פריט ידע הצגת הטבלה: skills

פריט ידע הצגת הטבלה: skills

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מבנה הטבלה:

  • field_207SaQ - String
  • field_514V9s - Wikitext
  • field_838Xfn - Wikitext
  • field_624cwo - String
  • field_056twG - Wikitext string
  • field_779CJB - Wikitext
  • field_124rN2 - Wikitext
  • field_911KQD - Wikitext
  • field_694XZ3 - Wikitext
  • field_560H9u - Wikitext
  • field_562hrW - Wikitext
  • field_880QBh - Wikitext
  • selectors - רשימה של String
  • category - String

בטבלה הזאת יש 37 שורות בסך הכול.

דף תוכן field 207SaQ field 514V9s field 838Xfn field 624cwo field 056twG field 779CJB field 124rN2 field 911KQD field 694XZ3 field 560H9u field 562hrW field 880QBh selectors category
מיומנויות:אוריינות גופנית
מיומנויות:אוריינות גופנית

היכולת להבין מידע בריאותי, להשתתף בפעילות גופנית עקבית מגוונת ומותאמת וליישם אורח חיים בריא ומאוזן.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |ידע ומודעות בנושאי בריאות |

  • להכיר ולהעריך מידע בריאותי ולקבל החלטות מושכלות בנושאי בריאות – לזהות מקורות מידע מהימנים ולהבחין ביניהם לבין אלו שאינם מהימנים, כדי לקבל החלטות מיטביות לשמירה על הבריאות ומניעת מחלות.
  • להכיר את איברי הגוף ואת התהליכים הפיזיולוגיים במהלך ההתבגרות.

|- |תנועה ופעילות גופנית |

  • לשמור על כושר גופני ולהתמיד בפעילות גופנית מותאמת גיל.
  • ליישם טכניקות של מיומנויות תנועה (למשל קפיצה, זריקה, שמירה על שיווי משקל).
  • להכיר בפעילויות גופניות יחידניות וקבוצתיות ולהשתתף בהן (למשל ריקוד, ריתמיקה, משחקי כדור).
  • לשמור על רוח ספורטיבית, לכבד את המשתתפות האחרות ולפעול בהוגנות ועל פי כללי המשחק (למשל להפסיד בכבוד, לשמור על רוח ספורטיבית, להימנע מאלימות פיזית ומילולית, להתחשב בחברות הקבוצה האחרות).

|- |אורח חיים בריא |

  • לפתח הרגלים של אכילה בריאה ומגוונת ושינה מספקת.

|- |שמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימם |

  • להבין וליישם פעולות המצמצמות תחלואה של העצמי ושל האחר.
  • לפתח ידע על אודות גורמים מסכנים ויכולת להתמודד עם מצבי סיכון.

|- |התנהגות מינית בריאה |

  • להכיר את הגוף.
  • להבין יחסי מין באופן מותאם גיל.
  • לדעת לבטא מיניות שמתחשבת בצרכים של כל הצדדים.
  • להתמודד עם לחצים.
  • להכיר היבטים בריאותיים של יחסי מין ולשמור על בטיחות.

|}

מקורות נבחרים

הרץ, ג' (2019). חינוך-טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. ירושלים: משרד החינוך - אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, קידום נוער-היל"ה.

Division of Adolescent and School Health, (2012). Health Education Curriculum Analysis Tool (HECAT). National Center for HIV/AIDS, Viral Hepatitis, STD, and TB Prevention.

Ministry of Education, Student Development Curriculum Division (2016). Physical Education Teaching & Learning Syllabus. Primary, Secondary & Pre-University. Ministry of Education Singapore.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Texas Education Agency (2015). Texas prekindergarten guidelines. The University of Texas System and Texas Education Agency.

אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Australian Curriculum: Food and wellbeing: Health and Physical Education.

https://www.australiancurriculum.edu.au/resources/curriculum-connections/portfolios/food-and-wellbeing/

British Columbia’s New Curriculum, Physical and Health Education K-12.

?'"`UNIQ--nowiki-00000044-QINU`"'?

Department of Education, Tennessee, Health, P.E. and Wellness- Tennessee physical education standards grades K-12

https://www.tn.gov/education/instruction/academic-standards/health-pe-wellness-standards.html

Illinois state board of education, Illinois early learning and development standards for preschool 3 years old to kindergarten enrollment age

https://www.isbe.net/documents/early_learning_standards.pdf

Ministry of Education, New Zealand, The New Zealand curriculum: Health and physical education

?'"`UNIQ--nowiki-00000045-QINU`"'?

ידע ומודעות בנושאי בריאות תנועה ופעילות גופנית אורח חיים בריא שמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימם התנהגות מינית בריאה מיומנויות גופניות
מיומנויות:אוריינות גופנית

היכולת להבין מידע בריאותי, להשתתף בפעילות גופנית עקבית מגוונת ומותאמת וליישם אורח חיים בריא ומאוזן.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |ידע ומודעות בנושאי בריאות |

  • להכיר ולהעריך מידע בריאותי ולקבל החלטות מושכלות בנושאי בריאות – לזהות מקורות מידע מהימנים ולהבחין ביניהם לבין אלו שאינם מהימנים, כדי לקבל החלטות מיטביות לשמירה על הבריאות ומניעת מחלות.
  • להכיר את איברי הגוף ואת התהליכים הפיזיולוגיים במהלך ההתבגרות.

|- |תנועה ופעילות גופנית |

  • לשמור על כושר גופני ולהתמיד בפעילות גופנית מותאמת גיל.
  • ליישם טכניקות של מיומנויות תנועה (למשל קפיצה, זריקה, שמירה על שיווי משקל).
  • להכיר בפעילויות גופניות יחידניות וקבוצתיות ולהשתתף בהן (למשל ריקוד, ריתמיקה, משחקי כדור).
  • לשמור על רוח ספורטיבית, לכבד את המשתתפות האחרות ולפעול בהוגנות ועל פי כללי המשחק (למשל להפסיד בכבוד, לשמור על רוח ספורטיבית, להימנע מאלימות פיזית ומילולית, להתחשב בחברות הקבוצה האחרות).

|- |אורח חיים בריא |

  • לפתח הרגלים של אכילה בריאה ומגוונת ושינה מספקת.

|- |שמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימם |

  • להבין וליישם פעולות המצמצמות תחלואה של העצמי ושל האחר.
  • לפתח ידע על אודות גורמים מסכנים ויכולת להתמודד עם מצבי סיכון.

|- |התנהגות מינית בריאה |

  • להכיר את הגוף.
  • להבין יחסי מין באופן מותאם גיל.
  • לדעת לבטא מיניות שמתחשבת בצרכים של כל הצדדים.
  • להתמודד עם לחצים.
  • להכיר היבטים בריאותיים של יחסי מין ולשמור על בטיחות.

|}

מקורות נבחרים

הרץ, ג' (2019). חינוך-טיפול בקידום נוער: תפיסה, הלכה ומעשה. ירושלים: משרד החינוך - אגף א' לחינוך ילדים ונוער בסיכון, קידום נוער-היל"ה.

Division of Adolescent and School Health, (2012). Health Education Curriculum Analysis Tool (HECAT). National Center for HIV/AIDS, Viral Hepatitis, STD, and TB Prevention.

Ministry of Education, Student Development Curriculum Division (2016). Physical Education Teaching & Learning Syllabus. Primary, Secondary & Pre-University. Ministry of Education Singapore.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Texas Education Agency (2015). Texas prekindergarten guidelines. The University of Texas System and Texas Education Agency.

אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Australian Curriculum: Food and wellbeing: Health and Physical Education.

https://www.australiancurriculum.edu.au/resources/curriculum-connections/portfolios/food-and-wellbeing/

British Columbia’s New Curriculum, Physical and Health Education K-12.

?'"`UNIQ--nowiki-00000066-QINU`"'?

Department of Education, Tennessee, Health, P.E. and Wellness- Tennessee physical education standards grades K-12

https://www.tn.gov/education/instruction/academic-standards/health-pe-wellness-standards.html

Illinois state board of education, Illinois early learning and development standards for preschool 3 years old to kindergarten enrollment age

https://www.isbe.net/documents/early_learning_standards.pdf

Ministry of Education, New Zealand, The New Zealand curriculum: Health and physical education

?'"`UNIQ--nowiki-00000067-QINU`"'?

ידע ומודעות בנושאי בריאות תנועה ופעילות גופנית אורח חיים בריא שמירה על בטיחות, הימנעות מסיכונים והתמודדות עימם התנהגות מינית בריאה מיומנויות גופניות
מיומנויות:אוריינות גלובלית
מיומנויות:אוריינות גלובלית

היכולת להתמצא ולגלות אכפתיות כלפי סוגיות גלובליות; לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים מתרבויות ומקבוצות אחרות, לשתף פעולה עימם ולכבד נורמות חברתיות.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |מודעות גלובלית (Global Awareness) |

  • לזהות ולהעריך השקפות עולם ומאפיינים תרבותיים של אנשים מרקעים שונים (תרבותיים, אידיאולוגיים, גיאוגרפיים, חברתיים וכלכליים).
  • לגלות סקרנות, פתיחות ואמפתיה כלפי אנשים ותרבויות אחרות – רצון לפגוש קבוצות אחרות וללמוד עליהן, לגבש תחושת שייכות גלובלית, להרגיש אחריות כלפי הקהילה הגלובלית ולחוש חמלה ודאגה לאנשים מרקעים אחרים.
  • לבקר סטריאוטיפים והכללות – להכיר את התהליכים היוצרים סטריאוטיפים והכללות ואת ההשפעות שיש להם על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות.

|- |אחראיות גלובלית |

  • להכיר את ההיבטים החיוניים המקיימים אותנו באופן פיזי, חברתי ותרבותי לאורך זמן – להכיר סוגיות גלובליות (כגון התחממות גלובלית, כלכלה גלובלית, עוני) ואת הקשרים בין התחומים השונים והמגמות בעולם.
  • להבין את יחסי הגומלין בין תהליכים ומהלכים חברתיים, סביבתיים וכלכליים לוקליים לבין אלו הגלובליים.
  • לגלות אחריות ואכפתיות כלפי הסביבה והחברה הלוקלית והגלובלית, לאמץ אורח חיים מקיים ולפעול לשינוי בסוגיות גלובליות.

|- |התנהלות רב-תרבותית |

  • להתייחס בכבוד לסביבה החברתית-תרבותית ולנורמות הנהוגות בה.
  • לתקשר באופן חיובי ומכבד עם אנשים מתרבויות אחרות.
  • לשתף פעולה עם אנשים מתרבויות אחרות.
  • לנהל וליישב קונפליקטים הנובעים מפערים תרבותיים – להיות מודעים להבדלים תרבותיים, למתח שעלול לנבוע מהם ולדעת לגשר ביניהם וליישב סכסוכים העולים מהם (למשל להקשיב לאחר, לנהל משא ומתן, להגיע לפתרונות טובים לשני הצדדים).
  • לפתח מודעות לרב-לשוניות – להכיר שפות שונות ואת מאפייניהן הייחודיים ולהביע סקרנות ונכונות ללמוד ולדבר בשפות הסביבה הקרובה ומחוצה לה.

|}

מקורות נבחרים

שוהמי, א', טננבאום, מ'. (2019). מחקר מוביל מדיניות: ביסוס אמפירי למדיניות רב לשונית חינוכית- דו"ח לסיכום אבן דרך ב'. תל אביב: בית הספר לחינוך על-שם חיים וג'ואן קונסטנטינר, אוניברסיטת תל אביב.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Howells, K. (2018). The future of education and skills: education 2030: the future we want. OECD Publishing, Paris.

