(עריכת המלל) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
בשונה מן התפיסה המסורתית, העקרונות הפדגוגיים בתפיסת הלמידה העדכנית מתבססים על הידע שנצבר בארבעת העשורים האחרונים במדעי הלמידה על אודות האופן שבו בני אדם לומדים ועל התנאים הדרושים להם בתהליך הלמידה. עקרונות אלה מנחים את תהליכי עיצוב המדיניות בשלבי הגיל, על מנת לשפר משמעותית את היכולת של אנשי חינוך לחולל תהליכי למידה בכיתות ובתוך כך למקסם את האפקטיביות של משאבי המערכת. | בשונה מן התפיסה המסורתית, העקרונות הפדגוגיים בתפיסת הלמידה העדכנית מתבססים על הידע שנצבר בארבעת העשורים האחרונים במדעי הלמידה על אודות האופן שבו בני אדם לומדים ועל התנאים הדרושים להם בתהליך הלמידה. עקרונות אלה מנחים את תהליכי עיצוב המדיניות בשלבי הגיל, על מנת לשפר משמעותית את היכולת של אנשי חינוך לחולל תהליכי למידה בכיתות ובתוך כך למקסם את האפקטיביות של משאבי המערכת. | ||
גרסה אחרונה מ־08:54, 4 באפריל 2021
בשונה מן התפיסה המסורתית, העקרונות הפדגוגיים בתפיסת הלמידה העדכנית מתבססים על הידע שנצבר בארבעת העשורים האחרונים במדעי הלמידה על אודות האופן שבו בני אדם לומדים ועל התנאים הדרושים להם בתהליך הלמידה. עקרונות אלה מנחים את תהליכי עיצוב המדיניות בשלבי הגיל, על מנת לשפר משמעותית את היכולת של אנשי חינוך לחולל תהליכי למידה בכיתות ובתוך כך למקסם את האפקטיביות של משאבי המערכת.
שבעה עקרונות מקדמי למידה
תפיסת הלמידה מגדירה מה נדרש ללמידה איכותית כבסיס לעיצוב כלי המדיניות הפדגוגיים שהמשרד מפעיל ומפרטת שבעה עקרונות מקדמי למידה לאור מטרות דמות הבוגרת והבוגר:
מוטיבציה
מצב מנטלי הקשור הן להנעה הראשונית ללמידה והן להתמדה בלמידה. ניתן להשפיע על המוטיבציה ולהעצימה בתהליכים פדגוגיים. מוטיבציה נוצרת כאשר ללומד ישנה תחושת שייכות, יכולת ומסוגלות ליצור ולהשפיע. כאשר התלמיד תופס את הלמידה כבעלת ערך לחייו וזהותו, רואה בתכנים כקשורים לתחומי העניין שלו ובוחר בתהליך הלמידה – המוטיבציה מועצמת.
מודעות והכוונה עצמית
לומד המווסת ומנהל בעצמו את תהליך הלמידה - מצליח יותר. ניהול הלמידה כרוך במודעות של הבוגר לתהליך הלמידה של עצמו ולהצבת יעדים, בקרה עצמית ותכנון הלמידה. המודעות וההכוונה העצמית ניתנות לשכלול בתהליך פדגוגי.
ידע והתנסות קודמים
למידה אינה העברה של ידע לכלי ריק, אלא תהליך שבו הלמידה תומכת בתהליך ההבניה המחודשת של ידע חדש בהתבסס על הידע וההתנסות הקודמים של הבוגרים (אשר קיימת ביניהם שונות בתחום זה). הבוגר לעולם יבחן ידע וחוויות חדשות לאור הידע והניסיון הקיימים אצלו כבר, ועל תהליך הלמידה להיות מותאם לכך.
ביצוע הבנה
ההבנה היא תהליך פנימי בתודעתם של הבוגרים המתבטא ביכולת למקם עובדה, רעיון, עיקרון או מושג ולהשתמש בהם בהקשר רחב ועשיר. כדי שנוכל להבחין בתהליך של הבנה, לחנך אליו ולהעריך אותו, יש לכלול בלמידה רכיב של ביצוע שמדגים אותה ומסייע להשגתה. המחקר האמפירי מצביע על ביצוע הבנה כרכיב הכרחי בתהליך הפדגוגי.
הקשר מציאותי (קונטקסט)
הידע, המיומנויות והערכים באים לידי ביטוי גם מחוץ להקשר הכיתתי. הבוגר חוקר באופן עצמאי או בלמידה שיתופית את המציאות שסביבו, מגלה ויוצר בה ידע, מזהה ומבין את השימוש בידע התאורטי במציאות. למידה בתוך ההקשר המציאותי שבו נוצר ומיושם הידע מעמיקה את הלמידה.
דיאלוג ומשוב
הכוונה לדיאלוג בין הבוגר לשאר השותפים ללמידה (המורה, הבוגרים האחרים, משפחתו ואנשים נוספים הנוכחים בתהליך הלמידה). דיאלוג ומשוב תומכים במוטיבציה דרך יצירת דפוס חשיבה מתפתח ובפיתוח מודעות והכוונה עצמית דרך המפגש עם עמדתו ומשובו של האחר. דיאלוג ומשוב מקדמים הבנה במהלך הלמידה והם ההזדמנות הטובה ביותר להערכתה (באמצעות ביצועי הבנה). דיאלוג ומשוב הכרחיים לפיתוח מיומנויות רגשיות (SEL) – תוך-אישיות ובין-אישיות.
סביבות תומכות למידה
סביבות למידה על מרחביהן השונים נדרשות להיות בטוחות ומוגנות עבור הבוגרים, מאפשרות קשר, חיבור טכני ותקשורת בין המשתתפים ומעודדות צמיחה והתפתחות של כלל המשתתפים בתהליך הלמידה. סביבת למידה יכולה להיות טכנולוגית, היברידית, בשטח טבעי או בנוי וכד'. סביבת למידה בטוחה היא הבסיס ליכולת של הבוגר להשתתף באופן פעיל בתהליך הלמידה. סביבת למידה מאפשרת היא תנאי הכרחי לתקשורת רציפה. סביבת למידה מעודדת צמיחה היא תנאי להתקדמותו והתפתחותו של הבוגר בתהליך הלמידה.