLoad=false#dimension-content

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).