The Division of Teaching, Learning and Content. (2015). Global citizenship education: topics and learning objectives. UNESCO.

Tiven, M. B., Fuchs, E. R., Bazari, A., & MacQuarrie, A. (2018). Evaluating global digital education: Student outcomes framework. Bloomberg Philanthropies and the Organization for Economic Co-operation and Development.


אתרים נבחרים:

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority, Australian Curriculum: Online safety: Intercultural Understanding.

https://www.australiancurriculum.edu.au/resources/curriculum-connections/dimensions/?Id=64624&YearLevels=42681&YearLevels=42683&YearLevels=42684&YearLevels=42685&YearLevels=42686&GeneralCapabilityLevels=1971&isFirstPageLoad=false#dimension-content

מודעות גלובלית אחריות גלובלית התנהלות רב-תרבותית מיומנויות חברתיות
מיומנויות:אוריינות דיגיטלית
מיומנויות:אוריינות דיגיטלית

היכולת להשתמש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למגוון צרכים ומטרות אישיות, קבוצתיות וחברתיות לימודיות ובחיי היום-יום, באופן הולם, יעיל ואחראי ולהסתגל במהירות לשינויים ולהתפתחויות טכנולוגיים.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |תפעול ופתרון בעיות |

  • להשתמש במגוון רכיבי חומרה ותוכנות.
  • לפתור בעיות בסיסיות ברכיבי חומרה ובתוכנות.
  • להשתמש ביעילות בסביבות עבודה בהתנהלות השוטפת.
  • להשתמש ביישומים דיגיטליים ובממשקים שונים.
  • ללמוד באופן עצמאי ברשת.

|- |צריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטלית |

  • להתמצא במרחב המקוון ולהכיר את מאפייני המדיה הדיגיטלית.
  • להעריך את האיכות ואת האמינות של מסרים באמצעי המדיה הדיגיטליים באמצעות זיהוי המאפיינים של המידע הנמסר.
  • ליצור תוכן מולטימדיה באמצעות כלים דיגיטליים שונים.
  • לקדם תקשורת בינאישית וקבוצתית ולהעביר מסרים באופן יעיל ומותאם לצרכים.

|- |שיתופיות |

  • לאתר שותפים פוטנציאליים לצרכים מגוונים.
  • לשתף ידע ורעיונות ולקחת חלק ביצירה שיתופית באמצעות כלים שיתופיים.
  • ליצור ולנהל קשרים חברתיים ומקצועיים ברשת.
  • לבנות ולנהל זהות דיגיטלית בהקשרי למידה, עבודה ופנאי, להבין את הקשר בין הזהות הדיגיטלית לזהות הממשית ולגלות מודעות להשפעות על אופני ההתבטאות וההצגה העצמית במרחב הדיגיטלי ולהשלכותיהן.

|- |אתיקה ומוגנות |

  • להתנהל ברשת באופן הגון ומכבד.
  • לגלות אחריות אישית למניעת פגיעה באחרים.
  • לשמור על זכויות יוצרים.
  • להכיר אמצעי הגנה מפני נוזקות.
  • לגלות מודעות לסכנות ברשת ולשמור על כללי בטיחות .
  • לגלות מודעות להשפעות ולהשלכות של עקבות דיגיטליים.

|}

מקורות נבחרים

מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע. (2017)  אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית – פיתוח כישורים וידע הדרושים ללומד במאה ה-21. ירושלים: משרד החינוך.

משרד החינוך (כ.2016). אוריינות דיגיטלית טכנולוגית לחטיבה העליונה/ מסמך יישומי ורשימת מיומנויות. ירושלים: משרד החינוך.


Canada's Centre for Digital and Media Literacy. (2019) Use, Understand & Create: A Digital Literacy Framework for Canadian Schools (K-12). MediaSmarts, Ottawa.

Carretero Gomez, S., Vuorikari R., Punie Y. (2017) . Degicomp 2.1/ The Digital Competence Framework for Citizens. European Commission. 10.2760/38842

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Lamprou, A., & Repenning, A. (2018). Teaching how to teach computational thinking. In Proceedings of the 23rd Annual ACM Conference on Innovation and Technology in Computer Science Education (pp. 69-74).

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Information and Communication Technology (ICT) Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/information-and-communication-technology-ict-capability/

Government of British Columbia, Digital Literacy

https://www2.gov.bc.ca/gov/content/education-training/k-12/teach/resources-for-teachers/digital-literacy

New Zealand Ministry of Education, The New Zealand Curriculum Online, Technology- Achievement objectives

http://nzcurriculum.tki.org.nz/The-New-Zealand-Curriculum/Technology/Achievement-objectives#collapsible1



תפעול ופתרון בעיות צריכה ויצירה של תוכן במדיה הדיגיטלית שיתופיות אתיקה ומוגנות מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:אוריינות לשונית
מיומנויות:אוריינות לשונית

היכולת להשתמש בשפה דבורה וכתובה למגוון מטרות חברתיות, לימודיות ואישיות. היא כוללת את היכולת להבין ולהעריך טקסטים דבורים וכתובים ולהתמצא בהם, לבטא מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות ולהגן עליהם, להציג מידע בצורה בהירה ולכידה ולנהל תקשורת איכותית עם אחרים, כל זאת בהתאמה לנסיבות ולקהל היעד ומתוך ידיעה של הלשון והיכרות עם אוצרותיה בזיקה למטען התרבותי והחברתי שהיא נושאת.

{| class="wikitable"

|+

הבנה: היכולת לאתר, להתמצא, לפרש ולמצות את המשמעויות של טקסטים דבורים וכתובים

|- |יכולת ליבה |פעולות |- |איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד |

  • להבין את מטרת השיח הנשמע ולבקש הסברים, הבהרות והרחבות בהתאם לצורך.
  • להבין את מטרת הטקסט הכתוב ואת רעיונותיו המרכזיים.
  • לאתר ולאחזר מידע בטקסט בהתאם למטרות הקריאה.

|- |איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים |

  • לאתר, לפרש ולהשוות מידע ממקורות טקסטואליים שונים, דבורים וכתובים.

|- |הערכה |

  • לבחון באופן ביקורתי את הטקסט הדבור או הכתוב.

|}

הפקה: היכולת להשתמש במיומנויות לשוניות, קוגניטיביות ותקשורתיות כדי לבטא (בעל־פה ובכתב) מחשבות ורגשות, לנסח רעיונות ודעות, להסביר עמדות ותפיסות ולהגן עליהן ולהציג מידע או תובנות בצורה ממוקדת, קוהרנטית, משכנעת ומותאמת לנסיבות, למטרות ולקהל היעד
יכולת ליבה רכיבים
הבעה בעל פה
  • להשתתף בשיחה או בדיון בהתאם למוסכמות השיח, למשלב הלשוני ולמטרות התקשורת; לתאר מחשבות, רעיונות, רגשות ועמדות, לנסח הסברים לאירועים ולמצבים בצורה בהירה וקולחת.
  • להציג מידע או עמדות מול קהל בצורה קולחת וברורה בשילוב אמצעים רטוריים בהתאם למטרה התקשורתית ולנמענים, בעזרת שימוש בידע תקשורתי ובעזרים הולמים.
הבעה בכתב
  • להפיק טקסט רלוונטי, אינפורמטיבי ולכיד (קוהרנטי) בהתאם לסוגה, למטרות הכתיבה ולנמענים.

בלום קולקה, ש'. (תשס"ב). סוגות של שיח אורייני דבור: היבטים התפתחותיים ובין תרבותיים. סקריפט, 4-3, 24-9.

בר און, ע'. (2015). קריאה בצל ההומוגרפיות - הבעיה היא גם הפיתרון. אוריינות ושפה, 5, 122-101.

ברמן, ר'. (2015). הדרך אל האוריינות הלשונית. אוריינות ושפה, 5, 45-74.

ווסטרייך, ר'. (2001). אפיוני שיח מתוכנן ולא מתוכנן אצל מתבגרים דוברי עברית. עבודת מ"א, החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל אביב.

חיים, ל'. (2021). כתיבה כמשקפת יכולת לשונית: השוואה בין כותבים משיגים ותת-משיגים בגילאי ביה"ס. עבודת דוקטור, אוניברסיטת תל אביב.

רביד, ד' ואגוז-ליבשטיין, ט'. (2012). פעלים מנטאליים במילון העברי. חלקת לשון (חוברת מיוחדת המוקדשת לפרופ' חוה שילדקרוט), 224 - 241.

רביד, ד'. (2011). כותבים מורפו(פונו)לוגיה: הפסיכולינגוויסטיקה של הכתיב העברי. בתוך ע' קורת וד' ארם (עורכות) אוריינות ושפה: יחסי גומלין, דו לשוניות וקשיים. ירושלים: מאגנס, 190-210.

רביד, ד'. (2002). לשון ואוריינות במעבר מן הגן לבית הספר. בתוך פ' קליין (עורכת), שפה, למידה ואוריינות בגיל הרך. תל אביב" רמות, 43-70.


Beker, K., van den Broek, P., & Jolles, D. (2019). Children’s integration of information across texts: reading processes and knowledge representations. Reading and Writing, 32(3), 663-687.‏

Berman, R. A. & Ravid, D. (2009). Becoming a literate language user: Oral and written text construction across adolescence. In D. R. Olson & N. Torrance (Eds.), Cambridge handbook of literacy (pp. 92-111). Cambridge, UK: Cambridge University Press.

Berman, R. A. (2008). The psycholinguistics of developing text construction. Journal of Child Language, 35(4), 735-771.‏

Blum-Kulka, S., Hamo, M., & Habib, T. (2010). Explanations in naturally occurring peer talk: Conversational emergence and function, thematic scope, and contribution to the development of discursive skills. First Language, 30(3-4), 440-460.

Bulgarelli, D., & Molina, P. (2016). Social cognition in preschoolers: Effects of early experience and individual differences. Frontiers in Psychology, 7, 1762.

Butterfuss, R., & Kendeou, P. (2018). The role of executive functions in reading comprehension. Educational Psychology Review, 30(3), 801-826.

Cabell, S. Q., Justice, L. M., McGinty, A. S., DeCoster, J., & Forston, L. D. (2015). Teacher–child conversations in preschool classrooms: Contributions to children's vocabulary development. Early Childhood Research Quarterly, 30, 80-92.‏

Casillas, M., & Frank, M. C. (2017). The development of children’s ability to track and predict turn structure in conversation. Journal of Memory and Language, 92, 234-253.

