מיומנויות אודות

מיומנויות אודות

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
החשיבות של פיתוח המיומנויות במערכת החינוך

כיצד לקרוא ולהשתמש באבני הדרך?

לכל אחת מ-13 המיומנויות קיים עמוד ובו הגדרת המיומנות, טבלת יכולות הליבה ופירוט הפעולות שהן מאפשרות לבצע. בלחיצה על "אבני דרך לפיתוח מיומנות" בסרגל שבראש כל עמוד מיומנות ניתן לעבור לטבלאות אבני הדרך בנוגע לכל אחת מהפעולות של המיומנות.

בכל טבלה ניתן לעבור בין טווחי הגיל מגיל 3 עד כיתה י"ב בעזרת גלילה לאחד הצדדים ולראות בה את התפתחות אבני הדרך. הטבלאות המוצגות בפירוט נוגעות ליכולת הליבה הרלוונטית להן, ועל מנת לראות את הטבלאות השונות יש לעבור בין יכולות הליבה המוצגות בראש הטבלה. שימו לב שלחלק מהפעולות לא קיימות אבני דרך בכל טווח גיל.

האבנים מצטברות ותלויות האחת בהתפתחותה של הקודמות לה באותה השורה, ולכן ילדה וילד צריכים להיות מסוגלים לעשות את הדברים המתוארים בעמודות הקודמות בטבלה (מימין) כדי שתהיה להם היכולת לעשות את הדברים המתוארים בעמודות המתקדמות יותר (משמאל).

חשוב להדגיש כי אבני הדרך של המיומנויות משמשות לצורך הצבת מטרות ללמידה ואינן מספיקות לצורך הערכת לומדים. על מנת להעריך את רמת ההתפתחות של המיומנות אצל הלומד יש צורך ביצירת מחוון להערכת רמת התלמיד בנוגע ליכולת הנדונה. מכאן שאבני הדרך הן כלי ליצירת שפה משותפת ומטרות משותפות בנוגע למיומנויות ולא בנוגע לתלמיד מסוים. הן מדד התוצאה שבעזרתו נוכל להכיר ביכולתם של ילדה וילד לעשות את המתואר לגביו בשלב גיל מסוים (ולא כלי להעריך יכולת זו).

מטרה מרכזית של מערכת החינוך היא להכין את תלמידיה לחייהם כבוגרים ולצייד אותם בידע, בכישורים ובמיומנויות אשר יאפשרו להם לשגשג כפרטים, לממש את הפוטנציאל שלהם ולהיות אזרחים מודעים ומועילים לחברה כמכלול. באופן מסורתי, הקפידה מערכת החינוך להקנות לבוגריה השכלה נרחבת בתחומי לימוד שונים, לצד יכולות ספציפיות הנדרשות הן להרחבת הדעת בתחומים אלו הן לתפקוד יעיל בהקשרים מגוונים כפרטים שעומדים ברשות עצמם. ההתפתחויות הטכנולוגיות המואצות, השינויים במבנה שוק התעסוקה והגדילה האקספוננציאלית בכמויות המידע המאפיינים את העשורים האחרונים, הביאו מערכות חינוך ברחבי העולם לידי הבנה כי לצורך התמודדותם של תלמידיהן עם האתגרים החדשים הניצבים בפניהם ועל מנת שאלה יהפכו ללומדים עצמאיים אשר מסוגלים להתפתח באופן תמידי ולהסתגל במהירות לשינויים, יש להרחיב את סל הכלים שישמש אותם בבגרותם. לשם כך הוחלט כי מלבד הידע והיכולות הדיסציפלינריות הנלמדות והמתורגלות במקצועות הלימוד השונים, תילמד גם אסופה של מיומנויות כלליות (Domain Independent Skills) אשר תומכות ומנחות חשיבה, למידה והתפתחות ללא תלות בסוג הידע ואשר נחיצותן והרלוונטיות שלהן אינן מוגבלות לתחום ידע בודד. בשונה מהמיומנויות הדיסציפלינריות, מיומנויות דמות הבוגר חוצות תחומי דעת ואפשר ליישמן בהקשרים מגוונים.

חשיבותן של מיומנויות כלליות ותרומתן להצלחה של תלמידים במערכת החינוך וכבוגרים אוששו זה מכבר במחקרים רבים. שליטה במיומנויות קוגניטיביות, רגשיות, חברתיות וגופניות-בריאותיות, נמצאה קשורה לתוצאות חיוביות כמו הצלחה בלימודים, שגשוג מקצועי, בריאות טובה וצמצום נשירה והתנהגויות מסוכנות ואנטי-סוציאליות. הנחת המוצא היא שכל 13 המיומנויות הנבחרות טעונות חיזוק והמשגה מערכתית כדי לטייב את הנחלתן. כמו כן, ידוע כיום כי המיומנויות הנדונות ניתנות ללימוד ולפיתוח אצל מרבית הילדים באמצעות אימון מסודר ושיטתי. למעשה, מחקרים אמפיריים אשר בחנו את ההשפעה של תוכניות לפיתוח מיומנויות כלליות, מצאו כי פרקטיקות שהוטמעו במערכת החינוך בהקשרים מגוונים, יעילות בשיפור המיומנויות בקרב התלמידים, וכי יש להן השלכות חיוביות על הצלחה במגוון תחומי חיים. המשמעות לכך היא שיישום התוכניות במערכת החינוך עשוי להיות ערוץ יעיל ומשמעותי להנחלת מיומנויות כלליות הנדרשות לבוגרים בחברת העתיד.

התפיסה שלפיה חשוב ואפשר לפתח מיומנויות כלליות במערכת החינוך רווחת מאוד, ואפשר למצוא לה עדויות במאמצים המושקעים בהמשגת מיומנויות ובפיתוחן בקרב גופים בין לאומיים מרכזיים כגון ה-OECD, ה-,World Economic Forum, ה-National Research Council, כמו גם במקום המרכזי שהן תופסות במערכות חינוך בעולם.