Daucourt, M. C., Schatschneider, C., Connor, C. M., Al Otaiba, S., & Hart, S. A. (2018). Inhibition, updating working memory, and shifting predict reading disability symptoms in a hybrid model: Project KIDS. Frontiers in Psychology, 9, 238.

Deleau, M. (2012). Language and theory of mind: why pragmatics matter. European Journal of Developmental Psychology, 9, 295–312.

Hoff, E. (2010). Context effects on young children’s language use: The influence of conversational setting and partner. First Language, 30, 461–472.

Howitt, S. M., & Wilson, A. N. (2015). Developing, expressing and contesting opinions of science: Encouraging the student voice. Higher Education Research & Development, 34(3), 541-553.

Kellogg, R.T. (2008). Training writing skills: A cognitive developmental perspective. Journal of Writing Research, 1, 1-26.

Matthews, D., Biney, H., & Abbot-Smith, K. (2018). Individual differences in children’s pragmatic ability: a review of associations with formal language, social cognition, and executive functions. Language Learning and Development, 14(3), 186-223.

Meltzoff, A.N., Kuhl, P.K., Movellan, J., and Sejnowski, T. (2009). Foundations for a new science of learning. Science, 17, 284–288.

Muijselaar, M. M., & de Jong, P. F. (2015). The effects of updating ability and knowledge of reading strategies on reading comprehension. Learning and Individual Differences, 43, 111-117.

Murphy, V. A., Miller, D., Bayram, F., Rothman, J., & Serratrice, L. (2018). Literacy development in linguistically diverse pupils. Studies in Bilingualism, 54, 155-182.

Nippold, M., (2016). Later language development: School-age children, adolescents, and young adults. TX: Pro-Ed.

Ochs, E., & Schieffelin, B. B. (2016). Acquiring conversational competence. London: Routledge.

Perfetti, C. (2007). Reading ability: Lexical quality to comprehension. Scientific Studies of Reading, 11(4), 357-383.

Ravid, D. (2012). Spelling morphology: the psycholinguistics of Hebrew spelling. New York: Springer.

Ravid, D. & Berman, R.A. (2009). Developing linguistic register across text types: The case of Modern Hebrew. Pragmatics and Cognition, 17, 108-145.

Ravid, D. & Tolchinsky, L. (2002). Developing linguistic literacy: A comprehensive model. Journal of Child Language, 29, 419-448

Ravid, D., & Vered, L. (2017). Hebrew verbal passives in Later Language Development: The interface of register and verb morphology. Journal of Child Language, 44(6), 1309-1336.

Ravid, D., Shalom, T., Dattner, E., Katzenberger, I., & Sha’ashua, G. (2015). Top-down measures in 7th grade writing: the effects of genre and SES. In J. P. Parramon, E. I. Rosado Villegas, M. Aparici and N. Daniela Salas (Eds.), Written and spoken language development across the lifespan (pp. 345-359). New York: Springer.

Roberts, C., & Street, B. (2017). Spoken and written language. In F. Coulmas (Ed.), The handbook of sociolinguistics (pp.168-186). Oxford: Blackwell.

Share, D. L., & Bar-On, A. (2018). Learning to read a Semitic abjad: The triplex model of Hebrew reading development. Journal of Learning Disabilities, 51(5), 444-453.‏

Slobin, D. I. (1977). Language change in childhood and in history. In J.T. Macnamara (Ed.), Language learning and thought (pp. 185-214). NY:Academic Press.

Tsang, A. (2018). Positive effects of a programme on oral presentation skills: high-and low-proficient learners’ self-evaluations and perspectives. Assessment & Evaluation in Higher Education, 43(5), 760-771.

van den Broek, P., & Helder, A. (2017). Cognitive processes in discourse comprehension: Passive processes, reader-initiated processes, and evolving mental representations. Discourse Processes, 54(5-6), 360-372.

איתור מידע, פרשנות והיסק ממקור בודד איתור מידע, פרשנות והיסק ממקורות מרובים הערכה הבעה בעל-פה הבעה בכתב מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:אוריינות מדעית
מיומנויות:אוריינות מדעית

היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |התמצאות מדעית (Nature of science, Epistemic knowledge) |

  • להבחין בין שאלות מדעיות (אפשר לבררן באמצעות חקירה מדעית, אמפירית) לבין שאלות שאינן מדעיות (למשל שאלות פילוסופיות ומוסריות).
  • להכיר מאפיינים של הסברים ותיאוריות מדעיות (לדוגמה עוסקות בטבע בלבד ולא בעל-טבעי, אפשר להפריכן, מתאפיינות בחסכנות תיאורטית בכוח הסברי) ולדעת להבחין בינן לבין אלה שאינן מדעיות.
  • להכיר מאפיינים מרכזיים של חקר מדעי (כדוגמת מידול, הכללה, היפותזה), להבין עקרונות וקריטריונים של חקר מדעי המובילים לביסוס ידע מהימן כמו אובייקטיביות, מניעת הטיות, שקיפות) ולהעריך יתרונות וחסרונות של שיטות מחקר (ניסוי מבוקר, מחקר מתאמי, מחקר תצפיתי, מדגם אקראי וכיו"ב).
  • להעריך דיווחים במדיה על אוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.אודות נושאים הקשורים למדע ונסמכים על נתונים אמפיריים (לדוגמה חיסונים, תזונה, התחממות גלובלית), לקבל החלטות מושכלות לגביהם ולהגיב באופן ביקורתי על מידע קיים וחסר
  • להבין היבטים אתיים של ניסויים מדעיים.

|- |הסבר מדעי של תופעות (Explaining phenomena scientifically) |

  • להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות ואירועים ולנסח טיעון מדעי.
  • להעריך הסבר וטיעון מדעי ולזהות בו בעיות או כשלים.
  • להשאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.תמש בידע מדעי בהקשרים מגוונים (למשל בתכנון פרויקטים, בחיזוי תופעות, בקבלת החלטות).
  • לזהות, להשתמש, להעריך ולבנות מודלים לתיאור, להסבר ולחיזוי תופעות (בהקשרים כמו מבנה החומר, מערכות אקולוגיות, הדבקה ויראלית, שינוי אקלים, שרשרת אירועים סיבתית).
  • לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים במערכת, זיהוי קשרים ביניהם וחיזוי ההשפעה של שינוי אחד או יותר של רכיב בתוך המערכת, לצורך הסבר תופעות ופתרון בעיות מורכבות.

|- |תכנון ביצוע והערכת מחקר (Evaluating, performing and designing scientific inquiry) |

  • לנסח שאלות מחקר, להעלות השערות, לתכנן מערך מחקר מתאים ולבצעו היטב באופן בטוח ובהתאם לתכנון.
  • לזהות ולהאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.עריך שאלות מחקר, תצפיות וניסויים מדעיים.
  • לזאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.הות מגבלות מחקריות ואת הדרכים להתמודד עימן.
  • להאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.כיר ולהעריך שיטות להבטחת מהימנות נתונים ואובייקטיביות של הסברים.
  • להתנהל ביושרה ובשקיפות בעריכת ניסויים מדעיים ובדיווח על תוצאותיהם.

|- |פרשנות מדעית של נתונים וראיות )Interpreting data and evidence scientifically) |

  • לנתח תוצאות (כולל סטטיסטיקה תיאורית), להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות מבוססות.
  • להעריך ראיות ממקורות שונים (לדוגמה תוצאות ניסוי מבוקר, ניתוח מסד נתונים).
  • לבחון מסקנות מחקר לאור הידע המדעי המצטבר ולזהות את ההנחות וההטיות בראיות ובמסקנות המוצגות במחקרים.
  • להבחין ביאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.ן טיעונים המבוססים על ראיות ותיאוריות מדעיות לבין אלה שאינם.
  • להאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.שתמש בחשיבה הסתברותית לצורך הערכת מידת הוודאות של הסבר/תיאוריה/טענה בהתבסס על ההבנה כי דרגת הביטחון במסקנות גדלה עם הצטברות ממצאים דומים.
  • לזהות את ההשלכות האפשריות של ידע מדעי על סוגיות חברתיות, סביבתיות ומוסריות (כדוגמת ההשלכות האפשריות של מיפוי הגנום, שימוש באנרגיה).

|}

מקורות נבחרים

Ben-Zvi Assaraf, O., & Snapir, Z. (2018). Teaching about human biology taking a systems approach. In Kostas Kampourakis, K., & Reiss M. J. (Eds.), Teaching biology in schools global research, issues, and trends, p. 62-73. Routledge Publication. https://doi.org/10.1080/03057267.2020.1733183

Berland, Leema & Mcneill, Katherine. (2010). A Learning progression for scientific argumentation: Understanding student work and designing supportive instructional contexts. Science Education, 94, 765 - 793. https://doi.org/10.1002/sce.20402

OECD (2017), PISA 2015 Assessment and Analytical Framework: Science, Reading, Mathematic, Financial Literacy and Collaborative Problem Solving, PISA, OECD Publishing, Paris, ?'"`UNIQ--nowiki-00000070-QINU`"'?.

Schwarz, Christine, Reiser, Brian, Davis, Elizabeth, Kenyon, Lisa, Achér, Andres, Fortus, David, Shwartz, Yael, Hug, Barbara, & Krajcik, Joe. (2009). Developing a learning progression for scientific modeling: Making scientific modeling accessible and meaningful for learner. Journal of Research in Science Teaching, 46. 632-654. https://doi.org/10.1002/tea.20311

Sikorski, T., Winters, V., & Hammer, D. (June 2009). Defining a learning progression for scientific inquiry. Learning Progressions in Science (LeaPS). Iowa City, IA.


אתרים נבחרים

Government of British Columbia, Competencies Progression

https://curriculum.gov.bc.ca/sites/curriculum.gov.bc.ca/files/curriculum/continuous-views/en_science_k-10_curricular-competencies.pdf

Next Generation Science Standards, NGSS Appendices A through M

https://www.nextgenscience.org/resources/ngss-appendices

התמצאות מדעית הסבר מדעי של תופעות תכנון, ביצוע והערכת מחקר פרשנות מדעית של נתונים וראיות מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:אוריינות מדעית

היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |התמצאות מדעית (Nature of science, Epistemic knowledge) |

  • להבחין בין שאלות מדעיות (אפשר לבררן באמצעות חקירה מדעית, אמפירית) לבין שאלות שאינן מדעיות (למשל שאלות פילוסופיות ומוסריות).
  • להכיר מאפיינים של הסברים ותיאוריות מדעיות (לדוגמה עוסקות בטבע בלבד ולא בעל-טבעי, אפשר להפריכן, מתאפיינות בחסכנות תיאורטית בכוח הסברי) ולדעת להבחין בינן לבין אלה שאינן מדעיות.
  • להכיר מאפיינים מרכזיים של חקר מדעי (כדוגמת מידול, הכללה, היפותזה), להבין עקרונות וקריטריונים של חקר מדעי המובילים לביסוס ידע מהימן כמו אובייקטיביות, מניעת הטיות, שקיפות) ולהעריך יתרונות וחסרונות של שיטות מחקר (ניסוי מבוקר, מחקר מתאמי, מחקר תצפיתי, מדגם אקראי וכיו"ב).
  • להעריך דיווחים במדיה על אוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.אודות נושאים הקשורים למדע ונסמכים על נתונים אמפיריים (לדוגמה חיסונים, תזונה, התחממות גלובלית), לקבל החלטות מושכלות לגביהם ולהגיב באופן ביקורתי על מידע קיים וחסר
  • להבין היבטים אתיים של ניסויים מדעיים.

|- |הסבר מדעי של תופעות (Explaining phenomena scientifically) |

  • להשתמש בידע מדעי לתיאור ולהסבר של תופעות ואירועים ולנסח טיעון מדעי.
  • להעריך הסבר וטיעון מדעי ולזהות בו בעיות או כשלים.
  • להשאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.תמש בידע מדעי בהקשרים מגוונים (למשל בתכנון פרויקטים, בחיזוי תופעות, בקבלת החלטות).
  • לזהות, להשתמש, להעריך ולבנות מודלים לתיאור, להסבר ולחיזוי תופעות (בהקשרים כמו מבנה החומר, מערכות אקולוגיות, הדבקה ויראלית, שינוי אקלים, שרשרת אירועים סיבתית).
  • לחשוב מערכתית, כולל זיהוי רכיבים במערכת, זיהוי קשרים ביניהם וחיזוי ההשפעה של שינוי אחד או יותר של רכיב בתוך המערכת, לצורך הסבר תופעות ופתרון בעיות מורכבות.

|- |תכנון ביצוע והערכת מחקר (Evaluating, performing and designing scientific inquiry) |

  • לנסח שאלות מחקר, להעלות השערות, לתכנן מערך מחקר מתאים ולבצעו היטב באופן בטוח ובהתאם לתכנון.
  • לזהות ולהאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.עריך שאלות מחקר, תצפיות וניסויים מדעיים.
  • לזאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.הות מגבלות מחקריות ואת הדרכים להתמודד עימן.
  • להאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.כיר ולהעריך שיטות להבטחת מהימנות נתונים ואובייקטיביות של הסברים.
  • להתנהל ביושרה ובשקיפות בעריכת ניסויים מדעיים ובדיווח על תוצאותיהם.

|- |פרשנות מדעית של נתונים וראיות )Interpreting data and evidence scientifically) |

  • לנתח תוצאות (כולל סטטיסטיקה תיאורית), להפיק ייצוגים בעלי משמעות, לפרש ממצאים ולהסיק מסקנות מבוססות.
  • להעריך ראיות ממקורות שונים (לדוגמה תוצאות ניסוי מבוקר, ניתוח מסד נתונים).
  • לבחון מסקנות מחקר לאור הידע המדעי המצטבר ולזהות את ההנחות וההטיות בראיות ובמסקנות המוצגות במחקרים.
  • להבחין ביאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.ן טיעונים המבוססים על ראיות ותיאוריות מדעיות לבין אלה שאינם.
  • להאוריינות מדעית – היכולת להשתמש בידע, במושגים וברעיונות מדעיים על מנת לתאר ולהסביר תופעות, לזהות שאלות לחקירה מדעית, להסיק מסקנות מבוססות ראיות ולהשתמש בנתונים אובייקטיביים ובידע מדעי בהיבטים לימודיים, חברתיים ואישיים, אגב הבנת הרלוונטיות והנחיצות של המדע לחיי היום-יום. יכולת זו מובילה לגיבוש זהות מדעית ומאפשרת חתירה פעילה לצדק חברתי וסביבתי.שתמש בחשיבה הסתברותית לצורך הערכת מידת הוודאות של הסבר/תיאוריה/טענה בהתבסס על ההבנה כי דרגת הביטחון במסקנות גדלה עם הצטברות ממצאים דומים.
  • לזהות את ההשלכות האפשריות של ידע מדעי על סוגיות חברתיות, סביבתיות ומוסריות (כדוגמת ההשלכות האפשריות של מיפוי הגנום, שימוש באנרגיה).

|}

מקורות נבחרים

Ben-Zvi Assaraf, O., & Snapir, Z. (2018). Teaching about human biology taking a systems approach. In Kostas Kampourakis, K., & Reiss M. J. (Eds.), Teaching biology in schools global research, issues, and trends, p. 62-73. Routledge Publication. https://doi.org/10.1080/03057267.2020.1733183

Berland, Leema & Mcneill, Katherine. (2010). A Learning progression for scientific argumentation: Understanding student work and designing supportive instructional contexts. Science Education, 94, 765 - 793. https://doi.org/10.1002/sce.20402

OECD (2017), PISA 2015 Assessment and Analytical Framework: Science, Reading, Mathematic, Financial Literacy and Collaborative Problem Solving, PISA, OECD Publishing, Paris, ?'"`UNIQ--nowiki-000000A8-QINU`"'?.

Schwarz, Christine, Reiser, Brian, Davis, Elizabeth, Kenyon, Lisa, Achér, Andres, Fortus, David, Shwartz, Yael, Hug, Barbara, & Krajcik, Joe. (2009). Developing a learning progression for scientific modeling: Making scientific modeling accessible and meaningful for learner. Journal of Research in Science Teaching, 46. 632-654. https://doi.org/10.1002/tea.20311

Sikorski, T., Winters, V., & Hammer, D. (June 2009). Defining a learning progression for scientific inquiry. Learning Progressions in Science (LeaPS). Iowa City, IA.


אתרים נבחרים

Government of British Columbia, Competencies Progression

https://curriculum.gov.bc.ca/sites/curriculum.gov.bc.ca/files/curriculum/continuous-views/en_science_k-10_curricular-competencies.pdf

Next Generation Science Standards, NGSS Appendices A through M

https://www.nextgenscience.org/resources/ngss-appendices

התמצאות מדעית הסבר מדעי של תופעות תכנון, ביצוע והערכת מחקר פרשנות מדעית של נתונים וראיות מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:אוריינות מידע
מיומנויות:אוריינות מידע

היכולת להגדיר את המידע הנדרש, לאתרו, לארגנו, להעריכו ולהציגו בצורה מושכלת.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |איתור מידע |

  • להבין מהו המידע הנדרש.
  • להכיר מנועי חיפוש ואת ההבדלים ביניהם.
  • להכיר כיצד המידע מאורגן במקורות שונים.
  • לאתר מידע חדש ביעילות.

|- |הערכת מידע |

  • להשוות בין סוגים של מקורות מידע.
  • להעריך מידע באופן ביקורתי.

|- |ארגון מידע |

  • למזג בין מקורות מידע.
  • להשתמש בשיטות מגוונות לתיעוד, לארגון ולמיון מידע.

|- |שימוש במידע |

  • לסכם ולעבד מידע (טקסטואלי, חזותי, כמותי).
  • לבחון השערות ולהסיק מסקנות.
  • להשתמש במידע באופן חוקי והוגן.

|- |הצגת מידע |

  • להציג מידע באופן בהיר.
  • להשתמש בשיטות הצגה מגוונות.
  • להתאים את התכנים למטרה (הסבר, שכנוע, הנעה לפעולה וכיו"ב), לקהל היעד ולנסיבות.

|}

מקורות נבחרים

מנהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע. (2017)  אוריינות טכנולוגית ודיגיטלית – פיתוח כישורים וידע הדרושים ללומד במאה ה-21. ירושלים: משרד החינוך.

משרד החינוך. אוריינות דיגיטלית טכנולוגית לחטיבה העליונה/ מסמך יישומי ורשימת מיומנויות. ירושלים: משרד החינוך.


Canada's Centre for Digital and Media Literacy. (2019) Use, Understand & Create: A Digital Literacy Framework for Canadian Schools (K-12). MediaSmarts, Ottawa.

Carretero Gomez, S., Vuorikari R., Punie Y..(2017). Degicomp 2.1/ The Digital Competence Framework for Citizens. European Commission. 10.2760/38842


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority, Information and communication technology (ICT) capability.

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/information-and-communication-technology-ict-capability/

Government of British Columbia, Digital Literacy

https://www2.gov.bc.ca/gov/content/education-training/k-12/teach/resources-for-teachers/digital-literacy

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/information-and-communication-technology-ict-capability/

איתור מידע הערכת מידע ארגון מידע שימוש במידע הצגת מידע מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:אוריינות מתמטית
מיומנויות:אוריינות מתמטית

היכולת לייצג מצבים ותופעות בשפה מתמטית וליישם ידע, מיומנויות ואסטרטגיות חשיבה מתמטיים (על אודות נתונים, כמויות, גיאומטריה, תבניות) למגוון צרכים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |אוריינות כמותית

(Quantity) |

  • להבין מספרים, כמויות, מערכות מספרים ואת הייצוגים שלהם
  • ליישם ידע כמותי ומיומנויות חישוב ואומדן לצורך מידול ופתרון בעיות במגוון הקשרים.

|- |ייצוג מופשט

(Abstraction and Symbolic Representation) |

  • להבין ולבטא יחסים מופשטים וקשרים בין המוחשי למופשט (לדוגמה, הכללה מהמקרה הפרטי לכללי ולהפך)
  • להבחין בין משתנים לבין קבועים (לדוגמה, הערכים המספריים של קוטר והיקף של מעגל עשויים להשתנות, ואילו היחס ביניהם הוא מספר קבוע)
  • להשתמש במגוון שיטות ייצוג מתמטיות (מספריות, אלגבריות, גרפיות, טבלאיות ועוד) כדי למדל ולהסביר תופעות ולפתור בעיות.

|- |חשיבה גיאומטרית

(Space and Shape) |

  • להכיר ולזהות תכונות של צורות גיאומטריות (לדוגמה,למלבן ארבע זוויות ישרות)
  • להבין ולבצע טרנספורמציות של צורות גיאומטריות (כגון סימטריה, הזזה, דמיון וחפיפה)
  • להשתמש בידע גיאומטרי לתיאור המרחב ולהתמצאות בו במגוון מצבים והקשרים
  • להצדיק טענות על סמך הגדרות, אקסיומות ומשפטים.

|- |אוריינות נתונים

(Uncertainty and Data) |

  • לאסוף, לארגן, להציג ולפרש נתונים גולמיים ומעובדים (מה אפשר ללמוד מהנתונים על התופעה הנחקרת? איזה סיפור מספרים הנתונים?)
  • לעבד נתונים סטטיסטיים לצורך בחינת השערות והסקת מסקנות
  • לזהות הטיות וכשלים בחשיבה הסתברותית ובהסקת מסקנות מנתונים
  • להשתמש בהסתברות ובמושגים סטטיסטיים לצורך התמודדות עם מצבי אי-ודאות.

|}

Bolstad, O. H. (2019). Teaching for mathematical literacy: School leaders' and teachers' rationales. European Journal of Science and Mathematics Education, 7,(3), 93-108.

Geiger, V., Goos, M., & Forgasz, H. (2015). A rich interpretation of numeracy for the 21st century: A survey of the state of the field. ZDM, 47(4), 531-548.

Jablonka, E. (2015). The evolvement of numeracy and mathematical literacy curricula and the construction of hierarchies of numerate or mathematically literate subjects. ZDM, 47(4), 599-609.

OECD (2018). PISA 2021 Mathematics Framework Draft, PISA, OECD Publishing, Paris.

Taguma, M., & Gabriel, F. (2018). Future of education and skills: Conceptual learning framework. Paris: OECD Publishing.

אוריינות כמותית הפשטה וייצוג מופשט חשיבה גיאומטרית אוריינות נתונים מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:הכוונה עצמית
מיומנויות:הכוונה עצמית

היכולת לניהול עצמי (Self-Regulation) הכוללת ויסות עצמי, הנעה עצמית וחוסן. מאפשרת להתמודד עם לחצים ועם משברים.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |ויסות עצמי (Self-Regulation) |

  • לעצב את הסביבה בהתאם למטרות – לדאוג לארגן את הסביבה שלנו באופן שיקדם התנהגות רצויה; להימנע מראש ממצבים שיצריכו ויסות עצמי.
  • לווסת רגשות ביעילות – היכולת לזהות רגשות ולהבין את השפעתם על הגוף, על החשיבה ועל הפעולה ולווסת אותם בהתאם למצב.
  • להתאים את הבעת הרגשות למצב – היכולת להביע באופן מילולי ולא מילולי תחושות ומחשבות המתאימות לסביבה ולמצבו הרגשי של האחר.

|- |הנעה עצמית (Self-Motivation) |

  • להציב מטרות, לתכנן כיצד להשיגן ולפעול לשם קידומן – להציב מטרות ספציפיות, ריאליות ומדויקות התואמות את היכולות וההעדפות האישיות ולפעול ביעילות על מנת לקדמן (לקבוע סדרי עדיפויות, לתכנן זמנים ולזהות מכשולים אפשריים ועוד).
  • להתמיד במטרה גם לנוכח חסמים ואתגרים – להתמיד גם לאחר כישלון, להתמודד עם תחושת תסכול ולדבוק במטרה גם לנוכח פיתויים.
  • לבצע בקרה עצמית ולעדכן את המטרות בהתאם.
  • להתנהל ביעילות, לנהל זמן ולתעדף משימות (לשמור על ריכוז ולהתעלם מגירויים לא רלוונטיים ומהסחות דעת ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עימן).

|- |התמודדות עם לחץ ומשבר (Coping) |

  • לזהות מצבי קושי, מצוקה ומשבר.
  • לבקש עזרה ולהיעזר באחרים.
  • לסגל חשיבה חיובית גם במצבי קושי – להשתמש באסטרטגיות חשיבה חיוביות (למשל דיבור עצמי חיובי) ולהימנע ממתן פרשנות שלילית ומרומינציות.
  • לגבש דרכים להתמודדות עם משברים – כגון הפחתה של גורם הלחץ או פתרון הבעיה.
  • לגלות גמישות ולהסתגל לשינויים – לקבל מצבים של שינוי בנסיבות, להגיב ולבצע התאמות בהתנהגות, בציפיות ובשגרת החיים.

|}

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

ויסות עצמי הנעה עצמית התמודדות עם לחץ ומשבר מיומנויות רגשיות
מיומנויות:התנהלות חברתית
מיומנויות:התנהלות חברתית

היכולת ליצור ולשמר מערכות יחסים חיוביות ומתגמלות במגוון רחב של הקשרים והיכולת לשתף פעולה.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |ניהול קונפליקטים (Conflict Management) |

  • להקשיב ולנהל שיח מכבד גם במצבי קונפליקט.
  • לשמור על גישה חיובית ולהימנע מהתנהגות הגנתית ופוגענית (כגון קפיצה למסקנות וקטיעת דברים של האחר).
  • להביע ולקבל מצבים של חוסר הסכמה ולדעת להתמודד עימם.
  • למצוא פתרונות מיטביים בשיתוף פעולה ובהסכמה – להבין את הרצונות ואת האינטרסים של כל הצדדים, לראות את מלוא התמונה, לחתור לתוצאות חיוביות ולהיות נכונים לפשרות בעיקר בסוגיות חשובות פחות.

|- |עבודת צוות (Teamwork) |

  • לקבל ולחלוק מידע.
  • לקבל החלטות ולבצע משימות באופן שיתופי.
  • לדעת להביע ולקבל דעות והסתייגויות – לא לחשוש להביע דעות אשר אינן עולות בקנה אחד עם הקבוצה, לגלות סובלנות כלפי עמדות אשר אינן עולות בקנה אחד עם הקבוצה ומערערות את ההגמוניה הקבוצתית.

|- |תקשורת וניהול יחסים בינאישיים (Diverse Social Relationships) |

  • להקשיב לזולת באופן מתעניין ומכבד (Active Listening) – להקשיב לדברי האחר מבלי לקטוע אותם ולהתרכז בהם, לשאול שאלות כדי להבין, לחזור על המשמעות של המסר ולשקף את הרגשות העולים ממנו.
  • להביע רגשות ומחשבות בבהירות באופן מילולי ולא מילולי.
  • להתבטא ברגישות, בכנות ובפתיחות.
  • להפגין אמפתיה (Empathy) – להכיר ברגשות של אחרים כנפרדים וכשונים משלי, לנסות לשים את עצמי בנעלי האחר ולהתעניין ברגשותיו ובמחשבותיו.
  • ליזום, ליצור ולהשתתף במגוון אינטראקציות – הן "אחד על אחד" הן אינטראקציות קבוצתיות, באופן יעיל ומכבד עם מנעד רחב של אנשים.
  • לייצר ולשמר מערכות יחסים בריאות ומספקות – מערכות יחסים הכוללות מרכיבים חיוביים כמו הדדיות, תמיכה, כנות ואינטימיות והערכה.

|}

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

ניהול קונפליקטים עבודת צוות תקשורת וניהול יחסים בין אישיים מיומנויות חברתיות
מיומנויות:חשיבה ביקורתית

היכולת לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |הערכת מידע ומקורות מידע |

  • להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות ועדכניות מידע ומקורות מידע.
  • להבחין בין אמונות, לדעות, לעמדות לעובדות.
  • לזהות תעמולה, דמגוגיה ומניפולציות.

|- |טיעון (Argumentation) |

  • לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים.
  • לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?).
  • לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון.

|- |קבלת החלטות |

  • לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט.
  • להשוות בין פתרונות אפשריים לשאלה תיאורטית או מעשית ולהעריך את ההשלכות התיאורטיות או המעשיות של בחירה בכל אחת מהן.
  • לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים זרים ודעות קדומות.
  • להבחין בין שאלות וסוגיות הדורשות מומחיות לבין שאלות וסוגיות הדורשות חשיבה עצמאית, לזהות תחומי מומחיות ומומחים (ולהבחין בינם לבין שרלטנים) ולהשתמש בעצות באופן מושכל.

|- |הטלת ספק |

  • לחשוב באופן עצמאי אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים .
  • לתהות על מקורות הצדקה של עמדות, החלטות וטענות ולשאול שאלות מערערות (כגון האם טוען הטענה הוא בר-סמכא? האם מדובר בהסבר הסביר ביותר בהינתן הראיות?).
  • להשהות שיפוט (להימנע מגיבוש עמדה) עד לבירור ההצדקות ועד למציאת נימוקים משכנעים.

|}

מקורות נבחרים:

Berland, L.K. and McNeill, K.L. (2010). A learning progression for scientific argumentation: Understanding student work and designing supportive instructional contexts. Science Education, 94: 765-793. https://doi.org/10.1002/sce.20402

Ministère de l’Éducation (2001). Chapter 2 - Cross-Curricular Competencies, Quebec Education Program, p. 11-39. Gouvernement du Québec.

Paul, R. & Elder, L. (2006). Critical thinking: Concepts and tools. The Foundation For Critical Thinking.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Vincent-Lancrin, S., et al. (2019). Fostering Students' Creativity and Critical Thinking: What it Means in School, Educational Research and Innovation, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/62212c37-en.

אתרים נבחרים:

Government of British Columbia, Critical Thinking & Reflective Thinking

https://curriculum.gov.bc.ca/competencies/thinking/critical-and-reflective-thinking

Victorian Curriculum and Assessment Authority (VCAA), Critical and Creative Thinking

https://www.vcaa.vic.edu.au/curriculum/foundation-10/resources/criticalandcreativethinking/Pages/default.aspx

הערכת מידע ומקורות מידע טיעון קבלת החלטות הטלת ספק מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:חשיבה ביקורתית

היכולת לבחון ולהעריך מידע, דעות או רעיונות באופן מושכל, לגבש דעה או עמדה באופן עצמאי, לבחור בין חלופות ולקבל החלטות מנומקות.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |הערכת מידע ומקורות מידע |

  • להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות ועדכניות מידע ומקורות מידע.
  • להבחין בין אמונות, לדעות, לעמדות לעובדות.
  • לזהות תעמולה, דמגוגיה ומניפולציות.

|- |טיעון (Argumentation) |

  • לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע ונתונים.
  • לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?).
  • לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון.

|- |קבלת החלטות |

  • לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט.
  • להשוות בין פתרונות אפשריים לשאלה תיאורטית או מעשית ולהעריך את ההשלכות התיאורטיות או המעשיות של בחירה בכל אחת מהן.
  • לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים זרים ודעות קדומות.
  • להבחין בין שאלות וסוגיות הדורשות מומחיות לבין שאלות וסוגיות הדורשות חשיבה עצמאית, לזהות תחומי מומחיות ומומחים (ולהבחין בינם לבין שרלטנים) ולהשתמש בעצות באופן מושכל.

|- |הטלת ספק |

  • לחשוב באופן עצמאי אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים .
  • לתהות על מקורות הצדקה של עמדות, החלטות וטענות ולשאול שאלות מערערות (כגון האם טוען הטענה הוא בר-סמכא? האם מדובר בהסבר הסביר ביותר בהינתן הראיות?).
  • להשהות שיפוט (להימנע מגיבוש עמדה) עד לבירור ההצדקות ועד למציאת נימוקים משכנעים.

|}

מקורות נבחרים:

Berland, L.K. and McNeill, K.L. (2010). A learning progression for scientific argumentation: Understanding student work and designing supportive instructional contexts. Science Education, 94: 765-793. https://doi.org/10.1002/sce.20402

Ministère de l’Éducation (2001). Chapter 2 - Cross-Curricular Competencies, Quebec Education Program, p. 11-39. Gouvernement du Québec.

Paul, R. & Elder, L. (2006). Critical thinking: Concepts and tools. The Foundation For Critical Thinking.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Vincent-Lancrin, S., et al. (2019). Fostering Students' Creativity and Critical Thinking: What it Means in School, Educational Research and Innovation, OECD Publishing, Paris, https://doi.org/10.1787/62212c37-en.

אתרים נבחרים:

Government of British Columbia, Critical Thinking & Reflective Thinking

https://curriculum.gov.bc.ca/competencies/thinking/critical-and-reflective-thinking

Victorian Curriculum and Assessment Authority (VCAA), Critical and Creative Thinking

https://www.vcaa.vic.edu.au/curriculum/foundation-10/resources/criticalandcreativethinking/Pages/default.aspx

הערכת מידע ומקורות מידע טיעון קבלת החלטות הטלת ספק מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:חשיבה ביקורתית

הערכת מידע ומקורות מידע

  • להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות, ועדכניות מידע ומקורות מידע
  • להבחין בין אמונות, לדעות, לעמדות לעובדות
  • לזהות תעמולה, דמגוגיה ומניפולציות

להבין שלא כל מקורות המידע מועילים ואמינים באותה המידה

להבחין בין בדיה לבין אמת במקורות שהן קוראות

להבין (באמצעות הסבר והדגמה) שאפשר לשנות את אופן הצגת אובייקטים (כדוגמת  דוממים, בעלי חיים או אנשים) וכך להשפיע על השקפותיה של המתבוננת

להכיר דוגמאות מרכזיות של מקורות מידע אמינים, מקורות מידע לא אמינים ומקורות מידע שאמינותם תנודתית

להכיר מאפיינים ביבליומטריים נפוצים (לדוגמה מספר ציטוטים, כתב העת) של מקורות מידע ולהעריך מידע ומקורות מידע על סמך תבחינים נתונים בהתאם למשימה לימודית מוגדרת היטב

להבחין בין מקורות המבוססים על עובדות לבין מקורות המבוססים על פרשנות ודעות

לזהות מקרים של מסרים מוסווים ומניפולציה באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים

לשים לב ללקונה במידע, להשלכות שלה ולמקרים של לקונה מכוונת

להגדיר תבחינים להערכת מידע ומקורות מידע בהתאם למשימה לימודית נתונה ולהעריך על פיהם מידע ומקורות מידע

להבחין בין סוגי מידע (לדוגמה מידע ראשוני לעומת משני, מדעי-אקדמי, דיווח עיתונאי, מאמרי דעה, מסמכי מדיניות)

להבין את ההקשרים החברתיים והתרבותיים בסיס המידע, לזהות מסרים מוסווים, דמגוגיה ומניפולציות באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים, לזהות את שיטות הייצוג המשפיעות על אמונות, דעות ותפיסות ולתארן

להגדיר תבחינים בהתאם למטרות ולצרכים המשתנים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים מגוונים, להעריך על פיהם מקורות מידע ולזהות בזריזות אינדיקציות צורניות ותוכניות של חוסר אמינות או רלוונטיות

לזהות מידע מוטה ואג'נדות עקביות של גופים, מוסדות ומקורות מידע שונים, להסביר את ההשפעה של נקודות מבט על המידע הנמסר; להבין ולדון בדרכי ארגון, בשיטות פעולה, באופני הצגת מידע, בהפצתו ובפרסומו ולשאול כיצד הם משפיעים על סוגיות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ואחרות

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

טיעון

  • לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע או נתונים
  • לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?)
  • לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון

להבין שיש לנמק טענות

לנסח טענה ולנמקה בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב

לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים, בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב

לזהות מילים וביטויים המאפיינים נימוקים (בגלל, על אף ועוד) ומילים וביטויים המאפיינים מסקנות (מכאן... מתברר ש... לפיכך... ועוד) ולהבחין בין נימוקים למסקנות

לזהות מבנים טיעוניים פשוטים (לדוגמה: אם א אז ב; א; לכן: ב) ולהשתמש בהם

להכיר סוגים שונים של היקשים (לדוגמה היקש דדוקטיבי, אינדוקטיבי, היקש להסבר הטוב ביותר)

לזהות סתירות וחוסר עקביות ולגלות מודעות להשפעת ההקשר (לדוגמה זהות הדובר, החלופות האפשריות) על המהלך הטיעוני

לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות או נוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים ולהגן עליה אל מול טענות מתחרות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים

להבחין בין טיעונים שבהם המסקנה נובעת מההנחות לבין טיעונים שבהם המסקנה נתמכת על ידי ההנחות ולהעריך את סבירות המסקנה לנוכח ההנחות בהתאם לסוג ההצדקה שהן מספקות, לרלוונטיות שלהן ולמידה שדי בהן

לזהות מבנים טיעוניים נפוצים שאינם תקפים (לדוגמה שלילת הרישא, אישור הסיפא) וכשלים טיעוניים נפוצים (כגון הכללה פזיזה, הסקת סיבתיות ממתאם, כשל ההרכבה, כשל נטורליסטי)

לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות ונוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים, להגן עליה אל מול טענות מתחרות ולהשיב להתנגדויות אפשריות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים

לזהות ולייצג באופן פורמלי/חצי פורמלי מבנים טיעוניים תקפים, לשים לב לשימוש במונחים עמומים ודו-משמעיים בטיעון ולהעריך את השפעתם על חוזק הטיעון

לזהות הנחות מובלעות, מגוון רחב של כשלים טיעוניים ואמצעים רטוריים (כדוגמת הנחת המבוקש, אד הומינם, ברירה כוזבת, איש קש, מדרון חלקלק, אקס סילנטיו)

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

קבלת החלטות

  • לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט
  • להשוות בין פתרונות אפשריים לשאלה תיאורטית או מעשית ולהעריך את ההשלכות התיאורטיות או המעשיות של בחירה בכל אחת מהן
  • לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים ודעות קדומות
  • להבחין בין שאלות וסוגיות הדורשות מומחיות לבין שאלות וסוגיות הדורשות חשיבה עצמאית, לזהות תחומי מומחיות ומומחים (ולהבחינם משרלטנים), ולהשתמש בעצות באופן מושכל

להכריע בין שתי חלופות לפתרון סוגיה או דילמה פשוטה ולהסביר את ההכרעה בהקשרים נתונים ומוגדרים היטבלהפגין מודעות לקיומן של דעות קדומות ולהבין את השפעתן על תהליך ההכרעה

להכיר תחומי מומחיות שונים ומגוונים

לשקול מספר חלופות לפתרון סוגיה או דילמה, להעריך את ההשלכות המיידיות (התיאורטיות או המעשיות) של בחירה בכל אחת מהן ולהגיע להכרעה מנומקת בהתבסס על מטרה מוגדרת, על תבחינים ברורים ועל בסיס אחיד להשוואה

לגלות מודעות להשפעות פסיכולוגיות (לדוגמה נקודות עיוורון, wishful thinking) וחיצוניות (סביבתיות וחברתיות) על קבלת החלטות, להכיר הטיות נפוצות (כגון הסלמת מחויבות, הטיית האישור) ולהכיר דרכים בסיסיות להפחית את השפעתן

להכיר אינדיקטורים נפוצים למומחיות (למשל תואר אקדמי, תעודת מקצוע, ניסיון רלוונטי)

לשקול מספר חלופות לפתרון בעיה או דילמה, להעריך את ההשלכות המיידיות וארוכות הטווח (התיאורטיות והמעשיות) של בחירה בכל אחת מהן, להגיע להכרעה, לנמק אותה ולהצדיק את תהליך ההכרעה, בהתבסס על תבחינים ברורים ועל בסיס אחיד להשוואה

לגלות מודעות להשפעה של נקודת מבט על תהליך קבלת החלטות – כיצד אמונות, דעות, העדפות ועמדות ערכיות משפיעות על המשקל של כל נימוק בעד ונגד בכל אחת מהחלופות לפתרון הבעיה

להבחין בהשפעות חיצוניות על תהליך ההכרעה, לגלות מודעות לתופעת ההונאה העצמית ולעיתים להבחין בה באחרים ובעצמן, להבחין במגוון הטיות בתהליך קבלת החלטות (הטיית הייצוג, הטיית העיגון, כשל המהמר) של אחרים ושל עצמן ולבצע רפלקסיה תוך כדי התהליך כדי "לחשב מסלול מחדש"

לזהות סימנים תוכניים המבחינים בין מומחיות להתחזות

להשוות בין מספר חלופות לפתרון סוגיה או דילמה בהתבסס גם על משקול הנימוקים בהתאם למטרות ולערכים האישייים

להתנסות בתהליך השוואה והכרעה אגב  אימוץ נקודות מבט שונות במצבים שונים ולתאר את השפעתן על הבחירה ועל הצדקתה

לאפיין מצבים שעשויים לעורר התערבות והונאה עצמית בתהליך ההחלטה, לזהות אותם עם הופעתם ולנטרל באופן שגרתי הטיות תפיסתיות והשפעות לא רלוונטיות על קבלת החלטות

לזהות מתי יש צורך במומחיות בעולם תוכן מסוים, לנסות לאפיין אותה ולהשתמש בשיקול הדעת הזה בהערכת מומחיותה של פלונית

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

הטלת ספק

  • לחשוב באופן עצמאי אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים
  • לתהות על מקורות הצדקה של עמדות, החלטות וטענות ולשאול שאלות מערערות (כגון האם טוען הטענה הוא בר-סמכא? האם מדובר בהסבר הסביר ביותר בהינתן הראיות?)
  • להשהות שיפוט (להימנע מגיבוש עמדה) עד לבירור ההצדקות ועד למציאת נימוקים משכנעים

לבקש הסברים ונימוקים לטענות, לעמדות ולהחלטות שאינן ברורות מאליהן

להבין שלא כל מה שהמורה וההורים אומרים או שכולם חושבים, הוא נכון

להגיב למקרים המעלים חשד לחוסר עקביות, לטעות או לסתירה בדברי ההורים, המורים, בעיתונים או בספרי לימוד ולבקש הסבר, פירוט או הבהרה

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם ולבקש הצדקות לנימוקים ולראיות האלה

לגבש עמדה או החלטה באופן עצמאי בנושאים (תיאורטיים או מעשיים) חשובים ורגישים ולהשתמש בשיטות שונות כדי לנטרל את ההשפעה הלא עניינית של דעותיהם ובחירותיהם של אחרים

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם, לבקש להם הצדקות אגב בירור הטענות, העמדות, ההסברים וההחלטות החלופיים

להגיב באופן רציונלי למחלוקות (תיאורטיות ומעשיות), לגלות צניעות ראויה ולתת למחלוקת את המשקל הראוי לה במערך השיקולים, בהתבסס על הערכת בנות הפלוגתא, הנחותיהן והראיות והנתונים שבידיהן, מומחיותן, חוכמתן וכיו"ב

להשתמש באופן מושכל ובהקשרים המתאימים בחוכמת ההמונים

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם, לבקש הצדקות לנימוקים ולראיות האלה, אגב מענה לטיעונים מתחרים ולאפשרויות שמחלישות את הקשר בין הנימוקים והראיות למסקנה, בחינת מקורות המידע של מוסרי המידע וזיהוי הנחות סמויות מפוקפקות

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

הערכת מידע ומקורות מידע

  • להגדיר תבחינים (קריטריונים) מתאימים ולהשתמש בהם כדי לבחון ולהעריך מהימנות, רלוונטיות, ועדכניות מידע ומקורות מידע
  • להבחין בין אמונות, לדעות, לעמדות לעובדות
  • לזהות תעמולה, דמגוגיה ומניפולציות

להבין שלא כל מקורות המידע מועילים ואמינים באותה המידה

להבחין בין בדיה לבין אמת במקורות שהן קוראות

להבין (באמצעות הסבר והדגמה) שאפשר לשנות את אופן הצגת אובייקטים (כדוגמת  דוממים, בעלי חיים או אנשים) וכך להשפיע על השקפותיה של המתבוננת

להכיר דוגמאות מרכזיות של מקורות מידע אמינים, מקורות מידע לא אמינים ומקורות מידע שאמינותם תנודתית

להכיר מאפיינים ביבליומטריים נפוצים (לדוגמה מספר ציטוטים, כתב העת) של מקורות מידע ולהעריך מידע ומקורות מידע על סמך תבחינים נתונים בהתאם למשימה לימודית מוגדרת היטב

להבחין בין מקורות המבוססים על עובדות לבין מקורות המבוססים על פרשנות ודעות

לזהות מקרים של מסרים מוסווים ומניפולציה באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים

לשים לב ללקונה במידע, להשלכות שלה ולמקרים של לקונה מכוונת

להגדיר תבחינים להערכת מידע ומקורות מידע בהתאם למשימה לימודית נתונה ולהעריך על פיהם מידע ומקורות מידע

להבחין בין סוגי מידע (לדוגמה מידע ראשוני לעומת משני, מדעי-אקדמי, דיווח עיתונאי, מאמרי דעה, מסמכי מדיניות)

להבין את ההקשרים החברתיים והתרבותיים בסיס המידע, לזהות מסרים מוסווים, דמגוגיה ומניפולציות באמצעי המדיה המסורתיים והדיגיטליים, לזהות את שיטות הייצוג המשפיעות על אמונות, דעות ותפיסות ולתארן

להגדיר תבחינים בהתאם למטרות ולצרכים המשתנים בהקשרים לימודיים וחוץ לימודיים מגוונים, להעריך על פיהם מקורות מידע ולזהות בזריזות אינדיקציות צורניות ותוכניות של חוסר אמינות או רלוונטיות

לזהות מידע מוטה ואג'נדות עקביות של גופים, מוסדות ומקורות מידע שונים, להסביר את ההשפעה של נקודות מבט על המידע הנמסר; להבין ולדון בדרכי ארגון, בשיטות פעולה, באופני הצגת מידע, בהפצתו ובפרסומו ולשאול כיצד הם משפיעים על סוגיות חברתיות, פוליטיות, כלכליות ואחרות

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

טיעון

  • לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות מידע או נתונים
  • לזהות את ההבדל בין הנימוקים לטענה ולהעריך את הקשר ביניהם (האם הטענה נובעת מהנימוקים? האם הנימוקים תומכים די הצורך בטענה?)
  • לזהות הטיות וכשלים לוגיים בטיעון

להבין שיש לנמק טענות

לנסח טענה ולנמקה בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב

לנסח טענה ולהצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים, בהקשרים לימודיים מוגדרים היטב

לזהות מילים וביטויים המאפיינים נימוקים (בגלל, על אף ועוד) ומילים וביטויים המאפיינים מסקנות (מכאן... מתברר ש... לפיכך... ועוד) ולהבחין בין נימוקים למסקנות

לזהות מבנים טיעוניים פשוטים (לדוגמה: אם א אז ב; א; לכן: ב) ולהשתמש בהם

להכיר סוגים שונים של היקשים (לדוגמה היקש דדוקטיבי, אינדוקטיבי, היקש להסבר הטוב ביותר)

לזהות סתירות וחוסר עקביות ולגלות מודעות להשפעת ההקשר (לדוגמה זהות הדובר, החלופות האפשריות) על המהלך הטיעוני

לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות או נוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים ולהגן עליה אל מול טענות מתחרות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים

להבחין בין טיעונים שבהם המסקנה נובעת מההנחות לבין טיעונים שבהם המסקנה נתמכת על ידי ההנחות ולהעריך את סבירות המסקנה לנוכח ההנחות בהתאם לסוג ההצדקה שהן מספקות, לרלוונטיות שלהן ולמידה שדי בהן

לזהות מבנים טיעוניים נפוצים שאינם תקפים (לדוגמה שלילת הרישא, אישור הסיפא) וכשלים טיעוניים נפוצים (כגון הכללה פזיזה, הסקת סיבתיות ממתאם, כשל ההרכבה, כשל נטורליסטי)

לנסח טענה, לרבות טענה מורכבת הכוללת הסתייגויות, התניות ונוגדי מציאות (מה היה קורה אילו), להצדיקה באמצעות נימוקים, דוגמאות וראיות רלוונטיים ומספקים, להגן עליה אל מול טענות מתחרות ולהשיב להתנגדויות אפשריות בהקשרים לימודיים וחברתיים שונים

לזהות ולייצג באופן פורמלי/חצי פורמלי מבנים טיעוניים תקפים, לשים לב לשימוש במונחים עמומים ודו-משמעיים בטיעון ולהעריך את השפעתם על חוזק הטיעון

לזהות הנחות מובלעות, מגוון רחב של כשלים טיעוניים ואמצעים רטוריים (כדוגמת הנחת המבוקש, אד הומינם, ברירה כוזבת, איש קש, מדרון חלקלק, אקס סילנטיו)

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

קבלת החלטות

  • לנתח בעיה, סוגיה או דילמה ממגוון נקודות מבט
  • להשוות בין פתרונות אפשריים לשאלה תיאורטית או מעשית ולהעריך את ההשלכות התיאורטיות או המעשיות של בחירה בכל אחת מהן
  • לזהות ולנטרל הטיות, שיקולים ודעות קדומות
  • להבחין בין שאלות וסוגיות הדורשות מומחיות לבין שאלות וסוגיות הדורשות חשיבה עצמאית, לזהות תחומי מומחיות ומומחים (ולהבחינם משרלטנים), ולהשתמש בעצות באופן מושכל

להכריע בין שתי חלופות לפתרון סוגיה או דילמה פשוטה ולהסביר את ההכרעה בהקשרים נתונים ומוגדרים היטבלהפגין מודעות לקיומן של דעות קדומות ולהבין את השפעתן על תהליך ההכרעה

להכיר תחומי מומחיות שונים ומגוונים

לשקול מספר חלופות לפתרון סוגיה או דילמה, להעריך את ההשלכות המיידיות (התיאורטיות או המעשיות) של בחירה בכל אחת מהן ולהגיע להכרעה מנומקת בהתבסס על מטרה מוגדרת, על תבחינים ברורים ועל בסיס אחיד להשוואה

לגלות מודעות להשפעות פסיכולוגיות (לדוגמה נקודות עיוורון, wishful thinking) וחיצוניות (סביבתיות וחברתיות) על קבלת החלטות, להכיר הטיות נפוצות (כגון הסלמת מחויבות, הטיית האישור) ולהכיר דרכים בסיסיות להפחית את השפעתן

להכיר אינדיקטורים נפוצים למומחיות (למשל תואר אקדמי, תעודת מקצוע, ניסיון רלוונטי)

לשקול מספר חלופות לפתרון בעיה או דילמה, להעריך את ההשלכות המיידיות וארוכות הטווח (התיאורטיות והמעשיות) של בחירה בכל אחת מהן, להגיע להכרעה, לנמק אותה ולהצדיק את תהליך ההכרעה, בהתבסס על תבחינים ברורים ועל בסיס אחיד להשוואה

לגלות מודעות להשפעה של נקודת מבט על תהליך קבלת החלטות – כיצד אמונות, דעות, העדפות ועמדות ערכיות משפיעות על המשקל של כל נימוק בעד ונגד בכל אחת מהחלופות לפתרון הבעיה

להבחין בהשפעות חיצוניות על תהליך ההכרעה, לגלות מודעות לתופעת ההונאה העצמית ולעיתים להבחין בה באחרים ובעצמן, להבחין במגוון הטיות בתהליך קבלת החלטות (הטיית הייצוג, הטיית העיגון, כשל המהמר) של אחרים ושל עצמן ולבצע רפלקסיה תוך כדי התהליך כדי "לחשב מסלול מחדש"

לזהות סימנים תוכניים המבחינים בין מומחיות להתחזות

להשוות בין מספר חלופות לפתרון סוגיה או דילמה בהתבסס גם על משקול הנימוקים בהתאם למטרות ולערכים האישייים

להתנסות בתהליך השוואה והכרעה אגב  אימוץ נקודות מבט שונות במצבים שונים ולתאר את השפעתן על הבחירה ועל הצדקתה

לאפיין מצבים שעשויים לעורר התערבות והונאה עצמית בתהליך ההחלטה, לזהות אותם עם הופעתם ולנטרל באופן שגרתי הטיות תפיסתיות והשפעות לא רלוונטיות על קבלת החלטות

לזהות מתי יש צורך במומחיות בעולם תוכן מסוים, לנסות לאפיין אותה ולהשתמש בשיקול הדעת הזה בהערכת מומחיותה של פלונית

מיומנויות:חשיבה ביקורתית

הטלת ספק

  • לחשוב באופן עצמאי אל מול מקורות סמכות וקבוצת השווים
  • לתהות על מקורות הצדקה של עמדות, החלטות וטענות ולשאול שאלות מערערות (כגון האם טוען הטענה הוא בר-סמכא? האם מדובר בהסבר הסביר ביותר בהינתן הראיות?)
  • להשהות שיפוט (להימנע מגיבוש עמדה) עד לבירור ההצדקות ועד למציאת נימוקים משכנעים

לבקש הסברים ונימוקים לטענות, לעמדות ולהחלטות שאינן ברורות מאליהן

להבין שלא כל מה שהמורה וההורים אומרים או שכולם חושבים, הוא נכון

להגיב למקרים המעלים חשד לחוסר עקביות, לטעות או לסתירה בדברי ההורים, המורים, בעיתונים או בספרי לימוד ולבקש הסבר, פירוט או הבהרה

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם ולבקש הצדקות לנימוקים ולראיות האלה

לגבש עמדה או החלטה באופן עצמאי בנושאים (תיאורטיים או מעשיים) חשובים ורגישים ולהשתמש בשיטות שונות כדי לנטרל את ההשפעה הלא עניינית של דעותיהם ובחירותיהם של אחרים

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם, לבקש להם הצדקות אגב בירור הטענות, העמדות, ההסברים וההחלטות החלופיים

להגיב באופן רציונלי למחלוקות (תיאורטיות ומעשיות), לגלות צניעות ראויה ולתת למחלוקת את המשקל הראוי לה במערך השיקולים, בהתבסס על הערכת בנות הפלוגתא, הנחותיהן והראיות והנתונים שבידיהן, מומחיותן, חוכמתן וכיו"ב

להשתמש באופן מושכל ובהקשרים המתאימים בחוכמת ההמונים

לבקש נימוקים וראיות לטענות, לעמדות, להסברים ולהחלטות שאינם ברורים מאליהם, לבקש הצדקות לנימוקים ולראיות האלה, אגב מענה לטיעונים מתחרים ולאפשרויות שמחלישות את הקשר בין הנימוקים והראיות למסקנה, בחינת מקורות המידע של מוסרי המידע וזיהוי הנחות סמויות מפוקפקות

מיומנויות:חשיבה יצירתית
מיומנויות:חשיבה יצירתית

היכולת לחשוב על נושאים מוכרים בדרכים חדשות, להציע הסברים או פתרונות חלופיים, לייצר הקשרים חדשים בין תחומי ידע שונים ולהפיק תוצרים מקוריים, רלוונטיים ובעלי ערך.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |סקרנות ומקוריות |

  • לגלות פתיחות לרעיונות חדשים.
  • לשאול שאלות ולחקור כיוונים חדשים ולא צפויים.

|- |גמישות מחשבתית |

  • לדמיין מצבים ורעיונות מופשטים.
  • לחשוב מחוץ לתבניות קבועות.
  • לבחון הסברים ותופעות ממגוון נקודות מבט.
  • לחפש תשובות ופתרונות במקומות לא שגרתיים ולהציע דרכים מרובות וחדשניות לתיאור בעיה ולפתרונה.

|- |תעוזה והתמדה |

  • להגן על רעיונות גם אל מול לחצים (לחץ חברתי, לחץ מצד מקורות סמכות) ומוסכמות.
  • להתמודד עם עמימות, אי-ודאות, אתגרים ותסכול לאורך זמן.
  • להעז לנסות דברים חדשים, ללמוד דברים חדשים ולא להירתע מכישלונות.
  • להשהות שיפוטיות כדי לאפשר זרימה חופשית של רעיונות.

|- |יצירת הקשרים חדשים |

  • לזהות יחסים וחיבורים חדשים (למשל בין רעיונות, בין פעולות לתוצאות, בין עולמות תוכן לתחומי ידע).
  • להשתמש בידע קיים בהקשרים חדשים.
  • למזג בין רעיונות לפרטי מידע (ממקורות, מתחומי ידע ומסוגים שונים) כדי ליצור ידע חדש.

|- |יישום |

  • לסלק עמימות, להפיק תובנות ולהסיק מסקנות מעשיות.
  • לתרגם מסקנות לפעולות קונקרטיות ולתוצרים.

|}

מקורות נבחרים

Leksmono, A., Sunardi, Prihandoko, A.C., & Murtikusuma, R. (2019). Students’ creative thinking process in completing mathematical PISA test concerning space and shape. Journal of Physics: Conference Series 1211. https://doi.org/10.1088/1742-6596/1211/1/012073

OECD, 2019. Framework for the Assessment of Creative Thinking in PISA 2021: Third Draft. OECD Publishing, Paris.

Scott, Lee A. (2017). 21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

The Massachusetts Department of Education. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social and emotional learning, and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education.

The University of the State of New York. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. University of the State of New York.

Virginia’s Early Childhood Development Alignment Project. (2013). Milestones of child development: A guide to young children’s learning and development from birth to kindergarten. Office of Early Childhood Development, Virginia Department of Social Services, Richmond.

אתרים נבחרים:

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Learning Continuum of Critical and Creative Thinking

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/critical-and-creative-thinking/learning-continuum/?isFirstPageLoad=false&element=Inquiring+%E2%80%93+identifying%2C+exploring+and+organising+information+and+ideas&element=Generating+ideas%2C+possibilities+and+actions&element=Reflecting+on+thinking+and+processes&element=Analysing%2C+synthesising+and+evaluating+reasoning+and+procedures&level=Level+1&level=Level+2&level=Level+3&level=Level+4&level=Level+5&level=Level+6

Government of British Columbia, Creative Thinking

https://curriculum.gov.bc.ca/competencies/thinking/creative-thinking

סקרנות ופתיחות גמישות מחשבתית תעוזה והתמדה יצירת הקשרים חדשים יישום מיומנויות קוגניטיביות
מיומנויות:מודעות חברתית
מיומנויות:מודעות חברתית

היכולת להבין מצבים חברתיים והתנהגות של אנשים אחרים מתוך פתיחות ורגישות כלפי אחרים דומים ושונים.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |הבנת האחר (Understanding Others) |

  • להכיר ולהבין את נקודת המבט של האחרת ואת התנהגותה – היכולת לראות את נקודת המבט של האחרת באופן שמאפשר הבנה טובה יותר של מחשבותיה ותחושותיה ואת ההשפעה שלהן על התנהגותה.
  • לזהות ולהבין מסרים מרומזים מילוליים ולא מילוליים – היכולת לזהות להבין את הכוונות והרצונות של האחרת המובעות ברמזים מילוליים ולא מילוליים (כדוגמת הבעות פנים, שפת גוף, טון דיבור וכד').
  • להבין את ההשפעה שיש לפעולות הפרט על אחרות ולהפך – להבין את ההשלכות של התנהגויות על רגשות, על חוויות ועל התנהגויות של אחרות.

|- |זיהוי מצבים חברתיים |

  • לזהות נורמות חברתיות – היכולת להבין את הציפיות החברתיות ואת סט הכללים החברתי של הקבוצה על ערכיו, עמדותיו ואמונותיו וכיצד הוא משפיע על עמדות הפרט ועל התנהגותה.
  • לזהות תהליכי חשיבה וקבלת החלטות קבוצתיים והשפעות של נורמות חברתיות – לגלות מודעות לתהליכי חשיבה קבוצתיים בקבלת החלטות כמו הנטייה להסכים עם הקבוצה ולהתנהג פי הנורמות המקובלות בין חיוביות בין שליליות.
  • לזהות מתי האחרת זקוקה לעזרה וכיצד אפשר לסייע לה – להיות קשובים לצורכי האחרת, בעיקר כאשר היא זקוקה לעזרה ולדעת כיצד לספק עזרה זו.

|- |רגישות חברתית-תרבותית (Cultural Sensitivity) |

  • להיות מודעות לשונות ולדמיון בין אנשים מקבוצות שונות – היכולת להיות מודעות להבדלים ולקווי דמיון תרבותיים בין אנשים מתרבויות שונות, מבלי לשייך להם ערך כלשהו – חיובי, שלילי, טוב או רע, נכון או שגוי.
  • להעריך פרספקטיבות והשקפות עולם מגוונות ולהכיר בתרומת הגיוון לפרט ולחברה.
  • להכיר בהשפעתם של סטריאוטיפים ודעות קדומות על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות – להבין את הגורמים המעצבים חשיבה סטריאוטיפית, לזהות אירוע שמשקף אותה ולהכיר את ההשפעות שיש להם על רגשות, על תפיסות ועל התנהגות.

|}

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

הבנת האחר זיהוי מצבים חברתיים רגישות חברתית תרבותית מיומנויות חברתיות
מיומנויות:מודעות עצמית
מיומנויות:מודעות עצמית

הכרת הנטיות והמאפיינים של העצמי ומודעות לתהליכים פנימיים.

{| class="wikitable"

|יכולת ליבה |פעולות |- |הכרת העצמי (Self-Knowledge) |

  • לזהות מאפיינים אישיים ותחומי עניין – היכולת של הפרט לזהות אילו תכונות מאפיינות אותה, מהם הדברים החשובים לה ומהם הערכים שבהם היא דוגלת.
  • לזהות חוזקות, נטיות והעדפות ולהבין כיצד אפשר לפתח אותן. לזהות חולשות ולהבין כיצד אפשר להתמודד איתן ולצמצם את השפעתן.
  • להבין כיצד כישורים, נטיות ומאפיינים אישיים מתבטאים במצבי חיים שונים ובתחומים שונים, באילו סיטואציות הם עוזרים ובאילו פוגעים.

|- |זיהוי רגשות (Emotion Identification) |

  • לזהות רגשות של העצמי באופן מדויק ולהבחין בין סוגים שונים של רגשות (למשל בין כעס לעצב).
  • לקשר בין רגשות למחשבות להתנהגות ולהבין ולהכיר את יחסי הגומלין ביניהם.
  • להבין את ההשפעה של הסביבה על סוג הרגש, על עוצמתו ועל משכו.

|- |מסוגלות עצמית (Self-Efficacy) |

  • להאמין ביכולת להתמודד עם מצבים שונים בחיים – להאמין ביכולת להתמודד בהצלחה עם משימות, להוציא לפועל תוכניות או רעיונות ולהתגבר על אתגרים
  • להתמודד עם כישלונות – לסגל אסטרטגיות אדפטיביות להתמודדות עם כישלון (קבלה, אישוש עצמי, פניה לעזרה) ולהפחית בשימוש באסטרטגיות שאינן אדפטיביות (הימנעות, רומינציה).
  • להכיר ביכולת להתפתח ולהשתפר בהתמודדות עם משימות ועם אתגרים על ידי השקעה של זמן ומאמץ (Growth Mind Set) – האמונה כי יכולות ואינטליגנציה אינן קבועות, אלא בנות פיתוח וכי השקעה של זמן ומאמץ יניבו השתפרות והתפתחות
  • להכיר ביכולותיה של הפרט לנהל את חייה ולהשפיע על עצמה ועל סביבתה (Agency) – התחושה כי לפרט יש השפעה על פעולות ועל השלכותיהן.

|}

מקורות נבחרים

Texas Education Agency. (2011). Early childhood outcomes and prekindergarten guidelines alignment. Education Service Center Region XIII and the Texas Education Agency.

Haggard, P., & Eitam, B. (Eds.). (2015). The sense of agency: Social Cognition and Social Neuroscience. Oxford: Oxford University Press.

Famias, T., Johnson, B., Modeen, J., Riccio, A., Sokolofsky, L., Sahr,. et.al. (2018). North Dakota multi-tier system of supports (NDMTSS): SEL student-friendly scales by grade-span-grades K-12. South East Education Cooperative.

MAGI Educational Services, Inc. (2003). Preschool special education: Learning outcomes and indicators for kindergarten participation. The University of the State of New York.

Michigan Department of Education. (2017). Early childhood to grade 12 social and emotional learning (SEL). competencies and indicators. Michigan Department of Education.

New Jersey State Department of Education (2014). Preschool teaching and learning standards. New Jersey State Department of Education, Trenton.

Putnam-Franklin, S., Lu, M. L., Theriault, S., and Kearns-Fox, J. (2015). Massachusetts standards for preschool and kindergarten: Social And emotional learning and approaches to play and learning. The Massachusetts Department of Education

Scott, Lee A. (2017).  21st Century Learning for Early Childhood Framework, The Partnership for 21st Century Learning (P21)- Battelle for Kids.

Tennessee Department of Education. (2017). K-12 social and personal competencies resource guide. Tennessee Department of Education.

The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico. (2002). Performance standards and benchmarks for three and four-year-old children. The Preschool Network Center for Development and Disability University of New Mexico.


אתרים נבחרים

Australian Curriculum, Assessment and Reporting Authority (ACARA), Personal and Social Capability

https://www.australiancurriculum.edu.au/f-10-curriculum/general-capabilities/personal-and-social-capability/

Illinois State Board of Education, Illinois Learning Standards. Social/Emotional learning standards.

https://www.isbe.net/Pages/Social-Emotional-Learning-Standards.aspx

New-York State Education Department, New York State social emotional learning benchmarks

http://www.p12.nysed.gov/sss/selbenchmarks.html

הכרת העצמי זיהוי רגשות מסוגלות עצמית מיומנויות רגשיות
תבנית:כל הדפים